האם צרוף מקרים שאין לו שום משמעות מכוון מלמעלה?

גם זו לטובה

האם צרוף מקרים שאין לו שום משמעות מכוון מלמעלה? ועוד בגויים?
ראיתי באיזה עיתון כתבה נרחבת על "צירוף מקרים", וז"ל "הרמב"ן אומר שאין לאדם חלק וכו' עד שיאמין וכו' -כדי לחדד ולהמחיש הבאנו כאן לפניכם מספר "מקרים" כאלו ול"ד יהודיים"
ולענ"ד פשוט שזה אינו, ומכ"ש שאין לזה עניין עם דברי הרמב"ן של "השגחת שכר ועונש".

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' פברואר 20, 2015 9:45 am

רוב הראשונים סבורים שאין משמעות לצירוף מקרים. הדעה הזו, שכל דבר שקורה הוא עם יד מכוונת מלמעלה ושאין מקרה בעולם כלל, התפרסם בעיקר בהשפעת הבעש"ט.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' פברואר 20, 2015 10:23 am

הרמב"ן וירא כותב במפורש "כי ידיעת השם שהיא השגחתו בעולם השפל היא לשמור הכללים, וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד בא עת פקודתם. אבל בחסידיו ישום אליו לבו לדעת אותו בפרט". הציטוט הידוע אין לו לאדם חלק וכו' הוא הוצאת דברים מהקשרם שדשו בה רבים, כפי שיראה לנכון המעיין במקור הדברים בדרשת תורת ד' תמימה, וכבר כתבו בזה באורך באשכולות אחרים

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ו' פברואר 20, 2015 2:53 pm

דבר פשוט הוא ששני אנשים בעלי אותו שם (או ארבעה כפי שנכתב באותה כתבה) שקרו להם אותם מקרים - אין לזה חצי דבר עם השגחה פרטית!
אני יכול לספר למשל סיפורים אמתיים, על אחיות תאומות, שלכל אחת מהן בן אחד ומספר זהה של בנות. הלזה נקרא השגחה פרטית?
אולי גם אם ובת שספרות מספר הטלפון שלהם זהות אך לא באות סדר (גם הן מוכרות לי), זה השגחה פרטית?

אני לא כ"כ מבין את הקשר לסוגיית השגחה פרטית, לסוברים שיש השגחה פרטית על כל מעשה היינו שאפילו בדברים הנראים טבעיים הם מסיבות רוחניות ובהשגחה, והחולקים ע"ז דוגמת הרמב"ם על עניינים מסויימים, לא מכוח קושיות אלו יחזור בו.

לעצם העניין לא נראה שמבחינה סטטיסטית יש כאן איזה הוכחה, ידוע שבין כל המקרים האפשריים תמיד יווצרו צירופי מקרים שייראה לנו שיש בהם ייחוד או תבנית.

היימישער · הודעהעל ידי **היימישער** » ו' פברואר 20, 2015 4:03 pm

לעצם הנושא של השגחה פרטית ידועה דעת הבעש"ט ותלמידיו הקדושים שכל המתרחש בעולם ללא שום יוצא מן הכלל הוא בהשגחה פרטית, גם אם אנחנו לא מבינים את המשמעות.

העתקתי לכאן סיפור, כפי שסופר לאחרונה ע"י כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א (מתורגם לעברית), כשבתוך הסיפור מוסבר העניין באופן נפלא:
שני חסידים באו לפני הרה"ק השרף מסטרעליסק זי"ע לאחר פטירת רבם, כשמשאלתם בפיהם שיקבלם אליו להיות חסידיו, וברצונם להתקשר אליו בנפש רוח ונשמה.
שאל אותם הרב הקדוש מסטרעליסק, 'האם הנכם מאמינים אמונה שלימה בהשי"ת', השיבו החסידים, 'ודאי מאמינים אנו באמונה שלימה'. חזר הרבי ושאל אותם שוב, 'האם מאמינים הנכם אמונת ה', אמונה בהשגחה פרטית', ושוב השיבו, 'ודאי שכן הוא'.
פנה עמם הרבי אל החלון הפונה החוצה, והחווה להם על עגלה חולפת הטעונה תבן ואי אלו פסות תבן נופלים ממנה על הארץ כדרך התבן. ופתח ושאל אותם הרבי, 'האם מאמינים הנכם באמונה שלימה שכל זה נגזר מששת ימי בראשית, שעגלה מלאה תבן תחלוף כאן, ויפלו ממנה כך וכך פיסות תבן על הארץ'.
עתה יראו אותם חסידים מלהשיב דבר ולא פצו את פיהם, משכך נענה הרבי לעומתם, 'לכו מכאן, אפיקורסים, איני חפץ בכם'.
כמובן שמלאים צער פנו להם החסידים לאכסנייתם, והחלו להתבונן בדבר. ואחד מהם החל להרהר, 'והרי אנו בני אדם, ובאם יארע לאדם שתאבד לו חתיכת זהב או כסף, או מרגלית, ירע הדבר בעיניו ויצטער על זה. אכן אם ישברו לו לאדם כלי פלסטיק, צלחות, כוסות, כפות וקערות, או יקרעו לו לאדם כלי נייר, וכי תעגם נפשו על כך, ודאי לא, הדבר לא יגע אל לבו כלל. וכל כך למה, מכיון שאצלינו בני אדם, ישנו חילוק בין זהב וכסף לפלסטיק ונייר. אולם כלפי רבונא דעלמא כולא שכולא עלמא כלא חשובים לפניו, כלום יש חילוק ביניהם, והרי לא שייך אצלו כלל שום חילוק בזה. אם כן אפוא, כיון שמאמינים אנו שהשי"ת משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם, על כל האנשים, על כל הבריאה, על כל הספינות השטות בים, על כל המטוסים הטסים בשחקים, על כל העגלות הנוסעות, וכי יש בעיני השי"ת חילוק בין דברים גדולים לדברים קטנים. ולפי זה, מה חילוק יש בעיניו בין אם נופל על הארץ פיסת תבן, לבין אם כל העגלה העמוסה תבן מתהפכת ונופלת על הארץ, ולבין דברים אחרים, ולבין אם קורה תקר במכונית, והרי אין לו בזה שום חילוק'.
משנצנצה במחשבתו של החסיד מחשבה זו, אורו עיניו, הן בדבר זה שאלני הרבי, ותיכף רץ אל חבירו להרצות בפניו הדברים, אולם משבא אל חבירו אץ חבירו לקראתו, וקרא לעומתו 'אף ברעיוני נפלה מחשבה זו שנפלה ברעיונך, וכדברים האלו ממש הרהרתי אף אני'.
מכיון שכך פנו השנים אל משכן הרבי להיכנס אל הקודש פנימה, והיה בדרכם אל הרבי יצא הרבי לקראתם, וקידמם בברכת 'שלום עליכם' בשמחה ובמאור פנים. משראו זאת החסידים, הבינו כי מאת הרבי היתה להם זאת ההארה, והיתה זאת פרי תפילותיו של הרבי, שהתפלל עליהם שיבואו לידי אמונה שלימה.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' פברואר 22, 2015 12:37 am

בהקדמה ס' דרכי חיים ושלום לתולדות הגאון ממונקטש זצ"ל, כותב וז"ל: "וראינו כ"פ איך הי' חושב ומונה בדיוק לכל דבר שבמנין. שיעלה בחשבונו לאיזה שם ויחוד וצירוף באותו ענין. וכשהי' נוסע על מרכבת הקיטור הביט ודייק על מספר (נומ"ר) החדר (וואגא"ן) וכשלא הוטב בעיניו מספרו ביקש ונכנס לחדר אחר, כהנה וכהנה דקדקו ברי לבב בכל תנועותיו."

זיסע יונגאלע

תוכן כתב:רוב הראשונים סבורים שאין משמעות לצירוף מקרים. הדעה הזו, שכל דבר שקורה הוא עם יד מכוונת מלמעלה ושאין מקרה בעולם כלל, התפרסם בעיקר בהשפעת הבעש"ט.

בעלון ראיתי מביאים מר' חיים קנייבסקי שליט"א, בענין מחלוקת הראשונים הנ"ל. שפשטות הפסוקים הוא כהבעש"ט.
לגופו של דיון.
הנלע"ד לפני שמשתמשים במטבעות לשון בומבסטיות כ"השגחה כללית" ו"השגחה פרטית". (לחילופין בעברית-מודרנית: 'כל דבר שקורה הוא עם יד מכוונת מלמעלה ושאין מקרה בעולם כלל')
ראוי לבדוק מה המשמעות של "ידיעת ה' כל פרט בבריאה".
מה לדעת הרבנים שליט"א כלול בתיבה ה' יודע את פרט זה וזה. ומה לא (?) כלול בידיעה.

זיסע יונגאלע

כיווני חשיבה להודעה הקודמת:
1. ואתה מחיה את כולם.
2. אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם.
3. היפלא מה' דבר.
4. כל פעל ה' למענהו.

גם זו לטובה

הכהן כתב:דבר פשוט הוא ששני אנשים בעלי אותו שם (או ארבעה כפי שנכתב באותה כתבה) שקרו להם אותם מקרים - אין לזה חצי דבר עם השגחה פרטית!
אני יכול לספר למשל סיפורים אמתיים, על אחיות תאומות, שלכל אחת מהן בן אחד ומספר זהה של בנות. הלזה נקרא השגחה פרטית?
אולי גם אם ובת שספרות מספר הטלפון שלהם זהות אך לא באות סדר (גם הן מוכרות לי), זה השגחה פרטית?

לדברי "הכהן" כיוונתי, דהא מילתא דפשיטא, דאין לזה שום עניין להשגחה פרטית [ומכ"ש שאין לזה שייכות לדברי הרמב"ן בהנהגת שכר ועונש] (וכמד' שבזה גם תלמידי הבעש"ט יודו)

אין לזה שום עניין להשגחה פרטית אבל גם להשגחה פרטית אין שום עניין לזה.
כמו שכבר כתבתי למעלה איני מבין כוונתך במה שאתה כותב ובזה גם תלמידי הבעש"ט יודו.
להיפך הסוברים שיש השגחה פרטית בכל דבר סוברים שכל דבר, גם הנראה טבעי, מקורו רוחני וסיבתו רוחנית וזה נקרא השגחה פרטית, ואדרבה לדידהו אין זה משנה כלל ועיקר אם זו תופעה חריגה או "נורמלית" בשני המקרים מדובר בהשגחה פרטית.

אפרקסתא דעניא

אדג כתב:בהקדמה ס' דרכי חיים ושלום לתולדות הגאון ממונקטש זצ"ל, כותב וז"ל: "וראינו כ"פ איך הי' חושב ומונה בדיוק לכל דבר שבמנין. שיעלה בחשבונו לאיזה שם ויחוד וצירוף באותו ענין. וכשהי' נוסע על מרכבת הקיטור הביט ודייק על מספר (נומ"ר) החדר (וואגא"ן) וכשלא הוטב בעיניו מספרו ביקש ונכנס לחדר אחר, כהנה וכהנה דקדקו ברי לבב בכל תנועותיו."

זה מראה אולי שלהמונקאטשער הייתה השגחה פרטית מטעם עצמו בכל מה שעשה.

ולהיפך, אם היה סבור שיש על כל פרט השגח"פ, מדוע ניסה לעשות סימנא טבא?

גם זו לטובה

האמת היא, שהא פשיטא לי דכל הכתבה המובאת בפתיחת האשכול אינה אלא דברי הבל, [במחילת כ"ת אוה"ח] מה שלדעתי ראוי לדון עד כמה הדבר כ"כ "נורא", ויש לדון בזה מכמה אנפי. [בהלצה "פורומית" ניתן לומר ש"גירות צריך ב"ד" (כתובת המאמר לא חפשה לחזק את הקוראים באמונה אלא מצאה דרך לגייר כתבה שלמה על צירופי מקרים מעניינים)]

זיסע יונגאלע

גם זו לטובה כתב: מה שלדעתי ראוי לדון עד כמה הדבר כ"כ "נורא", ויש לדון בזה מכמה אנפי. [בהלצה "פורומית" ניתן לומר ש"גירות צריך ב"ד" (כתובת המאמר לא חפשה לחזק את הקוראים באמונה אלא מצאה דרך לגייר כתבה שלמה על צירופי מקרים מעניינים)]

ג.א.מצטרף להנ"ל.
אמנם יחידי סגולה בדורינו שליט"א שחיים כל דבר את המציאות הפשוטה והריאלית (ואם לא מוצא חן בעיני הקורא, שירבוב התיבה 'ריאלית', החלף ל'עובדתית') 4 פסוקיםהנ"ל, אזי
(עכ"פ מי שאני מכיר-)אם ימצא לנכון להתחזק בפסוק המובא בסעיף 2 הנ"ל ע"י התפעלות מידיעת הבורא ונתינת חיות מעצמותו יתברך, לצירופי המקרים הנ"ל, יבחר לחשוב כך במוחו ובלבבו. (ויייתכן שאף יבטא את מחשבותיו ותבונת ליבו במילים: השגחה פרטית).
ואם ימצא לנכון, להתחזק בפסוק המובא בסעיף 2 ע"י התעסקות בדברים אחרים, וע"י התייחסות לכתבה הנ"ל כהבל. יאמר (לעצמו/לאחרים) 'הבלים, אנשים מפונטזים, מדומיינים, במקום לקרוא כתבות מטופשות שיעשו דברים מועילים, אם לא ללמוד - לפחות לעשות כסף...'

זיסע יונגאלע

למתעניינים בהרחבת והעמקת הענין
קונטרס
הידיעה והבחירה
הבטחון פועל שכך יהיה-מדוע?
רגלוהי ערבין ביה?!
אלוקים נמצא בפרטים הקטנים

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' מרץ 22, 2015 11:01 pm

גם זו לטובה כתב:האם צרוף מקרים שאין לו שום משמעות מכוון מלמעלה? ועוד בגויים?
ראיתי באיזה עיתון כתבה נרחבת על "צירוף מקרים", וז"ל "הרמב"ן אומר שאין לאדם חלק וכו' עד שיאמין וכו' -כדי לחדד ולהמחיש הבאנו כאן לפניכם מספר "מקרים" כאלו ול"ד יהודיים"
ולענ"ד פשוט שזה אינו, ומכ"ש שאין לזה עניין עם דברי הרמב"ן של "השגחת שכר ועונש".

כעת הראו לי
אתמול בפרשת ויקרא ניספו 7 אחים ואחיות בברוקלין כאשר האמא צועקת מבחוץ שהילדים שלה נשרפים השם ירחם.
בפרשת ויקרא שנת תשע"א משפחת פוגל בישוב איתמר האמא אבא ושלושת ילדיהם נרצחים על ידי מחבלים.
עוד יותר מצמרר בשנת תשע"ב פרשת ויקרא ניספו למוות משפחת שאער אבא וחמשת ילדיו בביתם ברחובות כאשר האמא צועקת מבחוץ להציל את ילדיה.
תשימו לב !!!
בשנת תשע"א 5 הרוגים
בשנת תשע"ב 6 הרוגים
ועכשיו שנת תשע"ה 7 הרוגים.
הכל בשבוע של פרשת ויקרא.
עכשיו שימו לב האסונות פגעו
בתושבי ירושלים שעברו לברוקלין
בתושבי רחובות
ובתושבי איתמר
אותיות ראשונות של כל ישוב
י ירושלים
ר רחובות
א איתמר
אותיות ויקרא
האותיות הנותרות מהמילה ויקרא שנותרו הן האות ו' והאות ק'
ראשי תיבות ו' קצוות תבל:
מזרח מערב צפון דרום למעלה למטה.

לענ"ד כל צירוף המקרים הנ"ל במקרה, מה דעת חכמי הפורום.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מרץ 22, 2015 11:15 pm

גם זו לטובה כתב:
גם זו לטובה כתב:האם צרוף מקרים שאין לו שום משמעות מכוון מלמעלה? ועוד בגויים?
ראיתי באיזה עיתון כתבה נרחבת על "צירוף מקרים", וז"ל "הרמב"ן אומר שאין לאדם חלק וכו' עד שיאמין וכו' -כדי לחדד ולהמחיש הבאנו כאן לפניכם מספר "מקרים" כאלו ול"ד יהודיים"
ולענ"ד פשוט שזה אינו, ומכ"ש שאין לזה עניין עם דברי הרמב"ן של "השגחת שכר ועונש".

כעת הראו לי
אתמול בפרשת ויקרא ניספו 7 אחים ואחיות בברוקלין כאשר האמא צועקת מבחוץ שהילדים שלה נשרפים השם ירחם.
בפרשת ויקרא שנת תשע"א משפחת פוגל בישוב איתמר האמא אבא ושלושת ילדיהם נרצחים על ידי מחבלים.
עוד יותר מצמרר בשנת תשע"ב פרשת ויקרא ניספו למוות משפחת שאער אבא וחמשת ילדיו בביתם ברחובות כאשר האמא צועקת מבחוץ להציל את ילדיה.
תשימו לב !!!
בשנת תשע"א 5 הרוגים
בשנת תשע"ב 6 הרוגים
ועכשיו שנת תשע"ה 7 הרוגים.
הכל בשבוע של פרשת ויקרא.
עכשיו שימו לב האסונות פגעו
בתושבי ירושלים שעברו לברוקלין
בתושבי רחובות
ובתושבי איתמר
אותיות ראשונות של כל ישוב
י ירושלים
ר רחובות
א איתמר
אותיות ויקרא
האותיות הנותרות מהמילה ויקרא שנותרו הן האות ו' והאות ק'
ראשי תיבות ו' קצוות תבל:
מזרח מערב צפון דרום למעלה למטה.

לענ"ד כל צירוף המקרים הנ"ל במקרה, מה דעת חכמי הפורום.

אחרי שבאשכול אחר רמזת שהכותבים בפורום הינם בגדר ע"ה קצת קשה לענות, עכ"פ האילוץ בדרוש המזויע הזה זועק:
בברוקלין המתחילה באות שאינה בפרשת ויקרא, מתרצים שהכוונה לתושבי ירושלים שעברו לברוקלין.
באסון ברחובות שקרה ביום שלישי שאחרי פרשת 'ויקרא', בוודאי יתרצו ששבת נותנת מקדושתה (?!) גם שלושה ימים קדימה.
ועל כולם, אם כבר נדרשו אותיות שמות המקומות בהם היה הרצח, מדוע לא לדרוש גם את האותיות ו' וק' על אסונות שטרם קרו?!
רח"ל מאסונות כאלה ומדרשות ילדותיות מסוג זה!

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' מרץ 22, 2015 11:27 pm

לייטנר כתב:אחרי שבאשכול אחר רמזת שהכותבים בפורום הינם בגדר ע"ה קצת קשה לענות, האילוץ בדרוש המזויע הזה זועק וכו'

א' ח"ו, בית המדרש דנן מורכב מכל הסוגים, אולם מכיון שיש גם... א"א להאריך בדברים שאין מוסרים אלא לצנועים. [ובהזמנות זו הריני מוחה על ביזוי כ"ת של הרב ברזילי ע"י... שהגיע זה לא מקרוב לבית מדרשנו]
ב' לא ירדתי כלל לרמת הדרשנות..אלא דנתי בנושא העקרוני, לו יצויר שהכל היה "כפתור ופרח", האם יש בזה ממש או שהכל במקרה?

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » א' מרץ 22, 2015 11:31 pm

ואני מוחה על ביזוי כ"ת של ... ע"י ... הסבור שכולם מלבדו הינם ...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מרץ 22, 2015 11:34 pm

ב' לא ירדתי כלל לרמת הדרשנות..אלא דנתי בנושא העקרוני, לו יצויר שהכל היה "כפתור ופרח", האם יש בזה ממש או שהכל במקרה?

אבל זה בדיוק מה שהראה לייטנר, אם הכל כפתור ופרח, מתעוררת שאלה לפעמים איך יכול להיות שבמקרה יצא כ"כ מושלם, ונכנסים לדיון על סבירות הדברים (הדיון בתחילת האשכול) אבל כשכופין את הדברים ומסובבים אותם, זה מוכיח שמדובר בצירוף מקרים, ואפילו לא נדיר, כי כל מה שלא התאים כופפו אותו.

שרוליק · הודעהעל ידי **שרוליק** » ב' מרץ 23, 2015 3:03 pm

בלי לומדות...

אני מאמין באמונה שלמה שכל פעולה ופעולה שאני או כל אחד אחר עושה זה הכל בהשגחה פרטית וכללית (ויש אינספור דוגמאות לרעיונות: אחד זורק אבן ברחוב שני נתקל בה וכו' וכו' וכו').

וכמובן שכל מספר פלאפון של מישהו הוא בהשגחה פרטית ככה אני מאמין בעצימת עיניים...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 23, 2015 3:14 pm

גם אנחנו, וכבר הבעתי דעתי למעלה שאין לזה קשר לצירוף המקרים.

זיסע יונגאלע · הודעהעל ידי **זיסע יונגאלע** » ב' מרץ 23, 2015 8:05 pm

גם זו לטובה כתב:א' ח"ו, בית המדרש דנן מורכב מכל הסוגים, אולם מכיון שיש גם... א"א להאריך בדברים שאין מוסרים אלא לצנועים. [ובהזמנות זו הריני מוחה על ביזוי כ"ת של הרב ברזילי ע"י... שהגיע זה לא מקרוב לבית מדרשנו]

מכיוון שהכובע בוער על ראשי ממה שכתבתי כאן...
הריני להודיע שגם מעכת"ר הרב ברזילי שליט"א אישר לי באישי שכתבתי בצורה מכובדת. ועניינית.
ולגופו של דיון - ביחס לחז"ל - כרפואות וכד' - ועוד, כמובן לא נוכל להגיב עניינית לפני שהחומר יהיה מוכן וערוך כפי שכתבתי הן שם והן באישי.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' מרץ 23, 2015 11:25 pm

אדג כתב:בהקדמה ס' דרכי חיים ושלום לתולדות הגאון ממונקטש זצ"ל, כותב וז"ל: "וראינו כ"פ איך הי' חושב ומונה בדיוק לכל דבר שבמנין. שיעלה בחשבונו לאיזה שם ויחוד וצירוף באותו ענין. וכשהי' נוסע על מרכבת הקיטור הביט ודייק על מספר (נומ"ר) החדר (וואגא"ן) וכשלא הוטב בעיניו מספרו ביקש ונכנס לחדר אחר, כהנה וכהנה דקדקו ברי לבב בכל תנועותיו."

נראה שאין לזה קשר לנידון השגחה וכו', אלא האדמו"ר ממונקאטש היה מתכוין לייחד יחודים, ולכן השתדל שבכל מה שעשה יהיה רמז לשם ויחוד וצירוף.
וכיוצא בזה ראיתי באגרות האדמו"ר רבי איציקל מפשעווארסק אנטוורפן (איני זוכר כעת את שם הספר) שבמכתבים רגילים היה כותב את המילים באופן שיהיה ראשי תיבות וגימטריאות לשמות ויחודים.
אולי מישהו יעלה כאן את ספר האגרות הנ"ל.
וכן בספר "מרנן ורבנן" (מאת הרב ש. א. מרגליות) כתב בהקדמה עמ' ו' שאביו רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות שמע מהסבא קדישא הג"ר שלמה אליעזר אלפנדארי, שהרב החיד"א כתב את המליצות הידועות שלו בכוונות ויחודים.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' מרץ 25, 2015 9:46 pm

וונדרבר כתב:וכיוצא בזה ראיתי באגרות האדמו"ר רבי איציקל מפשעווארסק אנטוורפן (איני זוכר כעת את שם הספר) שבמכתבים רגילים היה כותב את המילים באופן שיהיה ראשי תיבות וגימטריאות לשמות ויחודים.
אולי מישהו יעלה כאן את ספר האגרות הנ"ל.

מדובר בספר "כתבי קודש - פשעווארסק", שמכיל מכתבים מכ"ק אדמו"ר הגה"ק מוהר"ר משה יצחק געווירצמאן זצוקללה"ה, הנודע בשם ר' איציקל זצוק"ל, ומחתנו מ"מ כ"ק אדמו"ר הגה"ק מוהר"ר יעקב לייזער זצוקללה"ה, מפשעווארסק - אנטווערפען, חלק א' נדפס באנטווערפען תשס"ד, ויש עוד כרכים.
וראה בחלק א' בהקדמה עמ' י"ז, שכותב המו"ל: "ברוב מכתבי זקני הרה"ק ר' איציקל זי"ע יש נקודות על אותיות שונות בראשי תיבות, אפילו כשכתב בלשון אידיש, והם עולים בגמטריא לשמות הקדושים ...".

: כתבי קודש פשעווארסק חלק א.jpg (273.28 KiB) נצפה 12588 פעמים

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ה' מרץ 26, 2015 12:49 am

מענין לענין בקשר לצירוף מקרים - ע"ד צירוף מקרים לא-טובים רח"ל. ומעשה שהי' כך הי' עם האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (ההערות במוסגר הם הוספת-הסבר וכיו"ב):

בשבט תשנ"ב - כתבו שלשה גופים רבניים (הבד"צ דשכונת קראון הייטס; ועד הרבנים הכללי [=דחב"ד בארה"ב]; ועד הרבנים דמונטריאל) להרבי ע"ד פטירת שלש מנשי חב"ד באותו תקופה באופן טראגי -- "כאן (=בנ.י.), בצרפת ובאה"ק, ושיעורר רחמים רבים על חב"ד כו'".

וביום כ"ה שבט, יצא מענה בכתב ידו. הרבי סיבב התיבות "כאן בצרפת ובאה"ק", וכתב: 1) כפשוט הצירוף אך ורק לטוב בטוב הנוהנ"ג [=הנראה והנגלה]. 2. ע"פ מחז"ל [=שבפסחים קט,ב. ועיי"ש קי, א] בזוגות [=שלטובה מצטרף כו' אינו מצטרף]. 3) אזכיר עה"צ [=על הציון; של חמיו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע]."

(הובא ב'תשורה - תש"ס [ניסן-אייר]', הנמצא באוצר. ועוד)

זיסע יונגאלע · הודעהעל ידי **זיסע יונגאלע** » ה' מרץ 26, 2015 1:11 pm

מרתק.
להעיר שאדמו"ר זי"ע מחב"ד כשקיבל הספר בית ישראל (מכתי"ק דהב"י מגור) הוסיף בסוף הספר בכתי"ק "ומסיימין בטוב". יעו"ש.

(המחפש פרובוקציות בכדי לרצות את יצרו הרע - ימצאם כמובן, כמאמחז"ל הרוצא ליטמא וכו', אולם:)
המחפש לברר מקחם של צדיקים, יש הרבה להאריך בקדושי עליון כמותם, מדוע בחר הבית ישראל לסיים דווקא בסיום ההוא,
ומדוע בחר אדמו"ר זי"ע מליובוויטש להוסיף, ומסיימין בטוב.
והדברים ארוכים ומתארכין. ובעיקר נפק"מ הלכה למעשה למבקש לעשות רצון קונו בחשבוה"נ נוקב, לברר מקחם של צדיקים, מה זה נוגע ותובע ממני האיש הפשוט הקורא את הנ"ל.
יגעת ומצאת - תאמין.

חוקר_ומקובל

כעין מעשה שהיה רח"ל אמש, איתא בגמ' פסחים סד פסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' אפריל 07, 2015 9:56 pm

הכל מכוון מלמעלה!

יורד ומתעה

שכוייח

הוא היה אומר

יש אשכול בפורומינו הנקרא עניינא דיומא הרמוז ומוזכר בדף היומי.

viewtopic.php?f=29&t=15134

יש לדון אם זה שייך לאשכול זה.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ד' אפריל 08, 2015 12:10 pm

שם במחשב והשגחה פרטית

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ד' אפריל 08, 2015 12:18 pm

גם פה על השגחה פרטית

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ש' אפריל 11, 2015 11:18 pm

הנס הגדול של מגילת אסתר מתגלה דווקא על ידי התבוננות בצירופי מקרים הרבים המסופרים במגילה ובחז"ל.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' מאי 07, 2015 7:17 pm

תנא דבי אליהו יד
http://www.otzar.org/aspcrops/23474_111_38324424454-752015.asp
מעיד אני עלי שמים וארץ שיושב הקב"ה ומחלק בידו מזונותיו לכל באי עולם ולכל מעשי ידיו שברא מאדם עד בהמה מרמש ועד עוף השמים

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' מאי 07, 2015 8:53 pm

רחמים כתב:הנס הגדול של מגילת אסתר מתגלה דווקא על ידי התבוננות בצירופי מקרים הרבים המסופרים במגילה ובחז"ל.

תורת משה לחת"ס- לחג הסוכות
ומ"ש עוד אין בעל הנס מכיר בניסו הוא ענין אחר דהנה הניסים הגדולים הנפלאים הניכרים וידועים כקריעת י"ס והדומה ניכר לכל אך ניסים נסתרים שאין בעל הנס מכיר בהם כגון הריגת ושתי אין ספק שבעולם שהי' זה הכנה לכל מה שנולד אחריו ושוב כמו ג' שנים אח"ז נלקחה אסתר לבית המלך ולא הרגיש אדם לאיזה סבה הי' זה שוב איזה ימים אח"כ קצף בגתן ותרש והגידה אסתר למלך בשם מרדכי הוא ג"כ ענין שאין לו הכרח עם כל הנ"ל שוב גידל המלך את המן ומי הבין מה יצמח מזה עד לבסוף כשנעשה הנס הנפלא ההוא המבין יבין כי הריגת ושתי הי' כעין קריעת י"ס אלא שאין בעל הנס מכיר בניסו ועל זה כ' פרשת דרכי' לעושה נפלאות גדולות לבדו פי' שהקב"ה עושה נפלאות גדולות' לבדו שלא ידע אדם אלא הוא לבדו יודע.
שם שמות פרק לג פסוק כג
וראית את אחורי ופני לא יראו, י"ל על פי רמז הנה אנו רואין כמה דברים סיבות מסיבות שונות הנעשים בארץ מתחת אשר אנו מתמיהים למה עשה השי"ת ככה אבל לאחר רבות הזמן אנו רואים ומבינים למפרע הכל כאשר לכל כל הסיבות תכלית כוונתם כי כולם הי' הכנות כדי שתיעשה דבר גדול כזה וכאשר היתה בנס פורים הריגת ושתי ולקיחת אסתר וכל הסיבות שהסביבו לדבר הזה והכל הי' הכנה להצלת ישראל אבל קודם שנעשה פתגם המלך אין אנו מבינים רק מאמינים כי בלי ספק לא דבר רק הוא רק ממנו טעם הדבר כמוס ונעלם וזה האמונה טובה גדולה הוא לנו כי מקבלין שכר על האמונה וזה וראית את אחרי לאחר שנעשה תכלית הדבר תראה ותבין למפרע מה שהי' ומה שנעשה אבל לפני לא יראו קודם עשיית הדבר לא יראו ולא יבינו תכליתו וזה ופני לא יראו:
שיח שרפי קודש - פורים
בשם החי' הרי"מ ז"ל מגור שאמר בצחות, כי בהיות מעשה בושתי, בא אחד לביהמ"ד ושאלו אותו מה נשמע חדשות בשוק וסיפר להם המאורע בחצר המלך עם הפסק שיצא על ושתי, והשיב השומע בזה"ל, "האק מיר נישט אין קאפ אריין מיט דיינע שטותים", אבל אח"כ כשנעשה הנס ע"י מרדכי ואסתר עם מפלות המן אז נתברר מראש למפרע "אז עס האט זיך אללעס גישלייפט" והי' שייכות אחד מתחילה ועד סוף והי' רפואה קודם למכה וכן יהי' לעתיד במהרה בימינו אמן: עמו מראשית צמיחתו עד אחריתו ואיך נתגלגלו סבה ועניני' ולספרם לבניו אחריו גם הם יבחנו ויכירו מעשי ה' הגדול אשר יעשה עמהם.

לונדון · הודעהעל ידי **לונדון** » ד' מאי 13, 2015 10:09 pm

מרן הגראי"ל אמר פעם הדליק נרות יו"ט ואחד ריצדה והשניה לא שגם זה בהשגחה עליונה

עושה חדשות

: דוגמא מדרכי אבי - הח''ח - התימהון על השתוות המקרה.png (407.98 KiB) נצפה 11486 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר