הגאון רבי יצחק אליהו לאנדא זצ"ל, מגיד מישרים דוילנא

[נוטר הכרמים]

ביום ש"ק יחול יום השנה לפטירתו של המ"מ דוילנא, הגרי"א לאנדא זצ"ל.

הרי פרטים אודותיו מתוך ספר מליצי אש (שעטרן): נולד בשנת תקמא לאביו הג"ר שמואל ולאמו בת הג"ר חיים מבראדי, למדן מופלג ובעל דרשן נפלא, בנעוריו עסק בסחורה, וה' הצליח דרכו, ונעשה גביר גדול, ודרשותיו היו פלאים, רבים השיב מעון, חיבר ספרים בכל מקצועות התורה, וביניהם ספר מענה אליהו על תד"א, רמות שמואל ועוד ועוד. נפ' בכ כסלו תרלז.

את ספריו הנז' לא מצאתי באוצר, האם ישנם ספרים שלו באוצר?

מחיפוש באוצר לא העליתי הרבה, רק שהיה בין החותמים על אזהרה כנגד הסדרי טהרה, ועוד זוטות כאלו.

מי היודע אודותיו?

[בור ועם הארץ]

מחיפוש באוצר לא העליתי הרבה, רק שהיה בין החותמים על אזהרה כנגד הסדרי טהרה, ועוד זוטות כאלו.

צ"ל סדרי טהרות.

[בור ועם הארץ]

ביום ש"ק יחול יום השנה לפטירתו של המ"מ דוילנא, הגרי"א לאנדא זצ"ל.

הרי פרטים אודותיו מתוך ספר מליצי אש (שעטרן): נולד בשנת תקמא לאביו הג"ר שמואל ולאמו בת הג"ר חיים מבראדי, למדן מופלג ובעל דרשן נפלא, בנעוריו עסק בסחורה, וה' הצליח דרכו, ונעשה גביר גדול, ודרשותיו היו פלאים, רבים השיב מעון, חיבר ספרים בכל מקצועות התורה, וביניהם ספר מענה אליהו על תד"א, רמות שמואל ועוד ועוד. נפ' בכ כסלו תרלז.

את ספריו הנז' לא מצאתי באוצר, האם ישנם ספרים שלו באוצר?

מחיפוש באוצר לא העליתי הרבה, רק שהיה בין החותמים על אזהרה כנגד הסדרי טהרה, ועוד זוטות כאלו.

מי היודע אודותיו?

ראה בס' "עיר ווילנא" כאן או כאן, באריכות גדולה.

בספר זה תמצא המון מידע על כל מי שחי ופעל בווילנא עד שנת תר"ס.

[נוטר הכרמים]

רוב תודות.

אגב, ספרו דובר שלום על סדר התפילה מצוי באוצר.

[איש_ספר]

את ספריו הנז' לא מצאתי באוצר, האם ישנם ספרים שלו באוצר?

יש באוצר י"ד מספריו ואלו שמותיהם באוצר:
דרושים לכל חפציהם
דרך ארץ זוטא
הגדה של פסח עם ביאור דובר שלום
חמש מגילות <כפלים לתושיה>
לשמוע בלימודים
מכילתא <ברורי המידות> (עם הגהות הגר"א, ראה בהקדמתו על צערו כי לא קיבל הסכמת נכד הגר"א ר' יעקב משה מסלונים, 'ולא אוכל תת נסיבה לדבר' ומשום כך אינו חורץ על הגהות באופן ודאי שהן מהגר"א, וזאת לפי אזהרתם הידועה של בי"ד דווילנא בנוגע להדפסת כתבי הגר"א בלא רשות המשפחה.
בשנים האחרונות התגלה ילקוט שמעוני שהיה שייך לגאון רי"מ הנזכר ושם העתיק הגהות הגר"א למכילתא, ויש בהם תוספות רבות ע"פ ההגהות הנ"ל, וכנראה משום כך השתמט ממנו ר' יעקב משה.
הגהות הגר"א למכילתא מתוך כמה מקורות, לרבות עותק ר' יעקב משה, נדפסו בתוך מכילתא עם ברכת הנצי"ב במהדורה החדשה)
מסכת סופרים <עיטור וספרים והגהות הגר"א>
משלי - עם ביאור חדשים גם ישנים
ספר תהלים <כפלים לתושיה>
פתשגן הדת
תהלים <מטע לשם>
תנא דבי אליהו <מענה אליהו>
תרי עשר <כפלים לתושיה>

מחיפוש באוצר לא העליתי הרבה, רק שהיה בין החותמים על אזהרה כנגד הסדרי טהרה, ועוד זוטות כאלו. מי היודע אודותיו?

לא העלית, משום שאינך יודע לחפש במחילה.
הקש בחלונית החיפוש:
יצחק-אליהו ל[א]נד[א][ו]
ותמצא בלי סוף: דברי תורה בשמו, פעולותיו, יחוסו ועוד ועוד.
שבוע טוב ומבורך

[בור ועם הארץ]

להלן כמה פרטים ממשפחתו, למי שמתעניין. מלוקט מס' "עיר ווילנא", ונלאיתי לציין ולהביא לינקים לכל דבר, והמחפש ימצא מעצמו.

ר' יצחק אליהו לנדא, היה אחיו של ר' אליעזר לנדא בעל "דמשק אליעזר".

אח שלישי היה ר' אברהם יעקב יעקל לנדא.
בנו ר' שמואל לנדא היה חתנו של ר' איצל'ה מוואלאזין, ונפטר בצעירותו בן כ"ד שנה בי"ט מנ"א תר"ה.
השאיר אחריו בן, ר' יקותיאל זלמן לנדא, שהיה הרב מטע"ם בעיר המלוכה פ"ב, ונפטר בתרנ"ה. קצת עליו, במאמר מעניין זה מר' יהושע מונדשיין. שם כתוב שהתקרב לחסידות חב"ד ע"י משפחת חותנו.
בתו של ר' שמואל לנדא הנ"ל, היתה אשת הג"ר חיים הלל פריד ר"מ בוואלאזין, בנו של הג"ר אליעזר יצחק פריד שהיה ג"כ ר"מ בוואלאזין. ר' אליעזר יצחק היה בנו של ר' הלל פריד חתנו של הגר"ח מוואלאזין, וחתן דודו ר' איצל'ה מוואלאזין. ר' חיים הלל הוא המו"ל של שו"ת חוט המשולש מאבי-זקנו ר' חיים, זקנו ר' הלל, ואביו ר' אליעזר יצחק. [שמו חיים הלל הוא על שם אבי-זקנו ר' חיים, וזקנו ר' הלל, כמבואר בהקדמה שם].

אביהם של האחים הללו (ר' יצחק אליהו, ר' אליעזר, ור' אברהם יעקב יעקל) היה ר' שמואל, ב"ר חיים, ב"ר חיים (כנראה בנו נולד אחר פטירתו).
אשתו של ר' חיים הראשון היתה מרת רעכיל בת הג"ר חיים סג"ל לנדא, ממשפחת הנוב"י, נכדי הרבי ר' העשיל.
ר' חיים סג"ל לנדא היה חתן ר' יעקב באב"ד, שהיה ג"כ נכדו של ר' העשיל. והוא חותנו של ר' איציקל המבורגר (בזוו"ר), ושל הג"ר נפתלי הערץ אב"ד קובלי ודובנא. ונזכרו יחד בתשו' נובי"ת יו"ד סי' מ"ג בסופו.
ולמעלה בקודש הרבה יוחסין, ולא אלאה את המעיינים.

[גוראריה]

ור' אליהו לנדא הירושלמי, היאך קשור?

[בור ועם הארץ]

לא קשור. הוא היה בן הזקונים של ר' אליעזר לנדא, שהיה בנו של ר' יעקב משה מסלונים, בן ר' אברהם, בהגר"א זי"ע.

[גוראריה]

ותולדותיו בקצרה, וצאצאיו? ההתגורר כל ימיו בא"י רק בירושלים?

[בור ועם הארץ]

הוא נולד לאביו הנ"ל אחרי עלותו לירושלים, כמדומה מזוו"ש. צאצאיו הם משפחת לנדי.

[קול אומר קרא]

גור. אני משתמש באינטרט מסונן, לכן לא אוכל לתת לינק, אבל יש לו נכד חוקר בשם אלי אשד שפרסם מאמר ענק עליו בבלוג שלו הנקרא היקום של אלי אשד. עיין שם ותמצא נחת. (משום מה יש לי תחושה שאתה יודע למשל שר' אליהו לנדא התגורר בתל אביב, וגם קצת יותר מזה... ולמרות זאת מעמיד פני תם מטעמים הכמוסים עמך...)

[בור ועם הארץ]

הוא נולד לאביו הנ"ל אחרי עלותו לירושלים, כמדומה מזוו"ש. צאצאיו הם משפחת לנדי.

אגב, הגה"צ ר' יצחק זאב ידלר בעל ה"תפארת ציון" עלה לארץ באותה ספינה עם ר' אליעזר לנדא. כך מספר בנו המגיד ר' בן ציון (הוא היה הראשון מבני רי"ז שנולד כאן בארץ ועל שם כך נקרא בן ציון).

[מיללער]

מעיתון 'הצפירה' על פטירת ר' יצחק אליהו מווילנא

[מיללער]

ומ'המגיד'

[מיללער]

להלן כמה פרטים ממשפחתו, למי שמתעניין. מלוקט מס' "עיר ווילנא", ונלאיתי לציין ולהביא לינקים לכל דבר, והמחפש ימצא מעצמו.

ר' יצחק אליהו לנדא, היה אחיו של ר' אליעזר לנדא בעל "דמשק אליעזר".

ר' אליעזר לאנדא מווילנא והוראדנא בעמח"ס דמשק אליעזר על ביאורי הגר"א, נפטר ביום ט"ו שבט תרמ"ג, בנו היה גביר ונגיד בשם ר' חיים לנדא מהוראדנא.

[משה נחום כהנא]

שמות חיבוריו: "אחרית לשלום" - על "הגדה של פסח". "בירורי המידות" - על ה"מכילתא". "דובר שלום" - על סדר התפלה. "דרושים לכל חפציהם" - דרשות. "דרך חיים" - על מסכת "דרך ארץ זוטא". "כפלים לתושיה" ו"מטע לשם" - על "תרי עשר" ו"תהלים". "לשמוע בלימודים" - על אגדות הש"ס. "מענה אליהו" - על "תנא דבי אליהו". "מקרא סופרים" ו"עיטור סופרים" - על מסכת "סופרים". "פתשגן הדת" - על התורה וחמש מגילות. "פתשגן" ו"חדשים גם ישנים" - על ספר "משלי". "קול שאון" - הספד על אשת השר מווילנא. "רמת שמואל" - הספד על הרש"ש. "שמלה חדשה" - על הפיוטים. וחיבורים נוספים שנותרו בכתב יד.

[חיס]

בכתב יד בספריה הלאומית בי-ם מופיע על ספרו "דובר שלום" בכה"י: מאת "יצחק אליהו לנדא" נכד הגר"א.

כנראה שלא היה נכד הגר"א.

[חיס]

הקדשה וחתימתו מהנ"ל על ספרו "דובר שלום" (מהספריה הלאומית י-ם)

[חיס]

המאמר מאת הרב נפתלי אהרן וקשטיין מח"ס ויתילדו

הגאון רבי יצחק אליהו לנדא מווילנא
מחבר ספר "לשמוע בלימודים"
[תקסא-תרלז]

בין גדולי ווילנא נודע שמו של הגאון המופלא, שנודע בדורו בכשרונותיו ובתכונותיו המזהירות, ה"ה "המגיד מווילנא"
- אשר זכה לתורה וגדולה במקום אחד, וגם בנבכי החכמה והמדע נודע שמו לתהילה, ה"ה הגאון המופלא רבי יצחק
אליהו ב"ר שמואל לנדא, מחבר הספר "לשמוע בלימודים" - ביאור על אגדות הש"ס, שנדפס בווילנא בשנת תרל"ו.
הגאון המחבר נולד בווילנא בשנת תקס"א, [ולא בתקנ"ט], לאביו - "הרב איש נודע בשערים, מדור דורים, מאפרתי
העיר ונדיבמו, שמואל בקוראי שמו הרב המפורסם לתהלה מו"ה שמואל לנדא ז"ל" [מנוסח השער].

מנעוריו, נודע כחריף ובקי עצום, הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. לאחר נישואיו, בשנת י"ז לימי חייו, קבע את
דובנא לעיר מגוריו. ברבות השנים, חבר לחותנו בעסקי מסחרו בדובנא, והפך לעשיר גדול. באותה עת, נהג לשאת
מדברותיו, ודרשותיו קנו את לב שומעיהם. יחד עם עסקיו המסועפים, אחז בעטו תמידין כסדרן, והעשיר את עולם
התורה בחיבוריו הרבים. וכל זאת, מלבד היותו מטובי וגדולי עסקני היהדות הנאמנה, והיה "דורש טוב לעמו", כאשר
הצטיין בטוב טעמו, והיה יודע תמיד לכלכל דבריו במשפט.

בערוב ימיו, עלה ונתעלה לכהן פאר כמורה צדק ומגיד מישרים בווילנא, מיום כ"ג באלול שנת תרכ"ח. את דרשתו
הראשונה בעיר, נשא ביום זה, בבית מדרשו של הגאון מווילנא. [וראה עוד אודותיו ב"עיר ווילנא", ווילנא תר"ס,
ח"א, עמוד 98-92 . וראה ב"המגיד", שנה כ"א, 1877 , עמוד 20].

כאמור, זכה ללשון לימודים, והיה סופר פורה. מחיבוריו: "אחרית לשלום" - על "הגדה של פסח". "בירורי המידות" -
על ה"מכילתא". "דובר שלום" - על סדר התפלה. "דרושים לכל חפציהם" - דרשות. "דרך חיים" - על מסכת "דרך
ארץ זוטא". "כפלים לתושיה" ו"מטע לשם" - על "תרי עשר" ו"תהלים". "לשמוע בלימודים" - על אגדות הש"ס.
"מענה אליהו" - על "תנא דבי אליהו". "מקרא סופרים" ו"עיטור סופרים" - על מסכת "סופרים". "פתשגן הדת" - על
התורה וחמש מגילות. "פתשגן" ו"חדשים גם ישנים" - על ספר "משלי". "קול שאון" - הספד על אשת השר מווילנא.
"רמת שמואל" - הספד על הרש"ש. "שמלה חדשה" - על הפיוטים. וחיבורים נוספים שנותרו בכתב יד.

ב"פתח דבר" בחיבורינו, הוא מעלה על נס את חיבוריו ואת מטרת יצירותיו: "נודע תהלוכות ביאורי אשר הכינותי
בעזר הצור, על תנ"ך, וסדר התפלה, ותנא דבי אליהו, והמכילתא, ומסכת סופרים, ומסכת דרך ארץ. לא הלכתי
בגדולות לבנות בצורות בשמי הפלפול ומגדול הפורח בחריפות, גם לא מטה רגלי להסתפק בביאורי המלות לבדנה
מבלי שימת לב לשינויי הגופים להלביש לגבר שמלת אשה, וכלי גבר לאשה, ולשינוי עתים וחלופי הזמנים, ולשום
מרבית העם כאיש אחד וכאלה, אך תמכתי אשורי במיצוע הדרכים, לבל יעדף בהמאמר כפילת הדברים, ולבל יחסר בו
המזג די צרכו ליישר מעקשי השינויים במובן פשטי מושכלי, לבל יהיו לשמצה לעדת הנרגנים". וראה שם המשך דבריו
הנעימים, כאשר מבאר לאשורו ביופי וצחות הלשון את מטרת החיבור דנן על אגדות חכמינו ז"ל.

ונח נפשיה דרבי יצחק אליהו, זקן ושבע מעש, בן שבעים ושש שנים לימי חייו, ביום כ' בכסלו שנת תרל"ז. קודם
פטירתו ציווה לבנו שלא לכתוב תארים על מצבתו, מלבד: "המגיד מווילנא".

נסיים את דברינו בתפילת המחבר בסיום הקדמתו: "ואני תפלה יהיו אמרי חבורי לרצון למקום ולבריות, ומנחתי
הדלה תערב לפניו כקרבן כליל ועולה, וכאשר חסדי טובו יתברך עד כה עזרוני לבאר מקראי קודש ודברי חכמים
וחידותם, כן לא יכלא רחמיו ממני לבלות ימי ושנותי עד תומי בהגיון התורה וחידושי אורייתא בטוב טעם ודעת, על
מוסדי האמת למיפעת, ויהי חסדו עמדי, לברך בית כבודי, צאצאי ניני ונכדי, חילי ופועל ידי, לתעודה ולתורה, ויראת
ה' הטהורה, ללכת דרך ישרה, במצות ה' ברה, ובימינו תיוושע יהודה וישראל, ובא לציון גואל", בב"א.

[ברוז]

כתה"י של בירורי המידות על מכילתא:
https://dlib.rsl.ru/viewer/01006549311#?page=6

[לבי במערב]

. . יש לו נכד חוקר בשם אלי אשד שפרסם מאמר ענק עליו בבלוג שלו הנקרא היקום של אלי אשד. עיין שם ותמצא נחת . .

גואל התנ"ך: על הרב אליהו לנדא

[בנשק_ל]

viewtopic.php?p=647447#p647447

[בנשק_ל]

viewtopic.php?p=677525#p677525

[בנשק_ל]

viewtopic.php?f=50&t=51142&hilit=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90