מחולת המחנים כתב:תמיד במקרים כאלו מקננת במוחי השאלה: מדוע לתפוס את דברי הרה"ק המחודשים כפשוטם ואילו על דברי חז"ל לומר שאינם כפשוטם ואינם לפי השגתנו, האם לא עדיף לומר על הדברים המחודשים והתמוהים שאינם כפשוטם ואינם לפי השגתנו, ואילו דברי חז"ל אשר הם כמסמרות נטועים הם כפשוטם.
מחולת המחנים כתב:תמיד במקרים כאלו מקננת במוחי השאלה: מדוע לתפוס את דברי הרה"ק המחודשים כפשוטם ואילו על דברי חז"ל לומר שאינם כפשוטם ואינם לפי השגתנו, האם לא עדיף לומר על הדברים המחודשים והתמוהים שאינם כפשוטם ואינם לפי השגתנו, ואילו דברי חז"ל אשר הם כמסמרות נטועים הם כפשוטם.
הוד_והדר כתב:רוצה לידע כתב:יש להשיג כבר הספר באמריקה,?
כן
אישי כתב:כדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן שמע מינה דניחא להו, נתחייבתי להביע מחאה על ביזוי כבוד התורה של הגר"י ענבל שליט"א, שהוא אחד ומיוחד בכחו הגדול בתורה ושאר רקחות, ומפליא לעשות בתשובת המינים, כל רז לא אניס ליה, נחית לעומקא דשמעתא ודינא בכל אתר, ושיחו נאה לכל מכיריו, אהוב למעלה ונחמד למטה, אשרי לו שכך זכה.
ועל אותו מתחסד אני קורא, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כלך לך אצל מלאכים ושרפים ושאר חלומות, והנח לבני אדם הממיתים עצמם באהלה של תורה, אין לך שיג ושיח עמהם.
אישי כתב:כדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן שמע מינה דניחא להו, נתחייבתי להביע מחאה על ביזוי כבוד התורה של הגר"י ענבל שליט"א, שהוא אחד ומיוחד בכחו הגדול בתורה ושאר רקחות, ומפליא לעשות בתשובת המינים, כל רז לא אניס ליה, נחית לעומקא דשמעתא ודינא בכל אתר, ושיחו נאה לכל מכיריו, אהוב למעלה ונחמד למטה, אשרי לו שכך זכה.
ועל אותו מתחסד אני קורא, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כלך לך אצל מלאכים ושרפים ושאר חלומות, והנח לבני אדם הממיתים עצמם באהלה של תורה, אין לך שיג ושיח עמהם.
הוד_והדר כתב:אישי כתב:כדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן שמע מינה דניחא להו, נתחייבתי להביע מחאה על ביזוי כבוד התורה של הגר"י ענבל שליט"א, שהוא אחד ומיוחד בכחו הגדול בתורה ושאר רקחות, ומפליא לעשות בתשובת המינים, כל רז לא אניס ליה, נחית לעומקא דשמעתא ודינא בכל אתר, ושיחו נאה לכל מכיריו, אהוב למעלה ונחמד למטה, אשרי לו שכך זכה.
ועל אותו מתחסד אני קורא, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כלך לך אצל מלאכים ושרפים ושאר חלומות, והנח לבני אדם הממיתים עצמם באהלה של תורה, אין לך שיג ושיח עמהם.
ועל כגון דא כבר אמרו: אמר הקב"ה על כבודי [=ויאמינו בד' ובמשה עבדו] לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם, וד' הטוב יכפר בעדכם ובעד כל קהל עדת.
אישי כתב:כדי שלא יאמרו מדשתקי רבנן שמע מינה דניחא להו, נתחייבתי להביע מחאה על ביזוי כבוד התורה של הגר"י ענבל שליט"א, שהוא אחד ומיוחד בכחו הגדול בתורה ושאר רקחות, ומפליא לעשות בתשובת המינים, כל רז לא אניס ליה, נחית לעומקא דשמעתא ודינא בכל אתר, ושיחו נאה לכל מכיריו, אהוב למעלה ונחמד למטה, אשרי לו שכך זכה.
ועל אותו מתחסד אני קורא, השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כלך לך אצל מלאכים ושרפים ושאר חלומות, והנח לבני אדם הממיתים עצמם באהלה של תורה, אין לך שיג ושיח עמהם.
אישי כתב:בעמוד 542 הביא המחבר שליט"א את מאמר חז"ל על העובר שמלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר "ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה" וכיון שבא לעולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה. ומפרש המחבר, שלימוד כל התורה הכוונה ל"שמור מצותי וחיה" כלשון הכתוב, ואפשר שהענין הוא במצפון שהוא רגש מולד. עי"ש.
כמובן שהפירוש הנ"ל אינו הפשטות, ואת האמת רק העוברים יודעים... אבל בעקבות דבריו נזכרתי במעשה יפה שארע אצל רבינו הגר"ח גריינימן זללה"ה, כאשר אחד בא לספר לו על כך שאשתו עברה את תאריך הלידה המיועד לה, והיא בוששת מלהגיע. נענה הגר"ח בצחות לשונו: נו, הוא רוצה לחזור עוד פעם על הש"ס לפני שהוא יוצא...
אגב, לא הבנתי, הרי המצפון הוא רגש מולד ואינו נשכח בשעת הלידה?
אבי קלמן כתב:אינני נגיש רבות לפורום, אך מאד נהניתי מהספר. מצ"ב סקירה והערה על הספר הנפלא.
אבי קלמן כתב:אינני נגיש רבות לפורום, אך מאד נהניתי מהספר. מצ"ב סקירה והערה על הספר הנפלא.
מתנגדי שיטת הרבדים אכן הציגו אותה כמבוססת על הרעיון שהאמוראים טעו בפירוש דברי קודמיהם. למיטב זכרוני, בעלי השיטה (או לכל הפחות חלקם) הציגו את עמדתם באופן הקרוב לדברי הרב המחבר.צופר הנעמתי כתב:ב. בענין ביאור האוקימתות הדחוקות, השוואת דברי המחבר ל"שיטת הרבדים" איננה נכונה ואיננה הוגנת, ונובעת כנראה מחוסר היכרות עם השיטה הזאת. שיטת הרבדים מבוססת על הרעיון שהאמוראים טעו בפירוש דברי קודמיהם, ופירוש הסוגיות על דרך מחקר השתלשלות הטעות, ועל כך יצא הקצף (והגיחוך, כאשר כל חוקר בור סבור שדווקא הפשעטל שלו הוא הוא האמת לאמיתה וטוב לדחות על ידו בקנה את הבנת הגמרא). דברי הרב המחבר הם שיטה פרשנית שנידונה כאן בעבר בפורום, ושם גם הובאו מקוורת לדברים, שלפחות בצורה חלקית כבר נאמרו ע"י גדולי ישראל.
ברזילי כתב:מתנגדי שיטת הרבדים אכן הציגו אותה כמבוססת על הרעיון שהאמוראים טעו בפירוש דברי קודמיהם. למיטב זכרוני, בעלי השיטה (או לכל הפחות חלקם) הציגו את עמדתם באופן הקרוב לדברי הרב המחבר.צופר הנעמתי כתב:ב. בענין ביאור האוקימתות הדחוקות, השוואת דברי המחבר ל"שיטת הרבדים" איננה נכונה ואיננה הוגנת, ונובעת כנראה מחוסר היכרות עם השיטה הזאת. שיטת הרבדים מבוססת על הרעיון שהאמוראים טעו בפירוש דברי קודמיהם, ופירוש הסוגיות על דרך מחקר השתלשלות הטעות, ועל כך יצא הקצף (והגיחוך, כאשר כל חוקר בור סבור שדווקא הפשעטל שלו הוא הוא האמת לאמיתה וטוב לדחות על ידו בקנה את הבנת הגמרא). דברי הרב המחבר הם שיטה פרשנית שנידונה כאן בעבר בפורום, ושם גם הובאו מקוורת לדברים, שלפחות בצורה חלקית כבר נאמרו ע"י גדולי ישראל.
צופר הנעמתי כתב:אבי קלמן כתב:אינני נגיש רבות לפורום, אך מאד נהניתי מהספר. מצ"ב סקירה והערה על הספר הנפלא.
ככל הביקורת מבקרת את המחבר על כל מקום שבו סטה מן העמדה הקלאסית ולא הסתפק בתירוצים מקובלים כגון "עיי"ש הגדולים דהזהר נמצא ע"י א' ממלכי מזרח שציווה לחפור וכו'", אולם ברור שבשביל זה לא היה צריך לכתוב את הספר. המעיר עונה על הטענה הזאת:
"נשיב לו, יהי כן, ספרו נועד לאוכלוסייה זו, והוא אכן עשוי להביא לה מענה, להיות לה לברכה ולתועלת, ושכרו רב מן השמים על פעלו הטוב, ואעפ"כ ספרו איננו מייצג את התורה שבעל פה, כשמו."
דהיינו המעיר עצמו נמצא בין גבולותיהם המטאפוריים של פונוביז' ואורחות תורה, וברור לו שכל חריגה מהעמדות הקלאסיות שלהם אינה אלא "מענה וברכה ותועלת" לאוכלוסיה מסוימת אשר "קראה ספרות "מדעית"", אבל אינה מייצגת את התורה שבע"פ, שהיא כידוע רשומה בטאבו על שם בעלי ההשקפה מפונוביז ואורחות תורה.
איש_ספר כתב: (שאין לו שום קשר למרכזי התורה שבבני ברק, שגם אזכרתם כאן הפכה לאיזה מטבע נלעג רח"ל), .
איש ספר כתב:
הציפייה, שעל באי המקום ימנו אנשים שא"צ לאלפם בינה, איך וכיצד מדברים ת"ח. אבל אם זה לא המצב אולי באמת צריך לנסח איזה אמנה...
כבר נכתב בעבר שמחוץ לענין הדתי יש כמה כללים שכולנו אמורים להבין מעצמינו כבני תרבות. בראש ובראשונה, נימוסי המקום, ואחריו: מענטשלכקייט.
כלומר, אם יש כאן למשל מי שמעריץ את הרב צ"י קוק, או את האדמו"ר מלובאביטש (וסליחה על מי שנעלב מההשואה, אני רק נוקט בדוגמאות) המוסר האנושי מחייב שלא לחרפו בפניו, על אחת כו"כ שלא במסגרת דיון ענייני...
גם אני לא קראתי את הספר, אבל הדיון כאן הזכירני את שאמר, בצדק, בראון בדיון אחר: יש מבקרים שאינם רוצים לתקן את הספר שלך, אלא רוצים שתכתוב את הספר שלהם. אינני חושב שהרב ענבל משועבד לסקור מדגם מייצג של דעות חכמי זמננו או של ציבור בני התורה, וממילא אין כאן שום מקום לגילוי נאות. תורה מונחת בקרן זוית, יבואו אחרים ויכתבו עלי ספר את משנת הגרא"מ בנושאים הללו (אני חושב שהוא ז"ל ורוב או כל שאר גדול"י שהזכרת, העמיקו בעיון בנושאים שונים לגמרי, אבל אם מישהו חושב שיש להם משנה סדורה שיכולה להעשיר את הדיון בנושא נודה לו כולנו אם יחכים את הציבור). אמנם, אם יש קושיה קונקרטית, סתירה ראיה או פירכה שהעלו הגדולים הנ"ל על תזה מסוימת הנמצאת בספר ודאי היה מן הראוי להזכירה.איש_ספר כתב:אגב נח להציג את זה כפוניבז' וארחות תורה, אולי זה גם יותר קצר וקליט. אבל אולי בשביל הגילוי הנאות כדאי לדבר על השקפתם של: החזו"א (ותלמידיו כהגרח"ג למעט רג"נ), הגרי"ז, הגריי"ק, הגרא"מ, מול השקפות של חכמים אחרים. ובחרת בחיים.
יורה_דעות כתב:אני רואה שבכל אופן אין מנוס מלהשיב לכל החכמים שליט"א.
הרב איש: והרי אתה מונה כאן ארבעה חכמים, שלכל אחד היתה דרך אחרת ושונה משל חברו, ולפעמים בדברים קיצוניים ממש (ואין בזה שום חדוש כי כך היה בכל הדורות), וזה עצמו מה שמוכיח שאין איזו השקפה אולטימטיבית שרק היא הנכונה בהכרח. ושאם מישהו בישיבה כזו או אחרת חושב שמפתחות גן עדן רק בידו והוא ישלח את השאהידים לפי רוחב הבנתו, יש לו כנראה טעות..
בכל הנוגע לאמונות ודעות הנוגעים ליסודות האמונה, (למשל: יחס לחז"ל, לאגדות חז"ל, לראשונים, לקבלה ועוד) אין ביניהם שום חילוק.יורה_דעות כתב:הרב איש: והרי אתה מונה כאן ארבעה חכמים, שלכל אחד היתה דרך אחרת ושונה משל חברו, ולפעמים בדברים קיצוניים ממש (ואין בזה שום חדוש כי כך היה בכל הדורות), וזה עצמו מה שמוכיח שאין איזו השקפה אולטימטיבית שרק היא הנכונה בהכרח. ושאם מישהו בישיבה כזו או אחרת חושב שמפתחות גן עדן רק בידו והוא ישלח את השאהידים לפי רוחב הבנתו, יש לו כנראה טעות.
ברזילי כתב:גם אני לא קראתי את הספר, אבל הדיון כאן הזכירני את שאמר, בצדק, בראון בדיון אחר: יש מבקרים שאינם רוצים לתקן את הספר שלך, אלא רוצים שתכתוב את הספר שלהם. אינני חושב שהרב ענבל משועבד לסקור מדגם מייצג של דעות חכמי זמננו או של ציבור בני התורה, וממילא אין כאן שום מקום לגילוי נאות. תורה מונחת בקרן זוית, יבואו אחרים ויכתבו עלי ספר את משנת הגרא"מ בנושאים הללו (אני חושב שהוא ז"ל ורוב או כל שאר גדול"י שהזכרת, העמיקו בעיון בנושאים שונים לגמרי, אבל אם מישהו חושב שיש להם משנה סדורה שיכולה להעשיר את הדיון בנושא נודה לו כולנו אם יחכים את הציבור). אמנם, אם יש קושיה קונקרטית, סתירה ראיה או פירכה שהעלו הגדולים הנ"ל על תזה מסוימת הנמצאת בספר ודאי היה מן הראוי להזכירה.איש_ספר כתב:אגב נח להציג את זה כפוניבז' וארחות תורה, אולי זה גם יותר קצר וקליט. אבל אולי בשביל הגילוי הנאות כדאי לדבר על השקפתם של: החזו"א (ותלמידיו כהגרח"ג למעט רג"נ), הגרי"ז, הגריי"ק, הגרא"מ, מול השקפות של חכמים אחרים. ובחרת בחיים.
איש_ספר כתב:בכל הנוגע לאמונות ודעות הנוגעים ליסודות האמונה, (למשל: יחס לחז"ל, לאגדות חז"ל, לראשונים, לקבלה ועוד) אין ביניהם שום חילוק.
איש_ספר כתב:אף לגבי הספר עצמו: לענ"ד, כשמדובר בספר שבא להציג יסודות באמונת ישראל, וכתוב בסגנון של הרצאת דעות ומקורות (להבדיל מספר הגות מקורי), ויוצא בהוצאה אשר על לקוחותיה נמנים בני הציבור החרדי-ישיבתי, אל לו למחבר לאחוז מנהג עורכי הדיינים, המסווים את כל המקורות המתנגדים להם, ולפיכך היה בהחלט מקום ל"הרמת מסך" ולציין בהדגשה משהו כמו: ספר זה נכתב ע"פ משנתו של הרב וכו' גדליה נדל ותלמידיו. ואם לא מדובר במברק, הייתי מצפה לתוספת הבהרה: לתשומת לב הקורא, חלק מן הדעות המובאות בספר זה, להשקפתם של כמה מחכמי ישראל שבדור האחרון, מהם הרב פלוני וכו' והרב פלוני וכו', הם דברי מינות שאסור לשומעם/לקוראם/ ולהאמין בהם. כך, יוכל כל קורא לבחור, ולהחליט האם הוא מעוניין לצעוד בעקבות הרב גדליה נדל שהעמיק עיון, ובעקבי צאן תלמידיו שהעמיקו עוד יותר, או לאחוז בשיפולי גלימתם של רבותינו הנזכרים, אשר לא העמיקו עיון, ואעפ"כ משפטם על ספר זה וכיו"ב ידוע, ידוע גם למחבר הגאון שליט"א.
איש_ספר כתב:ברזילי כתב:גם אני לא קראתי את הספר, אבל הדיון כאן הזכירני את שאמר, בצדק, בראון בדיון אחר: יש מבקרים שאינם רוצים לתקן את הספר שלך, אלא רוצים שתכתוב את הספר שלהם. אינני חושב שהרב ענבל משועבד לסקור מדגם מייצג של דעות חכמי זמננו או של ציבור בני התורה, וממילא אין כאן שום מקום לגילוי נאות. תורה מונחת בקרן זוית, יבואו אחרים ויכתבו עלי ספר את משנת הגרא"מ בנושאים הללו (אני חושב שהוא ז"ל ורוב או כל שאר גדול"י שהזכרת, העמיקו בעיון בנושאים שונים לגמרי, אבל אם מישהו חושב שיש להם משנה סדורה שיכולה להעשיר את הדיון בנושא נודה לו כולנו אם יחכים את הציבור). אמנם, אם יש קושיה קונקרטית, סתירה ראיה או פירכה שהעלו הגדולים הנ"ל על תזה מסוימת הנמצאת בספר ודאי היה מן הראוי להזכירה.איש_ספר כתב:אגב נח להציג את זה כפוניבז' וארחות תורה, אולי זה גם יותר קצר וקליט. אבל אולי בשביל הגילוי הנאות כדאי לדבר על השקפתם של: החזו"א (ותלמידיו כהגרח"ג למעט רג"נ), הגרי"ז, הגריי"ק, הגרא"מ, מול השקפות של חכמים אחרים. ובחרת בחיים.
ראשית, "הגילוי הנאות" לא נזכר ולא נדרש בכל הנוגע לספר עצמו (אף שיתכן שיש מקום גם לגביו, וכדלהלן) אלא התבקש כנגד מי שהכתיר את המבקרים והמסתייגים שבכאן, כנמנים על השקפת "פוניבז'- ארחות תורה", מונח שיש בו מן הצמצום והלעג כאחד, במענה לזה הצעתי, שההוגנות מחייבת לראות בהם את רבותינו הנזכרים שבמשנתם הם מחזיקים.
שנית, גדולי ישראל שמניתי אכן "העמיקו עיון בנושאים שונים לגמרי", הם הם המכונים אצלינו לחמה ובשרה של תורה, אבל לא משום כך אמונתם נפלה מאמונתם של פרופ' רביצקי או פרופ' דב שוורץ, אע"פ שהאחרונים בקיאים יותר במחשבת ישראל לאסכולותיה. אמונתם התמימה והזכה של רבותינו, היתה להם ולנו שותי מימיהם, "משנה סדורה" שמעשירה את כל עולמם הרוחני ומעצימה את כל עבודת ה' שלהם. ותן דעתך: כשבאה למי מהם שאלה הלכתית הם עשויים היו להשתמט מלדון בה, אם הרגישו שלא עסקו בנושא זה אליבא דהלכתא, לא כן כשבאה לנגדם שאלה הנוגעת לעיקרי אמונת ישראל, הם חרצו עליה משפטם, בקול גדול, ולא נמנעו מלהביע את דעתם רק משום שלא קראו אמונות ודעות לרס"ג או מו"נ או שאר ספרי "מחשבת ישראל".
ואף לגבי הספר עצמו: לענ"ד, כשמדובר בספר שבא להציג יסודות באמונת ישראל, וכתוב בסגנון של הרצאת דעות ומקורות (להבדיל מספר הגות מקורי), ויוצא בהוצאה אשר על לקוחותיה נמנים בני הציבור החרדי-ישיבתי, אל לו למחבר לאחוז מנהג עורכי הדיינים, המסווים את כל המקורות המתנגדים להם, ולפיכך היה בהחלט מקום ל"הרמת מסך" ולציין בהדגשה משהו כמו: ספר זה נכתב ע"פ משנתו של הרב וכו' גדליה נדל ותלמידיו. ואם לא מדובר במברק, הייתי מצפה לתוספת הבהרה: לתשומת לב הקורא, חלק מן הדעות המובאות בספר זה, להשקפתם של כמה מחכמי ישראל שבדור האחרון, מהם הרב פלוני וכו' והרב פלוני וכו', הם דברי מינות שאסור לשומעם/לקוראם/ ולהאמין בהם. כך, יוכל כל קורא לבחור, ולהחליט האם הוא מעוניין לצעוד בעקבות הרב גדליה נדל שהעמיק עיון, ובעקבי צאן תלמידיו שהעמיקו עוד יותר, או לאחוז בשיפולי גלימתם של רבותינו הנזכרים, אשר לא העמיקו עיון, ואעפ"כ משפטם על ספר זה וכיו"ב ידוע, ידוע גם למחבר הגאון שליט"א.
ואם ספק גלוטן בבמבה מחייב אזהרת אלרגנים לא יהיה קלקול באמונת ישראל נופל ממנו...
אוצר החכמה כתב: הצטערתי מאד לראות את סגנון התגובות שלך על המאמר של אבי קלמן שלפי הבנתי כתב בלשון ראוייה ומכבדת אפילו כשהתקיף והתווכח, ואתה התקפת אותו בהתקפות אישיות ממש וכן לא ייעשה.
כדאי לדעת ולהבין, כי המטרה בדורותינו איננה רק ליישב את תמיהות החוקרים, והמענה לקושיותיהם ול'פירכותיהם' איננו ניצחון והכרעה במערכה. וזאת משום שעיקר הארס שלהם מונח בגישה ובהתייחסות היסודית. כאילו "כל אנפין שווים", כאילו ההתייחסות למוסרי התורה צריכה להיות זהירה, ביקורתית ואף חשדנית, ובטח שלא מעריצה...
כדי שאדם יתמסר ללימוד תורה, לקיום מצוות ולעבודת ה', תוך מאמץ אינטנסיבי ומפרך, בדרך המסורתית המדייקת בכל פרט והנזהרת מכל טעות, תוך ענווה והקשבה לדברי רבותינו, תוך הקפדה על דקדוק ההלכה ועמל של תיקון המידות, יחד עם התמסרות וויתור על תענוגות החיים מתוך אהבת נותן התורה יתברך ודבקות במידותיו, – עליו לפתח בקרבו הערצה לקודש, לנשגב, לתורתנו הקד', לגדולי התורה וחכמיה.
איש_ספר כתב:ולגופו של ספר, אין לי אלא לחזור לנוסחה הפשוטה, והפשטנית בעינך, מדובר בספר שגם מחברו הדגול והנערץ באמת, כנראה מסכים, שרבותינו שאנו צועדים לאורם, אם היו מעיינים בספר ובהשקפת המובעות בו, היו דוחים אותו באמת הבנין. לגבי דידי, ואלפי רבבות ישראל הצועדים לאורם, די בכך.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 479 אורחים
