מורה צדק כתב:אם כך הספרדים היו יותר קרובים.
שו"ת הרשב"ש סימן שכט
שאלת. כי בקוסטאנטינה מברכין ברכת השכיבנו בלא חתימה, וכי החכם ר' מימון נגאר נ"ע כתב בקונטריס המנהגות שחבר שלא מצא טעם לדבריהם, ואתה אמרת כי מתשובתי לירושלם עיר הקדש מצאת טעם נכון, ושהם נתלים באשלי רברבי ר' יוסף בן עקנין ז"ל ור' אברהם בנו של הרמב"ם ז"ל, ומאותם טעמים שכתבתי אני.
תשובה. אני אומר כדבריך כן הוא, ואיני צריך להאריך כי כבר הכל כתוב אצלך. אלא שמצאתי עוד אח"כ כי ר' מאיר מרוטנבורק ז"ל לא היה אומר אותם פסוקים של ה' ימלוך ולא היה חותם ביראו עינינו, אבל כשהיה יורד לפני התיבה היה אומרן כדי שלא יהא מן המתמיהין. תוסיף דבר זה בגליון תשובתי.
ומה שאמרת שבלילי שבתות וימים טובים אחר ברכת הפורש סוכת שלום מוסיפין פסוקים אלו ישמחו השמים ותגל הארץ בא"י המולך בכבודו, דבר זה מתמיה הוא, שבשאר ימות החול אינן חותמים בברכת השכיבנו עד סוף כל הפסוקים, ובערבי שבתות וימים טובים חותמים בה בברכה. אלא שאם אומר ופרוש סוכת שלומך בלא חתימה הוא עולה לסגנון אחד עם מנהגם. מ"מ על איזה צד שיהיה, הנח להם, ואל תשנה להם מפני המחלוקת.
פר אבודרהם סדר ההגדה ופירושה
והקשה הריא"ף למה אין מברכין על קריאתה כמו שמברכין על קריאת מגילה והלא מצות עשה היא שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא וכו'. ותירץ כי במה שאומר בתחלה בקדוש זכר ליציאת מצרים יצא. והרשב"א כתב טעם אחר שאין לברך על קריאתה מפני שהיא מצוה שאין לה קצבה ידועה ואפילו בדבור בעלמא שידבר בענין יציאת מצרים יצא אלא כל המרבה הרי זה משובח.
אפרקסתא דעניא כתב:אתה מתכוון למעין שבע?
אפרקסתא דעניא כתב:פה יש סיכום יפה:
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/elyashiv.doc
איזה חידושים יכולים להיות בזה?
נתגלו השנה מזיקים חדשים?...
ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?
מה שנכון נכון כתב:ישראל אליהו כתב: בשיטת המצריכים לאומרו הוא מביא את המהרי"ק. מישהו יכול להפנות היכן המהרי"ק כתב זאת?
אולי צ"ל מהרא"ק = ספר המנהגים לר"א קלויזנר הלכות פסח סעיף קד.
מה שנכון נכון כתב:תשובת הרי"מ הלל בענין שבוישב הים נדפסה גם בגליון אליבא דהלכתא 48. ניתן להורידו מכאן. ושם מאסף להרבה מחנות וכותב את דעתו בנדון.
מנחם ירושלמי כתב:בעצם ברכת מעין שבע הנוהגת היום הק' האחרונים אמאי אומרים אנו ברכת מעין שבע על אף שעיקר טעמה משום שהיו מתפללים בשדות והיו כאלו שמאריכים ומתאחרים לסיים וכדי שלא ילכו לבדם ויבואו להם מזיקים תקנו לאומרה, וטעם זה ל"ש היום שאין אנו מתפללים בשדות. ומ"ש מהא דאין אנו עושים קידוש בביהכנ"ס משום דליכא אורחים. וכן מ"ש מהא דלא חיישינן לגילוי משום דאין נחשים מצויים בינינו.
ונראה דהכא תקנו לעשות "חזרת הש"ץ" ואף דטעם התקנה היה משום הטעם הנ"ל, נקבעה כבר ההלכה לעשות "חזרת הש"ץ" ותקנו חובת החזרה, ואף דבטל הטעם לא בטל התקנה. משא"כ קידוש לאורחים לא היה זה דין קידוש מחודש אלא דלצורך האורחים יעשו קידוש, והיכא דליכא אורחים ליכא תקנה. וכן דין גילוי הוא דין לא לשתות מפני הסכנה, והיכא דליכא סכנה ליכא להך דינא. ופשוט.
והשתא היה נראה לפ"ז דבליל פסח נמי יאמרוה.
בני ברקי כתב:בנטעי גבריאל מביא שמנהג חסידים(ויזניץ,סקוורא ו,ספינקא ועוד)כן לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
יש חסידיות שלא נהגו לומר?
אויבער חכמניק כתב:זה לא פשוט בכלל כמו שאתה כותב, כי רוב ככל הראשונים כתבו שאין לאומרה, וגם בדעת הרש"ש יש שכתבו שסבר שלא לאומרה. והוא אשר כתבתי שברי לי שאין לאמרה, כמו רוב ככל הראשונים, ויתכן שזו היתה גם כן דעת הרש"ש, אלא למי שידוע לו שכך נהגו אבותיו או רבותיו. וזה פשוט.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים