נוטר הכרמים כתב:מתוך דבריך אני מתרשם שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר?
נוטר הכרמים כתב:ספרו המפורסם של הרצ"ה שלעז הוא נפלאות מתורת השי"ת שבעל הקה"י זי"ע היה ממליץ ללמוד בו לחיזוק האמונה.
מתוך דבריך אני מפליג לשער שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר? אבל אין זה מסתבר שכן מוצאם אינם מליטא כפי הידוע לי אלא מאייזנשטאט.
ומשפחת הגרש"י יפה מת"א, חתנו של הבית הלוי שייכי?
מיללער כתב:נכדי ר' אברהם אבלי הידועים;
**ר' צבי הירש שלעז ב"ר בנציון, מחבר פורה בינהם הספרים; פלאות עדותיך, סמן טוב, מטמונים ועוד
* ר' יצחק ארי' ב"ר משה רובאוויץ נכד ר' שבתי יפה (לא יודע בדיוק איפה)
נוטר הכרמים כתב:ספרו המפורסם של הרצ"ה שלעז הוא נפלאות מתורת השי"ת שבעל הקה"י זי"ע היה ממליץ ללמוד בו לחיזוק האמונה.
מתוך דבריך אני מפליג לשער שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר? אבל אין זה מסתבר שכן מוצאם אינם מליטא כפי הידוע לי אלא מאייזנשטאט.
ומשפחת הגרש"י יפה מת"א, חתנו של הבית הלוי שייכי?
רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:ספרו המפורסם של הרצ"ה שלעז הוא נפלאות מתורת השי"ת שבעל הקה"י זי"ע היה ממליץ ללמוד בו לחיזוק האמונה.
מתוך דבריך אני מפליג לשער שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר? אבל אין זה מסתבר שכן מוצאם אינם מליטא כפי הידוע לי אלא מאייזנשטאט.
ומשפחת הגרש"י יפה מת"א, חתנו של הבית הלוי שייכי?
לא הם נכדי בן אחר בן מהלבוש ונכדי החת''ס ע''י דור הרביעי אב''ד קלויזנבורג
תולדות כתב:נוטר הכרמים כתב:ספרו המפורסם של הרצ"ה שלעז הוא נפלאות מתורת השי"ת שבעל הקה"י זי"ע היה ממליץ ללמוד בו לחיזוק האמונה.
מתוך דבריך אני מפליג לשער שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר? אבל אין זה מסתבר שכן מוצאם אינם מליטא כפי הידוע לי אלא מאייזנשטאט.
ומשפחת הגרש"י יפה מת"א, חתנו של הבית הלוי שייכי?
כדבריך רצה להפליג גם בעהמ"ח מגילת היוחסין הנדפסת בספר מילי דאבות.
אלא שהוא טעה עוד יותר.
על פי דברי ר' צבי שלעז באחד מספריו, שהוא מצאצאי ר' שבתי יפה, כתב המחבר הנל, שר' צבי שלעז הוא בר ציון בר שלמה זלמן בר שבתי יפה, נין לבעל הלבושים. ומזה בנה בנין, ששלעז הוא השם המקורי של צאצאי הלבוש שהיו בפוזנא, ואח"כ הוסיפו אינגער, ונעשה שלזינגר.
איש_ספר כתב:לפני כי"ג שנים יצא לאור ספר מכת"י ר' אברהם יפה על שבת. הספר נקרא מתק שפתים. (בהקדמה מתאר המו"ל את יחוסו, ומתמקד רק באבותיו מבלי לנטות לצדדים, ראה לקמן. אך ממנו רשמתי בעבר לצורך ענין אחר, את פרטי יחוס המשפחה שלדבריו נתבררו אצלו אחרי עבודה רצינית [למרבה הצער המו"ל לא נותן את רשותו לשים את הספר באוצר].לר' אברהם ג' בנים והם
ר' ידידה,
ר' יצחק,
ר' שבתי.
בת היתה לר' שבתי שנישאה לרב"צ שלעז הידוע.
בתו של רב"צ שלעז נישאה לר' צבי הירש פרלמן, תלמיד האמרי בינה ומחבר ספרי יד אליהוו ילקוט אבנים מתורת הגר"א ועוד ספרים.
בנו של רצ"ה פרלמן היה ר' אליהו ברוך פרלמן.
חמש בנות לרא"ב פרלמן:
אשת ר' אביגדור ראובן שיר, הרב של נשר (אבי ר' פנחס שיר הרב של כפר סבא שנפטר לאחרונה)
אשת ר' זכריה ברכות מח"ס זה מצאתי, עליו יש כאן אשכול מיוחד.
אשת ר' יעקב מרדכי רוזן, שו"ב בפתח תקוה (נכדו ר"מ רוזן הוא המלבה"ד של מתק שפתים)
אשת ר' אברהם רבינוביץ מארה"ב, הרב של מאנישביץ (פרנסה לא רעה...)
אשת ר' מנחם רוזנברג תלמיד ר' יהודה גרינוואלד. נפטר לפני כמה שנים בירושלים בזקנה מופלגת.
=========================
מלבד ספרו הנדפס מכת"י של ר"א יפה - מתק שפתים, גם באחד מספרי נכדו בעל פרי אשל יש קונטרס בעניני עגונות שלו. [שו"ר שהזכירו מיללער בהודעתו הראשונה]
המחלוקות של הרב פרי אשל לא התחילו בארה"ב, אלא עוד בליטא, שערוריות רבות. האדר"ת כותב שהתחרט על הסכמה שנתן לו. ואכמ"ל.
מיללער כתב:עכשיו מצאתי מה שאני חושב כענף נוסף בהמשפחה:
ר' אבא שבתי [שעפסיל] שאפפער רב בעיר באלטימאר בארה"ב, ב"ר חיים אהרן מבויסק וחתן ר' אלכסנדר משה לפידות מראסיין, אמו אשת ר' חיים אהרן היתה בתו של ר' ידידיה יפה מבויסק נכד למהר"מ יפה בעל הלבושים, האם הוא אותו ר' ידידיה בנו של ר' אברהם אבלי נשוא אשכולינו?
בור ועם הארץ כתב:לא הבנתי דברי רבטוב מקודם. חשבתי שהוא מתכוון ליפה מת"א חתן הבית הלוי, וע"ז הגבתי.
רבטוב כתב:בור ועם הארץ כתב:לא הבנתי דברי רבטוב מקודם. חשבתי שהוא מתכוון ליפה מת"א חתן הבית הלוי, וע"ז הגבתי.
אגב אספר לך סיפור מה שהי' אצל אשת הרב יפה בת הבית הלוי שגרה ביחד עם בעלה בתל-אביב [ישנו ספר מהרב יפה ]היא ביקרה פעם אצל הרה''ק קדוש אהרן בת''א ואמרה מי היא . הרה''ק הגביה עצמו מהכסא לכבודה ואמר שאביו המהרי''ד הי' פעם במרינבאד בימי עילומיו בחיי אביו והבית הלוי ג''כ הי' שם והלך לראותו ואמר שקדושת התורה האט ארויס געשיינט מפניו ..... שמעתי מהמשב''ק הרה''ח ר' שלום פויגעל ע''ה
קול אומר קרא כתב:מתק שפתים נמצא תח"י ושם מזכיר המחבר חידושים מבנו ר' ידידיה.
רבטוב כתב:נוטר הכרמים כתב:ספרו המפורסם של הרצ"ה שלעז הוא נפלאות מתורת השי"ת שבעל הקה"י זי"ע היה ממליץ ללמוד בו לחיזוק האמונה.
מתוך דבריך אני מפליג לשער שמשפחת יפה-שלזינגר (ר"מ אב"ד ת"א ובנו ר"א שליט"א מגענף בעל באר שרים) הם מצאצאיה, הנכון הדבר? אבל אין זה מסתבר שכן מוצאם אינם מליטא כפי הידוע לי אלא מאייזנשטאט.
ומשפחת הגרש"י יפה מת"א, חתנו של הבית הלוי שייכי?
לא הם נכדי בן אחר בן מהלבוש ונכדי החת''ס ע''י דור הרביעי אב''ד קלויזנבורג
מיללער כתב:מבין נכדי ר' אברהם אבלי הידועים;
*ר' שמעון פרץ הלוי יפה [בן בנו של ר' אבלי] מילידי זאמוט, חתן ר' בנציון הכהן אב"ד שקוד, היגר לארה"ב והתיישב בברוקלין, חיבר ספר 'אמרי שפר' על סימני ורמזי פסוקי הפרשיות, לאחריו עלה לאר"י ושם נפטר בן ס"ה שנה ביום ט"ו טבת תרע"א
*ר' שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד ביהמ"ד הג' בניו יארק: נולד לאביו ר' שמעון פרץ הנ"ל בעיר וואבאלניק בשנת תרי"ח, נשא את בת ר' אברהם מנחם מענדיל (?) הדפיס ספרו הראשון 'פרי אשל' בשנת תרל"ז בהסכמת גדולי דורו בינהם הנצי"ב ועוד, נתקבל כרב בעיר זימל ומשם עבר בשנת תרמ"ד לשמש ברבנות בעיר אופינא, היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר סט. לואיס מיזורי בה לחם עוז נגד ר' זכרי' יוסף ראזענפעלד אב"ד דשם בעמח"ס תקות זכרי' אודות תיקון עירובין בעיר ההוא, משם נקרא לשמש פאר בביהמ"ד הגדול בניו יורק ברחוב נורפולק והיה מהרבנים הפעילים בארה"ב.
חיבר הספרים; פרי אשל, שואל כענין, תפלה שלימה ושיחה שלימה. נפטר ז' כסלו תרפ"ג ומנו"כ בביה"ח מט. יהודה:
http://kevarim.com/rabbi-elchonon-shalom-yaffe-jaffe/
איש_ספר כתב:וזו תמונת ר' שלום אלחנן יפה. מתוך אוצר התמונות של אייזנשטאט.
מיללער כתב:ענף נוסף למשפחת יפה.
ר' יצחק יפה מוועקשנא שהוזכר לעיל בנו של אברהם אבא מפאנעוויזש עלה לארץ ישראל ושם נפטר, בנו היה ר' יוסף יפה מוועקשנא שבתו מרת פיגא דבורה נישאה לר' משה שפירא אב"ד ריגא בנו של ר' יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים (נודע בכינויו 'ר' אייזיל חריף'), ר' משה חיבר הספרים; דרשות מהר"ם, פני משה, שפת העמק וברכת משה, ומזכיר שם את בניו;
ר' שבתי אהרן שפירא אב"ד גארזוד
ר' יחיאל יוסף שפירא
ואת חתניו;
ר' שלום מנחם מענדיל אווין
ור' אליעזר העניך קאלפעניצקע
מיללער כתב:
*ר' שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד ביהמ"ד הג' בניו יארק: נולד לאביו ר' שמעון פרץ הנ"ל בעיר וואבאלניק בשנת תרי"ח, נשא את בת ר' אברהם מנחם מענדיל (?) הדפיס ספרו הראשון 'פרי אשל' בשנת תרל"ז בהסכמת גדולי דורו בינהם הנצי"ב ועוד, נתקבל כרב בעיר זימל ומשם עבר בשנת תרמ"ד לשמש ברבנות בעיר אופינא, היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר סט. לואיס מיזורי בה לחם עוז נגד ר' זכרי' יוסף ראזענפעלד אב"ד דשם בעמח"ס תקות זכרי' אודות תיקון עירובין בעיר ההוא, משם נקרא לשמש פאר בביהמ"ד הגדול בניו יורק ברחוב נורפולק והיה מהרבנים הפעילים בארה"ב.
חיבר הספרים; פרי אשל, שואל כענין, תפלה שלימה ושיחה שלימה. נפטר ז' כסלו תרפ"ג ומנו"כ בביה"ח מט. יהודה:
http://kevarim.com/rabbi-elchonon-shalom-yaffe-jaffe/
כתב-יד, ספר מתק שפתים, חידושים וביאורים על מסכת שבת, מאת רבי אברהם אבלי יפה. וועקשנה, תקמ"ב-תקמ"ז [1787].
כרך שלם. שער מאוייר. כתיבה אוטוגרפית בכת"י הגאון המחבר, מסודרת בשני טורים [עם הוספות בשולי חלק מן העמודים]. הספר נכתב בין השנים תקמ"ב-תקמ"ז: בשער מופיע פרט השנה תקמ"ב, ובסוף הכרך חותם המחבר (דף קכב/2): "סליק פרק מי שהחשיך... בשנת דרך מ'צ'ו'ת'יך א'רוץ כי' תרחיב ליבי [תקמ"ז]... דברי המחבר הצעיר באלפי ישראל אברהם באאמ"ו הרב החסיד מוהר"ר ישראל יפה זללה"ה החונה פק"ק ועקשנה ואגפיה". בהשמטות שבסוף הכרך מזכיר את "דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ז לפ"ק" ו"דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ח לפ"ק".
בראש כתה"י נוספו שני דף עם חידושים בנושאים שונים, חתומים ע"י המחבר, עם התאריכים: חול המועד פסח תקמ"ו; ז' אב תק"ן; "וזה דרשתי בשבת תשובה שנת תקנ"א". בדפים צ-צא תרשימים על סוגיית קרשי המשכן (שבת דף צח).
בשער ובדפים נוספים חותמות "בית המדרש מנחם ציון בחורבת ר"י החסיד", שאת אוצר הספרים שלו ניהל הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. רישום ארוך בדף השער בכתב-ידו של רבי זונדל: "אלו הספרים מסר לידי הרב המאור הג' מוהר"ר שבתי נ"י שהי' אב"ד בק' וועקשנא, נדבה למדרש מנחם ציון... פעה"ק ירושלם ת"ו, זונדל מסלאנט" [במספר דפים רישומים נוספים בכתב-ידו: "למדרש מנחם ציון"]. רישומי בעלות נוספים ממשפחת המחבר.
רבי אברהם אבלי יפה (נפטר תק"פ), מגאוני ליטא. נולד לאביו רבי ישראל יפה אב"ד יאנישאק מגזע בעל "הלבושים". לאחר פטירת אביו עברה אמו להתגורר בזאגער-חדש [בחיבור שלפנינו מספר על כתבי אביו שנשרפו בשריפה גדולה שפרצה בקהילה זו], ושם החל לכתוב את החיבור שלפנינו [בדף צב/2 כותב: "עד כאן כתבתי על שולחן אמי מורתי שתי' ומכאן ולהלן כתבתי פה ק"ק ועקשנה בשנת תקמ"ה לפ"ק"]. כיהן כאב"ד וועקשנה והסביבה. לאחר מכן הוכתר לאב"ד העיר פוניבז', והינו הרב הראשון הידוע בהיסטוריה של העיר החשובה שכיהנו בה רבנים בעלי-שם מגדולי ליטא התורנית. [ראה עוד אודותיו בחומר המצורף]. לאחר פטירתו עבר כתב היד של החיבור לידי בנו רבי שבתי יפה אב"ד וועקשנה, שעלה לארץ ישראל והפקידו בספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים. החיבור נדפס על פי כתב יד זה בשנת תשנ"ז.
[3], קכד, [3] דף. 31 ס"מ. מצב טוב. דף השער הודבק על נייר לחיזוק. כתמים, בלאי קל, סימני עש. כריכה בלויה.
מכתב ארוך בכת"י וחתימת הגאון רבי "שלמה זלמן בא"א מוהר"ר מאיר... זק"ש מק' לוקניק", אל הגאון רבי שמואל סלנט. ווידוקלע, תרי"ב (1852).
במכתב הוא כותב אודות תוכנית עלייתו לארץ ישראל של דודו זקנו הגאון רבי שבתי יפה "בן אא"ז הגאון המפורסם מוהר"ר אבלי זללה"ה יפה".
הגאון רבי שלמה זלמן זק"ש (תקע"ד-תרל"ו), גאון וצדיק מגאוני ליטא המפורסמים, משום צדקתו הרבה נודע בכינויו "רבי זלמלה פרומער". ידיד נעורים של הגאון רבי שמואל סלנט. היה רב בעיירות בירז' לוקניק וקרטינגה.
מיללער כתב:מיללער כתב:
כנראה מהומודעה בעיתון דאר היום משנת תרפ"א חיבר רש"א יפה ספר נוסף בשם 'שאלת שלום' שנשלחה בכת"י לארה"ק ונאבדה שמה.
איש_ספר כתב:
אשת ר' אביגדור ראובן שיר, הרב של נשר (אבי ר' פנחס שיר הרב של כפר סבא שנפטר לאחרונה)
אשת ר' זכריה ברכות מח"ס זה מצאתי, עליו יש כאן אשכול מיוחד
מיללער כתב:
מלבד בנו ר' שלום אלחנן הנ"ל מצאתי בספר אמרי שפר לר' שמעון פרץ, איזכור שני בניו נוספים; ר' יהושע משה ור' אבא שבתי שו"ב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=55
ולמי יש פרטים נוספים על ר' בנציון הכהן אב"ד שקוד במדינת זאמוט, חתון ר' שמעון פרץ?
מיללער כתב:ר' אברהם אבלי הלוי יפה נולד לאביו ר' ישראל יפה אב"ד יאנישאק שהיה נכד למהר"ם יפה בעל הלבושים, ר' אבלי שימש ברבנות בק"ק וועקשנא ואחריו עבר לק"ק פאנעוויזש, הניח אחריו חיבורים בכתב יד שהיה אצל בניו ובני משפחתו, ממנו נדפס קונטרס 'ברכת אברהם' בדבר תקנת עגונה בסוף ספר 'פרי אשל' לנכדו רש"א יפה (עליו להלן)
מבניו הנודעים לי;
1) ר' שבתי יפה ראב"ד וועקשנא, עלה ארצה ומנו"כ בירושלים עיה"ק
2) ר' יצחק יפה מוועקשנא, גם הוא כאחיו התיישב באר"י בבית המדרש מנחם ציון (?) והרבה מכת"י אביו נמצאו אצלו
3) בן נוסף (שמו הפרטי?) אבי ר' שמעון פרץ יפה (עליו להלן)
*ר' שמעון פרץ הלוי יפה [בן בנו של ר' אבלי] מילידי זאמוט, חתן ר' בנציון הכהן אב"ד שקוד, היגר לארה"ב והתיישב בברוקלין, חיבר ספר 'אמרי שפר' על סימני ורמזי פסוקי הפרשיות, לאחריו עלה לאר"י ושם נפטר בן ס"ה שנה ביום ט"ו טבת תרע"א
*ר' שלום אלחנן הלוי יפה אב"ד ביהמ"ד הג' בניו יארק: נולד לאביו ר' שמעון פרץ הנ"ל בעיר וואבאלניק בשנת תרי"ח, נשא את בת ר' אברהם מנחם מענדיל (?) הדפיס ספרו הראשון 'פרי אשל' בשנת תרל"ז בהסכמת גדולי דורו בינהם הנצי"ב ועוד, נתקבל כרב בעיר זימל ומשם עבר בשנת תרמ"ד לשמש ברבנות בעיר אופינא, היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר סט. לואיס מיזורי בה לחם עוז נגד ר' זכרי' יוסף ראזענפעלד אב"ד דשם בעמח"ס תקות זכרי' אודות תיקון עירובין בעיר ההוא, משם נקרא לשמש פאר בביהמ"ד הגדול בניו יורק ברחוב נורפולק והיה מהרבנים הפעילים בארה"ב.
חיבר הספרים; פרי אשל, שואל כענין, תפלה שלימה ושיחה שלימה. נפטר ז' כסלו תרפ"ג ומנו"כ בביה"ח מט. יהודה:
http://kevarim.com/rabbi-elchonon-shalom-yaffe-jaffe/
תולדות כתב:נקודה חשובה לעיון.
רבי שמעון פרץ, ובניו אחריו היו לוויים.
ואילו על רבי אברהם אבלי ובנו רבי שבתי, לא נזכר בשום מקום שהיו לוויים,
לא במצבת רבי שבתי בהר הזיתים, לא בשער כתב היד של רבי אברהם אבלי,
משום כך, היה נראה לי לאמר שרבי שמעון פרץ, אינו צאצא בן אחר בן.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים