הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' אפריל 14, 2015 10:51 am
יתד נאמן
הגאון רבי יהודה אריה טרגר זצוק"ל
ראש ישיבת "עץ חיים" בוילרייק אנטוורפן וחדב"נ מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל * הלווייתו התקיימה אתמול בישיבת לייקווד שבארה"ב, והיום אחה"צ בשעה 4.00 תצא מביהמ"ד "בית ישראל" בשכונת עזרת תורה ירושלים להר המנוחות
מאת מ. ברגר
עולם התורה התעטף אתמול באבל וביגון קודר עת הגיעה הידיעה המרה והכואבת מהגולה, על הסתלוקו לשמי רום של אחד מגדולי מרביצי התורה והיראה, הגאון רבי יהודה אריה טרגר זצוק"ל, ראש ישיבת עץ חיים בוילרייק בלגיה, ומרביץ תורה בה למעלה מיובל שנים, וחתנו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, אשר הסתלק אתמול לבעת עולמו לאחר מחלה קצרה בשנתו הפ"א.
הגאון רבי יהודה אריה זצוק"ל נולד בכסלו תרצ"ד בעיירה לנצ'נה שבפולין לאביו הרה"ח רבי אברהם טרגר זצ"ל מבוני ירושלים, ולאמו מרת נחמה ע"ה לבית פרידמן מחשובי חסידי קוצק, בהיותו כבן שנה עלה ארצה, ועד מהרה נכנס ללמוד בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים, שם התחבב עד מאד על רבניה הנודעים, כשניכר היה בכשרונותיו הברוכים ובחשקו העז לשקוד על התורה כל ימיו.
לאחר מכן המשיך ועלה ללמוד בישיבת עץ חיים, ובשנת תש"ט עבר עם קבוצה של בני עליה מישיבת עץ חיים לעבר ישיבת סלבודקה, בהם היה גיסו לעתיד הגרא"ד אויערבאך שליט"א ועוד, שם היה קשור בראשי הישיבה ורבניה, שחיבבוהו עד מאד והכירו ברום ערכו.
באותם שנים עד לפטירתו של מרן החזו"א זיע"א היה מרבה להגיע למעונו ולהיוועץ עמו בדברי תורה והלכה, ומבין שיטי הדברים ניכר היה שמרן החזו"א העריכו מאד, ואף מסורות שונים משמו העביר בימי חייו לרבים.
במעלליו יתנכר נער
בשיחה מיוחדת לסופר מוסף שב"ק, הוא סיפר לפני תקופה קצרה - 'כשלמדתי בנערותי בישיבת עץ חיים, למדנו במשך 3 שנים 120 דף מידי שנה בשיעור, וכך סיימנו מסכתות ב"ק ב"מ קידושין וביצה עם חזרות רבות, היה זה עת למדנו אצל הגר"ש קיבלביץ זצוק"ל, הדרכי דוד, והגידולי שמואל, הם ידעו ללמד בעיון מעמיק בלי להאט את ההספק, אלא עם המקנה ומפרשי הגמרא שמבארים היטב את הפשט. וראש הישיבה הגר"י וינוגרד זצוק"ל היה נכנס פעמיים בשבוע להיכל הגועש, וזורק קושיא לחלל ביהמ"ד, ואז ניגש לחברותא ומשוחח עמהם על כך, הקושיא היתה מתפשטת לכל ביהמ"ד שנעשה כמרקחה, עשו מכך ענין גדול, והוא אף נהג לתת לירה לכל מי שמסר לו חידו"ת.
כן הזכיר שכשלמד בישיבת סלבודקה, היה באמת רצון הבחורים לגדול בכל שטחי העליה. כך לדוגמא את החברותות היו קובעים בחג הפורים, וזאת משום שבחורים לעתים התביישו לומר לחבריהם שהם חפצים ללמוד עמהם בהיותם מצוינים, ובימי הפורים כטוב ליבם ביין, זה היה הזמן שהשכילו לעשות כן. 'עד היום אני זוכר' - תיאר נרגשות - 'את שסיפר לנו המשגיח הגר"מ טיקוצינסקי זצוק"ל, שהגר"א כהן זצוק"ל והגר"א ביאליסטוצקי [בריסקער] זצוק"ל קבעו בפורים את החברותא ביניהם לסיים את כל הש"ס בלימוד עיון, וזה לקח להם 3 שנים לסיימו - וכולנו למדנו מכך איך גודלים באמת.
כשנשאל על זכרונותיו ממרן החזו"א זיע"א, השיב באומרו - 1זה שהעמיד את עולם התורה בדורינו הוא מרן החזו"א זיע"א, וכשהניחו את אבן הפינה לבית המדרש החדש בסלבודקה, הוא הגיע לישיבה ונשא דרשה נרגשת, והניח ויצק את הבטון הראשון, שמזה נהיה העמוד שעליו עומד בית המדרש על תילו עד היום הזה. 2 בחנוכת הבית של הישיבה הגדולה בסלבודקה עמדתי ליד מרן החזון איש זיע"א ואמרו פרקי תהילים, ומרן החזון איש ביקש שיביאו לו ספר תהילים, כי לא רצה לומר בעל פה אפילו את הפרקים שרגילים תמיד לאומרם.
עוד סיפר, שכשזכה לבוא ללמוד בישיבת סלבודקה, במשך ארבע שנים למדתי בחברותא עם הראש ישיבה הגר"ע זקס זצוק"ל כל יום 4 שעות. עם הכנסי לישיבה, עיינתי בגדולי המפרשים על המסכת שלמדנו, והחברותא שלי רבי עמרם לא הסתכל בספרים כמעט, השכל היישר שלו כיוון אותו גם לקושיות וגם לתירוצים של גדולי האחרונים, כשלמדנו יחדיו במשך 4 שנים מעולם לא דיברנו למשל לה"ר, אבל לא רק בגלל ספרי החפץ חיים שהאריך מאד בזהירות לכל עניני לשון הרע, וכמה לאווין יש על כך. אלא שכשאנו יושבים במחיצתו הוא לא היה שייך כלל לפרשה זו.
היה לנו אף קשר חזק עם המשגיח הגה"צ רבי משה טיקונצסקי זצוק"ל שהיה מסור ביותר לכל בחור ובחור ולכל תלמיד ותלמיד, ושנים רבות לאחר מכן לפני ראש השנה היה נוהג לשלוח בעצמו גלויה לבלגיה לברכני בשנה טובה ולברך ולחזק אותי בטוב ליבו. כן רגיל הייתי לשמוע דברי הראש ישיבה מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל, והיה אומר לנו שהספר חפץ חיים נצרך לכל הליכות האדם, שידע האדם אף בשידוכים, מה לומר ומה לא לומר, אבל לולא זאת אדם מצד שכלו הישר אינו רואה את רעת חבירו.
אם מדברים על היסוד של הישיבה, אין ספק שהיא הקבוצה שהגיעה מירושלים בשנת תש"ט, שהכל נעשה "לשמה", ודאגו שכל החלקים של הלימוד יהיו לשם שמים. ומצינו מודפס בשם הגר"א מוילנא זיע"א שאם היה נבנה בית הכנסת שאת האבנים שחצבו בכלים, והכלים כולם היו נעשים לשם שמים, במקום כזה לא היה שייך שיהיה לאדם מחשבות זרות בשעת הלימוד ובשעת התפילה.
אם חפצים לדעת איך חנכו את בית המדרש בישיבה - בסדר שני אחה"צ באמצע הסדר כל אחד והחברותא שלו עם הגמרא בידיהם, עברו מהבית מדרש הישן להיכל החדש, כולם יחד המשיכו בלימוד במקום החדש בחדא מחתא ללא הפסקה, ובערב בזמן ארוחת ערב עשו סעודה גדולה בהשתתפות מרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל בעל החזון יחזקאל וכך עברו למקום החדש להיכלה הגועש של הישיבה עד היום הזה.
יגע בתורה בכל כוחו
בשנת תשי"ז נלקח להיות חתן לבתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל, אשר שם עיניו עליו בהכירו את גדלותו הרבה, וכפי שהעיד גיסו וריעו הגרא"ד אויערבאך שליט"א שהכירו מלומדו יחד בישיבה, ויחד הם בנו את ביתם כשהם דרים בירושלים.
לאחר נישואיו נפתח כולל ייחודי לבני עליה ברח' דוד ילין, בראשותו של הגר"ר רייכמן שליט"א, והוא נמנה על המייסדים שנתייגעו בעומקה של הלכה בכל כוחם, היתה זו קבוצה של בני עליה מופלגים, שלראשונה באותם ימים אף הוציאו חוברות חידו"ת של חידושיהם לרבים, אשר עברו שבט ביקורתם של גדולי התורה.
בשיחה למוסף שב"ק לימים תיאר, פעם עמדנו מאחורי כסאו של מרן החזו"א בתפילת שחרית של יו"ט דשבועות, וראינו שכאשר הגיע לברכת אהבה רבה, כל גופו הזדעזע והתמוגג מבכי כמו ילד קטן. הוא אף הדריך רבות בלימוד, ופעם התבטא ואמר לאחד שהתעכב יותר מדי בדבר מה - חושבני ששבעים שנה מספיקים לאדם בכדי לעבור על כל הש"ס בעיון...
אצל מרן החזו"א, הלימוד היה מוחשי, פעם הלכתי עם ידיד לברר פשט פשוט בסוגיא דרקיק אינו ממעט בחלון, כששאלנו את פיו, החזו"א תפס את חברי בידו הובילו עד החלון שבחדרו, והראה לנו את כל האופנים של התפשטות הטומאה.
זכורני שדיבר פעם בשבחו של הגרע"א זיע"א ואמר שהוא זוכר את העיון של רוב הש"ס, והוסיף שזה הפשט במעשה של תמול הגיעני - שכתב בתשובה אחת - תמול הגיעני, ומרן הגר"ח מוולאזין זצוק"ל התבטא שיתכן וגם אנו היינו יכולים לכתוב תשובה כזו, אבל לא היינו יכולים להתחילה ב'תמול הגיעני'...
מקים עולה של תורה בגולה
בשנת תשכ"ב עבר רבי יהודה זצוק"ל בעצת חותנו זצוק"ל להתגורר בוילרייק, בכדי להרביץ בה תורה ויראה, כשהוא נעשה ראש ישיבת "עץ חיים" בוילרייק הסמוכה לאנטוורפן, בה הרביץ תורה כל ימיו וזכה להעמיד תלמידים הרבה מושלמים בכל הליכותיהם, מלבד זאת הוא נודע בהיותו פה מפיק מרגליות בשיעוריו הבהירים ודרשותיו חוצבות הלהבות שהיה נושא בכל אירוע ומעמד בעיר, ובאותם שנים כשהגר"ח קרייזוירט זצוק"ל נהג לדון בבית הדין המקומי, הוא קרא לו לשמש כדיין לצידו, וסמך עד מאד על דעותיו והכרעותיו אף בדברים סבוכים ומורכבים.
אך גולת הכותרת כל ימי חייו היתה שקיעותו בתורה, כשהוא ממית עצמו באהלה של תורה כל ימיו, והיה טופח על מנת להטפיח לרבץ ולקבץ תלמידיו הרבים ששתו בצמא את דבריו, ולאחר מכן עלו ונתעלו להיותם אברכים בני עליה שזכו והקימו בתים של תורה לתפארת.
לפני שנים ספורות עבר להתגורר באנטוורפן, ואף שם היה נשיא קהילת יסודי התורה, וכל ימיו עסק בהרבצת תורה במסירת שיעוריו הן לבעלי בתים והן לאברכים ובחורים, כשבכישוריו המיוחדים ידע להתאים דרשותיו היטב לליבות השומעים בכל רמה וגיל, וכולם התענגו על שיעוריו המיוחדים שהיו לשם דבר בכל רחבי הארץ.
כשסופר מוסף שב"ק הזכיר בפניו, כי בני הקהילה באנטוורפן מעריצים את דרשותיו שהם לשם ולתהילה בפי כל. הוא השיב בהתבטלותו - צריך לציין נקודה חשובה, שתמיד לפני כל דרשה אף שכבר היא נאמרה רבות בשנים, ההכנה קודם אמירתה היא בכוחות עצומים, מה וכיצד לומר, וזהו כלל חשוב לכל הדרשנים שלמרות רגילותם הרבה לא יתרשלו בהכנת הדרשה.
עם זאת סיפר - פעם שאלתי את חותני מרן הגרש"ז זצוק"ל שהיות ואני אומר את השיעור לעתים לכאלו שאינם מבינים זאת, האם ראוי להוריד ברמה ולמסור שיעור נחות יותר. אך הוא השיב לי - אין לך ברירה כי אחרת יגידו שהשיעורים אינם די ברמה.
בימי חג ומועד היה מגיע הרבה לארצה"ק, והיה נוהג לשהות בירושלים בקירבת חותנו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל והם היו מסיבים ומתפלפלים בעומק הסוגיות החמורות, כשהוא הפליג אף בידענותו ההלכתית לצד שליטתו בכל מכמני התורה.
חכימא דיהודאי
במשך כל שנותיו הוא נודע בפקחותו המיוחדת, וביתו היה תל תלפיות לעצה ותבונה, כשהוא ידע להשכיל ולמצא שפה מקורית וייחודית לכל אחד ואחד שפנה אליו בעצה ותושיה, ובדרכו המיוחדת היה זה שהצליח להשכין שלום בין איש לרעהו ובין קהילות שונות ברחבי בלגיה.
אישיותו המיוחדת התבטאה, בהיותו ת"ח עצום בכל קנה מידה שרכש קנייני נצח בכל תחום תורני, כאשר חלק מדברי תורתו התפרסמו בבימות תורניות חשובות והיו לאבן שואבת לכל מבקש תורה ויראה. בשנים האחרונות הוציאו בני משפחתו מעט מזעיר מצוף שיעוריו ואמריו, והדברים נתקבלו בחיבה אצל תופשי התורה בכל אתר ואתר.
מראשית ועד אחרית
בתקופה האחרונה חלה, ולמרות סאת ייסוריו לא פסק משיגרת יומו להתענג על התורה וצוף אמריה, וסיפר לפני תקופת מה, כשדיברו על רופא מסוים נודע, ששמע פעם שכשדיברו עם מרן החזו"א זיע"א על רופאים בזמנו שאחד עילוי והשני גאון ברפואה, הפטיר ואמר - הוא בסך הכל שליח טוב. ולמרות חוליו, הוא המשיך ביגיעתו הרבה ובעבודתו הצרופה כל הימים, ולאחרונה שהה בבית חתנו בעיירה ליקווד ארה"ב. לאחר החג אושפז בביה"ח ואתמול הוחמר מצבו עד שהשיב את נשמתו ליוצרה, במעמד בני המשפחה שביכו את לכתו לבית עולמו.
בעת מסירת הידיעה מתקיימת הלוויית המונים מהיכל ישיבת לייקווד, שם נישאים דברי מספד ע"י ראשי הישיבה שליט"א ומבני המשפחה, והיום יגיע ארונו לארה"ק, מסע ההלויה ייצא בשעה 4.00 אחה"צ מביהמ"ד "בית ישראל" ברח' אבן האזל בשכונת עזרת תורה ירושלים, דרך ביהמ"ד בית יהושע ברח' מנחת יצחק בו הרביץ תורה והלכה, בדרכה להר המנוחות.