דבר זה משה אמרו ? - דברים המיוחסים לרמב"ם

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' מרץ 24, 2015 2:27 am

המו"ל הוא ת"ח חשוב וידוע בברוקלין. כשהוציא את ספרו לראשונה כתבתי לו שתמוה בעיני לייחס חיבור זה להרמב"ם שכל כולו הוא פירוש מדרשי אגדי הבנוי על תרגום שני וכדו' ואינו משקף בכלל רוח בית מדרשו של הרמב"ם. ביותר תמוה הדבר שאף אחד ממוני חיבוריו של הרמב"ם לא זכרוהו בכלל. ע"פ דברי הקולופון המועתק בראש הפירוש שיערתי שחיברו מי שנקרא 'הרמב"ם הקורדובי' והוא מוזכר בדברי הרמב"ם עצמו בתשובה המובאת בכס"מ פ"ג מהל' תפילין (ועי' שם הגדולים בערכו). במענה למכתבי כ' לי המו"ל שהוא רק סמך על המו"ל הראשון (בעברית) רב"צ קרינפס, ואמנם הדבר טעון בדיקה. כנראה עקב כך שינה את טעמו בהוצאות האחרות וכ' 'המיוחס להרמב"ם'.

באמת תמוה הדבר שאף בימינו לא מצאתי להביבליוגרפים שידברו מאומה בזה. לפני זמן מה חשבתי לכתוב מאמר בזה, ולצורך זה אספתי קצת חומר על המקרים שבו המפרש סטה משיטותיו של הרמב"ם גם בעניינים הלכתיים וכדו', אבל בינתיים לא איסתייע מילתא.

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ג' מרץ 24, 2015 9:11 am

יתר10 כתב:השנה נתקלתי בזה לראשונה, פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ובמהדורא נוספת שבאוצר רשמו 'המיוחס לרמב"ם' יש מי שדן ב'יחוס' זה?

Hirschfeld, Notiz ueber einem dem Maimuni untergeschobenen arabischen Commentar zu Esther, Semitic Studies in memory of Alexander Kohut, Berlin 1897, S. 248-253;
י"מ טולידאנו, שריד ופליט, תל-אביב [תש"ה], עמ’ 65. ‬
באנצה"ע בערכו של הרמב"ם מנאו י"י דינסטאג עם החיבורים המיוחסים לרמב"ם בטעות.

בין הזמנים · הודעהעל ידי **בין הזמנים** » ד' מרץ 25, 2015 1:46 pm

איש_ספר כתב:
שמעתי מהדרשן הגדול הרב המגיד מווילקאמיר במכתב הרמב"ם שכתב לבנו ר"א
בני אני שמח על שזכית מתיקת התורה ועבור מתיקתה בפיך אתה מעביר הרבה זמן האכילה ואז כשאולצים אותך לאכול אתה בנפש רעיבה מאוד ובעבור זה מוסר מאתך מתיקת
התורה (ומשמע שמ"מ גם אז הגיונו בה ברפיון) ומזה יש לי צער כי כתיב וסרתם (משמע אפי כ"ש)
ועבדתם אלהים אחרים גם זה נקרא ע"ז. (כתבתי הענין ולא הלשון)

מנוחה וקדושה שער התפילה ח"ב.

יש מקור לזה או לדומה לזה?

עיינו בקובץ מהמצורף הקטע הראשון.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 25, 2015 1:51 pm

א. הקטע מהתולדות הובא כבר בפתיחת האשכול.
ב. הקטע ממנוחה וקדושה לא שייך לעניין.
ג. המכתב בקובץ המצורף, מביא לידי גיחוך ממש.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ד' מרץ 25, 2015 10:53 pm

איסתרא בלגינא כתב:
איש_ספר כתב:
שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

המקור הראשון הוא כאן. צפנת פענח לבעל התולדות, פרשת יתרו
האם לא מצאו עד היום את מקור הדברים היכן ראה כן הבעש"ט?

ומענין לענין באותו ענין, היכן מצא התולדות (פרשת שמיני) את הרמב"ן הזה?
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_417_529105711951666-1372012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_416_153120562547-1372012.asp

כמד' שיש בכתבי זקני ה"תולדות" כמה וכמה מבואות מפי קדמונים שאין להם שום מקר גלוי לעין.

יודקרת · הודעהעל ידי **יודקרת** » ב' אפריל 11, 2016 12:38 pm

אני מחפש סקירה או מאמר לבורים שכמותי על אגרות הרמב"ם ותשובות הרמב"ם, מהיכן מקורם, היכן היו כתה"י, אם יש פקפוקים על מהימנותם וכו'.
תודה.

בברכה המשולשת

על האגרות- הכל מבואר במהדורת הרב שילת

יודקרת · הודעהעל ידי **יודקרת** » ב' אפריל 11, 2016 5:41 pm

בברכה המשולשת כתב:על האגרות- הכל מבואר במהדורת הרב שילת

מה שאומר שאין את זה איפה שהוא ברשת?

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ב' אפריל 11, 2016 5:48 pm

לענ"ד - אגרות הרמב"ם מהדורת שילת זהו אחד הספרים היסודיים, שכ"א חייב שיהיה לו ברשותו ויקרא את כולו (שני הכרכים) מרישא ועד סיפא. לפנ"כ הוא יהיה בור בעניני הרמב"ם ומלא רק באגדות תפלות. ולאחר קריאת הספר הוא ידע את כל מה שצריך לדעת, דברים כהווייתם.

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ד' מרץ 15, 2017 11:43 am

יש אימרא ידועה המיוחסת בשמו של הרמב"ם, כי יכולים להביא ראי' מן התורה לעבוד ע"ז מפסוק 'וסרתם ועבדתם אלהים אחרים', הרי שיש מקרא מפורש דיש ללכת לעבוד עבודה זרה... (והכוונה כי אין להביא קטעי פסוקים או חצי מקראות ודו"ק.)

והשאלה נשאלת האם מישהו יודע מקור הדברים איפה כותב הרמב"ם הדברים הללו? (יש שמייחסים זאת ל'אגרת תימן' אך כפי ידיעתי זה לא מופיע שם.)

מה שנכון נכון

קטןודל כתב:(יש שמייחסים זאת ל'אגרת תימן' אך כפי ידיעתי זה לא מופיע שם.)

נמצא שם.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מרץ 15, 2017 1:30 pm

אגרת תימן
וכן נוכל לומר שהקב"ה צונו לעבוד עבודה זרה ח"ו שכן כתיב (דברים יא טז) ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם והרבה כיוצא בזה, ודבר זה מבואר בטולו שאין לוקחין ראיה משום פסוק בשום פנים עד שידעו כוונת העניין מתחלתו ועד סופו ואז יובן עניינו.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ד' מרץ 15, 2017 7:37 pm

פעם כתב אדם אחד בעיתון להוכיח את שומרי המצווות וציטט את הפסוק "שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים", ומכאן המשיך בהשלכות ומסקנות משונות.
בגיליון שאחר כך הגיב לו ליצן אחד שלפני שהוא מצטט פסוקים כדאי שיבדוק בתנ"ך בפנים ויבין את המשמעות, שהרי המילים המקוריות הן "את כל אוהביו ואת הרשעים ישמיד"...
(ראיתי זאת לפני כמה שנים ולצערי לא שמרתי)

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' מרץ 15, 2017 9:44 pm

איש_ספר כתב:לא מעין הפתיחה, אבל בכל זאת:
הדברים הבאים הידועים, מופיעים לראשונה אצל הרחיד"א ובכמה מחיבוריו וכאן מתוך מדבר קדמות:
ללא שם.JPG

והנה מה שנמצא בספר המספיק לעובדי ה' להר"א בהרמב"ם (שלא נדפס בחיי הרחיד"א)
המספיק.JPG
אם לא שפעמיים התייחס הרמב"ם לטענה כיו"ב, הרי שראשון מוסרי השמועה שמביא הרחיד"א ראה את הדברים בהמספיק, ומכאן זה התפתח. יש דמיון אבל הדגשים שונים כמובן.

ובעני גם מה שאמר הבן בשם האבא נראה יותר סגנונו של הבן.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' מרץ 15, 2017 9:48 pm

א. חיים כתב:לענ"ד - אגרות הרמב"ם מהדורת שילת זהו אחד הספרים היסודיים, שכ"א חייב שיהיה לו ברשותו ויקרא את כולו (שני הכרכים) מרישא ועד סיפא. לפנ"כ הוא יהיה בור בעניני הרמב"ם ומלא רק באגדות תפלות. ולאחר קריאת הספר הוא ידע את כל מה שצריך לדעת, דברים כהווייתם.

גם זה לא סוף פסוק, צריך גם מחקר מקיף וגם רגישות, ובזה לפעמים יש הטייה לכאן ולכאן, קשה מאד לשפוט ממרחק כה רב מה היה מתאים לרמב"ם ביום יום ובאיגרות, שזה כמובן אף פעם לא דומה לסגנון ספר שנועד לציבור או אפי' כאגרת לימודית כהמורה. ולמשל האיגרת על א"י שרבו המפקפקים עליה?.ואני בטוח שמיד משהו יקשר זאת עם הודעתי הקודמת

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' אוגוסט 11, 2017 6:19 am

למעלה הבאתי מה שמסר רבנו בחיי בפירושו עה"ת משם הרמב"ם בביאור 'הנגלות לנו ולבנינו'', ועתה אוסיף עוד שמועה שמוסר רבנו בחיי משם הרמב"ם, וז"ל:

ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך - יאמר כל הששת ימים אפשר לך שתעבוד את ה' יתברך עם עשיית כל מלאכתך, כענין האבות שהיו עובדים את ה' יתברך עם עבודת המקנה ושאר ענינים הגופניים, אבל יום השביעי שבת כולו יהיה לה' אלהיך לא תעשה בו מלאכה כלל, זה שמעתי בשם הרמב"ם ז"ל.

והנה כבר העירו (ראה בס' 'עיונים בביאור עה"ת לרבני בחיי' לר"א ליפשיץ, ירושלים תשס"א, עמ' קנג אות לג) שעיקר הרעיון מתאים לדברי הרמב"ם במו"נ (ג:נא) אודות דביקותם של האבות עם הי"ת אפילו בעת עסקם עם מקניהם, אבל נ"ל שחזותו מוכיחה עליו שלא הרמב"ם דרש כן במקרא זו, וכן נראה ממה שלא נמצא זכר לביאור זה בדברי בנו רבנו אברהם שיצא לבאר המקרא הן ע"פ פשט והן ע"פ דרש. היה נראה לשער שהשומע שמסר שמועה זו לרבנו בחיי שמע וטעה לייחס כל הדרש להרמב"ם בעוד שהוא רק מיוסד על יסודו הנ"ל של הרמב"ם.

אולי נכון להוסיף ששיטת הפירוש המחודש מקבילה לביאורו השנון של מהר"ח מוואלאזין שכתב בנפש החיים (א:ח) 'אמנם רמזו ר' ישמעאל בלשונו הק' 'הנהג בהן מנהג דרך ארץ' - ר"ל עמהן עם הדברי תורה. היינו שגם באותו העת ושעה מועטת שאתה עוסק בפרנסה כדי הצורך וההכרח לחיות נפש, עכ"פ ברעיוני מחשבתך תהא מהרהר רק בד"ת'. ואמנם יצויין שהבדל עיקרוני מבדיל בין הפירושים - בעוד שהפירוש ע"ש הרמב"ם אומר לחייב כל אחד להידמות לאבות להיות עובדים הי"ת בכל עת ועונה, שפתי מהרח"ו בררו מיללו שדרישה זו הולמת רק יחידי סגולה ואינה מתאימה לכל אחד ואחד כמו שביאר בהמשך דבריו שם.

בעיני זה קצת מצחיק. אין למחבר שהבאת שום ראייה נגד פירושו של רבינו בחיי בשם הרמב"ם (ההעדרות בדברי בנו וודאי אינה ראיה) והדברים אכן מתאימים לשיטת הרמב"ם גם לדעתו, אבל הוא יותר חכם מרבינו בחיי ולא נראה לא שזה מתאים לרמב"ם בדיוק, דבר שרבינו בחיי לא הבינו ולכן הוא מסיק שהביא שמועת טעות.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' אוגוסט 11, 2017 3:01 pm

אכן אין ראיה חותכת, ומעולם לא אמרתי שיש, אבל הוא מילתא דתליא באובנתא דליבא, ואין טעם להתווכח ע"ז. מ"מ שחוק מה זה עושה? הזכות ביד כל אחד לבחור האם לקבל האם לא, אבל חושבני שכתבתי בלשון די מסוייג שלי אישית נראה לשער מה ששיערתי ע"פ הטעמים שהזכרתי.

(בכל מקרה, יש להצטער על שימושך בתעמולה קטנונית לזקוף על חשבוני זלזול ברבנו בחיי ח"ו כאילו אמרתי שלא היה די מחוכם להרגיש בזיוף. כמובן לא אמרתי טיפשות שכזו, וגם פשוט שזה לא נכון. וכי בשביל שלנו יש ענין לדקדק אחרי השמועות שמספרים בשם הרמב"ם, זאת אומרת שהוא היה מתעניין בזה? הוא סך הכל שמע שמועה יפה, נהנה ממנה, וכתב אותה בספרו כמו ששמעה וכך הנציחה לדורות. הרי זה כמי שבא להכפחיש על מי שכותב שפירוש מסכת תענית אינו מרש"י בטענה שבכך מזלזל בכל אלו שהביאו מהפירוש על שם רש"י).

מה שנכון נכון

מס' נפלאות מתורתך לר"י רצאבי.

: 1.GIF (7.45 KiB) נצפה 10191 פעמים

: 2.GIF (38.82 KiB) נצפה 10191 פעמים

: 3.GIF (7.52 KiB) נצפה 10191 פעמים

ברפרוף במבחר המאמרים ל"מ את הפי', וצריך חיפוש.
בפי' רבנו בחיי עה"ת מוזכרת שנת נא. מבחר המאמרים ראיתי כותבים שנתחבר בשנת סז. ההשערה תיבון-רמב"ם רחוקה מאד.
אבל צודק הרב הגה"מ שליחס לרמב"ם פי' תעבוד (עבודת ה') ועשית כל מלאכתך, נשמע לכאו' קצת מוזר, וצ"ע.

אגב, מש"כ בנה"ח הוא לכל אדם, שכן לדבריו זו שיטת ר' ישמעאל, והיחידים אינם פונים כלל לעסק פרנסה, כשיטת רשב"י.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' אוגוסט 11, 2017 4:14 pm

הרב משנ"נ, אתה צודק בהחלט לגבי דברי נפה"ח, ואומר אוי לי כי נדמיתי.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' פברואר 21, 2018 4:43 am

בכמה מהדורות מספר החרדים (ברדיאב תרפ"ה, עמ' 201; קונסענטמיקלאש תרצ"ה, עמ' 169; ירושלים תשי"ח, עמ' רטו) מופיע בשם הרמב"ם כדברים האלה על הכתוב בפר' וישלח (לה:א):

והרמב"ם ז"ל כתב על הפסוק שנאמר ביעקב אבינו קום עלה בית אל ושב שם, מאי ושב - כמו בשובה ונחת תושעון, היינו שיכין דעתו בישוב הדעת עמו יתברך.

וכן ראיתי שבמילואים והוספות לס' 'תורת הרמב"ם' (בעריכת ר' מאיר דוד בן-שם, תשמ"ח) ציטט מובאה זו מס' חרדים בשם הרמב"ם, ואמנם הרעיון קרוב למה שפירש רבנו אברהם בנו על הכתוב שם, ומשעשע לחשוב שאכן יש בית אב לרעיון זה בדברי הרמב"ם, אבל באמת נראה שגירסא זו בס' חרדים מוטעית היא שכן בדפו"ר (ויניצייא שס"א, עמ' סו.) אכן מובא בשם הרמב"ן, ונראה שהכוונה לדברים שכתב הרמב"ן לפנינו שם בקוצר אמרים:

אולי צוה ושב שם לפנות מחשבתו לדבקה באל.

בתוך הגולה

יתר10 כתב:השנה נתקלתי בזה לראשונה, פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ובמהדורא נוספת שבאוצר רשמו 'המיוחס לרמב"ם' יש מי שדן ב'יחוס' זה?

מרחביה כתב: Hirschfeld, Notiz ueber einem dem Maimuni untergeschobenen arabischen Commentar zu Esther, Semitic Studies in memory of Alexander Kohut, Berlin 1897, S. 248-253;
י"מ טולידאנו, שריד ופליט, תל-אביב [תש"ה], עמ’ 65. ‬
באנצה"ע בערכו של הרמב"ם מנאו י"י דינסטאג עם החיבורים המיוחסים לרמב"ם בטעות.

לפני עידן ופלג סרקתי את מאמרו של הירשפלד (הכתוב לועזית כמובן) לעת מצוא.
אני מעלה כאן את הסריקה שמא מי מהבאים כאן ימצא בהם חפץ (זהירות! סריקה גרועה וקשה לעיניים)

הירשפלד-פירוש מיוחס לרמבם.pdf: (220.93 KiB) הורד 293 פעמים

עוד שמורה אצלי פיתקא שלפי הרשום אצלי היא מדברי זכריה מימון וכעת איני זכור מהיכן לקחתיה.

: זכריה מימון.JPG (165.89 KiB) נצפה 9523 פעמים

בתוך הגולה

שיבר כתב:מספר הלכות חג בחג ימים נוראים של הרב קארפ.

ללא_שם.JPG (28.43 KiB) נצפה 9516 פעמים

האגרת הזו מצויה בידינו?

קצת (אבל ממש קצת...) קרוב לזה בחיבור פרקים בהצלחה (פרקי ההצלחה) שיוחס לרמב"ם.

מה שנכון נכון

בתוך הגולה כתב:עוד שמורה אצלי פיתקא שלפי הרשום אצלי היא מדברי זכריה מימון וכעת איני זכור מהיכן לקחתיה.

צ"ל זכריה פישמן, נדפסה רשימתו הביבליוגרפית בספריו של אחיו י"ל פישמן-מימון "חיי הרמב"ם ו"ר' משה ב"מ תולדות חייו ויצירתו בספרותית", מוה"ק.

בתוך הגולה

יש"כ!

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' פברואר 21, 2018 11:51 am

מאמרו של פרופסור לנגרמן בנושא.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' מאי 03, 2019 5:28 am

מהקדמת ספר 'בקורת התלמוד' (ויען תרכ"ג, עמ' II)

שנודע בשם הרמב"ם שמן ההכרח בטבע לב איש לפרסם מחשבותיו גם במקום היזקו

האם מקור אימרא זו ידוע?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ו' נובמבר 20, 2020 2:10 am

שו''ת שלמת חיים לריח''ז ח''ב סי' כ''ג:

הרי אמרו בשם הרמב''ם ז''ל אשרי מי שהשלים שנותיו במהרה אין לך דבר להשלים כ''א בזירוז המצוות.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ו' נובמבר 20, 2020 2:20 am

פולסברג כתב:שו''ת שלמת חיים לריח''ז ח''ב סי' כ''ג:

הרי אמרו בשם הרמב''ם ז''ל אשרי מי שהשלים שנותיו במהרה אין לך דבר להשלים כ''א בזירוז המצוות.

נידון כאן: viewtopic.php?f=7&t=7204 ומן הראוי לאחד האשכולות.

תלמיד-חכמים

איש_ספר כתב:בהגדת שיח יצחק לר"י וויס מוערבוי מובא תיאור על סיפור יצ"מ שסיפר הרמב"ם לבנו ר"א כל הלילה, וכששאלו בנו הרי בספרך לא הבאת אלא נוסח קצר, השיבו שהביא רק הנוסח המחויב וכו'. (אין לפני הספר להעתיק הנוסח המדויק).

יתכן שהמקור לזה הוא ממעשה רוקח הל' חמץ ומצה פ"ח, שהביא קטע מתוך המספיק שאינו בידינו, ומשם התרחב הסיפור כדרכם של מספרי מעשיות, וז"ל:

ויש מי שמזכירים אחר תשלום דרש פרשה זו וסימן העשר מכות דרש אחר לחז"ל במכות זכרו אותן במכילתא על קריעת ים סוף והוא רבי יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר וכו' ר' אליעזר אומר וכו' רבי עקיבא אומר וכו' ואחר זה אומר כמה מעלות טובות למקום עלינו וכו' על אחת כמה וכמה וכו'. וכל זה דרש גלוי ההבנה ועליו ועל כיוצא בו נאמר כל המרבה וכל המאריך ביציאת מצרים הרי זה משובח ואמירת זה מנהגינו ומנהג קדמונינו אבא מארי ז"ל והקודמין לו וחכמי המערב ועם זה היות שאבא מארי ז"ל לא זכרו בנוסח ההגדה שכתב בסוף הל' חמץ ומצה לפי שהוא בלתי מפורסם בכל המדינות ולא הכרחי כמו שכתב.

אשרי יושבי ביתך

חכם אחד ביקשני לחפש עבורו מקור למה ששמע שמעידים על אדוננו הרמב"ם זצ"ל, שבעת שהיה מניח תפילין, היה כל גופיה מירתת מחמת קדושת התפילין וגודל מצוה זו.

ידוע למאן דהו דבר זה?

יוסף חיים אוהב ציון

עיין באוצר בס' ביאורי ר' שלמה חיים עמ' רמז.
הרב ל"ב מי היה המחבר?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' מאי 11, 2021 1:53 am

הגה"ח ר' שלמה חיים קעסעלמאן, ממשפיעי ישיבות 'תומכי־תמימים' במשך יובל שנים.
ודבריו בזה קִבְּלם מהגה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמאן נ"ע, משפיע ישיבת 'תומכי־תמימים' שבליובאוויטש, שכל דבריו היו מסורה נאמנה מחסידים הראשונים בדורות שלפניו.
[כמדומה לי שכעי"ז מטו משם הרה"ק הרר"ז מאניפאלי נ"ע. לא כן?].

אשרי יושבי ביתך

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין באוצר בס' ביאורי ר' שלמה חיים עמ' רמז.

יישר כח.
אין לי גישה לשם, מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' מאי 11, 2021 2:54 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?

: כמדת הצדיקים.JPG (16.04 KiB) נצפה 5730 פעמים

[וראה גם הנסמן לעיל].

אשרי יושבי ביתך

לבי במערב כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?
כמדת הצדיקים.JPG
[וראה גם הנסמן לעיל].

ייש"כ!

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ד' מאי 12, 2021 12:25 am

לבי במערב כתב:
אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?
כמדת הצדיקים.JPG
[וראה גם הנסמן לעיל].

תודה על העאלת הנושא. גם אני חיפשתי המקור זמן רב.

אך על כגון דא קבלה בידי מחכם באשי [בעל האקדמות - בירור]:

לי יש כלל הגיוני: מעשה על הדורות הראשונים שאין לו כל רמיזה בדורות הסמוכים לו אלא 'צץ' בדורות האחרונים - המאמין בו הרי הוא פתי.
כמובן, שבכל כלל יש יוצא מן הכלל.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' מאי 12, 2021 2:33 am

לבי במערב כתב:הגה"ח ר' שלמה חיים קעסעלמאן, ממשפיעי ישיבות 'תומכי־תמימים' במשך יובל שנים.
ודבריו בזה קִבְּלם מהגה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמאן נ"ע, משפיע ישיבת 'תומכי־תמימים' שבליובאוויטש, שכל דבריו היו מסורה נאמנה מחסידים הראשונים בדורות שלפניו.
[כמדומה לי שכעי"ז מטו משם הרה"ק הרר"ז מאניפאלי נ"ע. לא כן?].

ר"ש גרונם היה מעיין בהרבה ספרים (בשנותיו האחרונות, אגב, למד בשקידה רבה בחלק ג' של מורה נבוכים) ומהם בלל רבות משמועותיו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' מאי 12, 2021 12:18 pm

ואני שמעתי - בלי קשר לסיפור הספציפי הנידון כאן - שהיו סיפורים שנשמעו משמו והוכחו כלא מדוייקים.

מגופת חבית · הודעהעל ידי **מגופת חבית** » ג' יולי 20, 2021 2:55 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין באוצר בס' ביאורי ר' שלמה חיים עמ' רמז.
הרב ל"ב מי היה המחבר?

לא מצאתי באוצר, מה השם המדויק בבקשה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר