ברזילי כתב:באופן כללי, אתה צודק. אבל, כאמור, החלוקה אינה חדה. גם בפיזיקה יהיה מי שיאמר שמחקרים בקוסמולוגיה מושפעים נערכים ותפיסת עולם, וגם בפקולטה למדעי הרוח יש עבודות המציגות עובדות, או דעות שאינן בהכרח תלויות השקפת עולם. אינני מבין מה הטעם בתיוג לפי פקולטה או מקצוע, כשאפשר לדון בכל דבר לגופו.
כבר היינו שם... זה בהחלט הבדל, יש גם הבדל בארץ המגורים ובשם הפרטי. השאלה אם ההבדל הזה רלבנטי לנושא (כפי שאני מבין אותו), שהוא האם יש מקום לשלב תובנות שנלקחות מתוך מקורות חיצוניים בהגות היהודית. כפי שהסברתי לעיל, בעקרון אין שום הבדל בין מקורות הידע השונים, ולכן אין הבדל עקרוני בין הרמב"ם ששילב כך לרא"ל ששילב כך. נכון הוא שיש הבדל במידת הוודאות והתוקף של הידע המתקבל בתחומי ידע שונים (ובתחומי מדעי הרוח מדובר יותר על מינוח, השראה וכיווני חשיבה ולא ידע במובן ה"קשה" של המונח). על ולכן יש לדון בכל מקרה לגופו לפי הפרמטרים שהזכרנו לעיל.תוכן כתב:ברזילי כתב:באופן כללי, אתה צודק. אבל, כאמור, החלוקה אינה חדה. גם בפיזיקה יהיה מי שיאמר שמחקרים בקוסמולוגיה מושפעים נערכים ותפיסת עולם, וגם בפקולטה למדעי הרוח יש עבודות המציגות עובדות, או דעות שאינן בהכרח תלויות השקפת עולם. אינני מבין מה הטעם בתיוג לפי פקולטה או מקצוע, כשאפשר לדון בכל דבר לגופו.
טענתי שיש הבדל בין הרמב"ם לבין רא"ל, שהראשון התמודד עם נתונים שלטעמו הם מתחום המדעים המדויקים, והשני התמודד עם נתונים מתחום מדעי הרוח. האם אתה מסכים שבאופן כללי הטיעון הזה צודק?
ראשית, באמת היו כאן כמה נידונים שונים. בהודעות האחרונות הדיון הוא על הבדל עקרוני שניסה הרב תוכן להעמיד ביחס לשאלה אלו מקורות חיצוניים ראויים לבוא בקהל, ולענ"ד אין בזה ממש כנ"ל (וגם הוא מסכים שזה רק הבדל ביחס לרמב"ם, ולא ביחס לשאר האישים שהזכרנו).המעיין כתב:קשה קצת לעקוב אחרי הויכוח שלכם המתפתח כאן.
אבל מלמעלה זה נראה כך. שכשטענו שהמקרה של הרא"ל שונה מהרמב"ם כי הרא"ל לקח מספרות של גויים מלאי יצרים ועוד כל מיני טענות מסוג זה והרמב"ם התבסס על טיעונים פילוספיים, במילים אחרות הבדילו בין המקרים לגופם, שאלת מה ההבדל הלא סוף סוף מדובר בלקיחת ערכים מגויים. וכשתוכן מנסה ליצור הבדל עקרוני בין אופנים ראויים לדעתו או לא אתה אומר אין הבדל מהותי תבדיל בין המקרים לגופם. תרתי.
ולכן אני חוזר ואומר שלפחות מי שמוכן ללמוד ממו"נ וחוה"ל, יכול באותה מידה לקרוא את דברי הרא"ל. וכעין זה מי שבטובו ממשיך למנות אותם בין גדולי ישראל למרות שהושפעו מן החוץ, יכול לעשות כן גם בנידו"ד.
בלי קשר לכל הנ"ל, כל רעיון בפנ"ע יש מקום לדון בו לגופו של רעיון בלי קשר לשאלה מהיכן ההשראה לכך.
המעיין כתב:בקשר ליצרים השאלה היא לא אם הגוי מלא יצרים אלא אודות הגותו אליה אנו מתייחסים. הנחת היסוד של תוכן, ויש בה הגיון, שספרות ושירה בטבעם כוללים ובנויים על יצרים יותר מאשר טיעונים לוגיים או מתימטיים.
מדומני שההגות של קירקגור (הדני בכלל ?) היא דתית ואין בה דברים גרועים
ברזילי כתב:(בויואל משה מעיינים רק כדי להבין שאין ממה לפחד)
ברזילי כתב:(בויואל משה מעיינים רק כדי להבין שאין ממה לפחד)
מסכים לחלק השנישטייגעניסט כתב:הם מעיינים בו כי הם חלק מההשקפה המערבית הגורסת שכולם צודקים, וכל טענה, ולו הקיצונית ביותר, ראויה להתייחסות ולדיון.
תוכן כתב:סתם הערה: לא ידוע לי על ר' זעקיל שייאר אלא על ר' מיכל.
זה בהחלט נכון. לגבי אותם שאינם מודעים לבעייתיות של הגישה שלהם, יש לשאול אם זה משום שאין בעייתיות או שאין מודעות (ולפעמים, גם אין גישה סדורה).תוכן כתב:הנקודה אותה אני מנסה להעביר היא שרא"ל הציע גישה שלא היתה מקובלת על חלקים גדולים מהציבור התורני, והוא עצמו היה מודע לבעייתיות של הגישה שלו.
איש_ספר כתב:תוכן כתב:סתם הערה: לא ידוע לי על ר' זעקיל שייאר אלא על ר' מיכל.
ור' מיכל אכן כיהן כרבה של סקסוניה? או לאן נעלם חוש ההומור?
מבקש תורה כתב: צריך לדון את רוב הרבנים הדלי"ם שפשוט הם לא מכירים את התורה ואת מצוותיה, זהו הלימוד זכות היחיד שיש עליהם.
עדיאל ברויאר כתב:מבקש תורה כתב: צריך לדון את רוב הרבנים הדלי"ם שפשוט הם לא מכירים את התורה ואת מצוותיה, זהו הלימוד זכות היחיד שיש עליהם.
הכללה המביישת את בעליה ומבזה ת"ח רבים השומרים על כל מצוות התורה ומורים כך לתלמידיהם. ניתן ללמד זכות ששמעת על הציבור הדת"ל דרך עיתונים מסוימים שכתיבתם קודמת ליראתם.
תאר לך אשכול על הגרמ"מ,
שיעסוק רובו ככולו בקנאותו, ובמלחמתו נגד הסרוגים,
ובשולי הדברים יזכירו שגם לימד דף יומי...
לא זכיתי ללמוד רבות מהרב אהרון,
אך מספיק לגור לידו, לראותו מתפלל, לומד, מלמד, מהלך בין הבריות,
כדי לראות בו איש המעלה - עובד ה', מן הסוג שלא רואים כל שני וחמישי.
כואב הלב שיש דברים שלא ניתן להעביר [לפחות אני איני יכול]
לאנשים שלא הכירו,
ומנסים להעריך דמות על פי שמועות,
או אפילו על פי מאמר כזה או אחר,
שכל קריאה בו ללא הכרת המחבר
שקולה להוצאת דבר מהקשרו.
איני רוצה להיגרר לוויכוחים.
אני רק כואב את המצב,
וחלק מהכאב הוא,
שאני מניח שרוב הכותבים יוצאים אף הם מתוך כאב
על מה שהם מבינים מדברי הרב,
דברים שנראים להם כפוגעים בצפור נפשם.
איך אפשר להתגבר על מחסומי הניכור?
אולי דרך אהבת הבריות?
אולי דרך לימוד זכות?
איני יודע, ועל דא קא בכינא.
אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד...
איש_ספר כתב:ידיד ת"ח ובעל נפש מתושבי אלון שבות, שלח לי את הדברים הבאים, ואני מפרסמם כמות שהםתאר לך אשכול על הגרמ"מ,
שיעסוק רובו ככולו בקנאותו, ובמלחמתו נגד הסרוגים,
ובשולי הדברים יזכירו שגם לימד דף יומי...
בברכה המשולשת כתב:אין באוצר את זכרון הרב שציינתי אליו, כי זה כבר משנת תשנ"ד
וכמו כן המאמרים בבית יוסף שאול משנות הנ'
איש_ספר כתב:בברכה המשולשת כתב:אין באוצר את זכרון הרב שציינתי אליו, כי זה כבר משנת תשנ"ד
וכמו כן המאמרים בבית יוסף שאול משנות הנ'
דוקא יש
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?171545&
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 304 אורחים