בד"ה הגאון רבי יהודה אריה טרגר זצ"ל

[אב בבינה]

נפטר היום בבוקר בארה"ב

[מלך זקן וכסיל]

מי הוא זה ואיזה הוא?

[נוטר הכרמים]

בד"ה. חתנו של מרן הגרש"ז אויערבאך זי"ע. הרביץ תורה ויראה בישיבת עץ חיים באנטוורפען. מגידולי ישיבת סלבודקה בבני ברק.

[פרטיזן]

אבל כבד באירופה ! בארה"ב נפטר הגאון רבי יהודה אריה טרגר לאחר מחלה קשה שם טופל, היה חתנו של מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל ור"י עץ חיים וילרייק באנטוורפן 50 שנה, נשיא מוסדות יסודי התורה של קהילת מחזיקי הדת. בן81. היה חסיד אמשינוב, כובד בכל החופות בקריאת הכתובה, ומראשי הנואמים בכל הכינוסים פה מפיק מרגליות, הלויתו תגיע לישראל מחר.

[שיף]

חתנו הוא הגאון רבי יצחק לורנץ [ב"ר שלמה] מרבני ישיבת קול תורה ומחשובי המחנכים

[גם זו לטובה]

ראש ישיבת "עץ חיים" בוילרייק אנטוורפן וחדב"נ מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל * הלווייתו התקיימה אתמול בישיבת לייקווד שבארה"ב, והיום אחה"צ בשעה 4.00 תצא מביהמ"ד "בית ישראל" בשכונת עזרת תורה ירושלים להר המנוחות.

איש האשכולות שהכל בו, תורה יר"ש מידות טובות, חכמה דעת וכו'
גם בתורה כלל הכל - ראש ישיבה, רב לבעלי בתים, הצטרף כדיין בב"ד של הגר"ח קרייזווירט, בקיאות נפלאה בהלכה, באגדה, ב"רייד הישיבתי" בתורת החסידות, עובדות והנהגות מגדול"י וכו',

יוצק חן בשפותיו, מסר נפשו כל ימי חייו בהרבצת תורה ובהעמדת תלמידים, אהוב על הבריות, ועליו אומרים הבריות "ראו פלוני שלמד תורה כמה נאים מעשיו", תענוגי עוה"ז לא היו נחשבים בעיניו למאומה, רבים נהנו ממנו בעצה ותושיה, קטנים כגדולים.

[גם זו לטובה]

יתד נאמן
הגאון רבי יהודה אריה טרגר זצוק"ל

ראש ישיבת "עץ חיים" בוילרייק אנטוורפן וחדב"נ מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל * הלווייתו התקיימה אתמול בישיבת לייקווד שבארה"ב, והיום אחה"צ בשעה 4.00 תצא מביהמ"ד "בית ישראל" בשכונת עזרת תורה ירושלים להר המנוחות

מאת מ. ברגר

עולם התורה התעטף אתמול באבל וביגון קודר עת הגיעה הידיעה המרה והכואבת מהגולה, על הסתלוקו לשמי רום של אחד מגדולי מרביצי התורה והיראה, הגאון רבי יהודה אריה טרגר זצוק"ל, ראש ישיבת עץ חיים בוילרייק בלגיה, ומרביץ תורה בה למעלה מיובל שנים, וחתנו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, אשר הסתלק אתמול לבעת עולמו לאחר מחלה קצרה בשנתו הפ"א.
הגאון רבי יהודה אריה זצוק"ל נולד בכסלו תרצ"ד בעיירה לנצ'נה שבפולין לאביו הרה"ח רבי אברהם טרגר זצ"ל מבוני ירושלים, ולאמו מרת נחמה ע"ה לבית פרידמן מחשובי חסידי קוצק, בהיותו כבן שנה עלה ארצה, ועד מהרה נכנס ללמוד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, שם התחבב עד מאד על רבניה הנודעים, כשניכר היה בכשרונותיו הברוכים ובחשקו העז לשקוד על התורה כל ימיו.
לאחר מכן המשיך ועלה ללמוד בישיבת עץ חיים, ובשנת תש"ט עבר עם קבוצה של בני עליה מישיבת עץ חיים לעבר ישיבת סלבודקה, בהם היה גיסו לעתיד הגרא"ד אויערבאך שליט"א ועוד, שם היה קשור בראשי הישיבה ורבניה, שחיבבוהו עד מאד והכירו ברום ערכו.
באותם שנים עד לפטירתו של מרן החזו"א זיע"א היה מרבה להגיע למעונו ולהיוועץ עמו בדברי תורה והלכה, ומבין שיטי הדברים ניכר היה שמרן החזו"א העריכו מאד, ואף מסורות שונים משמו העביר בימי חייו לרבים.

במעלליו יתנכר נער
בשיחה מיוחדת לסופר מוסף שב"ק, הוא סיפר לפני תקופה קצרה - 'כשלמדתי בנערותי בישיבת עץ חיים, למדנו במשך 3 שנים 120 דף מידי שנה בשיעור, וכך סיימנו מסכתות ב"ק ב"מ קידושין וביצה עם חזרות רבות, היה זה עת למדנו אצל הגר"ש קיבלביץ זצוק"ל, הדרכי דוד, והגידולי שמואל, הם ידעו ללמד בעיון מעמיק בלי להאט את ההספק, אלא עם המקנה ומפרשי הגמרא שמבארים היטב את הפשט. וראש הישיבה הגר"י וינוגרד זצוק"ל היה נכנס פעמיים בשבוע להיכל הגועש, וזורק קושיא לחלל ביהמ"ד, ואז ניגש לחברותא ומשוחח עמהם על כך, הקושיא היתה מתפשטת לכל ביהמ"ד שנעשה כמרקחה, עשו מכך ענין גדול, והוא אף נהג לתת לירה לכל מי שמסר לו חידו"ת.
כן הזכיר שכשלמד בישיבת סלבודקה, היה באמת רצון הבחורים לגדול בכל שטחי העליה. כך לדוגמא את החברותות היו קובעים בחג הפורים, וזאת משום שבחורים לעתים התביישו לומר לחבריהם שהם חפצים ללמוד עמהם בהיותם מצוינים, ובימי הפורים כטוב ליבם ביין, זה היה הזמן שהשכילו לעשות כן. 'עד היום אני זוכר' - תיאר נרגשות - 'את שסיפר לנו המשגיח הגר"מ טיקוצינסקי זצוק"ל, שהגר"א כהן זצוק"ל והגר"א ביאליסטוצקי [בריסקער] זצוק"ל קבעו בפורים את החברותא ביניהם לסיים את כל הש"ס בלימוד עיון, וזה לקח להם 3 שנים לסיימו - וכולנו למדנו מכך איך גודלים באמת.
כשנשאל על זכרונותיו ממרן החזו"א זיע"א, השיב באומרו - 1זה שהעמיד את עולם התורה בדורינו הוא מרן החזו"א זיע"א, וכשהניחו את אבן הפינה לבית המדרש החדש בסלבודקה, הוא הגיע לישיבה ונשא דרשה נרגשת, והניח ויצק את הבטון הראשון, שמזה נהיה העמוד שעליו עומד בית המדרש על תילו עד היום הזה. 2 בחנוכת הבית של הישיבה הגדולה בסלבודקה עמדתי ליד מרן החזון איש זיע"א ואמרו פרקי תהילים, ומרן החזון איש ביקש שיביאו לו ספר תהילים, כי לא רצה לומר בעל פה אפילו את הפרקים שרגילים תמיד לאומרם.
עוד סיפר, שכשזכה לבוא ללמוד בישיבת סלבודקה, במשך ארבע שנים למדתי בחברותא עם הראש ישיבה הגר"ע זקס זצוק"ל כל יום 4 שעות. עם הכנסי לישיבה, עיינתי בגדולי המפרשים על המסכת שלמדנו, והחברותא שלי רבי עמרם לא הסתכל בספרים כמעט, השכל היישר שלו כיוון אותו גם לקושיות וגם לתירוצים של גדולי האחרונים, כשלמדנו יחדיו במשך 4 שנים מעולם לא דיברנו למשל לה"ר, אבל לא רק בגלל ספרי החפץ חיים שהאריך מאד בזהירות לכל עניני לשון הרע, וכמה לאווין יש על כך. אלא שכשאנו יושבים במחיצתו הוא לא היה שייך כלל לפרשה זו.
היה לנו אף קשר חזק עם המשגיח הגה"צ רבי משה טיקונצסקי זצוק"ל שהיה מסור ביותר לכל בחור ובחור ולכל תלמיד ותלמיד, ושנים רבות לאחר מכן לפני ראש השנה היה נוהג לשלוח בעצמו גלויה לבלגיה לברכני בשנה טובה ולברך ולחזק אותי בטוב ליבו. כן רגיל הייתי לשמוע דברי הראש ישיבה מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל, והיה אומר לנו שהספר חפץ חיים נצרך לכל הליכות האדם, שידע האדם אף בשידוכים, מה לומר ומה לא לומר, אבל לולא זאת אדם מצד שכלו הישר אינו רואה את רעת חבירו.
אם מדברים על היסוד של הישיבה, אין ספק שהיא הקבוצה שהגיעה מירושלים בשנת תש"ט, שהכל נעשה "לשמה", ודאגו שכל החלקים של הלימוד יהיו לשם שמים. ומצינו מודפס בשם הגר"א מוילנא זיע"א שאם היה נבנה בית הכנסת שאת האבנים שחצבו בכלים, והכלים כולם היו נעשים לשם שמים, במקום כזה לא היה שייך שיהיה לאדם מחשבות זרות בשעת הלימוד ובשעת התפילה.
אם חפצים לדעת איך חנכו את בית המדרש בישיבה - בסדר שני אחה"צ באמצע הסדר כל אחד והחברותא שלו עם הגמרא בידיהם, עברו מהבית מדרש הישן להיכל החדש, כולם יחד המשיכו בלימוד במקום החדש בחדא מחתא ללא הפסקה, ובערב בזמן ארוחת ערב עשו סעודה גדולה בהשתתפות מרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל בעל החזון יחזקאל וכך עברו למקום החדש להיכלה הגועש של הישיבה עד היום הזה.

יגע בתורה בכל כוחו
בשנת תשי"ז נלקח להיות חתן לבתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, אשר שם עיניו עליו בהכירו את גדלותו הרבה, וכפי שהעיד גיסו וריעו הגרא"ד אויערבאך שליט"א שהכירו מלומדו יחד בישיבה, ויחד הם בנו את ביתם כשהם דרים בירושלים.
לאחר נישואיו נפתח כולל ייחודי לבני עליה ברח' דוד ילין, בראשותו של הגר"ר רייכמן שליט"א, והוא נמנה על המייסדים שנתייגעו בעומקה של הלכה בכל כוחם, היתה זו קבוצה של בני עליה מופלגים, שלראשונה באותם ימים אף הוציאו חוברות חידו"ת של חידושיהם לרבים, אשר עברו שבט ביקורתם של גדולי התורה.
בשיחה למוסף שב"ק לימים תיאר, פעם עמדנו מאחורי כסאו של מרן החזו"א בתפילת שחרית של יו"ט דשבועות, וראינו שכאשר הגיע לברכת אהבה רבה, כל גופו הזדעזע והתמוגג מבכי כמו ילד קטן. הוא אף הדריך רבות בלימוד, ופעם התבטא ואמר לאחד שהתעכב יותר מדי בדבר מה - חושבני ששבעים שנה מספיקים לאדם בכדי לעבור על כל הש"ס בעיון...
אצל מרן החזו"א, הלימוד היה מוחשי, פעם הלכתי עם ידיד לברר פשט פשוט בסוגיא דרקיק אינו ממעט בחלון, כששאלנו את פיו, החזו"א תפס את חברי בידו הובילו עד החלון שבחדרו, והראה לנו את כל האופנים של התפשטות הטומאה.
זכורני שדיבר פעם בשבחו של הגרע"א זיע"א ואמר שהוא זוכר את העיון של רוב הש"ס, והוסיף שזה הפשט במעשה של תמול הגיעני - שכתב בתשובה אחת - תמול הגיעני, ומרן הגר"ח מוולאזין זצוק"ל התבטא שיתכן וגם אנו היינו יכולים לכתוב תשובה כזו, אבל לא היינו יכולים להתחילה ב'תמול הגיעני'...

מקים עולה של תורה בגולה
בשנת תשכ"ב עבר רבי יהודה זצוק"ל בעצת חותנו זצוק"ל להתגורר בוילרייק, בכדי להרביץ בה תורה ויראה, כשהוא נעשה ראש ישיבת "עץ חיים" בוילרייק הסמוכה לאנטוורפן, בה הרביץ תורה כל ימיו וזכה להעמיד תלמידים הרבה מושלמים בכל הליכותיהם, מלבד זאת הוא נודע בהיותו פה מפיק מרגליות בשיעוריו הבהירים ודרשותיו חוצבות הלהבות שהיה נושא בכל אירוע ומעמד בעיר, ובאותם שנים כשהגר"ח קרייזוירט זצוק"ל נהג לדון בבית הדין המקומי, הוא קרא לו לשמש כדיין לצידו, וסמך עד מאד על דעותיו והכרעותיו אף בדברים סבוכים ומורכבים.
אך גולת הכותרת כל ימי חייו היתה שקיעותו בתורה, כשהוא ממית עצמו באהלה של תורה כל ימיו, והיה טופח על מנת להטפיח לרבץ ולקבץ תלמידיו הרבים ששתו בצמא את דבריו, ולאחר מכן עלו ונתעלו להיותם אברכים בני עליה שזכו והקימו בתים של תורה לתפארת.
לפני שנים ספורות עבר להתגורר באנטוורפן, ואף שם היה נשיא קהילת יסודי התורה, וכל ימיו עסק בהרבצת תורה במסירת שיעוריו הן לבעלי בתים והן לאברכים ובחורים, כשבכישוריו המיוחדים ידע להתאים דרשותיו היטב לליבות השומעים בכל רמה וגיל, וכולם התענגו על שיעוריו המיוחדים שהיו לשם דבר בכל רחבי הארץ.
כשסופר מוסף שב"ק הזכיר בפניו, כי בני הקהילה באנטוורפן מעריצים את דרשותיו שהם לשם ולתהילה בפי כל. הוא השיב בהתבטלותו - צריך לציין נקודה חשובה, שתמיד לפני כל דרשה אף שכבר היא נאמרה רבות בשנים, ההכנה קודם אמירתה היא בכוחות עצומים, מה וכיצד לומר, וזהו כלל חשוב לכל הדרשנים שלמרות רגילותם הרבה לא יתרשלו בהכנת הדרשה.
עם זאת סיפר - פעם שאלתי את חותני מרן הגרש"ז זצוק"ל שהיות ואני אומר את השיעור לעתים לכאלו שאינם מבינים זאת, האם ראוי להוריד ברמה ולמסור שיעור נחות יותר. אך הוא השיב לי - אין לך ברירה כי אחרת יגידו שהשיעורים אינם די ברמה.
בימי חג ומועד היה מגיע הרבה לארצה"ק, והיה נוהג לשהות בירושלים בקירבת חותנו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל והם היו מסיבים ומתפלפלים בעומק הסוגיות החמורות, כשהוא הפליג אף בידענותו ההלכתית לצד שליטתו בכל מכמני התורה.

חכימא דיהודאי
במשך כל שנותיו הוא נודע בפקחותו המיוחדת, וביתו היה תל תלפיות לעצה ותבונה, כשהוא ידע להשכיל ולמצא שפה מקורית וייחודית לכל אחד ואחד שפנה אליו בעצה ותושיה, ובדרכו המיוחדת היה זה שהצליח להשכין שלום בין איש לרעהו ובין קהילות שונות ברחבי בלגיה.
אישיותו המיוחדת התבטאה, בהיותו ת"ח עצום בכל קנה מידה שרכש קנייני נצח בכל תחום תורני, כאשר חלק מדברי תורתו התפרסמו בבימות תורניות חשובות והיו לאבן שואבת לכל מבקש תורה ויראה. בשנים האחרונות הוציאו בני משפחתו מעט מזעיר מצוף שיעוריו ואמריו, והדברים נתקבלו בחיבה אצל תופשי התורה בכל אתר ואתר.

מראשית ועד אחרית
בתקופה האחרונה חלה, ולמרות סאת ייסוריו לא פסק משיגרת יומו להתענג על התורה וצוף אמריה, וסיפר לפני תקופת מה, כשדיברו על רופא מסוים נודע, ששמע פעם שכשדיברו עם מרן החזו"א זיע"א על רופאים בזמנו שאחד עילוי והשני גאון ברפואה, הפטיר ואמר - הוא בסך הכל שליח טוב. ולמרות חוליו, הוא המשיך ביגיעתו הרבה ובעבודתו הצרופה כל הימים, ולאחרונה שהה בבית חתנו בעיירה ליקווד ארה"ב. לאחר החג אושפז בביה"ח ואתמול הוחמר מצבו עד שהשיב את נשמתו ליוצרה, במעמד בני המשפחה שביכו את לכתו לבית עולמו.
בעת מסירת הידיעה מתקיימת הלוויית המונים מהיכל ישיבת לייקווד, שם נישאים דברי מספד ע"י ראשי הישיבה שליט"א ומבני המשפחה, והיום יגיע ארונו לארה"ק, מסע ההלויה ייצא בשעה 4.00 אחה"צ מביהמ"ד "בית ישראל" ברח' אבן האזל בשכונת עזרת תורה ירושלים, דרך ביהמ"ד בית יהושע ברח' מנחת יצחק בו הרביץ תורה והלכה, בדרכה להר המנוחות.

[גם זו לטובה]

הגרש"א בהספדו אמר שבכל ירושלים היה מפורסם ההתפעלות של הגר"א קוטלר מהנער הצעיר יהודה טרגר, והוסיף הגר"ש שאף שהיה ידוע מילדותו כבעל כשרוi גדול עמל כל חייו בלימוד התורה.
בנו הקריא בהספד מכתב מלא שבחים שכתב השבט הלוי על הגר"י טרגר בהיותו בן 12 [לאחר נבחן על כל מסכתא ב"מ]
כן העיד בנו בהספדו שכל הדבר הקשה שהיה לגר"ח קרייזווירט, בכל מקצועות התורה היה מביא לפניו.

הפלס- http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 2F54466B3D

[נוטר הכרמים]

מתוך שיעור שלו:

סיפור מענין שמעתי על הגרי"ז בעניין הלכה זו.
בפעם הראשונה שיצא מהארץ לשויץ, ביום הראשון התאכסן אצל בעל בית חשוב בציריך, וכאשר הגיע זמן תפילת המנחה, הוציא בנו של הגרי"ז מהמזוודה מפה גדולה עם מצפן, כדי למצוא את הכיוון של ארץ ישראל להתפלל. אמר לי המארח שהנה כבר מתפללים בציריך שמונה מאות שנה, והגרי"ז אפילו לא שואל ולא מתעניין כיצד הם נוהגים, אלא ארז עמו בדרך הנסיעה כלים מיוחדים, שיוכל למצוא לעצמו את הכיוון הנכון, כמצוות הגמרא הנלמדת מתפילת שלמה המלך

[תוך כדי דיבור]

סליחה על השאלה הצדדית שאינה ממין העניין באשכול זה, אבל לגבי הסיפור המעניין, יש את נפשי לתהות, מה נעשה אם בבריסק העיר ובכל רחבי רו"פ לא יהיו המצפן והמפה מכוונים בכיוון אחד עם ארון הקודש?

[חוקר_ומקובל]

אפשר בכלל עפ"י מצפן לכוון כמה אתה נמצא דרומית?

[גם זו לטובה]

הפלס מהיום
http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 347630733D

[גם זו לטובה]

לב חכם וגדול, קשה עלי פרידתכם
שלום פרוינד נפרד ממורו ורבו, ראש ישיבת אנטוורפן הגאון רבי יהודה טרגר זצ"ל, שנסתלק השבוע לגנזי מרומים •

אודה ולא אבוש, כי מזה שנים מאז קבעתי את משלח ידי בתחום העיתונאות והכתיבה, זוהי הפעם הראשונה שאני מתקשה לעמוד במשימה. בניגוד לאלפי המילים ורבבות התווים שבדרך כלל נשלפות מהמקלדת ללא מניעה, לראשונה הידיים רועדות, הלב מצטמק מכאב והראש ממאן להשלים עם התוגה הכללית של עם ישראל אך בעיקר מזו - הפרטית שלי. ראש הישיבה הדגול שכל כך חיבבתי, נסתלק לו לגנזי מרומים בשיאן של שנותיו היפות והשופעות מאור התורה, לאחר מנת סבל וייסורים קשים.

אכן אין ספק, כי על ראש ישיבת אנטוורפן מו"ר הגר"י טרגר זצ"ל, חתנו הגדול של פוסק הדור הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, אפשר ואף ראוי לגולל כעת את שלל התארים הגדולים השמורים לגדולי ישראל. אלא שראש הישיבה היה אישיות תורנית חובקת עולם בזכות עצמו, גם מבלי להיאחז בקרנות הייחוס המשפחתי, וכותלי בית המדרש יוכיחו על רבבות התלמידים שהעמיד.

כזה היה מורי ורבי, גאון הגאונים, שלא היה דבר הלכה, משנה, מאמר חז"ל, דברי ראשונים או אחרונים שנעלמו ממנו. אך מעבר להיותו גאון ובקי עצום בתורה, היה שנון וחד כתער. כל שיעוריו כמו שיחות החולין שלו היו משתבחים בצלילות דעת, בהיגיון בריא וחשיבה איתנה, צרופה בזיכרון וחריפות שלא נראתה כמוה בדור האחרון.

ראש הישיבה שהיה איש אשכולות שכל רז לא אניס ליה, זכה גם לשם ולתהילה הודות לפיו מפיק המרגליות. רבים וטובים היו מתמוגגים מדרשותיו הנפלאות שנמזגו ושוזרו מחוכמת וידיעת התורה על כל מכמניה, הן בנגלה והן בנסתר.



ידע וזיכרון עצום שאין דומה להם
רבינו ע"ה היה ראש ישיבה מזן אחר, ייחודי ונדיר: גאונותו בתורה נארזה בהתמצאות מדהימה בכל רבדי היהדות, כולל תולדות סדר הדורות, זמניהם, קהילותיהם, אישיהם, ספריהם והתאריכים שלהם שהיו שגורים על פיו והקפיד להנחיל אותם לאלפי העדרים שרכשו אצלו קניין תורה ויראה.

לעולם לא אשכח את שעות רעווא דרעווין היקרות מפז, כאשר מדי שבת בשבתו היינו תלמידי כיתתו, מתאספים לפני תפילת המנחה בחדר הלימוד האישי שלו לסדנה על תולדות גאוני ישראל: היינו מתקבצים במעגל סביב שולחנו שהיה מכותר בארונות גדושים במאות ספרי קודש, חלקם עתיקים ונדירים.

ראש הישיבה היה זורק שאלה לחלל החדר כמו לדוגמה: "האם ידוע לכם מיהו היה רבי יהונתן אייבשיץ... מתי הוא חי, כמה ספרים כתב ומה שמם?"... אנחנו דלי הדעת וקטני הראש ניסינו את מזלנו, אך חיש מהר הביס אותנו קולו השופע של ראש הישיבה וכמעיין המתגבר שפך עלינו קיתונות של מידע מדויק להפליא, החל מיום לידתו של רבי יהונתן אייבשיץ, נישואיו והתמנותו כרב קהילות, המשך בפירוט מדהים על כל ספריו, שמותיהם והתאריכים שיצאו לאור, וכלה באפיזודת המחלוקת המפורסמת עם הגאון רבי יעקב מעמדין זצ"ל והשלכותיה לדורות אחריו.

על רגעי נועם שבת מתוקים אלו ניתן לומר בוודאות, כי מי שלא טעם את טעמם, לא יודע עונג שבת מהו.



אבא נפלא ואספקלריה מאירת עיניים

הגר"י זצ"ל עם תלמידיו ב
ראש הישיבה אמנם אינו חף ממגוון כינויי הכבוד ההולמים את גדולי הדור, אף שסלד והתרחק מהם בחייו כמטווחי קשת. אולם, עבורי, תלמידו הנאמן שזכיתי להיות קרוב לליבו, כל הגינונים ושלל התארים באשר יהיו, מתגמדים הם נוכח דמותו האצילית והאבהית. בשבילי, כמו לאלפי תלמידיו הפרושים ברחבי תבל, היה הגאון האדיר, מרביץ תורה לרבים, הרב יהודה טרגר זצ"ל, קודם כל ולפני הכול - "אבא"! אבא נפלא, מחנך קשוב, אוהב את הבריות ואהוב עליהם, אך בעיקר אספקלריה מאירת עיניים ומסבירת פנים.

אמנם היה ידוע לרבים כגאון בתורה, נואם בחסד עליון ומורה דרך לאלפים, אך מעטים מבין אלה שלא זכו להיות מתלמידיו, מודעים לגדלותו הענקית במידות, בענווה, צנעה ובייחוד באהבת ישראל. כמי שהתרחק מכל רבב של מחלוקת, ריב ומדנים, חרף מיקומו על פני שנים רבות בסביבה שפעמים לא הייתה מובנת מאליה כלל ועיקר, לא אחת היה ראש הישיבה מהנעלבים ואינם עולבים ומשיבים. זו כנראה הסיבה שבשלה מצא חן וחסד בעיני אלוקים ואדם בקרב כל החוגים, שכן הקרין את חיבתו ומאור פניו לכל יהודי ולתלמידיו במיוחד באופן אישי.

האנקדוטה הבאה שתישאר חקוקה בזיכרוני לעד, יכולה להיות גל-עד להמחשה חיה ממנה נוכל ללמוד מאיזה חומר קרוץ מחנך דגול כדוגמת ראש הישיבה ע"ה: היה זה היום הראשון שזכיתי להיכנס לחסות בצל כנפיו בישיבת 'עץ חיים' בשכונת 'וילרייק' שבאנטוורפן. עברתי אז מישיבה אחרת שחרטה על דגלה את שיטת המשטר הקשיח שאינו מסביר פנים לעלומי חמד, שלא לדבר על יחס כלשהו ולו החלפת מילים בלבד עם ראש הישיבה.

זוכר אני היטב את תפילת 'שחרית' הראשונה בישיבה באנטוורפן בהנהגתו של מו"ר הגר"י טרגר זצ"ל, כאשר בסיומה, כשפנה ממקום מושבו לכיוון היציאה מבית המדרש, חלף על פני התלמידים ואיחל לכל תלמיד ברכת 'בוקר טוב' כשחיוך רחב נסוך על פניו.

הייתי אז נער צעיר בגיל 16, והמעבר החד מישיבה שבה התנהלו חוקים נוקשים למדי, לישיבה שבה ראש הישיבה "מחייך" אל התלמידים על הבוקר, הפתיעה אותי במידה כה רבה, עד כדי שצבטתי את עצמי על מנת לוודא שאיני נתון תחת השפעת הזיה, בעוד שאלתי את חבריי החדשים, האם הגעתי לגן עדן?...

ישנה אמרה שנונה שאומרת, כי "על תלמיד חכם לדעת גם את החלק החמישי של השולחן ערוך". מבחינתי, יותר מכל המעלות הנשגבות שנזקפות לדמותו הגדולה של ראש הישיבה, דווקא "ההנהגה" המופלאה והמופשטת ששולבה בגאונות אדירה ותבונה רבה, ואשר באמצעותה הרביץ תורה וחינוך לדורות, היא זו שמנציחה באופן הבולט ביותר את גדלותו כצוואה והוראה לדורות הבאים, למחנכים, ראשי ישיבות ומורי דרך - להקרין אור ושמחה, להאהיב את התורה ולהאיר פנים לכל נער על פי דרכו.

מחד, הלב ממאן להינחם, מבכה את האבידה וזועק אוי לה לעלבונה של תורה... אוי לו לדור שאבד לו צדיק ישר וחסיד אמת... אך מאידך, הותיר לנו מורינו ורבינו את מורשתו להישען עליה - "עץ חיים היא למחזיקים בה" - תורתו, דרכו והנהגתו המאירים שימשיכו להורות ולאורות לנו את דרך החיים.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

[ספרן]

יצא לח"מ לנהל עמו עשרות שיחות תורניות. תמיד היה מעניין, שולף מקורות עלומים או מגייס מעשה נאה להגדרת הנושא. בכלל, היה נוטה להגדיר כל דבר גם במילי דעלמא, ולמיין את האפשריות (היה מחבב מאד את העיון ב'אנצ' תלמודית') ההרגשה היתה שכבר חשב על כל נושא שהועלה. פעם אף הזמין עצמו למעוני, ביקש לראות את הספריה. שיבח את איכותה ('אין אף ספר סתם כך') ושמח כשמצא את ספרו של הפרופ' ר"ש אסף על תקופת הגאונים ('כל שלבי תולדות ישראל מסודרים אצלי, אבל חסרים לי כמה פרטים מתקופת הגאונים, עכשיו מקווה שאוכל להשלים') באותה הזדמנות המליץ לי לקרוא את ספרה של איטה קאליש 'אתמולי', זכרונות מנכדת רש"ב אוטווצקער שפרשה לחיי קיבוץ. זכורני שספר 'קובץ שעורים' שברשותו, היה מעוטר בהערותיו ('יש בו את הכל בקיצור', כך אמר על הספר)

פעם, ברחובה של עיר, פנה אלי הגר"ח קריסווירטה זצ"ל - בערב לפני זה נערך 'סיום הש"ס' אליו הוזמן ת"ח מפורסם ונואם בחסד עליון - 'מה דעתך על הנאום אמש' ? לאחר ששיבחתי אמר 'אני דווקא לא מתפעל, ממי שאני כן מתפעל תמיד, זה מהרב טרגר שבכל פעם יש בדבריו מן החידוש'.

[ספרן]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

[נוטר הכרמים]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

באיזו שפה?

אם בלה"ק, מישהו מתנדב להעלות בג'מבו מייל?

[מיללער]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

באיזו שפה?

אם בלה"ק, מישהו מתנדב להעלות בג'מבו מייל?

זהו באידיש.

הקטע המתחלת הוא חותן-חותנו, היינו חותנו של רבי שלמה זלמן זצ"ל, לה הצלחתי לשמוע בדיוק את שם המשפחה. מי היה חותנו?

[מחולת המחנים]

חותנו של הגרש"ז היה רבי אריה ליב רוחמקין מחשובי המלמדים בעץ חיים.

---
אנא הבא לנו את כל השיחה לתועלת הציבור.

[מיללער]

חותנו של הגרש"ז היה רבי אריה ליב רוחמקין מחשובי המלמדים בעץ חיים.

---
אנא הבא לנו את כל השיחה לתועלת הציבור.

מספר שרא"ל רוחמקין עלה לאר"י בגיל 5 עם זקנו אבי אביו, בעוד שאביו ושאר בני המשפחה היגרו לארה"ב מרוסלנד.

[מחולת המחנים]

מספר שרא"ל רוחמקין עלה לאר"י בגיל 5 עם זקנו אבי אביו, בעוד שאביו ושאר בני המשפחה היגרו לארה"ב מרוסלנד.

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 89&hilite=

ישורון.jpg (153.76 KiB) נצפה 12382 פעמים

[גם זו לטובה]

פעם אמר הגריא"ט- ב"אוצר החכמה" יש המון ספרים נפלאים ש"העולם" לא מעיין בהם, בגלל שלא מכירים ולא יודעים את הפנינים הצפונים בהם.
עוד אמר שכיום חלק גדול מהמחברים ות"ח, לא באמת ת"ח אלא מלקטים. [גם מאוה"ח]

[ספרן]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

האם ברשות מישהו תמונת האב הר"ר אברהם טרגר ז"ל המתואר בראיון בהערצה רבה ?

ואגב כך: בבואי בזמנו לנחם את הגר"יט על פטירת אביו, סיפרתי לו שלמדתי בישיבה עם גיסו, חתן אביו, הגר"ד זונאבנד שיחי' ושזכורני כאשר האחרון נהיה חתן, סיפר לחברים שחותנו לעתיד דיבר איתו בלימוד במסכ' יבמות אותה למדו אז בישיבה, והנה במהרה התברר לו שרא"ט מונח ושולט בעניני המסכת לא פחות מראשי הישיבה. נהרה נשפכה על פניו של הרי"ט לשמע הדברים. לאחר דקות נכנסו לנחם האדמו"ר מבויאן שליט"א ועוד כמה רבנים וביקש מהח"מ לחזור בפניהם על מה שסיפר.

[אויצר_ניק]

מישהו יודע איך הגרי''א טרגר קשור למשפחת לנדא (הגאון ר' קלמן ר''מ בישבת טשעבין אביו של הרבנים הגאון ר' יצחק ז''ל שהיה ר''מ בישיבת חברון והגאון ר' ישראל שליט''א ראש ישיבת היכל יצחק)

[מחולת המחנים]

מישהו יודע איך הגרי''א טרגר קשור למשפחת לנדא (הגאון ר' קלמן ר''מ בישבת טשעבין אביו של הרבנים הגאון ר' יצחק ז''ל שהיה ר''מ בישיבת חברון והגאון ר' ישראל שליט''א ראש ישיבת היכל יצחק)

רבי קלמן לנדא שליט"א הוא חתנו של ר' אברהם טרגר ז"ל, אביו של רבי יהודה אריה טרגר זצ"ל.

[קיצוני]

דבר פלא על יום פטירתו מפי תלמידו לשעבר

[בקרו טלה]

בענין הגרשז"א כ"כ בהליכות שלמה - הלכות תפילה,
וייש"כ ל"מי שמוכן ונכון" בכל עת לסייע לי על העזר בענין

[גם זו לטובה]

.

[גם זו לטובה]

באשכול המצורף העליתי את דברי בנו שמרבה לצטט דברים בשם אביו.

viewtopic.php?f=28&t=22283

[גם זו לטובה]

קונטרס הספדים קטעי עיתונות ועוד

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 445A55553D

[גם זו לטובה]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

באיזו שפה?

אם בלה"ק, מישהו מתנדב להעלות בג'מבו מייל?

מצורף בתוספת כיתוב חלקי בלה"ק.

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 4D596B343D

[צולניק]

בד"ה. היום נפטרה רעייתו, אשת חבר ובת גדולים.

[א גאליציאנער]

ראיון וידאו מעניין ואופייני עם הרב טרגר. מספר במשך כשעה על עצמו ומשפחתו ועוד מקורבים. שזור בסיפורים מקוריים על גדולי ישראל בעבר ובהווה.

https://vimeo.com/59520756

באיזו שפה?

אם בלה"ק, מישהו מתנדב להעלות בג'מבו מייל?

מצורף בתוספת כיתוב חלקי בלה"ק.

http://www.jumbomail.co.il/Downloads.as ... 4D596B343D

במחילת כבודכם אולי תוכלו להעלות קטע זה שוב, לא ידעתי שישנו בנמצא קטע וידאו ממו"ר ז"ל... ועז חפצי לראותו, תבוא עליכם ברכה.
כמה עובדות קטנות, חלקן מכלי ראשון...
שמעתי מהגר"ש גרינפלד שליט"א רב דקהל חסידי אלכסנדר אנטוורפן שהלך להיבחן אצלו עם החברותא על מס' כתובות לאחר שלמדוה הדק היטב בכולל על מפרשיה ועל הלכותיה הנוגעות לה בשו"ע ונו"כ, ובקשו מהגאון ז"ל לעלות אליו ולהיבחן, והוא הסכים, עלו אליו ונבחנו אצלו כל המסכתא על כל ענייניה החמורים ראשוניה ואחרוניה, והוא יושב עמם כשאין ספר מונח על השולחן [אולי גמרא כתובות היתה מונחת סגורה איני זוכר], והבחינה היתה מעמיקה ביותר, תוך כדי הדברים שאלם, 'האם למדתם גם העניינים בשו"ע הנוגעים למסכתא?' משנענה בחיוב החל בוחן ומטייל במרחבי הלכות כתובות כבתוך שלו בשו"ע ונו"כ וכו',' ושמעתי מכמה בעה"ב שיודעים פרק בהלכות כבוד ת"ח, שברי להם שאת סדרי נשים נזיקין הוא יודע עם כל המפרשים וההלכות שמסביב המסכתות בעל פה, היות ושמעוהו מצטט מכל מרחביהם.
זכיתי להשתתף בשיעוריו באנטוורפן תקופה ארוכה, ופעם אחת ישב באיזו שמחה עם אחד מגדולי הרבנים באר"י, וכשניגשתי לאחל מזל טוב ולברכו ב'ערב טוב', אמר הוא ז"ל לאותו רב שמכירני, [-לפליאת אותו הרב מהיכן אנחנו מכירים] מכיון ש'אנחנו נפגשים בשיעור כל ערב'...[אע"פ שלא היה ספק באיזה אופן אנחנו נפגשים].
שיעורו שמסר, בחמישים דקות יכל למסור חומר שמוסר שיעור ממוצע מוסר בשעתיים, הוא הצליח תמיד לדחוס כל כך הרבה חומר בשיעור אחד, אך יחד עם זאת היה החומר מוסבר בצורה הכי טובה שיש ולא יצאת אף פעם חסר הבנה לגבי מה שאמר.
שליטתו בהנהגות וחידושי חמיו הגדול ז"ל היתה ממש מדהימה וכמדומני שלא עבר שיעור מבלי שיזכיר 'מיין שווער פלעגט זאגן' וכדומה.
כשלצערי הרב הייתי צריך להפסיק לבוא לשיעוריו הנפלאים, הייתי מתנצל בפניו שנפגשנו שלצערי איני יכול לבוא להשתתף בשיעור, היה עונה לי במאור פנים כמפייס, 'אני לא מרשה לך לעזוב את השיעור, אתה עדיין חלק מהשיעור...'
מטבע הדברים ישבו בשיעורו כל מיני אנשים, וחלקם היו שואלים שאלות שלא כעניין כלל וכלל, אולם הוא בחכמתו הרבה תמיד היה מסובב כך ששאלתם היא בדיוק הערה שמעיר מפורש זה או אחר, או כפי הנראה כוונתם לשאול מה הדין באופן כזה וכו' שלא יולבנו פניהם ח"ו.
ישנה פרשיה עגומה בתולדות הקהילה החרדית באנטוורפן, שישיבת עץ חיים וילרייק הוקמה על ידה, שראש הישיבה ז"ל סבל עגמ"נ בשלה, ועקב כך נאלץ להפסיק לכהן בפועל כרה"י בוילרייק, אמנם בעיר המשיכו לכנותו 'ראש הישיבה', לא אכנס לכל הפרשיה האומללה הלזו, זאת אציין, שנכחתי בהיכל הישיבה לפני כמה שנים, כשהוזמן לנאום כהכנה לקראת יו"ט, [הימים הנוראים חושבני שהיה זה] ואז היתה זו הפעם הראשונה שחזר לשם לאחר שהפסיק את כהונתו שם בפועל כר"י, ועכ"ז, העביר על מידותיו, ומילא פיו שבחים על רה"י הנוכחי ריח"א שפיץ שליט"א, [זכורני שאמר שבחז"ל מובא תנאי שללמוד מרב אפשר רק אם הוא דומה למלאך ה' צבקות כאמור כי שפתי כהן וכו', וכיצד אפשר לדעת אם הרב דומה למלאך כדי שיוכלו ללמוד ממנו, ותירץ, שבסידור יש לנו סימן מובהק, 'ונותנים באהבה רשות זה לזה', שכשרה"י כאן נותן לו רשות ומכבדו לדבר, סימן הוא שהוא דומה למלאך ה' ... ודפח"ח] והיה זה לשיחה בפי הבריות.
אהבתיו אהבת נפש, במסירות וסבלנות אין קץ אך גם בזריזות, היה מסביר בארוכה את מראי המקום שציין אליהם בקצרה בשיעורו, היה מוודא שעיינתי ושהבנתי.
בשבתות אחה"צ היה מוסר שיעור בקיץ, על פרשת השבוע וענייניה, בבהירות ובשטף היה שוטף מפיו נהר הפרטים, כמה מצוות נאמרו ע"י משרע"ה כמה ממתי עד מתי ובאיזו פרשה לפי איזו שיטה, כמה שנים חלפו מאז, וכמה ימים בין זו לזו וכו' שלט בכל כבכף ידו.
מה שזכרו כאן לגבי ידיעותיו בשלשלת הדורות של חכמי ישראל, זכורני שבא לכולל אצלנו לדבר מענייני ר"ה בהלכה, והזכיר פולמוס בין שני גאוני גאליציה שלא כל אחד מכיר, הבית שלמה והחסד לאברהם, וידע לציין מה כתוב היכן ומה מקורו.
עד כאן ממה שבזכרוני כעת, ת.נ.צ.ב.ה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מתפעל]

מדברי המנוח שהובאו לעיל,

"זה שהעמיד את עולם התורה בדורינו הוא מרן החזו"א זיע"א, וכשהניחו את אבן הפינה לבית המדרש החדש בסלבודקה, הוא הגיע לישיבה ונשא דרשה נרגשת"

זה חידוש, הרי ידוע שהחזון איש לא הסכים אף פעם לנאום.

[עובדיה חן]

ד"א עד מתי הישיבה היתה פעילה,והאם זה ישיבה קטנה או גדולה?