דבק והתאבק בעפר גדולי החכמים שבדור, מרן החזו"א, מרן הגרי"ז, מרן בעל אבן האזל, ושאר גדולי התורה, והיה מלקט מרגליות מתורתם, ומחזר אחר כל מדה טובה או הנהגה שנתגלגלה תחת שולחנם, ועם זאת צמא לדברי מוסר והדרכה ממרן המשגיח בעל אור יחזקאל, וכרוך בכל לב ונפש אחר רבו כ"ק האדמו"ר מהרמ"ש מבויאן זי"ע, וגדולי אדמור"י התקופה.
מלא מזן אל זן מכל מחמדי בתי המדרשות שבארץ ישראל, והיו לאחדים בידו, במיזוג נפלא ונדיר של תורה וחסידות, מוסר ודקדוק הלכה. ולכל לראש, ענוה ושפלות ברך ומאור פנים לכל אדם, קטן כגדול. גדל ברוך ובנועם עדרים עדרים של מבקשי דעת וכמהי עליה, והיה כסמל ודמות של גדול וקדוש מימי קדם.
ידע לפלס נתיב ולהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד מכל העדות והחוגים. זכורני שיעורו המתוק מדבש בשנתו האחרונה, ביום הזכרון למרן הגרח"ע זי"ע בישיבה הנקראת על שמו בבני ברק, שפתותיו שושנים! ואחר השיעור שעה ארוכה טייל ארוכות וקצרות עם קהל הצורבים שהקיפוהו בהערצה יתירה.
מחזה שכיח בחתונות בירושלים עיה"ק לראותו מפזז ומכרכר בכל עוז לשמח חתן וכלה, בפשטות יתירה.
אעלה כאן אימרה אחת ששמעתי משמו על הגש"פ הרשומה אצלי.
.רבי יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים... ועל הים לקו חמישים מכות, במצרים מה הוא אומר ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים הוא ועל הים... את היד הגדולה.
שמעתי מהגאון ר' אשר אריאלי שליט"א ששמע מפי הגאון מהר"ח ברים זצ"ל משמו של הגאון ר' אייזיק שר זצ"ל, דהריבוי של ניסי קריעת ים סוף לעומת הניסים במצרים אינו רק ריבוי בכמות המכות כפול חמשה, אלא היה המכות באיכות פי חמשה, ובאמת היו אותם המכות של יציאת מצרים רק היה בגילוי שכינה ובאופן של 'יד החזקה' לעומת הגילוי המצומצם של אצבע במצרים, וזה חידוש