הרב אהרון ליכטנשטיין

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ב' אפריל 20, 2015 1:39 pm

הבוקר הלך לעולמו הגאון הרב אהרון ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון ומזקני רבני הציונות הדתית
הרב ליכטנשטיין היה בן שמונים ואחת בפטירתו.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ב' אפריל 20, 2015 1:53 pm

חתן הגרי"ד הלוי?!

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ב' אפריל 20, 2015 2:04 pm

דומה שלא הניח אחריו כמותו, חבל על דאבדין ולא משתכחין

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ב' אפריל 20, 2015 2:07 pm

כמדומה שתוארו הרשמי הי' "ד"ר הר' אהרון ליכטנשטיין"

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » ב' אפריל 20, 2015 2:10 pm

: ר''א ליכטנשטיין חתן הגרי''ד.jpg (64.4 KiB) נצפה 15753 פעמים

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' אפריל 20, 2015 3:47 pm

ידוע לי באופן אישי שמרן הגר"א שפירא העריך מאוד את גדלותו בתורה ואישיותו התורנית

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' אפריל 20, 2015 5:07 pm

לומד_בישיבה כתב:
בן אליהו כתב:ידוע לי באופן אישי שמרן הגר"א שפירא העריך מאוד את גדלותו בתורה ואישיותו התורנית

מה הקשר: הגר"א שפירא היה הלמדן של חברון הנפטר הגדול ז"ל כלל לא היה למדן

ראוי, לפחות בשעה שארונו מונח לפנינו, שלא להתבטא כך.

בברכה המשולשת

בייחוד כשזה לא נכון (יעויין בספרי השיעורים של הגאון רבי אהרן זצ"ל)

בברכה המשולשת

ודאי שלא חילופי גרסאות. שיטת לימודו היתה כשל רבו הגדול חותנו הגריד"ס זצ"ל, ולמעלה בקודש. וכבר הפניתי לספרי שיעוריו וכן יש מאמר נפלא שלו על טומאת משכב ומושב בספר הזכרון לחותנו ורבו זצ"ל (זכרון הרב, ניו-יורק תשנ"ד)

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' אפריל 20, 2015 5:41 pm

ככל הידוע לי, הרב ליכטנשטיין עסק בעיון ישיבתי קלאסי, הן מבחינת התוכן והן מבחינת המתודה.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ב' אפריל 20, 2015 6:06 pm

על דרכו של הרב ליכטנשטיין (בהשוואה ובניגוד לבית בריסק לדורותיו) http://haretzion.org/images/stories/YHE ... umbein.pdf
ויש עוד להאריך בזה.

חידו"ת ממנו אפשר למצוא גם בכרכי בית-יצחק המצויים באוצר, (הראשון שמצאתי משנת תשי"ג) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170687 אבל דומה שזו משנה ראשונה קודם שהתגבשה דרכו העצמאית

וירטואלי · הודעהעל ידי **וירטואלי** » ב' אפריל 20, 2015 7:39 pm

ברזילי כתב:על דרכו של הרב ליכטנשטיין (בהשוואה ובניגוד לבית בריסק לדורותיו) http://haretzion.org/images/stories/YHE ... umbein.pdf
ויש עוד להאריך בזה.

וע"ע כאן

brisk_-_krumbein_response (1).doc: (279.5 KiB) הורד 1155 פעמים

חידו"ת ממנו אפשר למצוא כאן - http://www.etzion.org.il/he/advanced_se ... l&combine=

בברכה המשולשת

אין באוצר את זכרון הרב שציינתי אליו, כי זה כבר משנת תשנ"ד
וכמו כן המאמרים בבית יוסף שאול משנות הנ'

פרץ מוצקין · הודעהעל ידי **פרץ מוצקין** » ב' אפריל 20, 2015 9:36 pm

ה

המנוח מוצג כאחד מגדולי הדור, ואני רוצה לשאול, שאלה אמיתית שלא על מנת לקנטר ח"ו.

ברור שר' אהרן ליכ' היה למדן מופלג, מצוי היטב גם בנבכי מחשבת ישראל לאסכולותיה, ורחב אופקים בצורה מפליאה, לרבות תרבות קלאסית וכו'.

השאלה האם בכך די?

אני מבקש לשאול, האם שמענו אותו מביע את כאבו על מצבו של העם היושב בציון? על ילדי ישראל וחינוכם? על כל מיני תועבות ציבוריות וחטאת הקהל? למשל חילול התנ"ך של השכנים שלו?
יש חוגים ששמים את כל כובד משקלם על מצוות ישוב ארץ ישראל, אלא שבמקרה זה יש קושי להשתמש גם בתירוץ הזה, הנשמע קולו באיזה שלב של דיון על ארץ ישראל? בקיצור, יש משהו שהוציא אותו משלוותו עד כדי כך שנשמע קולו מחוץ לאלון שבות? אפילו השיחות עם הרב סבתו, הם כולם מתונות שלוות שלא לומר אדישות, ואין בהם שום דבר מוחלט. (יש שם בספר כמה פרטים ביוגרפים כמו סוג העיתון שהוא קורא ועוד)

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' אפריל 20, 2015 9:36 pm

לומד בישיבה הנכבד: נניח שדרך למודו של הגר"א שפירא הייתה שונה מהרב ליכטנשטיין, אם כי יש לדון טובא בשתי ההגדרות שלך על שני האישים, האם זה אומר שלא ייתכן שיעריך מישהו שדרכו בלימוד שונה משלו. האם אתה חושב שר' חיים מבריסק לא העריך את אביו הבית הלוי?
יש דברים של האמרי בינה שבהם הוא רומז לכך שאביו הדברי חיים למד בדרך שונה משלו האם אתה חושב שלא העריכו?
כפי שכבר רמזתי לעיל הערכותיך לגבי צורת הלימוד של הרב ליכטנשטיין, שאותה אני מכיר מספריו בלבד, ולגבי דרכו בלימוד של מרן הגר"א שפירא, שלה זכיתי להתוודע באופן ישיר, שגויות.

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ב' אפריל 20, 2015 11:11 pm

פרץ מוצקין כתב:אני מבקש לשאול, האם שמענו אותו מביע את כאבו על מצבו של העם היושב בציון? על ילדי ישראל וחינוכם? על כל מיני תועבות ציבוריות וחטאת הקהל? למשל חילול התנ"ך של השכנים שלו?
יש חוגים ששמים את כל כובד משקלם על מצוות ישוב ארץ ישראל, אלא שבמקרה זה יש קושי להשתמש גם בתירוץ הזה, הנשמע קולו באיזה שלב של דיון על ארץ ישראל? בקיצור, יש משהו שהוציא אותו משלוותו עד כדי כך שנשמע קולו מחוץ לאלון שבות? אפילו השיחות עם הרב סבתו, הם כולם מתונות שלוות שלא לומר אדישות, ואין בהם שום דבר מוחלט. (יש שם בספר כמה פרטים ביוגרפים כמו סוג העיתון שהוא קורא ועוד)

בהחלט. אני ממליץ לך לעבור על ספרו 'באור פניך יהלכון' ולהיווכח ביראת שמים טהורה שהיתה לו, בכאב העמוק על יהודים שאינם שומרי תומ"צ ועוד.

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ב' אפריל 20, 2015 11:27 pm

סיפורים מאלפים.
http://www.kipa.co.il/now/62268.html

מה שנכון נכון

חלק מספר שיעוריו עמ"ס הוריות, מהאתר של ישיבתו.

שיעורי הראל הוריות.pdf: (827.09 KiB) הורד 1647 פעמים

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' אפריל 21, 2015 2:24 pm

ברזילי כתב:דומה שלא הניח אחריו כמותו, חבל על דאבדין ולא משתכחין

מה שכתבתי לעיל נתפס כהפרזה יתרה, שאולי נסלחת כלפי תלמיד בשעת חימום. אך אינני תלמידו, וכמעט כל מה שאני יודע עליו הוא מפי כתבם או מכלי שני. אעפ"כ, ובמחשבה נוספת, אני סבור שלא הפרזתי כלל, ואסביר.

הרבה הרבה יש מה להאריך בשבחיו, ויבואו תלמידיו הנמצאים כאן בפורום ויעשו כן, ומ"מ פטור בלא כלום אי אפשר.

- גריס באורייתא תדירא מילדות ועד שיבה (1)
- משנתו סדורה לו בששה סדרים, ספרי וספרא (2), ראב"ן וראבי"ה, מונחים אצלו כבקופסא ועלו תדיר על שולחנו בשיעוריו הכלליים, וגם בעניני אמונות ודעות חילים יגבר
- ירא שמים וירא חטא. תפילתו ודבקותו, בטחונו ואמונתו לשם דבר בפי כל רואיו (3), ודקדוק הדין אצלו מן המפורסמות (4), תוך זהירות וזריזות של חישוב הפסד מצוה כנגד שכרה
- מידותיו יוצאות דופן. ענוותן ושפל ברך כהלל, שייף עייל ושייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ורבות סופר בזה (5)
- כל דבריו בדעת ובתבונה, במתינות ושום שכל, רחוק כמטחווי קשת מתרבות המליצות והקלישאות, השליפות והווערטלאך של זמננו (6)

כגון דין בר נש. מן הסתם התלמידים והמכרים יכולים להוסיף עוד ועוד, יבואו חברי הפורום שהכירוהו וישלימו את התמונה. אבל אם משום כל זה, בכל אחד ואחד מן התחומים הללו לא אלמן ישראל, ואולי אפילו יש יחידים שאפשר למצוא את כל המעלות האלה בהם.

אולם, דומה שאין בנמצא עוד אדם הדבוק בתורה ובעבודה כמותו שיש לו היכרות מעמיקה עם עולם המחשבה של ההומניזם הליברלי. לא היכרות שטחית של מי שמרגל בארץ זרה כדי למצוא את מקום התורף, לקיים דע מה שתשיב וכדומה, אלא אדם המעמיק את אמונתו ברבונו של עולם ואת הבנתו בחובתו האדם בעולמו מתוך עיון בשיר של מילטון כמו גם בקיאות בפוליטיקה אמריקאית (7), כי ממנו נקח לעבוד את ד', ובה בשעה אינו מסיח דעתו מן התורה ולו לרגע. בהחלט יש מקום לדון ולהתווכח אם הדרך של חשיפה לעולם זר ומנוכר, ובמידה ידועה אף צורר לעולמה של תורה, היא דרך ראויה. לא כאן המקום, לא זו השעה, וגם לא אני האדם להכנס לדיון הזה. אבל גם מי שסבור שדרך זה מסוכנת או מוטעית, יכול להתפעל מן התוצר הייחודי של מזיגה כזו כשהיא באה לידי מימוש מוצלח ומתגשמת באדם גדול ושלם העומד לפני ד' בכל דרכיו, ומן היבול שיכולה רק מזיגה כזו לגדל. השרידי-אש איננו, והגרי"ד איננו, ור' אהרן איננו. לא הותיר אחריו כמותו.

זאת ועוד, גם מי שלא רואה כל ערך במזיגה כזו, ובעיניו היא אף כתם על דיוקנו, יכול להבין את חשיבותה של דמות כזו עבור כל אותם רבים-רבים ההולכים, כמוהו, בדרך של חיי אמונה, תורה ומצוות יחד עם השתלבות בחברה בת זמננו. רבים השיב מעוון. הן באופן ישיר כמורה ומחנך, והן בשמשו מופת לחובת האדם בעולמו המודרני. ר' אהרן מחייב את הדתיים המודרניים. אזיל גברא רבא דמיסתפי מיניה. לו רק מבחינה זו לבדה, חלל גדול נפער, ולא הותיר אחריו כמותו.

----
(1) מפורסם אצל תלמידיו שבגיל שמונה היה מתחבא עם פנס מתחת השמיכה, כדי ללמוד משניות עם ברטנורא אחרי שעת כיבוי אורות. על השנים האחרונות סיפר אתמול נכד אחותו, כי פעם אחת ישבה המשפחה כולה לאכול במוצאי תשעה באב, ואחת הקרובות שמה לב שהרב אינו נמצא בשולחן. כששאלה את הרבנית טובה מדוע דוד אהרון לא יושב עמם לאכול - נענתה כי בת"ב אסור לאכול ואסור ללמוד תורה. כאשר הצום מסתיים כל אחד הולך לעשות את מה שהכי חשוב לו.
(2) בנו סיפר כי כשהיה הרב בן שמונה-עשרה ישב בשיעור אצל הגרי"ד, לימים חמיו, והאחרון זרק מרה בתלמידיו כדרכו אז, וקצף על שאף אחד מהם לא ידע "פסוק מפורש" כמקור לדין מסויים. לאחר מכן התברר שהמקור המפורש הוא במדרש ספרי-זוטא על אותו הפסוק. במקום להפטיר חיוך על הרף הבלתי אפשרי שמציב הרב בפני בחורים אמריקאיים צעירים, תגובתו של הנער אהרן הייתה לעבור מדי שבוע על הפרשה עם כל מדרשי ההלכה, יחד עם הראשונים במקראות גדולות, במשך השנה שאחריה
(3) אמרו עליו, מעולם לא היה אומר תהילים. הוא היה בוכה וזועק תהילים.
(4) שמעתי ממכר לפני עשרים שנה ויותר, שכאשר שאל אותו על לימוד תורה בעת"ב, אולי כשחל בשבת, קבל את התשובה "אני נוטה להקל". זו הקולא הראשונה (גוזמא) ששמע ממנו...
(5) תלמידיו ובני חוגו רחוקים כמזרח ממערב מנטיה ל"חסידות" והערצה אישית, כידוע, ועם זאת, בין אלה שנשארו בעולם של הרבצת תורה ובין אלה שפנו לעולם המעשה, דומה עליהם כמלאך. הוא היה רך כקנה אך להם רעדו הברכיים כשנקשו על דלת חדרו, ויראת הרוממות הזו חיה אצלם גם עשרות שנים אחרי שעזבו את הישיבה.
(6) בהרבה ענינים היה יחיד בשיטתו, אך גם מי שלא הסכים עמו (ואולי דווקא מי שלא הסכים) לא יכול שלא להתפעל מהאופן בו שקל בכובד ראש את כל האפשרויות. לא היה אצלו "מצד אחד ומצד שני", משום שלכל צד הופיעו מייד עוד שלשה אופנים בהבנתו, שכל אחד מהם חודד לכדי כמה וכמה אופני משנה, וכך היה מונה והולך את כל האפשרויות האפריוריות, וחוזר וחורז מהן את אופני ההבנה בנושא שעל הפרק, בין אם המדובר בהלכות עבודת יום הכיפורים, בניתוח בעיות השעה, או בעצה פרטית לתלמיד שבקש סיוע.
(7) יפה אמר בהספד היום תלמידו זה חמישים שנה, הרב עזרא ביק, כי רבים למדו ממנו היתרים: היתר לקרוא ספרות יפה, היתר לצאת לטיולים להרחבת אופקים, היתר ללמוד באוניברסיטה וכו' וכו'. אבל אצלו לא היו אלא היתרים, אלא חיובים, כחלק מהשתעבדותו המוחלטת לעבודת ד', הכוללת כל אופן וכל היכי תמצי של חיזוק זיקתו לרבש"ע.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ג' אפריל 21, 2015 2:47 pm

מה שנכון נכון כתב:חלק מספר שיעוריו עמ"ס הוריות, מהאתר של ישיבתו.
שיעורי הראל הוריות.pdf

[ בעמ' האחרון יש דבר תמוה מאד הוא מביא שהרמב"ם נקט שהא שאין מקריבין אחר התמיד אינו איסור גמור ולכן פסח מחמת דוחק קרב אחר התמיד ומביא ראיה מרמב"ם שמדבר על ענין אחר לגמרי דהיינו על הקדמת שעת הפסח ולא על הקדמתו לתמיד,מסתמא זה אי הבנת הכותב]

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' אפריל 21, 2015 2:58 pm

כהן כתב:
מה שנכון נכון כתב:חלק מספר שיעוריו עמ"ס הוריות, מהאתר של ישיבתו.
שיעורי הראל הוריות.pdf

[ בעמ' האחרון יש דבר תמוה מאד הוא מביא שהרמב"ם נקט שהא שאין מקריבין אחר התמיד אינו איסור גמור ולכן פסח מחמת דוחק קרב אחר התמיד ומביא ראיה מרמב"ם שמדבר על ענין אחר לגמרי דהיינו על הקדמת שעת הפסח ולא על הקדמתו לתמיד,מסתמא זה אי הבנת הכותב]

נראה שזו טעות עורך שציין להלכה הלא-נכונה, והכוונה להלכה הקודמת ברמב"ם "ולא שוחטין קרבן אחר תמיד של בין הערביים חוץ מקרבן פסח לבדו, שאי אפשר שיקריבו כל ישראל פסחיהן בשתי שעות"

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' אפריל 21, 2015 3:21 pm

אין ספק שר' אהרן ליכטנשטיין היה אדם גדול בכל קנה מידה אפשרית. מידות, יר"ש, חכמה, תורה, ועוד. ובודאי הוא אבדה גדולה לדורו.

על דבר אחד יש להתעורר והוא שהחכמות החיצוניות לא שימשו אצלו כרקחות וטבחות, אלא שהם היו אצלו עיקר גדול. עד כדי כך, שאפשר לומר שההשקפת עולם שלו חלקו מגיע מתוך עולם התורה, וחלק שני חשוב לא פחות מגיע מהתרבות המערבית.

עוד דבר שראוי לבדוק בשנים הבאות הוא, האם תלמידיו תפסו לעיקר את תורתו ויראתו או שתפסו לעיקר את אהבתו לתרבות המערבית על שלל מרכיביה.

והנה באשר לחמיו הגרי"ד שגם שם אור וחשך שמשו בערבוביא ברמה זו או אחרת, תלמידיו מתחלקים לשנים, אלו שלא זזה ידם מתוך ידו, הם בדרך כלל יראים ושלמים שוקדים על התורה ועל העבודה מבלי פניות כלל. ויש כאלו ששמעו ממנו שיעורים וכיוצא וגם נחשבים לתלמידיו, אבל לא היו קרובים אליו כראשונים, שרבים מהם באמת עיקר עיסוקם בתרבות המערב ודעותיהם ומעשיהם רחוקים מדרך התורה בתכלית.

וגם כאן, יש טעם לבדוק בתלמידיו, ולבדוק אם זכה לתלמידים יראי שמים, מקפידים על קלה כחמורה, יושבים על התורה ועל העבודה בהתמדה מופלגת. או שתלמידיו הם חברים בארגון בית הלל וצהר, המחריבים כל חלקה טובה.

אביאסף · הודעהעל ידי **אביאסף** » ג' אפריל 21, 2015 3:22 pm

הרב ברזילי, ייש"כ על הדברים היוצאים מן הלב.
אכן לא הניח אחריו כמותו בין ההולכים בדרך שבה דרך, במובנים רבים אף לא היו לפניו כמותו בדרך זו, איש אשכולות שהצליח למזג עולמות רבים כל כך לדרך של עבודת ה'.
איני נמנה על ציבור ההולכים בדרכו, אך אבידה גדולה היא לדור כולו, ברוך דיין האמת.

בברכה המשולשת

תוכן כתב:והנה באשר לחמיו הגרי"ד שגם שם אור וחשך שמשו בערבוביא ברמה זו או אחרת, תלמידיו מתחלקים לשנים, אלו שלא זזה ידם מתוך ידו, הם בדרך כלל יראים ושלמים שוקדים על התורה ועל העבודה מבלי פניות כלל. ויש כאלו ששמעו ממנו שיעורים וכיוצא וגם נחשבים לתלמידיו, אבל לא היו קרובים אליו כראשונים, שרבים מהם באמת עיקר עיסוקם בתרבות המערב ודעותיהם ומעשיהם רחוקים מדרך התורה בתכלית..

יעויין מ"ש הגר"צ שכטר בעניין זה בהקדמה לספרו ארץ הצבי ובספרו נפש הרב

בברכה המשולשת

זה מאמר מתוך בית יצחק מהשנים האחרונות

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ג' אפריל 21, 2015 7:23 pm

מישהו יודע אם היה ביומונים [החרדים] ידיעה על פטירתו?

עיניו כיונים

בהמודיע לא שמעו כנראה על כך. הם כן שמעו על פטירתו של הרב טואף מרומי.

רודף_הנעלם · הודעהעל ידי **רודף_הנעלם** » ג' אפריל 21, 2015 8:08 pm

אנקדוטה

מעשה שפעם נסע הגר"א ליכטנשטיין זצ"ל במטוס, קיבל איזה מאפה והתלבט מה ברכתו. שאלה אותו הדיילת למה אתה לא אוכל? ענה הרב בפשטות איני יודע מה הברכה. מאחוריו ישב בעל תשובה טרי אבל עם זקן גדול ופאות. אמרה הדיילת לרב זצ"ל שאל אותו, הוא יגיד לך…

------------------------------------------------

מאמר מא' מתלמידיו שמלמד הרבה על דרך הלימוד הבריסקאית

על דברי הרב זצ"ל

8_11_tvul_yom.doc: (53 KiB) הורד 556 פעמים

כתב התלמיד הרב עמיחי גורדין

9_14_tvol_yom.doc: (28 KiB) הורד 450 פעמים

רודף_הנעלם · הודעהעל ידי **רודף_הנעלם** » ג' אפריל 21, 2015 8:46 pm

על מה שהשיגו כאן [ונמחק בינתיים] מענין חכמה יוונית יש להביא מה שכתב הרב זצ"ל [דף קשר 74 שנת תשמז]

לימוד חכמה יוונית - הרב ליכטנשטיין

מקור הגזרה:

במשנה, סוטה מט. - "בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים...בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלה ושלא ילמד אדם את בנו יוונית..."
ובגמ' (שם ע"ב) מובא: "ת"ר כשצרו מלכות בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם תמידים. היה שם זקן אחד, שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם בחכמת יוונית, אמר להן: כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם. למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר...אותה שעה אמרו: ארור אדם...שילמד לבנו חכמת יוונית".
ויש כאן סתירה בין המשנה לגמ' ביחס לזמן הגזרה. במשנה מדובר על "פולמוס של טיטוס", וזה סוף תקופת בית שני וחורבנו, ובגמרא מובא סיפור מימי החשמונאים
שקדמו לחורבן שנים רבות.
וביישוב הסתירה ניתן לומר:
א. שגזרו בתחילה ולא קבלו מהם ולבסוף (בפולמוס של טיטוס) - גזרו וקבלו מהם, וכך מסביר הר"ש בתחילת פאה (פ"א מ"א).
ב. ייתכן שמתחילה נגזרה הגזרה רק לשעתה ולבסוף חדשו אותה וקבעוה לדורות. ומצינו שנגזרו גזרות לשעתן בלבד: כך לגבי הקנס שקנסו את הלויים במעשר בימי עזרא (יבמות פו:), וכך - לדעת ר"ת (ב"ק צד:) - לגבי הגזרה של "הגזלנין שהחזירו - אין מקבלין מהן", שהיתה לדורו של רבי בלבד ולא לאחריו.
סיבת הגזרה:

1. מפשטות המשנה והגמרא משמע שאין פגם בחכמה יוונית כשלעצמה, ורק בשל אותו אירוע שאירע נגזרה הגזרה. וגם כשחזרו וגזרו בימי טיטוס, היה זה כזכר לחורבן ומתוך רצון להנזר מחכמתה של אותה תרבות עויינת, אך לא בגלל שנמצא פסול כלשהו בחכמה זו.
2. אך ניתן להעלות כהשערה שבכל זאת יש כאן נימה שלילית, שכן לא כל כך מסתבר, שאם חכמה יוונית היתה נייטראלית - היו גוזרים עליה רק בגלל מעשה אחד שקרה. וכך גם, אולי, ניתן להתרשם מהחזיר שמופיע באותו סיפור, שיש בו כדי לסמל טומאה.
3. מההקשר במשנה ניתן לומר - בכלל בכיוון שונה - שחכמה יוונית נתפסת כתכשיט, כחכמה נאה המפארת את יודעה, שכן בסמיכות לה נזכרות הגזרות על עטרות חתנים וכלות, כלה באפריון וכד'. וכך גם עולה מהירושלמי בפאה (פ"א, ה"א): "מותר לאדם ללמד את בתו יוונית, מפני שהוא תכשיט לה". ולפי זה שוב, אין כל פגם בחכמה יוונית, וגזרו עליה רק כחלק מהגזרות לזכר החורבן.
היקף הגזרה:

הגמרא בסוטה מסיקה ש"לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד", היינו: על החכמה נגזרה הגזרה ולא על הלשון. ולא ניתנו הגדרות מדוייקות מהי "לשון" ומהי "חכמה". ניתן לומר שלשון - במובנה הצר, רק השפה המדוברת, אך כל השאר - ספרות כתובה, תרבות וכד' - כלולים בחכמה ונאסרו. וניתן מאידך להרחיב ההיתר ולומר שחכמה - היא המתפרשת במובן הצר, אך לשון - כוללת את כל התרבות, הספרות והמנהגים.
הגמרא גם אומרת שלבית רבן גמליאל הותרה חכמה יוונית - "דקרובין למלכות הוו", והיו צריכים לכך. ונראה שהצורך שלהם לא היה מעשי גרידא אלא שהוצרכו להיות מעורים בתרבות ובאורח החיים, בשל היותם מקורבים למלכות. ויש לדון מה מוגדר כצורך לענין זה.
מה מוגדר כ"חכמה יוונית":

רש"י במנחות (סד:) כותב "רמיזות". וכן ברמב"ם בפירוש המשניות לסוטה - "הרמזים והחידות". ויוצא, שכנראה לא מדובר בחכמה הרגילה, מדעי הטבע והרוח ודומיהם, אלא בחכמה מסתורית.
הריב"ש (בתשובה מ"ה) נשאל מהי חכמה יוונית, "ואם הם אותם ספרים המפורסמים בעולם כטבעי ומה שאחר הטבע (פיזיקה ומטפיזיקה)". והוא משיב: "שאין הספרים ההם בכלל גזרה זו", ושלדעתו"חכמת יוונית היא לדבר בלשון יווני בחידות ובלשון סתום שלא יבינו אותו ההמון..." (אם כי ייתכן שראוי להמנע מהם, לדעתו, מצד אחר של "אל תפנו אל האלילים").
ביחס לתוקף האיסור בימינו, הרמב"ם כותב שהחכמה והלשון היווניים נשתכחו. על החכמה כתב (בפירוש המשניות לסוטה): "וזה העניין אין ספק שנאבד ולא נשאר ממנו היום בעולם...", ועל הלשון אמר (הל' תפילין פ"א הי"ט) ש"כבר נשקע יווני בעולם ונשתבש ואבד".
לימוד חכמה יוונית מצד חובת תלמוד תורה:

במנחות צט:, שאל בן דמה את רבי ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יוונית. קרא עליו...והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית! ופליגא דר' שמואל בר נחמני...א"ר יונתן: פסוק זה אינו לא חובה ולא מצווה אלא ברכה".
גם כאן משמע שאין בעיה מהותית ערכית-השקפתית בחכמה יוונית, וכל הדיון נסוב סביב שאלת לימוד תורה, ואותה שאלה היתה מתעוררת גם אם היה מדובר בלטייל או בלשחות. ומהגמרא עולה, שאם החיוב בלימוד תורה מקיף - "יומם ולילה" - לא ניתן ללמוד חכמה יוונית, ואם אין חיוב כזה (ויוצא בפרק ביום ופרק בלילה) - מותר.
באופן דומה עולה גם מן הירושלמי אלא ששם מוסיפים: "והתני רבי ישמעאל 'ובחרת בחיים' - זו אומנות, מעתה אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה?", ונותנים שם סיבה צדדית לגזרה - "מפני המסורות" (המוסרים לשלטון).
אלא שיש מקום לומר, שגם אם חיוב תלמוד תורה מקיף, בכל זאת ניתן יהיה ללמוד חכמה יוונית. וזאת על פי הר"ן בנדרים (ח.), שכתב שחובת לימוד תורה היא "יום ולילה כפי כוחו", כלומר, שיש צרכים מסויימים הכרחיים לאדם, ובשאר הזמן - חובתו ללמוד.
לצורך כזה תחשב, למשל, אומנות, כפי שמובא בירושלמי. הראב"ן כתב שלמרות שאין מפליגין ג' ימים קודם השבת, לצורך אומנות - מותר. ורש"י בב"מ (ל:) כתב על האמור: "והודעת להם - זה בית חייהם", שהכוונה ללמדם אומנות. ויתכן, שגם חכמה יוונית, אם אמנם יש בה ערך, תחשב אף היא - לפי הר"ן - לצורך הכרחי, ויוכל ללומדה ועם זאת יקיים מצוות לימוד תורה "כפי כוחו".
אך דומה שב"תורת כהנים" מתלוית נימה אחרת לגזרה. מובא שם - על הפסוק באחרי מות: "את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם": "ללכת בהם, עשם עיקר ואל תעשם טפלה. ללכת בהם שלא יהיה משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים בעולם. שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל, אלמוד חכמת אומות העולם, ת"ל: ללכת בהם, אינך רשאי ליפטר מתוכן".
ראשית מדובר כאן על "חכמת אומות העולם" ולא על "חכמת יוונית" בלבד. אך בעיקר, נראה שהמוקד כאן אינו בביטול לימוד תורה שנגרם, אלא בהפיכת התורה לטפל והצבת דברים אחרים כעיקר במקומה - "ללכת בהם - עשם עיקר ואל תעשם טפלה".
בכל אופן, גם כאן משמע שאין בעיה ערכית-השקפתית בלימוד חכמות אחרות, אלא שקיים החשש שיחשוב האדם לעצמו: "למדתי חכמת ישראל, וכעת אעבור לתחום לימוד אחר, שווה ערך לתורה". וכאן בא הספרא וקובע: "אינך רשאי ליפטר מתוכן".
ואם כן, ייתכן שבמקרים מסויימים ניתן יהיה ללמוד חכמות אחרות, וזאת כאשר מדובר בדברים התורמים ומוסיפים לאדם כעובד ה', ומתוך המודעות לכך שהאדם ניצב בשתי רגליו בתוך התורה ומושרש בה.

רודף_הנעלם · הודעהעל ידי **רודף_הנעלם** » ג' אפריל 21, 2015 8:51 pm

הרב אהרן ליכטנשטיין ביבליוגרפיה ----- http://etzion.org.il/vbm/archive/Bibliography-web.htm

לומד_בישיבה

http://etzion.org.il/sites/default/file ... tuim18.pdf
עמוד 17

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' אפריל 21, 2015 10:03 pm

רודף_הנעלם כתב:על מה שהשיגו כאן [ונמחק בינתיים] מענין חכמה יוונית יש להביא מה שכתב הרב זצ"ל [דף קשר 74 שנת תשמז]...

תיאור מלא יותר (אך לא ממצה) של עמדתו במאמר שכתב בעצמו: http://etzion.haretzion.org/images/stor ... ulture.pdf (תעתיק מתוך ספר).

לומד_בישיבה

עוד משהו שמאוד צורם לי.
הוא כותב על הרב קוק ז"ל מו"ר ואני לא מצליח להבין מדוע הוא ראה את עצמו תלמיד של הרב קוק ז"ל.
איזה מין כלאים זה, מהרב קוק ז"ל והגרי"ד מבוסטון.
לדעתי העורך שיקר בזה.

רודף_הנעלם

ברזילי כתב:
רודף_הנעלם כתב:על מה שהשיגו כאן [ונמחק בינתיים] מענין חכמה יוונית יש להביא מה שכתב הרב זצ"ל [דף קשר 74 שנת תשמז]...
תיאור מלא יותר (אך לא ממצה) של עמדתו במאמר שכתב בעצמו: http://etzion.haretzion.org/images/stor ... ulture.pdf (תעתיק מתוך ספר).

יישר כחכם, אבל אני חיפשתי הסתכלות מפורטת של הרב על הסוגיא התלמודית ולא על הנושא האמוני העמוק.

רודף_הנעלם

לומד_בישיבה כתב:עוד משהו שמאוד צורם לי.
הוא כותב על הרב קוק ז"ל מו"ר ואני לא מצליח להבין מדוע הוא ראה את עצמו תלמיד של הרב קוק ז"ל.
איזה מין כלאים זה, מהרב קוק ז"ל והגרי"ד מבוסטון.
לדעתי העורך שיקר בזה.

מה שכבודו טוען על ענין הרב קוק, ידוע שהרב זצ"ל לא דרך בשיטתו וראה כאן עיקרי השקפתו ---

הרב חיים נבון מראיין את הרב אהרן ליכטנשטיין - Google Docs.pdf: (166.41 KiB) הורד 572 פעמים

'אני לא שייך לאסכולה של הרב קוק בענין הזה'

במקום אחר הוא גם אומר שבייחס להרבה מהשקפותיו של הרב קוק, הוא [הרב זצ"ל] עם החרדים, אינני מוצא כרגע, ועוד חזון למועד.

רודף_הנעלם

רודף_הנעלם כתב:
במקום אחר הוא גם אומר שבייחס להרבה מהשקפותיו של הרב קוק, הוא [הרב זצ"ל] עם החרדים, אינני מוצא כרגע, ועוד חזון למועד.

מה יחסו של הרב אל משנת הרב קוק?

"לרב קוק כשלעצמו ישנן זכויות היסטוריות רבות, מבחינת עיצוב דרכו של הציבור הדתי-לאומי. בחייו ישיבת מרכז הרב היתה כמו שטיבל קטן, ואילו היום הציבור ההולך בדרכו מונה עשרות ומאות אלפים. לגבי תורתו, יש דברים בשיטתו שאני מעריך מאוד. בכלל, הוא פתח אופקים רחבים לעולם התורה והמחשבה, שעם חלקם אני מזדהה, כמו הכיוון הכללי של ההתייחסות לעולם שבתוכו אנו חיים. ישנם דברים שעמם אינני מזדהה כל-כך, כמו האופטימיות המופרזת – קשה לקרוא את 'אורות' אחרי השואה. יש דברים בתורת הרב קוק שהם מרחיקי לכת ביותר מבחינה תיאולוגית, ושם אני עם החרדים. אך באופן כללי ברור שהוא היה אדם גדול, והוא אינו זקוק לגושפנקא ממני בנדון".

מתוך http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6032

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ג' אפריל 21, 2015 11:34 pm

ברזילי,
יישר כח על הדברים הנאים.
גם אני הקטן מרגיש קצת-תלמיד שלו, מכיון שספרו 'באור פניך יהלכון' היה לי למאור עיניים בכמה נושאים.
אני מצטער שלא היכרתיו באופן אישי.

נוה הלבנון

קשה לכתוב על אדם שרק כעת נפטר לבית עולמו, ודאי על אדם שהיה גדול לפי האמת מידה שלו ושל סביבתו.
פשוט המדרון באשכול הזה נהיה קצת חלקלק מידי.

גדול אמיתי אין לו דבר עם משהו שאינו נצרך לעבודת בוראו. אין אצלו פעולה מיותרת שתחתיה היה ביכולתו להתייגע על עוד חלק מהתורה הקדושה.
אולי כאשר אין מחוייבים לאקסיומות כל שהם, ניתן להסביר בדרך כל שהיא, מדוע לימודים באוניברסיטה לתואר ד"ר זה ממש מחוייב המציאות בשביל להתגדל בתורה.
באותה מידה ניתן להסביר את העלייה הרוחנית שנגרמת באמצעות המשרה של מרצה לספרות אנגלית במכללה.
[אולי ע"י טעם כעיקר?...('לומד בישיבה' יסביר לכם)]
כמובן כאשר המושג דעת תורה לא קיים, או שהוא קיים ע"פ הבנה אישית, שלל דעות בנושאים ידועים אין בהם בכדי להגיד דבר מה אודות האדם המחזיק בהם.

נכון, פעמים ואפשר להתפעל מאדם לפי מעלתו במקומו או במצבו, אבל הכל זה ביחס. 'גדול' אמיתי הוא מושג שעומד בפני עצמו לא כיחס לדבר.
היה ראוי להיזהר מטעות בין שני המושגים.

אסיים במשפט שמצא חן בעיני:
"אם במצבנו דהאידנא ניתן לרכוש תרבות כללית רק באובדן להיטות ל"מנחת חינוך" או ל"מסילת ישרים", אין הצר שווה בנזק המלך"
(הרב אהרן ליכטנשטיין : http://etzion.haretzion.org/images/stor ... ulture.pdf)

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ד' אפריל 22, 2015 1:49 am

רודף_הנעלם כתב:אנקדוטה

מעשה שפעם נסע הגר"א ליכטנשטיין זצ"ל במטוס, קיבל איזה מאפה והתלבט מה ברכתו. שאלה אותו הדיילת למה אתה לא אוכל? ענה הרב בפשטות איני יודע מה הברכה. מאחוריו ישב בעל תשובה טרי אבל עם זקן גדול ופאות. אמרה הדיילת לרב זצ"ל שאל אותו, הוא יגיד לך…

שלח לי מישהו היום ציטוט:

פעם כשבא לבקרנו בטירונות בגולני הגיע הרב עם תלמיד בוגר עם זקן. כדרכו הרב נהג והתלמידים ישבו לצידו. כשהגיע הרב לשער הבסיס הבהיר המפקד כי הרב המכובד ייכנס פנימה לבסיס והנהג ימתין בחוץ...

דוב גרין · הודעהעל ידי **דוב גרין** » ד' אפריל 22, 2015 1:50 am

ברזילי כתב:
בנו סיפר כי כשהיה הרב בן שמונה-עשרה ישב בשיעור אצל הגרי"ד, לימים חמיו, והאחרון זרק מרה בתלמידיו כדרכו אז, וקצף על שאף אחד מהם לא ידע "פסוק מפורש" כמקור לדין מסויים. לאחר מכן התברר שהמקור המפורש הוא במדרש ספרי-זוטא על אותו הפסוק. במקום להפטיר חיוך על הרף הבלתי אפשרי שמציב הרב בפני בחורים אמריקאיים צעירים, תגובתו של הנער אהרן הייתה לעבור מדי שבוע על הפרשה עם כל מדרשי ההלכה, יחד עם הראשונים במקראות גדולות, במשך השנה שאחריה

ר' אהרן בעצמו מספר את זה כאן (בדקה 38:00) http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/711449/Rabbi_Dr_Aharon_Lichtenstein/%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%93%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93

משנתו סדורה לו בששה סדרים, ספרי וספרא (2), ראב"ן וראבי"ה,

הוא התעסק בספרים אלה במיוחד? למה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר