??שליטא כתב: להגדיל תורה ולהאדיר!
סתם יהודי כתב:האם אתה שואל על רבנות סתם, או על רבנות מהדרין? גם לגבי בדצים, הרי יש כל מיני סוגים, ויש אנשים שנמנעים למשל מבדצים מסויימים שלא נזהרים בהקפדה על חומרות מסויימות.
אם אתה מתכוון רק לרבנות מהדרין (נניח זו שבפיקוחו של רב העיר חולון הרב אברהם יוסף בנו של הגרע"י), ורק לבדצים שמקפידים על כל החומרות (למרות שאין ממש דבר כזה "כל החומרות"), אז לדעתי זה פחות תלוי בשאלה האם זה בדצ או רבנות, ויותר תלוי בשאלה מהי מידת יראת השמים של המשגיח. יש כאלה שמקפידים לאכול רק בדצ גם מבלי שמכירים את המשגיח, ופוסלים אפילו רבנות מהדרין וגם כן מבלי להכיר את המשגיח. מצד שני, יש כאלה שאוכלים רק לפי הכרותם עם המשגיח, ומתוכם יש כאלה, שפוסלים בדצ כי אינם מכירים את המשגיח אבל מכשירים רבנות מהדרין כי מכירים את המשגיח.
סתם יהודי כתב:אז לדעתי זה פחות תלוי בשאלה האם זה בדצ או רבנות, ויותר תלוי בשאלה מהי מידת יראת השמים של המשגיח. יש כאלה... מצד שני, יש כאלה שאוכלים רק לפי הכרותם עם המשגיח, ומתוכם יש כאלה, שפוסלים בדצ כי אינם מכירים את המשגיח אבל מכשירים רבנות מהדרין כי מכירים את המשגיח.
חובב_ספרים כתב:סתם יהודי כתב:אז לדעתי זה פחות תלוי בשאלה האם זה בדצ או רבנות, ויותר תלוי בשאלה מהי מידת יראת השמים של המשגיח. יש כאלה... מצד שני, יש כאלה שאוכלים רק לפי הכרותם עם המשגיח, ומתוכם יש כאלה, שפוסלים בדצ כי אינם מכירים את המשגיח אבל מכשירים רבנות מהדרין כי מכירים את המשגיח.
זה נשמע מאד פשטני. הכשר זה מערכת שלימה. צריך מומחים בתחומים שונים ורבנים לפסוק על כל מיני שאלות. משגיח הוי רק חלק אחד של המערכת ובאופן כללי הוא מוגבל לפקח על הוראות ההשכר. בודאי היראת שמים ומומחיות של המשגיח חשוב מאד, אבל סוף כל סוף אינו אלא חלק אחד. לאכול רק ע"פ ידיעת המשגיח הוא כמו לבחור בית חולים ע"פ ידיעת האחות.
ותו, בחירת משגיח טוב הוא גם חלק מאחריותו של ההכשר. כמובן לכל הכשר יש תחומים שהם יותר חזקים ויש שהם יותר חלשים, אבל באופן כלל אם סומכים על הכשר ויש אימון בהמערכת לכאורה יש לסמוך עליהם גם בבחירת משגיחים.
מאיר סובל כתב: האם בכשרות רבנות רגילה יש את זה?
אני מסופק, עד מסופק מאוד. [ומכמה סיפורים שהייתי עד להם בעבר, אני נוטה לא להסתפק - ולכיוון השלילי. שאין ספק שאין עדות ואין משגיח, והכל עובד על "סמוך", או נהלים והעיקר שיש אגרת כשרות ותעודות עם גרפיקה בלוגו של כשרות]
אוהב אוצר כתב:התשובה האמתית: מותר.
שמעת על המושג 'עד אחד נאמן באיסורים'? זה חל גם על הרבנות.
אם אין לך איך להוכיח שעל הרבנות כלל זה לא נאמר, התשובה היא חד משמעית.
אוצר החכמה כתב:להערכתכם האם המציאות היא שרוב העופות שלהם כשרים או לא?
בברכה המשולשת כתב:ד. שמעתי פעם בשיעור מהגאון רבי יעקב אריאל שליט"א שאדם אחד התקשר אליו ושאל אותו אם העופות שבהשגחתו הם "גלאט" והגרי"א ענה לו שיש עשרות מחלוקות בצדדים שונים של כשרות העוף. בחלקן הוא מקל ובחלקן הוא מחמיר, ואם יאמר לו השואל באיזו מן המחלוקות הוא (השואל) פוסק לחומרא, הוא (הגרי"א) ישיב לו אם מקפידים על כך בהשגחה שלו. כמובן שהשואל השתתק מיד.
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:ד. שמעתי פעם בשיעור מהגאון רבי יעקב אריאל שליט"א שאדם אחד התקשר אליו ושאל אותו אם העופות שבהשגחתו הם "גלאט" והגרי"א ענה לו שיש עשרות מחלוקות בצדדים שונים של כשרות העוף. בחלקן הוא מקל ובחלקן הוא מחמיר, ואם יאמר לו השואל באיזו מן המחלוקות הוא (השואל) פוסק לחומרא, הוא (הגרי"א) ישיב לו אם מקפידים על כך בהשגחה שלו. כמובן שהשואל השתתק מיד.
ולפי הגיון זה יש לאדם מן השורה לסמוך בבעיות רפואיות כבדות משקל על כל סטודנט מתחיל לרפואה.
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:ד. שמעתי פעם בשיעור מהגאון רבי יעקב אריאל שליט"א שאדם אחד התקשר אליו ושאל אותו אם העופות שבהשגחתו הם "גלאט" והגרי"א ענה לו שיש עשרות מחלוקות בצדדים שונים של כשרות העוף. בחלקן הוא מקל ובחלקן הוא מחמיר, ואם יאמר לו השואל באיזו מן המחלוקות הוא (השואל) פוסק לחומרא, הוא (הגרי"א) ישיב לו אם מקפידים על כך בהשגחה שלו. כמובן שהשואל השתתק מיד.
ולפי הגיון זה יש לאדם מן השורה לסמוך בבעיות רפואיות כבדות משקל על כל סטודנט מתחיל לרפואה.
מאיר סובל כתב:אסור לאכול כלום בלי עדות באיסורין, שזה יצא מכלל איסור.
א. בבשר ועוף יש איסור מוחזק דאבר מן החי או נבילה, ורק אם יש עד שזה שחוט כדין - זה לא בכלל האיסור.
ב. כמו"כ כשיש אחוז קבוע של טריפות מסויימות, זה הורס את הסתמא והרוב, וחייבים עדות שזה בדוק וכשר.
ג. יש גם איסורים שאינם מתבטלים ברוב, למשל כשהתערב עוף שלם טרף בכל הכשרים, שהוא דבר שבמנין ובריה ודבר חשוב שלא בטל.
ד. ומה עם בעייה של מליחה. הרי הבשר בחזקת עם דם. גם על זה צריכים לאימון של עד אחד באיסורין.
ה. יש עוד בעיה, של נתעלם מן העין, גם במה שהוכשר כדין.
ו. חותמת, כל שתהיה, אינה עד אחד. זה הדפס יפה, וזה הכל.
ז. אפילו אם יש גדול בתורה שאומר ש"זה הכשר טוב", זה כלום מצד ההלכה, כי הגדול לא מעיד על חתיכת הבשר או העוף הספציפיים.
זה לא בכלל עד אחד נאמן באיסורים.
בשביל שיהיה עד אחד באיסורין, צריכים לדעת שיש משגיח שהשגיח והעיד שזה טוב.
האם בכשרות רבנות רגילה יש את זה?
אני מסופק, עד מסופק מאוד. [ומכמה סיפורים שהייתי עד להם בעבר, אני נוטה לא להסתפק - ולכיוון השלילי. שאין ספק שאין עדות ואין משגיח, והכל עובד על "סמוך", או נהלים והעיקר שיש אגרת כשרות ותעודות עם גרפיקה בלוגו של כשרות]
אוצר החכמה כתב:להערכתכם האם המציאות היא שרוב העופות שלהם כשרים או לא?
עדיאל ברויאר כתב:ביחס לכמה דברים שנאמרו פה:
מה יהיה הדין אם מישהו יבדוק וימצא שברוב הרבנויות יש ריעותא, ומגיע מישהו שלא יודע באלו רבנויות זה כך וגם לא יכול לבדוק?
מאיר סובל כתב:אני טורח כעת לקבץ דברים לתועלת הנושא,
אשמח אם מנהלי המקום החשוב ינקו את הדיון ממה שלא קשור ומלכלך את "בית המדרש"...
לשאלה האחרונה מה הדין במי שלא יודע וכו'
לפי הכלל של עד אחד נאמן,
אם ציור של לוגו לא בהכרח מהווה עד אחד חי אמיתי שמעיד באיסורים,
אז אין למסופק התוהה הזה עד אחד,
איך יאכל?
מאיר סובל כתב:ומה שאני כתבתי - הבנתי מהשאלה, מה הדין למי שאף את המשוכה "הראשונה" [כהגדרתך] לא עבר, והוא פשוט לא יודע כלום, ומגישים לו מנה מבושלת חמה טריה מבשר של רבנות איקס, ולא בירר ולא יודע איך לברר.
יכול לאכול? או לא?
מאיר סובל כתב:[אין משחטה ששוחטים בה רק מהדרין חלק גלאט וכדומה, כי להיכן יעבירו את הבלאי? כל משחטה משרתת גם רבנות, כדי לצמצם נזקים... מה שלא טוב למהדרין, אמור להיבדק על ידי משגיחי הרבנות אם זה עונה על דרישותיהם]
שרוליק כתב:אחי משגיח ברבנות ומספר לי אותם סיפורים על בד"ץ... ועוד אח היה משגיח מטעם הרבנות באיזה חנות והמשגיח מטעם הבד"ץ נתן לו את ההוראות שלו שאחי יבדוק...
אז סיפורים יש על כל הכשר ועל כל בד"ץ.
ברצוני לשאול האם כשאני אוכל בשר רבנות או עוף האם זה מטמטם את הלב כדין מאכלות אסורות או לא? האם הקב"ה אוסר את זה או לא? בלי חומרות אלא אך ורק אליבא דהלכתא ומעיקר הדין?
מאיר סובל כתב:לשאלה האם מי שאוכל בשר או עוף של רבנות זה מטמטם לו המוח כמו מאכא"ס,
תעודה של רבנות אינה תעודת טריפה ונבילה ודאית, אלא זה לפעמים רבות כמו בלי תעודה. וכי בשר בלי תעודה בהכרח מטמטם??
כלפי שמיא גליא האם המנה הזו היתה מעוף כשר במקרה או מעוף טרף במקרה.
ואם זה היה בשר טרף אז זה אכן מטמטם, גם עם קי"ט תעודות כשרות וחותמות. ואם זה היה בשר כשר, זה לא מטמטם אפילו אם זה "רבנות".
מאיר סובל כתב:לשאלה האם מי שאוכל בשר או עוף של רבנות זה מטמטם לו המוח כמו מאכא"ס,
תעודה של רבנות אינה תעודת טריפה ונבילה ודאית, אלא זה לפעמים רבות כמו בלי תעודה. וכי בשר בלי תעודה בהכרח מטמטם??
כלפי שמיא גליא האם המנה הזו היתה מעוף כשר במקרה או מעוף טרף במקרה.
ואם זה היה בשר טרף אז זה אכן מטמטם, גם עם קי"ט תעודות כשרות וחותמות. ואם זה היה בשר כשר, זה לא מטמטם אפילו אם זה "רבנות".
מאיר סובל כתב:לר' סתם, אין כזה דבר כל דפריש "מהכשר", מרובא פריש "מהנחיות"..
מאיר סובל כתב:אם הרוב מכל מה שעובר פה במשחטה לא כשרים...אתה חייב לתלות בלא כשר, גם אם ההנחיות על הגליון היפה הם אחרות.
מאיר סובל כתב:על אלו שהם חלק מהמערכת ההיא, או עומדים בראשה או מתפרנסים ממנה, אי אפשר להכניסם לרשימת המעידים.
מאיר סובל כתב: כותבי ההנחיות, לא נמצאים שם. ממילא הנחיות כמאן דליתא.
מאיר סובל כתב:כבודם של הרה"ר שהזכרת משום מה, במקומם מונח, בלשכתם.
מאיר סובל כתב:ואין להם שום שייכות לכשרות...מה יגיד רב ראשי? גם חדש שהיום התמנה ונבחר ועוד לא למד שחיטה מימיו ולא ראה סכין.
מאיר סובל כתב:זכורני רב עיר גאון אחד זצ"ל שהלך למחרת בחירתו למשחטה, והביאו לו סכין לבדוק, בשביל התמונה... איזה בזיונות היה כששחט לעצמו את האצבע במקום לבדוק...)
מאיר סובל כתב:מה עושים למעשה? או שהולכים להתרשם, ומחליטים איפה יש יראי שמים שעדותם עדות. או שמבררים היטב אצל מי שהיה ובדק וסומכים עליו, ששם יש יראי שמים שמעידים עדות באיסורים.
מאיר סובל כתב:מוזר ועולם הפוך הוא, שאותם אלו שאמונתם שלמה על סמכות של אחרים שלא הכירו, ואוכלים כל עוף שיש עליו סמל עם גרפיקה יפה, והשיקול שלהם כמה אג' לקילו זה פחות מאחרים... פשוט אנשים "חלקים" בלי שגעונות, למה לא להאמין?? כתוב כשר מה חסר עוד?? הם לא קונים כובע לפי מותג וסמל, רק אם בדקו אותו ז' פעמים על הראש מול מראה, וחליפות לא יקנו מן המוכן בלי חייט שימדוד ויתפור להם במיוחד, וכן קאסטם יהיה בייצור מותאם אישי.
מאיר סובל כתב:אבל כשרות, מסתמא זה טוב, יש רובא ופריש וכו'..
מאיר סובל כתב:לר' סתם, אם יש נידון על ראש של משגיח כשרות כלשהו אם הוא חתיכה דהתירא או דאיסורא, וכלל המשגיחים יהיו נידונים כחתיכות בשר, רק אז יהיה אפשר לדון על המשגיח הנמצא, בתור כל דפריש. אולם כעת שהנידון אינו על משגיח הנמצא, אלא על משגיח העלום, ועוד, דאין הנידון עליו האם ניתן לאוכלו...
זה לא סברא בהלכה, אלא מליצה בעלמא. ואולי אני טועה בזה. כך נלע"ד.
מאיר סובל כתב:גם שאר המשגיחים מהמקום שממנו "פריש" המשגיח העלום, הם עלומים וקיימי באותו ספק שלו. מה יעזור ה"רובא"??
מאיר סובל כתב:ומש"כ חזקה דאומן לא מרע וכו'. לענ"ד זה ג"כ מליצה ודימוי מילתא דלא דמיא. ולא סברא אמיתית. אין לנו שאלה על רמת האומנות של המשגיח.
מאיר סובל כתב:איך אפשר לתלות ספק שלפנינו, בבשר הנמצא, בחזקה שאינה בבשר או בספק אלא נועדה לפתרון ספק אחר שאינו קמן בכלל?
מאיר סובל כתב:ואגב, חזקת אומן לא מרע, זה בדברים שניתן לראות בתוצאה אם הוא טעה, אבל בדבר שאי אפשר לבדוק, או מפני שזה לא נחזה בתוצאה (טרף וכשר יש להם אותו טעם)...בזה אין שום חזקה, אפילו לא אבק חזקה, אפילו לא במליצה.?
מאיר סובל כתב:או מפני שכל הסביבה כולה מורעת ועומדת ואין ביקורת ויד רוחצת יד...[אל תתפוס אותי לחשוב שכיוונתי פה שזהו המצב בכשרות הרבנות].
מאיר סובל כתב:קשה לי להאמין שרבנים הספונים בתורתם [ובעוד המון טרדות הלשכה של רב ראשי] ונמצאים בשפיץ הפירמידה של כל ענפי הכשרות על אלפי מפעלים, יכולים בכלל להטיל על כתפיהם אחריות כלשהי, למה שנעשה במפעל אחד מני אלפים. לא משנה אם כתבו הנחיות, ושהם מבינים בתחום. הם לא עד אחד באיסורים..
מאיר סובל כתב:כנ"ל הייתי אומר אילו שארית ישראל למשל היתה מתהדרת בכך שהגראי"ל שטינמן כתב הנחיות למפעליהם או לשחיטתם.
מאיר סובל כתב:[מה שבכל זאת שונה, ששאר"י לא מתהדרת בגראיל"ש בתור מנחה ההנחיות, אלא בתור מי שצורך את מצרכיהם ואוכל אותם בעצמו, וזה ההוכחה שבדק והגיע למסקנה שיש להם עד אחד באיסורים אמין. הא ותו לא]..
מאיר סובל כתב:לסיום, לא התכוונתי להוציא את התיאבון לאוכלי הרבנות או כשרות אחרת, ומחילה אם זה נשמע שכך. חלילה לי.
אחימעץ כתב:לא שייך 'כל דפריש' בכה"ג, מה שכן שייך זה 'רובא דליתא קמן' וחזקת 'רוב מצויין אצל שחיטה'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 377 אורחים