לימודי ליבה בישיבות - לא תסור – והמסתעף

[ארי]

אני שואל עוד פעם:

מה כולל לימודי ליבה?

אם לימודי ליבה הם רק שפות זרות וכו' מובן למה לא לומדים בישיבה, אבל למה שבחור לא ידע מתי היו מסעי הצלב או גירוש ספרד ושאר ההיסטוריה של היהדות? למה שבחור לא ידע איך עובד חשמל לעניין שבת, ומהם כללי אסטרונומיה (חכמתכם ובינתכם)?

וכן הייתי מאוד רוצה לדעת האם יש בעיה בלימוד שפת האנגלית?

כי בישיבות לומדים רק גמרא ומפרשיו, וברוב ישיבות עד כמה שאני יודע לא לומדים אפילו שו"ע (זולת בישיבות ההונגריות למיניהם), וכ"ש שלא לומדים אסטרונומיה. ודרך אגב, העובדות הן שרמת המשכל שלנו (IQ) הם למעלה מהממוצע מהציבור החילוני (את הנתון שמעתי בתוך הרצאה מפי פרופסור לפסיכולוגיה - לא חרדי).

בעצם הדבר ללמוד אנגלית כמובן שאין איסור, אך בירושלים מונעים ללמוד אנגלית אפילו אצל הבנות מחמת חרם שעשו בירושלים ע"י מהרי"ל דיסקין זי"ע.

[אלי כהן]

אמנם מקובל בשם הגר"ח ש"חסרון בהסברה - הוא חסרון בהבנה", אבל כתיבת הדברים זה מקצוע בפנ"ע, ומהיכי תיתי שזה חלק מההבנה או מקיום ת"ת?

היכולת לנסח היטב את הדברים בכתב, היא אבן הבוחן הטובה ביותר לדעת שאנחנו יודעים להסבירם (לפחות לעצמנו); והא ראייה, שפעמים רבות קורה לנו, שאנחנו בטוחים שדברינו נכונים אחרי שהיסברנו אותם לעצמנו בעל פה - עד שאנחנו ניגשים לנסחם בכתב ואז מתגלָּה לנו הטעות שבהם. מאותה סיבה: חדר-תלמידים שבו יש לוח, הוא תמיד איכותי יותר לצורכי הסברה; לא מספיק קולו המרעים של המלמד, גם אם ידבר ברמקול...

במקרים מיוחדים - שאמנם אינם בהכרח אופיינים אך בהחלט מעידים על הכיוון הכללי - נוצרים אפילו מצבים קיצוניים כאלה שבהם, אם ננסה להסביר בעל פה (אפילו רק לעצמנו) - נסתבך כל כך - עד שממש לא נמצא את ידינו ואת רגלינו, ואז לא רק מומלץ לנו - אלא אנחנו ממש צריכים כאויר לנשימה - איזשהו מראה עיניים. בדרך כלל, יספיק לכך איזשהו הסבר כתוב ומנוסח היטב - בבחינת "אותיות מחכימות"; אבל לפעמים, אפילו ניסוח כתוב - כבר אינו לגמרי מספיק, וכבר מומלץ על מראה עיניים עוד יותר ברור - בבחינת "ציורים מחכימים", כגון בעת הסברה - של יחסים משפחתיים מסובכים במסכת יבמות - או של מיבנים מורכבים במסכת עירובין, ועוד; לכן גם יצאו לאור כמה ספרים מיוחדים - על יבמות ועירובין - שעושים את זה, וכנודע.

[אלי כהן]

מה שמצוי בספרי התיבונים, זה "היולי" - לא "יוליאני".

הקדמה לפ' הרלב"ג לשיר השירים.

הִיולאני לחוד, ו...יוליַאני לחוד.

מאידך: ההבדל שבין הִיולי לבין הִיולאני - אינו משמעותי: מקורו של הבדל זה, הוא כמו מקורו של ההבדל - שבין חודש יולי - לבין לוח יוליאני (כלומר לוח-השנה הנקרא על שמו של הקיסר שעל שמו נקרא גם חודש יולי).

[עושה חדשות]

חתם סופר בבא בתרא כא. -

דאין לתינוקו' ישראל ללמוד שום אומנות ושום חכמה כ"א תורת ה' דקיי"ל כר' אילעי סוף מס' קידושין מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ולכשיגדל ולא הצליח בתורה אז יטריח עמו ללמדו אומנות כדעביד רב לברי' בפסחי' קי"ג ע"א אבל בנערותו אחת היא לאומה תורת ה' תמימה. ושארי חכמות שצריך לרקחות ולטבחות לשמש אשת חיל תורת ה' לא יספיקו בילדי נכרי' כי הכל ימצא בתורה ההוגה בה לשמה זוכה לדברי' הרבה

וע"ע קובץ שעורים חלק ב סימן מז.