מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ג' מאי 12, 2015 3:41 pm

נוטר הכרמים כתב:אכן, גם לענ"ד, דבריו של הגראי"ש שליט"א מיוחדים במינם, הן מצד העומק, הן מצד היקף הנקודות, הן מצד ההרגשים הנעלים. קשה למצוא כבושם הזה.

יש ממנו ועדים או שיחות מודפסות?

עוד

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' מאי 12, 2015 7:32 pm

תודה לאי"שי ומאירי על העלאת השיחות.

----

אהרון 37 כתב:מעניין הדבר שגם היום שעלו על הקבר רואים בכמה תמונות שהאנשים עם מטריות, ומדובר בגשמים בימות החמה, הלא דבר הוא.

גם חברך אי"שי ציין ענין הגשם בכתב שמתחת לתמונה לעיל...

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' מאי 12, 2015 9:44 pm

אמסטרדם

היכן ראית שאישי ציין זאת?.

ראיתי מודעה שמיום שני ניתן יהיה להשיג חוברת בשם "מילי דהספידא", הספדים שנאמרו על רבינו זצ"ל, האם אכן זה כבר הגיע, וכמה עולה החוברת הזו?.

שמעתי שהרב אליעזר פלייעס שליט"א אמר בשם רבינו לגבי הימים שלא אומרים בהם תחנון, שיתכן שאם היו מתקני התקנה בימינו לא היו מתקנים כך, כיון שעל ידי זה מניחים פחות זמן תפילין ומקיימים פחות מצות עשה דאורייתא של הנחת תפילין, כמובן שכיון שנתקן נתקן, רק אמר כך על מתקני התקנות.

כנראה כוונתו שבזמנם היו מניחים תפילין לא רק בשעת התפילה ולכן זה לא היה נפק"מ, אמנם יל"ד מתי נקבע המנהג על ימים מסוימים שלא אומרים בהם תחנון, בכלל יש לברר מתי נתקן אמירת תחנון, בגמ' מוצאים את המושג של אמירת תחנון, וכן מתבאר בגמ' בבא מציעא שבר"ח לא אומרים תחנון, אבל לא ברור שהיה זה כדין לכולם, או אף כמנהג לכולם, למעשה, בסידורי הגאונים כבר מוזכר אמירת תחנון, ויש לברר מה באמת היה אז הנוהג לגבי הנחת תפילין.
עכ"פ המעניין בנקודה הנ"ל, זה כיוון הסתכלות הזו, שמגיע מזוית שמחפשת איך לקיים עוד מצוה ועוד מצוה, וגם ה סוג של הסתכלות פיקחית, מי כמוהו עוד חשב על כך.

חשבתי, שכידוע החזו"א היה פחות מיקל באמירת תחנון, מוצאים זאת בשני זמנים, שהעולם נוהג היום שלא לומר, שבעה ימים אחר שבועות, ובסיום חודש תשרי, ולחזו"א אומרים, בפשטות זה בגלל שבקוסבה עיר מולדתו כך נהגו, ואולי יש כאן גם כיון שהולכים פחות אחר ענינים שאין להם מקור בראשונים, אבל לאור ההסתכלות הנ"ל, אולי גם זה היה חלק ממערכת השיקולים של החזו"א שיקיימו יותר מצות תפילין.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' מאי 12, 2015 9:51 pm

מה היה מנהג החזו"א לענין תחנון בפסח שני? זכור לי שאמרו.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' מאי 13, 2015 6:04 am

אהרון 37 כתב:אמסטרדם

היכן ראית שאישי ציין זאת?.

עיין בכיתוב שמתחת לתמונה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' מאי 13, 2015 5:14 pm

אכן, אמסטרדם לא שמתי לב לזאת.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ד' מאי 13, 2015 8:07 pm

בהספדו של הרב אי"ש שליט"א חסר אצלי סוף המעשה בלולבים שנעבדו בשביעית בין עמ' 10 לעמ' 11

כיון שעסקתי בזה קצת מעניין אותי ההמשך

viewtopic.php?f=7&t=16453

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ד' מאי 13, 2015 9:06 pm

הנה העמוד המושלם

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ד' מאי 13, 2015 9:57 pm

אישי כתב:הנה העמוד המושלם

יישר כח.

לו ננהג כולנו או רובנו כך, מובטח לנו שבשמיטה הבאה לא תהיה שום בעיה, את תמר הדרי מגדלים עבור הלולבים שלנו , ולכשיבינו שבשביעית הם עובדים לחינם יעשו הכל כהלכה

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 13, 2015 10:09 pm

מעלה פה המבשר תורני תזריע, אחמו"ק ובהר, כמדו' שעלה כבר אך מצו"ב המקורי

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 13, 2015 10:10 pm

אחמו"ק

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 13, 2015 10:12 pm

בהר

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ו' מאי 15, 2015 10:57 am

אתמול ראיתי ערימת עיתונים מונחת, ומתוכה הציץ מוסף שבת קדש עם תמונה של הגר"ח, חמדתי אותו ולקחתיו.
בין השאר מסופר שם: החזו"א הסביר לגר"ח כשהיה קטן מה הוא עולה לשם שלמים: "בשביל שהקרבן יעלה הוא צריך לעבור דרך חלון, ויש הרבה חלונות בשמים, יש חלון מיוחד לקרבן עולה ויש חלון לקרבן שלמים, וכאשר שוחט את העולה והוא חושב שייכנס דרך החלון של השלמים זו המשמעות עולה לשם שלמים. הוא אמר פענצטרלאך באידיש". זה אולי הסבר טוב לילדים, אבל לא ברור לי מה הערך שלו, יש להסבר זה איזה תוכן אמיתי, או שזה סתם משהו שבא להניח דעתו של ילד קטן, ולא מתאים למבוגרים לחזור על זה?
מבלי להיכנס לשמות, רואים לפי הכותב אם היה לו השגה והיכרות בכלל עם הגר"ח, או שהוא סתם מעתיק דברים. אחד סיפר שבא לגר"ח עם מקרה רפואי שאמרו לנתח, והגר"ח אמר שאין צריך, וכשהוא תמה על זה, הוציא לו את הגמ' חולין והראה לו שבמצב כזה אינה טריפה. אין שום ספק שאם אכן היה כך לא עשה זאת הגר"ח אלא להפיס דעתו, שהרי אין ראיה כלל מבהמה לאדם כמו שחילקו כבר התוס' ועוד הרבה פוסקים, ובפרט שיש בטריפות דינים שאינם כפי המציאות שבזמננו כמו שכתב כבר הרמב"ם. כך לא פוסקים הלכות בעניני פקו"נ, ובודאי לא אדם שהתמצא כ"כ ברפואה.
בעמ' 27 מסופר שלפני הבחירות האחרונות אמר שאינו צריך לחתום על מכתב "שהרי כבר פטרוני מלהורות לרבים". המשפט המקורי כידוע הוא "הרב שך פטר אותי מכל עיסוק ציבורי", ומעניין שביתד העיזו להכניס את זה אפילו בצורה מרומזת.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ו' מאי 15, 2015 1:14 pm

יורה_דעות כתב:אתמול ראיתי ערימת עיתונים מונחת, ומתוכה הציץ מוסף שבת קדש עם תמונה של הגר"ח, חמדתי אותו ולקחתיו.
בין השאר מסופר שם: החזו"א הסביר לגר"ח כשהיה קטן מה הוא עולה לשם שלמים: "בשביל שהקרבן יעלה הוא צריך לעבור דרך חלון, ויש הרבה חלונות בשמים, יש חלון מיוחד לקרבן עולה ויש חלון לקרבן שלמים, וכאשר שוחט את העולה והוא חושב שייכנס דרך החלון של השלמים זו המשמעות עולה לשם שלמים. הוא אמר פענצטרלאך באידיש". זה אולי הסבר טוב לילדים, אבל לא ברור לי מה הערך שלו, יש להסבר זה איזה תוכן אמיתי, או שזה סתם משהו שבא להניח דעתו של ילד קטן, ולא מתאים למבוגרים לחזור על זה?
מבלי להיכנס לשמות, רואים לפי הכותב אם היה לו השגה והיכרות בכלל עם הגר"ח, או שהוא סתם מעתיק דברים. אחד סיפר שבא לגר"ח עם מקרה רפואי שאמרו לנתח, והגר"ח אמר שאין צריך, וכשהוא תמה על זה, הוציא לו את הגמ' חולין והראה לו שבמצב כזה אינה טריפה. אין שום ספק שאם אכן היה כך לא עשה זאת הגר"ח אלא להפיס דעתו, שהרי אין ראיה כלל מבהמה לאדם כמו שחילקו כבר התוס' ועוד הרבה פוסקים, ובפרט שיש בטריפות דינים שאינם כפי המציאות שבזמננו כמו שכתב כבר הרמב"ם. כך לא פוסקים הלכות בעניני פקו"נ, ובודאי לא אדם שהתמצא כ"כ ברפואה.
בעמ' 27 מסופר שלפני הבחירות האחרונות אמר שאינו צריך לחתום על מכתב "שהרי כבר פטרוני מלהורות לרבים". המשפט המקורי כידוע הוא "הרב שך פטר אותי מכל עיסוק ציבורי", ומעניין שביתד העיזו להכניס את זה אפילו בצורה מרומזת.

ידיד נפשי שליט"א
כמובן שמוסף שבת קדש, שמטרתו להעלות הגיגי מוסר וסיפורי צדיקים, הוא לא המקום להבין את דרכי הגר"ח זללה"ה, בהכרעותיו ובדרך לימודו.
אך המענין הוא שגם כמה מתלמידי הגר"ח, דיברו במפורש על הכרעות מכח 'הרגשה פנימית', ו'סוד ה' ליראיו', ויש שהזכירו אפילו 'רוח הקדש'. על אף שלא ידוע על הגר"ח עצמו שנתן גושפנקא לדברים מהסוג הזה, ואדרבה, ידוע שהתבטא בחריפות כנגד זה.
כנראה שיש כאן עירבוב מושגים. הגר"ח הלך בדרך רבו החזו"א זללה"ה בעניני אמונה וביטחון, שעל אף שצריך לעשות הכל בדרך הטבע, ישנם מצבים שהסיכונים לשני הצדדים, פוטרים אותנו מחובת ההשתדלות, וצריך להשתמש שם במידת הביטחון, וגם כשעושים השתדלות, פעמים שההרגש הישר שולל מעשים מסויימים, וזה גם מוציא אותם מחובת ההשתדלות, וכשעושים מה שצריך, יכולים להיות בטוחים שלא יפסידו מכך מאומה. כמדומה שזה הרקע לפרשנויות השונות בדבר הכרעותיו, וכמובן שזה רחוק מאוד, מהדוגלים בשיטת 'אמונת חכמים' גרידא.

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ו' מאי 15, 2015 3:03 pm

דברים ברורים כשמלה, חדים כתער, שרשם מרן הגרח"ש ז"ל לעצמו (כנראה בעת מצב מלחמה)

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ו' מאי 15, 2015 3:03 pm

"אלמלא הם" - בכת"י - מעיתון המבשר

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' מאי 19, 2015 5:59 pm

התעוררתי לחשוב בעקבות שמיעת ההספדים בקול הלשון, והמחשבה בעניני הספד, שומעים הרבה, כמעט בכל הספד, שכל המתעצל בהספדו של חכם וכו', והחשיבה או ההרגשה שזה עניין לספדנים, שלא ימעטו בדברי הספד, אני חושב שכך זה נתפס, אבל באמת, בודאי שזה הולך גם על כל אחד שלא מגיע להספדים הנערכים על החכמים, כמובן שזה צריך באמת מחשבה עד כמה ללכת וכדומה, אבל בעיקרו של דבר זה נאמר גם לשאר העם, ואולי אף בעיקר להם, שחלק גדול מכבוד התלמיד חכם שישתתפו רבים בהספדו, ועוד, וכי המספיד ידבר לקיר, הרי ענין ההספד בשומעים, וכל שומע יוצר את עניין ההספד.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' מאי 24, 2015 9:21 pm

אייתאי לידי צילום דף מקבלות רבינו זצ"ל.

היות ואין לי סורק אעתיק את לשונו מהרשום עמדי.

להתאמץ לכוין בתפלה ובברכות.
שלא לדבר רק ההכרח.
לקבוע לכה"פ ג' שעות בשבוע עם כ"א מהגדולים.
ליזהר בברכת המפיל.
לקים בד"ד.
להתאמץ להוסיף בלימוד בכל האפשר.
ליזהר מאד בכ"א.
להתבונן מפעם לפעם אם מתקיים הנ"ל, ועוד.

עד כאן מה שהעתקתי.

קבלה ג', כנראה ענינה ללמוד עם כל אחד מהבנים הגדולים.

קבלה ד', מעניין מה הרקע המיוחד לברכה זו דוקא, ואולי היה נרדם באמצע לימודו ואז לא היה מברך ברכה זו.

קבלה ה', בד"ד, ראשי תיבות של בכל דרכיך דעהו.

קבלה ז', כנראה ראשי תיבות בכיבוד אם.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' מאי 27, 2015 12:49 am

ייש"כ אהרן. אנא תרכוש לך סורק...

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ד' מאי 27, 2015 12:51 am

אישי כתב:בתוך לימודי כעת בעירובין י"ט ב', ראיתי בספר רבינו זללה"ה הדברים דלהלן מבניו שליט"א, אשר מתבטא עליהם בלשון ודפח"ח, וכמדומה שהתבטאות כזו נדירה בספריו.
תל המתלקט עשרה מתוך ארבע כו', שיעור זה הוא שיהא חשיב כמחיצה, וכדאמרינן שבת ק' א', ונראה דמתוך ארבע בשטח הישר קאמר, דהיינו לשון מתוך, ואם הי' הכונה לאלכסון הי' ראוי לומר במשך ארבע, וכן שימשו בלשון זה בירו' פ"ז ה"ג לגבי כבש שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע, והתם בקו הישר נמדד כמבואר במדות פ"ה מ"ב דל"ב דכבש היינו ברצפה, ומזה הוא דידעינן שהי' שלש ומחצה ושליש כמש"כ רש"י זבחים ס"ג א', וכן בפיר"ח הנדמ"ח לקמן נ"ח ב' בהא דאמרינן התם בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע הביא ההיא דזבחים דכל כבשי כבשים ג' אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח כו', ולשון השו"ע סי' שצ"ט ס"ד שבהילוך ה' אמות של שיפוע, ר"ל שבהילוך שבשיפוע שטח של ה' אמות בקו ישר, וכן בסברא ראוי למיתב השיעור בקו ישר, דעד שלא נעשית המחיצה אומרים שאם יתלקט עשרה מתוך ארבע יחשב כמחיצה, וכ"ה בספר מרן זללה"ה כלאים סי"ב ס"ק כ"ג, [ועי' תשו' מהרלב"ח סי' י"ט], וזה דלא כמש"כ בגאון יעקב בסוגיין, ובני יוסף ואי"ש נ"י שניהם לדבר אחד נתכוונו דיתכן דשיעור מתלקט עשרה מתוך ד' למדוהו חז"ל מההל"מ דדופן עקומה, דעיקרה דדיינינן כאילו הי' הכותל עקום באלכסון [עי' מש"כ סוכה ס"א ס"ק י"ד] ונמצא שהוא מתלקט עשרה מתוך ארבע ותורת כותל עליו, ודפח"ח, ולפ"ז נמי מבואר דהד"א הם בשטח ישר כדתנן סוכה י"ז א'.

הלום מצאתי בספר ב"מ דף נ"ח של הספר שמביא מבנו אליהו נ"י ומסיים "וש"י".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 27, 2015 2:14 am

הופיע קו"א חו"ב. כמובן בצלמו ובדמותו של קו"א חזו"א.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 27, 2015 10:22 am

איש_ספר כתב:הופיע קו"א חו"ב. כמובן בצלמו ובדמותו של קו"א חזו"א.

כמה אגרות? משהו גדול? שמעתי שבדוכנים בבתי מדרשות יש משהו די קטן, אולי דוגמית ממה שהולך להיות, במה מדובר?

אום אני חומה · הודעהעל ידי **אום אני חומה** » ד' מאי 27, 2015 1:27 pm

הופיעה חוברת עבה של מילי דהספידא שנאמרו מאז הפטירה.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 27, 2015 4:03 pm

אום אני חומה כתב:הופיעה חוברת עבה של מילי דהספידא שנאמרו מאז הפטירה.

זה כבר ישן.. השאלה שלי לא נפתרה עדיין, מה בדיוק יצא באגרות? ספר? קונטרס? דובר על 800 אגרות רק על תורה בשלב א' ובסוף הוציאו דוגמית?

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ד' מאי 27, 2015 9:26 pm

הספר בידי. יש בו למעלה מתשעים מכתבים. זה נראה אמנם כמין דוגמית מהמכתבים הרבים שישנם, חלקם התפרסמו בעבר, אך כנראה שהספר מייצג תמצית של עיקרי השקפותיו, בכל הנושאים החשובים.
לפי בקשת המשפחה בפתיחת הספר, להמציא לידם מכתבים כדי לפרסמם בעתיד, נראה שיש תכנית להדפיס עוד מכתבים.
המכתב האחרון הוא בענין השתתפות בממשלה, [שכבר נדפס בעבר], לא ברור מה המשמעות שלו. [האם מכוון נגד הנוטלים תפקידי שרים, או אולי גם נגד תפקיד סגן שר. אך יצויין שהר' מאיר פרוש היה מתייעץ עמו תכופות, וקשה להניח שהלך בזה במוצהר נגד השקפתו].

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' מאי 27, 2015 9:33 pm

ראיתי היום את האגרות, זה נקרא בשם "מכתבי התעוררות".

איש ספר הזכיר כאן שזה בצורתו של הקובץ איגרות חזו"א.

אם הכוונה לתוכן, אז סביר שתלמיד הצועד בעקבות רבו הגדול ילכו שתיהם בקו זהה.

יש שני הבדלים מבחינת הצורה החיצונית, ראשית, באגרות חזו"א אין בדרך כלל איגרות ארוכות, בשונה אגרות הגר"ח, שנית, יש הרבה נושאים שנמצאים באגרות הגר"ח ולא נמצאים באגרות חזו"א.

הבדל נוסף, באגרות החזו"א המדפיסים הביאו את הפתיח של המכתב, והסיומת, עם חתימת החזו"א, ותאריך שליחת המכתב, כך שזה ניכר כקובץ אגרות, באגרות הגר"ח, לא הובא כל הנ"ל, רק עצם תוכן המכתב.

אני חושב שזה אופייני לדרכם של בניו, שהעיקר מה שילמדו מעצם המכתבים, מה שמסביב זה לא משנה.

לכן גם השם שונה, לא בחרו שם אגרות..., כי הדגש כאן אינו על אגרות, וזה גם התוספת בהתעוררות, כאומרים, אם לא התעוררות מה לנו בכל העניין.

יש גם קובץ קטן של ליקוט ממכתבי החזו"א בשם התעוררות, שהוציא בנו הרב יוסף שליט"א, כנראה זה על אותו כיוון והלך מחשבה.

את אגרות החזו"א כמדומני שערך ר' שמרל גריינימן זצ"ל, ואולי באמת הגר"ח היה עורך את זה אחרת, או בניו.

אם כי זה לא מוכרח, יתכן שהגר"ח יאחז שכל הגה מכתבי החזו"א תורה היא וללמוד הוא צריך.

אולי גם היה צוואה מהגר"ח בעניין סידור האגרות.

האמת, שאני אישית חושב שזה יותר מעניין שיש פתיח ואת כל המסביב, ולפעמים מתוך שלא לשמה בא לשמה, ככל שזה מוגש יותר מעניין יבואו יותר לראות, אבל, השיקולים שלהם שונים.

אי לכך, זה נראה במדיה מסוימת יותר כספר מחשבה, יותר מאשר אגרות, זה לא מדויק, כן, יש לזה את הנופך המיוחד של אגרות, כי הרי המכתב פונה לאדם פרטי באופן אישי, אבל פחות מאשר אילו זה היה מוצג כאיגרת ממש.

לגבי שאלת מאירי

זה מודפס בכריכה קשה, לא הייתי קורא לזה דוגמית, בפתיחת הספר הם כותבים שהם מבקשים ממי שיש לו מכתבים הן בהלכה והן בשאר דברים שיואיל להביא להם כדי שידפיסו את זה בכרכים הבאים, אז נראה קצת שיוציאו כרכים נוספים, אבל זה ישאר במתכונת הנוכחית.

לפעמים זה יותר טוב כמה כרכים שבכל כרך יש מגוון נושאים, מאשר כרך אחד עבה שמכיל נושא אחד.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' מאי 27, 2015 9:36 pm

שמעתי שהם הדפיסו מהדורא של עשרת אלפים עותקים, זה גם מראה קצת שזה לא רק דוגמית.

המחיר מוזל מאוד 18 ש"ח.

יפה שהם מוכרים את זה במחיר כ"כ זול.

גם חוברת מילי דהספידא, גם מחירה 16 ש"ח. מחיר לא יקר.

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » ד' מאי 27, 2015 10:09 pm

אישי כתב:הספר בידי. יש בו למעלה מתשעים מכתבים. זה נראה אמנם כמין דוגמית מהמכתבים הרבים שישנם, חלקם התפרסמו בעבר, אך כנראה שהספר מייצג תמצית של עיקרי השקפותיו, בכל הנושאים החשובים.
לפי בקשת המשפחה בפתיחת הספר, להמציא לידם מכתבים כדי לפרסמם בעתיד, נראה שיש תכנית להדפיס עוד מכתבים.

המשפחה אמנם מבקשת מכתבים אבל מידיעה יש בידם 3500 לפחות, הם מחפשים את השאריות שלא נודעו להם עד היום, וכנראה היה חשוב להם להוציא בשלב ראשון תמצית מכמה אגרות, כדי לתת תנופה להמשך, כולל הבקשה מהציבור וכו'.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ד' מאי 27, 2015 10:52 pm

ואולי חשוב להם שאחרים לא יוציאו את זה, ולכן הם מבקשים את זה.

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ה' מאי 28, 2015 1:42 am

פרטיזן כתב:מצו"ב העלון הנפלא והילדותי "פרי חיים"

מש"כ בסופו בענין ברכת התורה, ע"ע בפתח הדביר (סימן מז אות ו) ובכף החיים למהרי"ח סופר (סימן מו אות כז) ובס' אוצר פסקי הסדור (עמוד לב).

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ה' מאי 28, 2015 2:25 am

אהרון 37 כתב:בעיתוני סוף השבוע ראיתי דברים מאוד יפים על מרן הגר"ח זצ"ל, אשמח אם מישהו יוכל להעלות אותם לכאן.

אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, והיה שם מאמר על תפילת בריך שמיה, ועל הנוסח שאומרים שם ולא על בר אלהין סמיכנא, וכי לאלוהים יש בן, והרי זה אמונת הנוצרים, וזה מאוד בלבל אותי, אז למחרת בבוקר ניגשתי לשאול אותו את זה, אני לא זוכר מה הוא השיב לי, אני רק זוכר שאמר שזה כמו שכתו בסוף פרשת בראשית "ויראו בני האלוהים את בנות האדם".

אבל באמת, גוף הדבר מצריך ביאור למה בחר ספר הזוהר לבחור לשון שיש בו מקום לטעות ח"ו כאמונת הנוצרים, ובפרשת בראשית כתוב "בני האלהים" לשון רבים, אבל כאן כתוב לשון יחיד.

אנחנו בזמנינו כבר לא מרגישים את העניין, כי אין כבר את המתח הדתי וויכוחים בין הנצרות ליהדות,אבל מאות בשנים, שהיה מתח כל כך גדול בין היהדות לנצרות, והדברים מצריכים ביאור.

אם אין זכרוני מטעני, גם בקובץ אור תורה דנו בענין 'בר אלהין' שבבריך שמיה.

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ה' מאי 28, 2015 2:42 am

גם זו לטובה כתב:
וזה כוונת הגרד"ל שאמר בלוויה שמשום כבוד התורה מותר ללומר דברי שבח בחודש ניסן משום כבוד התורה, ו"בפרט בדורנו זה".

לכאורה אין איסור להספיד בחודש ניסן אם נפטר בו בזמן (עי' בש"ע א"ח סי' תקמז ס"ג ובביאור הלכה שם ד"ה שמותר).

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ה' מאי 28, 2015 2:44 am

אוצר החכמה כתב:
ואולם ראיתי דבר זר בספר הנ"ל (עמ' תקא) בעניין "לקיחת תרופות בשבת" שדן האם בזה"ז יש להתיר משום דל"ש טעם התקנה, ובתו"ד כתב לדון שאי נימא דאסור אף כשנתבטל הטעם משום דצריך מנין להתירו, מ"מ אפשר דחשיב "תרי דרבנן", ולענ"ד הדברים זרים ומוזרים ומסופקני אם העומד לביקורת של חברים מקשיבים היה כותב כדבר הזה, אדרבה אשמח לדעת מהי דעת "חברי הפורום", ואולי סברתי היא הזרה ומוזרה.

העניין של התרי דרבנן באמת לא מובן. אבל אגב שהזכרת אעיר על עצם ההיתר

הטענה של המתירים מסברא זו שהיא כדוגמת הקולא שמקילים בה רבים לרקד בשבת מחמת טענה דומה של התוספות.

(למעשה התוס' מחודש הרבה יותר כי בעצם שייך תיקון בכלי שיר גם היום כגון לכוון את הכלי (וצריך לדון אם זה אכן מכה בפטיש) ולפי הנהוג היום זה הרבה יותר מצוי מאשר שחיקת סממנים)

אולם אם נגיד שהקולא שנהגו בה בריקוד היא לא על דרך התוספות אלא כמו שמסביר הערוך השולחן שריקוד דידן אינו כריקוד הגמרא, או באופן קצת שונה אפשר גם לומר לפי דרכו שבאמת קשה שכל הדברים מוגדרים כאיסור השמעת קול וריקוד לכאורה אינו כן, ואפשר לומר דאה"נ ריקוד לא נאסר אלא א"כ משמיע קול וזה גדר האיסור בריקוד ובזה מתיישב מה שחלו בכרמים ביוה"כ שלא היו רוקעות ברגליהן ומשמיעות קול, ולפי"ז בריקוד יהיה היתר אחר. אבל כמובן סו"ס תוספות והפוסקים לא נקטו את זה.

גם בחזון עובדיה על שבת דן בדברי הגר"ש קלוגר בזה

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » א' מאי 31, 2015 7:20 am

משה פרץ כתב:
אהרון 37 כתב:אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, .

.

מעניינת ומדהימה העובדה שקובץ ביא''ו כתב בצורה נבזית על דעתו של מרן החזו''א זיע''א בפולמוס הידוע בסוגיית קו התאריך, במגמתיות ובעיוות ההסטוריה, [בניסיון נואש לצבור פופוליזם לקובץ המזדקן] היה מכתב מחאה מוכן בחתימתם של רוב גדולי תלמידי החזו''א, וכשהגיע המכתב להגר''ח ''גנזו לאלתר'' [כ''ז שמעתי מבעל המעשה].

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » א' מאי 31, 2015 9:07 am

חשבה לטובה כתב:
משה פרץ כתב:
אהרון 37 כתב:אני זוכר בימי ילדותי שהייתי מתפלל במוצאי שבת בבית מדרשו, ולאחר מכן היתה קבלת קהל, והרבה פעמים אבי היה נשאר בשביל לשאול אותו, ובדרך כלל היה ממתין לסוף, ואני הייתי אוהב לשבת בסוף ולהתבונן בקבלת הקהל, וכן הייתי מעלעל בקבצים שהיו שם, פעם אחד עיינתי בקובץ בית אהרון וישראל, .

.

מעניינת ומדהימה העובדה שקובץ ביא''ו כתב בצורה נבזית על דעתו של מרן החזו''א זיע''א בפולמוס הידוע בסוגיית קו התאריך, במגמתיות ובעיוות ההסטוריה, [בניסיון נואש לצבור פופוליזם לקובץ המזדקן] היה מכתב מחאה מוכן בחתימתם של רוב גדולי תלמידי החזו''א, וכשהגיע המכתב להגר''ח ''גנזו לאלתר'' [כ''ז שמעתי מבעל המעשה].

אולי גנזו בגלל שלא ראה פגם בהבאת והסברת דעות החולקים על החזו"א..

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » א' מאי 31, 2015 10:11 am

רק מי שלא הכיר את מרן הגר"ח יכול לתת פרשנות כזו..

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » א' מאי 31, 2015 11:55 am

].[/quote]
אולי גנזו בגלל שלא ראה פגם בהבאת והסברת דעות החולקים על החזו"א..[/quote]

אפי' הגראי''ס הלוי שליט''א ראש ישיבת בריסק כתב בזמנו מכתב אש להבה להגרד''ל, שהתפרסם,
אבל דעתו של הגר''ח כנראה היתה ''הכל לפי המבייש והמתבייש'',
ואם מאמר זה היה מתפרסם במקום מכובד יותר ''ישורון'' וכדו', סביר להניח שהיה נותן אישור לפרסום המכתב,
ותלמידי החזו''א לכל המכירם רחוקים מהתלהמות או מכתבים חריפים ואם מצאו לנכון להוציא מכתב זה מתח''י כנראה שיש ''פגם''.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » א' מאי 31, 2015 12:17 pm

חשבה לטובה כתב:
].

[/quote]

ותלמידי החזו''א לכל המכירם רחוקים מהתלהמות או מכתבים חריפים ואם מצאו לנכון להוציא מכתב זה מתח''י כנראה שיש ''פגם''.[/quote]
מעשה לסתור
viewtopic.php?f=7&t=17593

מאירי · הודעהעל ידי **מאירי** » א' מאי 31, 2015 1:16 pm

גם בין תלמידיו מרן החזו"א אין ולא היה תמיד תמימות דעים איך לנהוג בפועל בכל כיו"ב, מאחר וגם הם ככל בני אנוש דעותיהן אינן שוות בכל, הגרד"ל תמיד נקט ונוקט באופן נוקשה יותר כלפי מי שאין נזהר בדבריו/כתביו וכיו"ב בין כלפי החזו"א ובין כלפי כל מי שאין לו הזכות להתבטא כלפיו אם זה אדם גדול אחר, או אפילו בן שיגיה ספרי אביו, הגרד"ל מאוד רגיש לענין ולא יתן לתקן בתוך הספר עצמו משום שאין זה מכבוד האב, לא כן מרן החו"ב ז"ל שהגם שאין דעתו שונה בענין אבל באופן הפעולה שיש לנקוט/להגיב וכו' בנושאים כאלו, תמיד היה מתון יותר, ולו רק מהסיבה שלא לתת גושפנקא וכן להפוך את המדובר ל"בר פלגותא" בכלל... ההבלגה במקרים רבים יש בה תועלת מרובה יותר.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' מאי 31, 2015 6:10 pm

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=22323&view=unread#unread

פורום אוצר החכמה

מי מחובר