צופר הנעמתי כתב:למה לא תוכל ללמוד לעומק משנה ברורה כמו שאתה לומד רמב"ם? אחרי הכל, גם כשאתה לומד רשב"א אתה לא מנסה להבין את כל שיטות האמוראים והתנאים לעומק אלא פרט אחד ברמב"ם אחרי שהוא פסק פרט מסוים להלכה מתוך המכלול. למה לא תוכל לעשות את אותו דבר עם המשנה ברורה?
ברור שתאורטית אפשר! לגרד"צ קרלנשטיין יש 'מעגלי צדק' שלם מלא מזן אל זן בלומד'סים נפלאים ליישב את תמיהת האליהו רבה על המג"א בשמעתתא דתיקון חצות ולבאר את דברי הט"ז בסוגיא דנטילת ידיים שחרית, גם ה'עמק ברכה' עמוס ביסודות למדניים קצרצרים בענייני או"ח ויש עוד מיליון ספרים כאלו, אלא שרוב לומדי ההלכה (ואני בתוכם) מטרתם להקיף את מכלול ההלכה כמו שכתבתי ואין להם פנאי ורצון להעמיק ואדרבה לרוב ההעמקה בפרט מסוים רק מבלבלת את הדעת ומפריעה להשגת המכלול.
מחולת המחנים כתב:שוב, צא ובדוק כמה ראשי ישיבות ורמי"ם העמידו ישיבות בריסק לדורותיהם בארץ ובחו"ל, ולעומת זאת כמה רבנים ומורי הוראות יצאו מישיבות בריסק.
אמנם כוונתי איננה רק על תלמידי ישיבות בריסק, אלא על שיטת בריסק בכללותה.
ראשי הישיבות בדור הקודם שהושפעו מתורת בריסק, וכדוגמת הגר"נ פרצוביץ תלמיד תלמידיו של הגר"ח מבריסק, לא עודדו את תלמידיהם לכיוון פסיקת ההלכה, אלא להיפך, וד"ל.
קשה להתווכח עם העובדה שהמגמה של לימוד ההלכה והעמדת מורי הוראות שהחלה להתפשט בציבור הליטאי בוגרי הישיבות הק' בשני הדורות האחרונים, איננה יונקת מתורת בריסק, אלא מכיוונים אחרים לחלוטין.
ואם זה תלמידי הגר"מ פיינשטיין בארה"ב, או כאן בארץ תלמידי הגרש"ז אויערבאך (שאמנם היתה לו זיקה מסוימת לתורת בריסק דרך רבו הגרא"ז), ובדורנו הגר"נ קרליץ שליט"א, וכאמור מגמות אלו אינן מושפעות מתורת בריסק.
כבר ביארתי ששיטת הלימוד הישיבתית אין לה דבר עם פסיקת הלכות למעשה, ולכן ברור שהמו"צים קבלו תורתם ממי שנתעסקו בפסיקת הלכות ולא מראשי הישיבות.
החזו"א לא חיבב דיינים (פעם ראיתי -אולי באורחות רבינו- שאמר שכשראשי ישיבות נפגשים הם מדברים בלימוד ואילו דיינים שנפגשים מדברים פוליטיקה של הבי"ד..., וכמובן שמבארים שם ששאני הגרש"ש קרליץ שנעבאך נצרך לפרנסה וכו') וגם בגבעות ב"ב לא אוחזים מזה, ובאמת רוב הדיינים הם חברונר'ס.
לגבי מו"צים- סיפר הגר"מ בן שמעון מרמת אלחנן (הובא במוסף שב"ק השנה) שכשהציעו לו לעבור ללמוד הלכה הלך להתייעץ עם הגר"ש רוזובסקי שאמר לו: 'עד עכשיו למדת איך ללמוד, עכשיו תתחיל ללמוד', והגר"ש כידוע היה הסמל בהא הידיעה של הלימוד הבריסקאי.