שיטה חדשה בשיעור חימוץ של עיסה

[שליטא]

אם יש לכם 18 דקות פנויות, זה השיעור שכדאי לכם לשמוע https://www.youtube.com/watch?v=OaGG3MSPNhk

בשיעור זה מציג הרב דוד בר חיים עמדה הלכתית מקורית ביותר ביחס לשיעור חימוץ של עיסה. לדבריו השיעור הוא כשעה ולא כ-18 דקות. כיצד? שיעור החימוץ נזכר בשני התלמודים, אך בבבלי נאמר שהוא שיעור הליכת מיל שבין טבריה למגדל נוניא, ובירושלמי - שיעור הליכת 4 מילים. אלא שבמציאות המרחק שבין שני האתרים הארכיאולוגיים מגיע לכדי 6 ק"מ. האם יש כאן מחלוקת בין התלמודים? האם התלמודים סותרים את הממצאים בשטח? הרב בר חיים סובר שלא. הוא מציג כתבי יד של התלמוד הבבלי שבהן לא נזכר שיעור "מיל" אלא רק זה של המרחק שבין טבריה למגדל. משכך, הוא טוען שאין מחלוקת בין התלמודים ושניהם מסכימים שהמרחק שבין טבריה למגדל, שהוא כ-4 מילים, הוא שיעור לחימוץ עיסה. ומה עם הסתירה שבין השיעור הזה ובין המציאות? - שהלא מיל הוא כאלף מטרים ו-4 מיל אפוא שווים רק כ-4 ק"מ, בעוד שבמציאות המרחק בין טבריה למגדל הוא כ-6 ק"מ! לטענתו של הרב, יחידת המידה בה נקט התלמוד הירושלמי היא המידה הרומית של מיל שהיא שוות ערך ל-1481 מטרים. וכך, 4 מילים עולים כדי 6 ק"מ, מה שנותן שיעור חימוץ עיסה של כ-48 דקות עד שעה.

זהו פוסט שראיתי באחת הרשתות החבריות ורציתי לשתף אתכם - לי אין שום קשר לכל הנ"ל לא לסרטון ולא לדברים הכתובים כנ"ל אלא בסה"כ עשיתי העתק הדבק ובמידה ומישהו מכיר את השיטה הזו אשמח לקבל תגובה/תשובה בנושא.

[וירטואלי]

ועיין באתר שלו 'תורת ארץ ישראל' באנגלית http://machonshilo.org/en/eng/component ... 18-minutes

[רחמים]

ספר מגן אבות (למאירי) ענין טז

הא למדת שבצק שנצטנן הוא הוא בצק החרש הנז' במשנתנו, והוא משנגמרה לישתו, ונראין הדברים לפי דבריו שבצק החרש הוא שנצטנן הבצק מחמת קור חזק שנכנס לתוכו ואותו הקור מעכבה שלא יהיו סימני החימוץ ניכרין בו כשיעור שיוכר בשאר עיסות ובזו אמר כיון שהגיע לידי חרשות יש לחוש שמא מתחלת היא להחמיץ אלא שהקור מעכב שאין סימני חימוץ ניכרין ומתוך כך כל שיש כיוצא בה שהחמיץ אומרים שאף זו החמיצה, ואם אין כיוצא בה משערין לפי תלמוד שלנו בשיעור מיל משנגמר הלישה ונסתלקו הידים מלהתעסק בה, ואחר שהכרנו בה חרשות. ובירושלמי אמרו (ירושלמי פסחים פ"ג סוף ה"ב) לשיעור ארבעה מילין והיא קולא יתירה, אלא שמכל מקום אפשר ללמוד הימנה לבצק שלא נתחרש ושלא הוכרו בו סימני חימוץ אלא שראוי להזהיר למהר באפייה כמו שאפשר דרך זריזות, ומ"מ למדנו ששיעור זה לא ניתן אלא משנגמרה הלישה ונסתלקו הידים מלהתעסק בה ושראינו בה שנתחרשה, הא כל שלא שהה שיעור מיל משנגמרה הלישה ועמדה לה בלא התעסקות אין לחוש, והדבר מוכרע בעצמו.

[וירטואלי]

רק להסביר.

מדובר ביהודי מקורי שהחליט שהואיל ואנו כעת בארץ ישראל צריך לפסוק כמו הירושלמי במקום שגבולות ההלכה שלנו [-הבבלית] מאפשרים אותה בדוחק, לכן הוא מתפלל שמונ"ע בנוסח אר"י [- לא האר"י] , רוצה לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, לשמור יו"ט א' של ר"ה באר"י [לא יודע אם הוא נוהג זאת למעשה].

יש לו קמפיין אגרסיבי לביטול איסור אכילת קטניות בפסח לאשכנזים בארץ ישראל.

לכן כאן הוא רוצה ללכת כמו הירושלמי, ולתרץ את הבבלי ע"י גירסאות חדשות, זה הכל.

[רחמים]

אה...

[יהונתן צדוק]

אין סתירה בין הבבלי והירושלמי, טבריה (הפוליס) נמצאת דרומית לרקת שהיא טבריה העתיקה (תל רקת) כך שהילוך מיל מטבריה המקראית למגדל נוניא שווה למרחק בין טבריה ההרודיאנית לחמי טבריה.