נוטר הכרמים כתב:אכן, גם לענ"ד, דבריו של הגראי"ש שליט"א מיוחדים במינם, הן מצד העומק, הן מצד היקף הנקודות, הן מצד ההרגשים הנעלים. קשה למצוא כבושם הזה.
יש ממנו ועדים או שיחות מודפסות?
עוד
נוטר הכרמים כתב:אכן, גם לענ"ד, דבריו של הגראי"ש שליט"א מיוחדים במינם, הן מצד העומק, הן מצד היקף הנקודות, הן מצד ההרגשים הנעלים. קשה למצוא כבושם הזה.
יש ממנו ועדים או שיחות מודפסות?
אהרון 37 כתב:מעניין הדבר שגם היום שעלו על הקבר רואים בכמה תמונות שהאנשים עם מטריות, ומדובר בגשמים בימות החמה, הלא דבר הוא.
אישי כתב:הנה העמוד המושלם
יורה_דעות כתב:אתמול ראיתי ערימת עיתונים מונחת, ומתוכה הציץ מוסף שבת קדש עם תמונה של הגר"ח, חמדתי אותו ולקחתיו.
בין השאר מסופר שם: החזו"א הסביר לגר"ח כשהיה קטן מה הוא עולה לשם שלמים: "בשביל שהקרבן יעלה הוא צריך לעבור דרך חלון, ויש הרבה חלונות בשמים, יש חלון מיוחד לקרבן עולה ויש חלון לקרבן שלמים, וכאשר שוחט את העולה והוא חושב שייכנס דרך החלון של השלמים זו המשמעות עולה לשם שלמים. הוא אמר פענצטרלאך באידיש". זה אולי הסבר טוב לילדים, אבל לא ברור לי מה הערך שלו, יש להסבר זה איזה תוכן אמיתי, או שזה סתם משהו שבא להניח דעתו של ילד קטן, ולא מתאים למבוגרים לחזור על זה?
מבלי להיכנס לשמות, רואים לפי הכותב אם היה לו השגה והיכרות בכלל עם הגר"ח, או שהוא סתם מעתיק דברים. אחד סיפר שבא לגר"ח עם מקרה רפואי שאמרו לנתח, והגר"ח אמר שאין צריך, וכשהוא תמה על זה, הוציא לו את הגמ' חולין והראה לו שבמצב כזה אינה טריפה. אין שום ספק שאם אכן היה כך לא עשה זאת הגר"ח אלא להפיס דעתו, שהרי אין ראיה כלל מבהמה לאדם כמו שחילקו כבר התוס' ועוד הרבה פוסקים, ובפרט שיש בטריפות דינים שאינם כפי המציאות שבזמננו כמו שכתב כבר הרמב"ם. כך לא פוסקים הלכות בעניני פקו"נ, ובודאי לא אדם שהתמצא כ"כ ברפואה.
בעמ' 27 מסופר שלפני הבחירות האחרונות אמר שאינו צריך לחתום על מכתב "שהרי כבר פטרוני מלהורות לרבים". המשפט המקורי כידוע הוא "הרב שך פטר אותי מכל עיסוק ציבורי", ומעניין שביתד העיזו להכניס את זה אפילו בצורה מרומזת.
אישי כתב:בתוך לימודי כעת בעירובין י"ט ב', ראיתי בספר רבינו זללה"ה הדברים דלהלן מבניו שליט"א, אשר מתבטא עליהם בלשון ודפח"ח, וכמדומה שהתבטאות כזו נדירה בספריו.תל המתלקט עשרה מתוך ארבע כו', שיעור זה הוא שיהא חשיב כמחיצה, וכדאמרינן שבת ק' א', ונראה דמתוך ארבע בשטח הישר קאמר, דהיינו לשון מתוך, ואם הי' הכונה לאלכסון הי' ראוי לומר במשך ארבע, וכן שימשו בלשון זה בירו' פ"ז ה"ג לגבי כבש שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע, והתם בקו הישר נמדד כמבואר במדות פ"ה מ"ב דל"ב דכבש היינו ברצפה, ומזה הוא דידעינן שהי' שלש ומחצה ושליש כמש"כ רש"י זבחים ס"ג א', וכן בפיר"ח הנדמ"ח לקמן נ"ח ב' בהא דאמרינן התם בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע הביא ההיא דזבחים דכל כבשי כבשים ג' אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח כו', ולשון השו"ע סי' שצ"ט ס"ד שבהילוך ה' אמות של שיפוע, ר"ל שבהילוך שבשיפוע שטח של ה' אמות בקו ישר, וכן בסברא ראוי למיתב השיעור בקו ישר, דעד שלא נעשית המחיצה אומרים שאם יתלקט עשרה מתוך ארבע יחשב כמחיצה, וכ"ה בספר מרן זללה"ה כלאים סי"ב ס"ק כ"ג, [ועי' תשו' מהרלב"ח סי' י"ט], וזה דלא כמש"כ בגאון יעקב בסוגיין, ובני יוסף ואי"ש נ"י שניהם לדבר אחד נתכוונו דיתכן דשיעור מתלקט עשרה מתוך ד' למדוהו חז"ל מההל"מ דדופן עקומה, דעיקרה דדיינינן כאילו הי' הכותל עקום באלכסון [עי' מש"כ סוכה ס"א ס"ק י"ד] ונמצא שהוא מתלקט עשרה מתוך ארבע ותורת כותל עליו, ודפח"ח, ולפ"ז נמי מבואר דהד"א הם בשטח ישר כדתנן סוכה י"ז א'.
איש_ספר כתב:הופיע קו"א חו"ב. כמובן בצלמו ובדמותו של קו"א חזו"א.
אום אני חומה כתב:הופיעה חוברת עבה של מילי דהספידא שנאמרו מאז הפטירה.
אישי כתב:הספר בידי. יש בו למעלה מתשעים מכתבים. זה נראה אמנם כמין דוגמית מהמכתבים הרבים שישנם, חלקם התפרסמו בעבר, אך כנראה שהספר מייצג תמצית של עיקרי השקפותיו, בכל הנושאים החשובים.
לפי בקשת המשפחה בפתיחת הספר, להמציא לידם מכתבים כדי לפרסמם בעתיד, נראה שיש תכנית להדפיס עוד מכתבים.
פרטיזן כתב:מצו"ב העלון הנפלא והילדותי "פרי חיים"
אהרון 37 כתב:בעיתוני סוף השבוע ראיתי דברים מאוד יפים על מרן הגר"ח זצ"ל, אשמח אם מישהו יוכל להעלות אותם לכאן.
אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, והיה שם מאמר על תפילת בריך שמיה, ועל הנוסח שאומרים שם ולא על בר אלהין סמיכנא, וכי לאלוהים יש בן, והרי זה אמונת הנוצרים, וזה מאוד בלבל אותי, אז למחרת בבוקר ניגשתי לשאול אותו את זה, אני לא זוכר מה הוא השיב לי, אני רק זוכר שאמר שזה כמו שכתו בסוף פרשת בראשית "ויראו בני האלוהים את בנות האדם".
אבל באמת, גוף הדבר מצריך ביאור למה בחר ספר הזוהר לבחור לשון שיש בו מקום לטעות ח"ו כאמונת הנוצרים, ובפרשת בראשית כתוב "בני האלהים" לשון רבים, אבל כאן כתוב לשון יחיד.
אנחנו בזמנינו כבר לא מרגישים את העניין, כי אין כבר את המתח הדתי וויכוחים בין הנצרות ליהדות,אבל מאות בשנים, שהיה מתח כל כך גדול בין היהדות לנצרות, והדברים מצריכים ביאור.
גם זו לטובה כתב:
וזה כוונת הגרד"ל שאמר בלוויה שמשום כבוד התורה מותר ללומר דברי שבח בחודש ניסן משום כבוד התורה, ו"בפרט בדורנו זה".
אוצר החכמה כתב:ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.
העניין של התרי דרבנן באמת לא מובן. אבל אגב שהזכרת אעיר על עצם ההיתר
הטענה של המתירים מסברא זו שהיא כדוגמת הקולא שמקילים בה רבים לרקד בשבת מחמת טענה דומה של התוספות.
(למעשה התוס' מחודש הרבה יותר כי בעצם שייך תיקון בכלי שיר גם היום כגון לכוון את הכלי (וצריך לדון אם זה אכן מכה בפטיש) ולפי הנהוג היום זה הרבה יותר מצוי מאשר שחיקת סממנים)
אולם אם נגיד שהקולא שנהגו בה בריקוד היא לא על דרך התוספות אלא כמו שמסביר הערוך השולחן שריקוד דידן אינו כריקוד הגמרא, או באופן קצת שונה אפשר גם לומר לפי דרכו שבאמת קשה שכל הדברים מוגדרים כאיסור השמעת קול וריקוד לכאורה אינו כן, ואפשר לומר דאה"נ ריקוד לא נאסר אלא א"כ משמיע קול וזה גדר האיסור בריקוד ובזה מתיישב מה שחלו בכרמים ביוה"כ שלא היו רוקעות ברגליהן ומשמיעות קול, ולפי"ז בריקוד יהיה היתר אחר. אבל כמובן סו"ס תוספות והפוסקים לא נקטו את זה.
משה פרץ כתב:אהרון 37 כתב:אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, .
.
חשבה לטובה כתב:משה פרץ כתב:אהרון 37 כתב:אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, .
.
מעניינת ומדהימה העובדה שקובץ ביא''ו כתב בצורה נבזית על דעתו של מרן החזו''א זיע''א בפולמוס הידוע בסוגיית קו התאריך, במגמתיות ובעיוות ההסטוריה, [בניסיון נואש לצבור פופוליזם לקובץ המזדקן] היה מכתב מחאה מוכן בחתימתם של רוב גדולי תלמידי החזו''א, וכשהגיע המכתב להגר''ח ''גנזו לאלתר'' [כ''ז שמעתי מבעל המעשה].
].[/quote]
חשבה לטובה כתב:].
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 308 אורחים