נוה הלבנון כתב:לא היטבת להסביר.
'מצה בלי הכשר' - מצה שנמכרת כמצת חמץ, או מצה לפסח שאין לה הכשר טוב?
נהר שלום כתב:מתיישב כתב:כידוע שאנו נוהגים שלא לאכול מצה מר"ח ניסן והובא במ"ב, והנה הדין הוא ש'מצה' שאין יוצאים בו בליל הסדר מותר לאכול גם בערב פסח עד המנחה וכמבואר בשו"ע לגבי מצה עשירה ומצה מבושלת ועיין שם רמ"א.
ולפי"ז לדעתי מותר לאכול מצה שאין לה הכשר לפסח שהרי אסור לאוכלה בפסח וגם אם אינו וודאי חמץ אך מכלל ספק לא יצא ואסור לאוכלו בפסח ולפי"ז דינה כמצה מבושלת שאין איסור לאוכלה לא בערב פסח ולא מר"ח ניסן.
אשמח לשמוע דעת החכמים.
--
דנתי בדבר בדיבוק חברים וכולם הסכימו לכאו' שאין כל איסור לאכול מצה שאין לזה הכשר לפסח וכך עשיתי הלכה למעשה.
אם כבודו מתכוון למצה שנמכרת כמצת חמץ שיש בה ביצים ותבלינים אז זה כמו מצה עשירה שבילקוט יוסף פסק שמותר לאכול גם בערב פסח.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה שיהיה מותר לאכלה בע"פ. האשכנזים מחמירים לא לאכול מצה עשירה ג"כ, וע"פ הזהר מביא הגר"א, לפי הזכור לי, לאסור גם מבושלת.
מכל מקום מצה שאינה חמץ אלא רק אתה חושש שמא היא חמץ וודאי יש לה טעם מצה ותהיה אסורה לאכול בערב פסח.
הר"ח ניסן הוא מנהג בעלמא וממילא תלוי המנהג.
נוה הלבנון כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה שיהיה מותר לאכלה בע"פ. האשכנזים מחמירים לא לאכול מצה עשירה ג"כ, וע"פ הזהר מביא הגר"א, לפי הזכור לי, לאסור גם מבושלת.
מכל מקום מצה שאינה חמץ אלא רק אתה חושש שמא היא חמץ וודאי יש לה טעם מצה ותהיה אסורה לאכול בערב פסח.
הר"ח ניסן הוא מנהג בעלמא וממילא תלוי המנהג.
האיסור הוא לא מחמת טעם המצה, אלא הוי 'כבועל ארוסתו בבית חמיו'.
מצה המוחזקת לחמץ אינה 'ארוסתו'.
מתיישב כתב:נהר שלום כתב:מתיישב כתב:לגבי מצה עשירה ידוע דעת הגרע"י ז"ל שמתיר אך הרמ"א פוסק לאסור מצה עשירה.
ועיין בשו"ע לגבי מצה עשירה ולגבי מצה מבושלת.
--
אבקש לציין שהרבה מהרבנים מחכמי ספרד חלקו על הגרע"י ז"ל על שהתיר לאכול בפסח מצה עשירה, ויש תשובה ארוכה מבנו הגר"י יוסף ז"ל שחולק על אביו.
אוצר החכמה כתב:כתוב במ"ב וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירים בה להחשיבה כחמץ מכל מקום אסור לאכלה בע"פ שמצה היא מעיקר הדין. והיינו הך לנידון דידן.
ומה שכתבתי על מצה מבושלת הוא דברי הגר"א בסימן תמד.
נוה הלבנון כתב:אוצר החכמה כתב:כתוב במ"ב וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירים בה להחשיבה כחמץ מכל מקום אסור לאכלה בע"פ שמצה היא מעיקר הדין. והיינו הך לנידון דידן.
ומה שכתבתי על מצה מבושלת הוא דברי הגר"א בסימן תמד.
המצות חמץ הן חמץ לחומרא?
קמח ומים שנאפים ללא השגחה מחימוץ חזקתם חמץ.
פרי_העץ כתב:יתכן אולי ששאלת פותח האשכול תלויה בצדדים דלהלן:
המצה שאין יוצאים בה יד"ח שהותר לאוכלה בע"פ, האם הפסול שבו מתיר לאכול אותה בע"פ, או די לנו במה שבפועל לא נצא בה יד"ח. נפק"מ לגבי מצה שאיננו יודעים את מידת כשרותה, כאשר מצד הספק שאולי היא כשרה יהיה אסור לאכול אותה בע"פ, אך מצד שני כיון שבפועל אף אחד לא יקח כזה מצה כיון שאולי איננה כשרה לכן מצה כזאת תהיה מותרת בע"פ.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמד
סעיף א
י"ד שחל להיות בשבת, (א) בודקין (ב) ליל שלשה עשר. ומבערים הכל לפני השבת, * (ג) <א> א ומשיירין [א] מזון שתי סעודות * (ד) לצורך השבת, <ב> דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה (ה) לא במצה ולא בחמץ אלא (ו) במצה עשירה, וצריך לעשותה (ז) <ג> קודם שעה עשירית. הגה: [א*] ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה, כדלקמן סימן תס"ב סעיף ד' בהגה, (ח) יקיים סעודה שלישית במיני פירות ב או בשר ודגים כדלעיל סימן רצ"א סעיף ו' בהגה.
משנה ברורה סימן תמד
(ו) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות לבד:
(ז) קודם שעה עשירית - דמשם ואילך אפילו מצה עשירה אסור לאכול כדי שיאכל מצה לתאבון וכדלקמן בסימן תע"א ס"ב:
(ח) יקיים וכו' במיני פירות - עיין לעיל בסימן רצ"א ס"ה דיש דעות בפוסקים אם צריך לעשותה דוקא בפת או דסגי ג"כ בשאר דברים ולזה אמר דבשעת הדחק כזה יכול לסמוך על המקילין וע"ש דיותר טוב בבשר ודגים מבפירות. וה"ה דיכול לקיים [א] בתבשיל (כגון קניידליך) אך יש נ"מ דזה אינו מותר רק קודם שעה עשירית והיכא שמקיים בפירות או בבשר ודגים [ב] יוכל לקיים אפילו אחר שעה עשירית אך בכ"ז יזהר שיאכל רק מעט ולא למלא כריסו כדי שיאכל מצה לתיאבון. ועיין באחרונים שכתבו דטוב ג"כ שיחלק סעודת שחרית של פת לשנים דהא י"א דיוצא בזה ידי סעודה ג' וכ"כ בביאור הגר"א דנכון לעשות כן אך כ"ז אם יש לו שהות לברך בינתים ולהפסיק איזה שהות כדי שלא יהיה בכלל ברכה שאינה צריכה:
שער הציון סימן תמד
(א) דרך החיים וחיי אדם ובחיי אדם מתיר גם כן בחרעמזלי"ך ובדרך החיים אוסר. והנה בחיי אדם הביא דיכול לקיים במצה מבושלת ועיין במגן אברהם שכתב דאין נוהגין כן, ובביאור הגר"א מצדד דלדעת הרמב"ם אסור לאכול מצה עשירה, וכן מצה מבושלת בערב פסח אפילו קודם שעה עשירית, ומשמע שם דדעתו נוטה לשיטה זו:
(ב) אחרונים:
ספק בעיני מה יותר חמץ, לראשונים שסוברים שמי פירות עם מים ממהר יותר להחמיץ, מצה עשירה שיש בה מים ומי פירות שידעינן שממהר להחמיץ, או מצות החמץ שנעשות בדיוק באותו אופן של המצות הכשרות רק בלי השגחה. (שהרי המכבשים מבטלים את ההחמצה וביטול ברוב לפני פסח גם מבטל וכולי)
המשנ"ב (על מצה מבושלת) כלל לא דן על מה שדיבר עליו הרב ז'ולטי (מצה מבושלת יש מקום להתיר יותר, כי אין בה טעם מצה כמבואר בברכות, ומאידך אפשר שיוצאים בה יד"ח לדעת הרמב"ם. במצה שלא לשמה ודאי שאין יוצאים יד"ח (להלכה עכ"פ), אך טעמה זהה. כך או כך, זה נידון חדש לחלוטין). מצה עשירה הוא נידון שלישי, וכלל אינו קשור לענין הרב ז'ולטי. מ"מ אי אפשר ללמוד מאכילת קניידלך על מצה שלא לשמה.מתיישב כתב:על ההיתר של הרב ז'ולטי בזמנו כבר דן בזה בארוכה במ"ב (ראה בהמשך) ועד כמה שזכור לי רוב הרבנים החרדים יצאו נגד הפסק שלו להתיר בערב פסח מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה וכפי המבואר במ"ב.
כנגד הדיוק מדברי ר"ת (שיש לומר דחדא מתרי נקט, כמו שהסתפק המהרש"א בדברי התוס') יש כו"כ ראשונים המתרצים להדיא את קושית ר"ת באופן של בצקות של נכרים.אוצר החכמה כתב:בבצקות של נכרים הפשטות הוא שאסור לאכלם בערב פסח, שאל"כ מדוע לא תירץ כך רבינו תם את הגמרא (לא ראיתי את דברי הגר"ב זולטי מה ענה על שאלה פשוטה זו)
מתיישב כתב:אין כל ספק אצלי שהעוגיות עם הכשר בד"ץ בית יוסף הוא חמץ גמור.
על ההיתר של הרב ז'ולטי בזמנו כבר דן בזה בארוכה במ"ב (ראה בהמשך) ועד כמה שזכור לי רוב הרבנים החרדים יצאו נגד הפסק שלו להתיר בערב פסח מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה וכפי המבואר במ"ב.
--ע"ד אשר נתעוררתי ע"י הגר"מ שטרנבוך שליט"א ועוד רבנים גדולים למה שנתפרסם בעיתונים בשנה זו שחל ע"פ ערב פסח בשבת, להתיר לאכול מצות שנאפו שלא לשם מצוה בערב פסח, ונשלח לי קונטרס מרב גדול אשר בירר בדבר היתר הנ"ל, וסיים בזה"ל וזה גם תקנה לכל משפחה בע"פ שחל בשבת, שיוכלו לענג את השבת כראוי בלחם משנה, מבלי לחשוש שמא הילדים מפזרים פרורי חמץ בכל הבית, ולאכול את סעודת שבת בכלים של פסח וכו' עכ"ל, והגדולי התורה הנ"ל צווחו ככרוכיא היתכן להתיר איסור מפורש בירושלמי וברמב"ם וש"ע וכל הפוסקים שהחמירו מאד בזה, דבירושלמי איתא דהוי כבועל ארוסתו, וברמב"ם מפרש דוקא כאן שמכין אותו עד שתצא נפשו, ודרשתי בשבת שלפני שבת הגדול שלא יקילו ח"ו בזה, וכן פרסמו הבד"צ מודעא ברבים. והנני בזה לבאר דברינו הנ"ל.
מתיישב כתב:נהר שלום כתב:מתיישב כתב:כידוע שאנו נוהגים שלא לאכול מצה מר"ח ניסן והובא במ"ב, והנה הדין הוא ש'מצה' שאין יוצאים בו בליל הסדר מותר לאכול גם בערב פסח עד המנחה וכמבואר בשו"ע לגבי מצה עשירה ומצה מבושלת ועיין שם רמ"א.
ולפי"ז לדעתי מותר לאכול מצה שאין לה הכשר לפסח שהרי אסור לאוכלה בפסח וגם אם אינו וודאי חמץ אך מכלל ספק לא יצא ואסור לאוכלו בפסח ולפי"ז דינה כמצה מבושלת שאין איסור לאוכלה לא בערב פסח ולא מר"ח ניסן.
אשמח לשמוע דעת החכמים.
--
דנתי בדבר בדיבוק חברים וכולם הסכימו לכאו' שאין כל איסור לאכול מצה שאין לזה הכשר לפסח וכך עשיתי הלכה למעשה.
אם כבודו מתכוון למצה שנמכרת כמצת חמץ שיש בה ביצים ותבלינים אז זה כמו מצה עשירה שבילקוט יוסף פסק שמותר לאכול גם בערב פסח.
לגבי מצה עשירה ידוע דעת הגרע"י ז"ל שמתיר אך הרמ"א פוסק לאסור מצה עשירה.
ועיין בשו"ע לגבי מצה עשירה ולגבי מצה מבושלת.
--
אבקש לציין שהרבה מהרבנים מחכמי ספרד חלקו על הגרע"י ז"ל על שהתיר לאכול בפסח מצה עשירה, ויש תשובה ארוכה מבנו הגר"י יוסף ז"ל שחולק על אביו.
מתיישב כתב:מצה עשירה פפושדו: הרב יעקב יוסף: מסתירים מאבא את האמת, מצות פפשודו חמץ ואסורות באכילה
הרב יעקב חי יוסף שליט"א התייחס לפני כשבוע למתן כשרות למצה עשירה של חברת פפושדו וציין כי "אחרי 25 שנים אבא שומע שיש בעיה עם העוגיות האלו" כך ע"פ ערוץ 7 באינטרנט
ערוץ 7 מפרסם כי:
הרב יעקב חי יוסף שליט"א, בנו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, העביר לפני כשבוע שיעור על הלכות פסח בירושלים. באמצע השיעור אמר הרב כי עוגיות פפושדו הן חמץ ואסור לאכול מהן כל השנה.
הרב יעקב חי יוסף שליט"א: "מי שרוצה לאכול מצה עשירה, מעיקר הדין מותר", אמר הרב יוסף, "בפפושדו, פס היצור עשרים ושבע דקות. שאני ביקרתי שם לא היה משגיח, אלא היו שם הגויים הפועלים ובעל בית החרושת. כל היין שהיה שם הוא יין נסך ולא רק לגבי הפסח . הרב מרדכי אליהו זצ"ל צעק במשך כל השנים שזה חמץ. וגם אנחנו אמרנו שזה חמץ ואנחנו מאוד חששנו מהעוגיות האלה".
בעיה נוספת אומר הרב יוסף, שמערבבים בלישה חומר, ובבדיקה של ירא שמים שבדק את הנושא הוברר כי בדיוק כמו שהפיתה נכנסת ויוצאת מהתנור חמץ - אותו תהליך עובר גם על העוגיות האלה.
הרב יוסף סיפר על פגישתו עם אביו, הרב עובדיה יוסף בנושא. "הייתי לפני חודש אצל אבא, ופעם ראשונה שאבא דיבר איתי בנושא הזה והוא היה רגוע. תמיד היו מסיתים אותו נגד חכם מרדכי. הוא אמר לי למה אתה אומר שזה חמץ? אמרתי לו, אני הייתי שם והמשגיח לא היה, זה יין נסך, לא רק חמץ. אבא היה מאוד מופתע. פעם ראשונה אחרי 25 שנים שאבא שומע שיש בעיה עם העוגיות האלו. חבל שמסיתים את אבא".
לבסוף אומר הרב כי ניתן לאכול מצה עשירה, "בכל הסופרים יש מצה עשירה של מצות יהודה, ומצות הלפרין. שם זה בפיקוח מסויים. אין על זה הכשר בד"ץ, כי הם לא נותנים הכשר על קמח שאינו שמורה משעת קצירה. אבל בגלל שזה אותם כלים, לכן יש שם הפיקוח שלהם".
http://shofar.tv/articles/8419
פרי יהושע כתב:מי יכול לציין לי בבקשה מקורות [הכוונה למקורות ברבותינו הרא' ולא הפנייה למאמרי כשרות בזמנינו] מה יסוד השאלה בחומרי תפיחה המעורבים במי הפירות בעוגיות פפושודו, האם חשיבי כמי פירות או שממהר להחמיץ.
ותודה מראש
בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב:מי יכול לציין לי בבקשה מקורות [הכוונה למקורות ברבותינו הרא' ולא הפנייה למאמרי כשרות בזמנינו] מה יסוד השאלה בחומרי תפיחה המעורבים במי הפירות בעוגיות פפושודו, האם חשיבי כמי פירות או שממהר להחמיץ.
ותודה מראש
(לא בדיוק מה שכת"ר ביקש, אבל) יעויין בהרחבה בספר מצה עשירה למע"כ הגה"צ רבי עידוא אלבה שליט"א
פרי יהושע כתב:בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב:מי יכול לציין לי בבקשה מקורות [הכוונה למקורות ברבותינו הרא' ולא הפנייה למאמרי כשרות בזמנינו] מה יסוד השאלה בחומרי תפיחה המעורבים במי הפירות בעוגיות פפושודו, האם חשיבי כמי פירות או שממהר להחמיץ.
ותודה מראש
(לא בדיוק מה שכת"ר ביקש, אבל) יעויין בהרחבה בספר מצה עשירה למע"כ הגה"צ רבי עידוא אלבה שליט"א
אם מביא שם מקורות יכול לעזור לי בדיוק, אבל הספר אינו תח"י, אם אפשר להטריח את כת"ר לעשות לי קישור ותודה מראש. [זכור לי בהקשר זה תוס' בפ' אלו עוברין וחוק יעקב אבל כעת אני לא מוצא]
בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב:מי יכול לציין לי בבקשה מקורות [הכוונה למקורות ברבותינו הרא' ולא הפנייה למאמרי כשרות בזמנינו] מה יסוד השאלה בחומרי תפיחה המעורבים במי הפירות בעוגיות פפושודו, האם חשיבי כמי פירות או שממהר להחמיץ.
ותודה מראש
(לא בדיוק מה שכת"ר ביקש, אבל) יעויין בהרחבה בספר מצה עשירה למע"כ הגה"צ רבי עידוא אלבה שליט"א
הפשוט בפשטותו כתב:האם מותר לאכול מצות חמץ מר"ח ניסן לנוהגים לא לאכול מצות מר"ח?
יש לדון אם יש לזה טעם מצה, ואם מה שהוא חמץ הוא סיבה להקל.
אם כבר דנו אשמח אם יפנוני.
ישראל אליהו כתב: . .
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים