אליחי כתב:שכחת להוסיף שהאמת היא שהעדים לא ראו.
ונראה שאף אם האמת שהם ראו, מ"מ כיון שהם לא ידעו שיש עדים, ממילא לא נתכוונו שבאמת יחולו קידושין, שהרי אין הקידושין חלים בלא עדים. ול"ה קידושין.
וכמדומני שהוא כבר כ' מפו' בגמ' או בא' מהפוס'. איני זוכר כעת.
שליטא כתב:אז מה ששכחתי להוסיף.
אליחי כתב:שליטא כתב:אז מה ששכחתי להוסיף.
במקרה שהעדים לא ראו בכלל אין צד, שיהיה קידושין אף אם הם ספרו שהם ראו, והיאך התחדשו קידושין מעצמם. וזה ודאי אינו אלא טעות בי"ד.
ואם כבר יש לדון זה חקירה דומה. עד שאומר לב"יד שהוא פסול, ואינם מאמינים לו שאין אדם משים עצמו רשע, והוא ראה הקידושין, ועפ"י בי"ד הוא עד כשר, והוא יודע האמת שהוא פסול. האם לו מותר לבא על האשה, היות והוא יודע שהוא רשע, ואינו עד כשר. או"ד כיון שלגבי כל העולם הוא נאמן, וכולם רואים אותו כעד נאמן, הלכך יועיל לקיומא, כיון שהעולם כולו רואה אותו כנאמן שאפשר לקיים בפניו דברים, וגומרים דעתם למעשה כשנעשה בפניו. והלכך אף לו יהא אסור לבוא על האשה.
בן אליהו כתב:מה הדין אם שני עדים מעידים שראובן חייב לשמעון כסף אבל הוא באמת לא חייב ? פשיטא שאף על פי שהבית דין יהיה חייב לפסוק לפי העדים מכל מקום הכסף ששמעון יקבל הוא גזל גמור בידו. והוא הדין הכא פשיטא שאם באמת המתקדשים לא ראו את העדים אז אין כאן קידושין, אלא שבית דין פוסק על פי עדים ולכן הוא יאסור את האשה על כל העולם, ויחייב את האיש במזונות האשה ,וכן אם יוולדו לה ילדים מאיש אחר הבית דין יאסור את הילדים מלבא בקהל. אבל לפום קושטא האשה מותרת לכל העולם, והאיש לא חייב לה דבר, והילדים מותרים בקהל.
בן אליהו כתב:לגבי דברי אליחי בעניין עד פסול שקים ליה בנפשיה שהוא באמת פסול רציתי להביא שיטת התומים שסובר שאדם שעושה מעשה רשע לא נפסל לעדות גם כלפי שמיא אם לא התקבלה על כך עדות בבית דין ולכן לפי שיטתו אין כאן עד פסול בכלל גם לא לפי ידיעתו שהוא כן עשה מעשה רשע אלא הוא עד כשר גם כלפי שמיא והקידושין קידושין גמורים והאשה אסורה לכולי עלמא ומותרת רק לבעלה
משתמשים הגולשים בפורום זה: כדכד ו־ 75 אורחים