מנהג ההדלקות בלג בעומר האם כל העדות או חלקם?

[שלח]

שמעתי מרב גדול שמנהג ההדלקות היה יותר אצל הספרדים והחסידים, ולא נהגו בכך האשכנזים הליטאים האם נכון הדבר? האם ידוע על ישיבות ליטאיות אשכנזיות שחגגו הילולא דרשבי במדורות ובנסיעה למירון וכדומה?ואם נכון הדבר האם זה בגלל היחס לפסיקה נגלה ונסתר או בגלל דברים אחרים?

[חובב_ספרים]

מישהו העביר לי פעם מכתב שהוא כתב על מנהג הפרושים בירושלים. אני מקווה שהוא אינו מקפיד שאני מפרסמו.

לכבוד הגאון ר' י ט שליט"א

היות שכת"ר עומד להוציא לאור ספר במנהגי ל"ג בעומר ברצוני להעיר שנשתרבב טעות בעולם כאילו חגיגת ל"ג בעומר הוא מנהג ירושלים, ובאמת אינו אלא מנהג של ספרדים וחסידים בתוכם אלו שגרו בירושלים אבל בפרושים לא חגגו ל"ג בעומר כלל.

את זה שמעתי מהגאון ר' אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ואמר לי שבצעירותו לא עשו הפרושים עסק מל"ג בעומר כלל.

ומצאתי שרשמתי בגליון המש"ב שלי לפני כמה שנים שאמר לי שבילדותו לא עשו שום דבר מיוחד בל"ג בעומר רק החסידים עשו סעודה ואח"כ כשהתחילו עם הדלקת במירון התחילו גם החסידים לעשות הדלקות גם בירושלים אבל הפרושים לא עשו שום דבר, ובשנה אחרת אמר לי שהחסידים נהגו כמו שנוהגים היום אבל הפרושים לא עשו שום דבר רק הנשים והילדים הלכו לקבר שמעון הצדיק ע"כ, וכנראה נפל שם איזה טעות בכתיבתי ולא הרגשתי בשעתו שהרי הדלקת ל"ג בעומר במירון נזכר בחת"ס, אבל זכור לי שאמר לי שלא נסעו למירון גם מהחסידים אלא יחידים בלבד והחסידים הדליקו נרות בבית הכנסת אחר תפילת מערב [והזכיר כמה בכ"נ שהיו בירושלים בילדותו ומה עשו בכל אחד מהם, ורק באחד מהם עשו מהדורה ממש] ואולי הכוונה היה דכאשר התחילו לנסוע הרבה למירון התחילו גם לעשות מדורות בירושלים ולא הסתפקו בנרות, וכנראה מה שאמר בשנה אחרת לא היה בילדותו ממש אלא מאוחר יותר קצת, אבל עכ"פ אין לי ספק שרוח הדברים הם כמו שאמרת, ובאחד הזמנים נוכחה אשתו, בתו של הגאון ר' ישראל לוריא זצ"ל, וגם היא אישרה מזכרונה מילדותה שכן היו הדברים.

ובהזדמנות אחרת שאלתי אותו למה אין לומדים בחדר של עץ חיים בל"ג בעומר ונתרגש קצת ואמר שבאמת למדו פעם חצי יום עד שבאו ובטלוהו [כנראה כוונתו למה ששמעתי (מנכד של הצדיק ר' עמרם בלוי זצ"ל) שהחדרים בירושלים נאלצו להפסיק ללומד לגמרי בל"ג בעומר כיון שכ"כ הרבה ילדים הפסיקו לבוא עד שנעשה רפיון ולא היה טעם לקיים לימודים] והיה נראה עליו צער על ביטול ת"ת של תינוקות של בית רבן בל"ג בעומר, ובאמת החדרים בירושלים למדו בל"ג בעומר עד לזמן מאוחר יחסית, וגיס שלי שלמד בעץ חיים הלך פעם עם כמה ילים מחדר לקברו של שעון הצדיק [זה היה אחר מלחמת ששת הימים] והגיעו מאוחר לחדר והמלמד כעס עליהם וצעק של"ג בעומר אינו סיבה לאחר לחדר.

מאחר שהיו שהתקשו להאמין לדבריו שאלתי גם להגאון ר' משה העללר ז"ל [שהיה דור אחר ראי"ז ז"ל] והוא אמר אותו דבר ממש, ואמר דכאשר הוא למד בחדר של תורה ויראה אם ילד לא היה מגיע לחדר משום ל"ג בעומר היו זורקים אותו מיד מהחדר [והתירו רק לילד אחד, שגר בחיפה והיה נשאר אצל זקנו כל השנה, להישאר בביתו מפסח עד לאחר ל"ג בעומר], ואמר דכאשר היה אברך והיה לומד בבית הכנסת לא רחוק ממדורה לא הפסיק אף אחד מלימודו לצאת אל המדורה, והיה חסיד זקן שהיה נכנס וצועק עליהם שיש להם מדורה שני פסיעות מהם ואינם יוצאים, ולא היה מאן דחש ליה כלל [ואמר שהיום הוא יוצא למדורה ותלה זה בדברי הרמב"ם שאדם נמשך אחר סביבתו, ויתכן שכוונתו הוא לבניו שהם מראשי תולדות אהרן].

והיום דבר זה נשכח קצת גם מכמה מצעירי הפרושים בירושלים, אבל סיפרתי זה להר"ר אלעזר רוטמאן שליט"א מראש קהילת פרושים ולא היה זה חידוש אצלו כלל.

ש ר

אחרי כותבי מכתב הנ"ל עיינתי קצת יותר:
בלוח ארץ ישראל להר' אברהם משה לונץ ז"ל משנה תרס"ה כ' ביום ל"ג בעומר יחוגו יושבי צפת את חג הלולא דרשב"י על קברו אשר בכפר מירון, ואנשים לאלפים מקצות אסיא ואפריקא יעלו להחג הזה. יושבי ירושלים ילכו בו ביום להשתטח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק ומהם יתרועעו ויתעלסו תחת העצים העומדים בהחלקה הזאת עכ"ל, מבואר בזה שלא היה מנהג ירושלים לעלות למירון [הגם שיתכן שהיו יחידים שעלו, אבל לא מספיק להחשיב מנהג ירושלים]. עוד שם (ח"ב עמ' 15, זה ליקוט מלוחות ישנות ואיני יודע מאיזה שנה נלקח) הביא המנהג לעשות חאלאקא במירון בל"ג בעומר כמנהג יושבי עה"ק צפת וטבריא, ולא הזכיר ירושלים.
בלוח א"י להגרי"מ טוקצינסקי כ' ונוהגין בו לספר את הבנים הקטנים לחנכם בפאת הראש עכ"ל, ולא הזכיר שעושים זה במירון וכ"ש שלא הזכיר עלייה למירון כלל, גם לא בסוף כשהביא מנהגים לפי נוסח ספרד באר"י. זה הגם שהוא בעצמו עשה חלקה לבנו ר' ניסן אהרן ז"ל במירון, אחר נסיעה של כמה ימים על חמורים, כפי ששמעתי מנכדו ר' י ט שליט"א. כנראה הוא נהג כן משום שהחשיב עצמו למקובל אבל לא החשיב זה למנהג שמקומו בלוח.
שמעתי מהר' ח ק שליט"א שזקנו הגאון ר' זונדל קרויזר לא עשה עסק מל"ג כלל בצעירותו, וגם לחלקה של ילדיו שלח אשתו לה'מארמישא שול' אשר שם נהגו לעשות חלקה בל"ג בעומר אבל הוא בעצמו לא הלך שם כלל. [הוא אמר שבשנים מאוחרות יותר הוא דוקא עלה למירון. שמעתי מאחר שלפני כל' שנים ספרו עליו בירושלים שהוא עלה למירון וכשירד מהאוטובוס ראה התערובות ועלה מיד על אוטובוס החוזר לירושלים בלי לעלות להציון כלל.]
באורחות רבינו (ח"ב עמ' צ"ו) כ' בשם הגריי"ק זצ"ל שעיקר הנוסעים למירון בל"ג בעומר הם החסידים והספרדים.
גם אצל החסידים כנראה נסיעה למירון היה פחות נפוץ מהיום, אולי מחמת הקושי בדבר. בספר מסע מירון [לר' מנחם מנדל ראבין ז"ל מעדת החסידים] שנדפס בתרמ"ט כ' שחברת הנוסעים מירושלים היו כעשרה אנשים.

[יתר10]

עדות הרי"ח זוננפלד על עצמו שהיה בהילולא במירון
נ.ב. זה באמת תימה שאפילו תלמיד הכת"ס לא חש לדעת החת"ס בענין.

[יתר10]

וכאן עדות על השתתפות הרידב"ז בהילולא, גם הוא לא היה חסיד כמדומה..

כמובן, שהחלוקה הנזכרת במכתב שהביא חובב נכונה בעיקרון בימים ההם כזמן הזה, רק הבאתי שתמיד היה בזה גם יוצאים מן הכלל

[מענה לשון]

עדות נאמנה שמעתי שבחו"ל בגולת אמריקה ואירופה לא נהגו כלל בכל מקהלות יוצאי ליטא בהדלקת המדורות וכל כיוצ"ב
והן הן הדברים

[משולש]

עדות הרי"ח זוננפלד על עצמו שהיה בהילולא במירון
נ.ב. זה באמת תימה שאפילו תלמיד הכת"ס לא חש לדעת החת"ס בענין.

מה המקור למכתב זה?

[בקרו טלה]

עדות הרי"ח זוננפלד על עצמו שהיה בהילולא במירון
נ.ב. זה באמת תימה שאפילו תלמיד הכת"ס לא חש לדעת החת"ס בענין.

מה המקור למכתב זה?

החבצלת אינו בהישג ידי אמנם זאת מצאתי
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... B%D7%99%D7

[חובב_ספרים]

וכאן עדות על השתתפות הרידב"ז בהילולא, גם הוא לא היה חסיד כמדומה..

כמובן, שהחלוקה הנזכרת במכתב שהביא חובב נכונה בעיקרון בימים ההם כזמן הזה, רק הבאתי שתמיד היה בזה גם יוצאים מן הכלל

הרידב"ז היה בצפת שהוא מאד קרוב למירון, זה היה מסתמא יותר קל לו בשעתו לעלות למירון ממה שהוא היום לתושב ירושלים. עכ"ז זה קצת חידוש שהוא הלך.
מוזכר בהכתבה שהוא דרש. אם כתוב שם שהוא עשה משהו אחר פספסתי אותו.
בלי לפקפק על העדות שהרידב"ז היה שם שלא מסתבר שהם המציאו זה לגמרי, למעשה זה כתבה בעיתון וממילא יש לקחת כל התיאור שם בערבון מוגבל. די לקרוא כתבה בעיתון היום על דבר שיש לך ידיעה אישות איך הוא באמת להבין דרכי כותבי עיתונים. [שמעתי שכשהג"ר מאיר שפירא ז"ל היה בארה"ב הוא פגש עורך עיתון ושאל אותו למה כתב בהעתיון שמאות אנשים קבלו פניו כשירד מהאניה כשלא היה אלא עשרות. הערוך ענה לו - אזוי, אילו ידעתי הייתי כותב אלפים.]

[משולש]

עדות הרי"ח זוננפלד על עצמו שהיה בהילולא במירון
נ.ב. זה באמת תימה שאפילו תלמיד הכת"ס לא חש לדעת החת"ס בענין.

מה המקור למכתב זה?

החבצלת אינו בהישג ידי אמנם זאת מצאתי
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... B%D7%99%D7%9 D

לא מצאתי שם שום דבר בנושא.
אני בכוונה שואל מה המקור, כיון שישנם הרבה אי דיוקים (בלשון המעטה) ודמיונות סביב דעותיהם של גדולי ישראל בנושא זה, ויש מקום לחשוב שגם זה אחד ממסכת השקרים.

[בקרו טלה]

לא מצאתי שם שום דבר בנושא.

עי' בעמ 7 - 8

[אויצר_ניק]

אין ספק שכיום בעולם הישיבות אין שום התייחסות ממשית ליום ל''ג בעומר.

[משולש]

לא מצאתי שם שום דבר בנושא.

עי' בעמ 7 - 8

נכון, מובא שם נוסח מכתב אחיד וכל פעם חותמים עליו רבנים אחרים.

[ירח מלא]

עדות לא ידועה מהגאון רבי מאיר וועקנין רבה של טבריה שהספרדים לא היו עולים בהמוניהם למירון. היה זה בעיקר מנהג החסידים.
המקור הוא בשו"ת שלו ויאמר מאיר סימן י' (יש באוצר).