אלו מצוות מקיימים בהצבעה

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ג' מרץ 17, 2015 11:26 am

מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.
ב. ועשית ככל אשר יורוך, לשמוע דברי חכמים.
ג. הוכח תוכיח את עמיתך, להפריש אחרים מלהכשל בעבירות.
ד. והחזקת בו, להחזיק ידי העניים.
ה. ולמדתם אותם את בניכם, לסייע בידי התתי"ם.
ו. תלמוד תורה דרבים.
ז. והלכת בדרכיו, מה הוא גומל חסדים אף אתה וכו'.
ח. ואהבת לרעך כמוך.
ט. השבת אבידה, להשיב את הממון האבוד שנלקח מעמנו [במיסים וכיו"ב] ע"י אנשי השלטון השודדים.
י. והדרת פני זקן, שנצטוינו לכבד את החכמים, והמצביע כדעת חכמים, מרבה כבוד התורה של גדולי הדור.
מצוות לא תעשה.
א. ולא תחללו את שם קדשי, שלא יגרם חילול השם בהתמעט מנין היראים.
ב. לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל.
ג. לא תעמוד על דם רעך, בין ברוחניות ובין בגשמיות.
ד. ארור אשר לא יקים את דברי התורה.
ה. לא תאמץ את לבבך וגו' מאחיך האביון.
מדברי קבלה
אורו מרוז אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' בגיבורים. [מרן הגרא"מ שך זצ"ל].

מי שיש לו להוסיף, לא ימנע טוב מהשמחים במצוות.
ואנא, כל הסבור שיש בבחירות משום עבירה מכל סוג שהוא, יתכבד ויפתח לו אשכול אחר, ויניח אותנו לנפשינו.

מלך זקן וכסיל

אישי כתב:מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.

זה לא הודעה ברבים כי אף אחד לא יודע שאתה הוא זה שהצבעת גימל
מלבד אלה שנוהגים לצאת מהפרגוד ולהראות לכל המשקיפים החילוניים שאנו מקיימים את הבחירה כמצוה ולא כבחירה

עיניו כיונים

ונשמרתם מאד לנפשותיכם
חמירא סכנתא מאיסורא (סכנת הקללות ועוד)

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ג' מרץ 17, 2015 12:12 pm

מלך זקן וכסיל כתב:
אישי כתב:מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.

זה לא הודעה ברבים כי אף אחד לא יודע שאתה הוא זה שהצבעת גימל
מלבד אלה שנוהגים לצאת מהפרגוד ולהראות לכל המשקיפים החילוניים שאנו מקיימים את הבחירה כמצוה ולא כבחירה

מי אמר שצריך שיראו שזה אתה? עצם זה שהרבים רואים שיש כך וכך אנשים יר"ש זה קידוש השם. וכך כתבו גדולי הדור זללה"ה ושליט"א.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' מרץ 17, 2015 12:15 pm

ומי שלא יצביע, יתחייב בשמיים על כל זה???

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ג' מרץ 17, 2015 2:05 pm

אוהב אוצר כתב:ומי שלא יצביע, יתחייב בשמיים על כל זה???

ברור כשמש בצהריים.
וכבר כתבו כן בפירוש כמעט כל גדולי ישראל או שאמרו כן בע"פ,
(כמובן, אלו שרבם הורו להם לא להצביע - אין בכלל זה)

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ג' מרץ 17, 2015 2:15 pm

יש להוסיף עוד הרבה מצוות הנגרמים ע"י החוקים השונים של מחמת המפלגות החרדיות כגון חלולי שבת נתוחי מתים ועוד אלפי חוקים וכבר היה מרן הגר"ע זי"ע במתק לשונו מתאר איך שיהודי לאחר פטירתו בעולם האמת מקבל שכר על בנית מקוה טהרה ועוד ולתמיהתו ענו לו שכל זה בזכות הצבעתו למפלגה חרדית, והדברים מחוורים ופשוטים לכל בר בי רב.

אום אני חומה · הודעהעל ידי **אום אני חומה** » ג' מרץ 17, 2015 2:51 pm

עיניו כיונים כתב:ונשמרתם מאד לנפשותיכם
חמירא סכנתא מאיסורא (סכנת הקללות ועוד)

לסייע רח"ל לעוברי עבירה מפחד הקללות???
הס מלהזכיר בקרב מחנה היראים!

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ג' מרץ 17, 2015 8:09 pm

אישי כתב:ואנא, כל הסבור שיש בבחירות משום עבירה מכל סוג שהוא, יתכבד ויפתח לו אשכול אחר, ויניח אותנו לנפשינו.

אצלי זה עבירה מן החמורה שבחמורות, ושקול כנגד ג' עבירות החמורות, ומי שסובר שמקיימים איזה מצוה יתכבד ויחפש לו פורום אחר, ויניח את כל הפורום הזה לנפשינו, שכוח

(אני כבר מאחורי הדלת עם הידים על הראש, רוצו אחרי מהר.......)

עם_הארץ · הודעהעל ידי **עם_הארץ** » ד' מרץ 18, 2015 12:48 am

מלך זקן וכסיל כתב:
אישי כתב:מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.

זה לא הודעה ברבים כי אף אחד לא יודע שאתה הוא זה שהצבעת גימל
מלבד אלה שנוהגים לצאת מהפרגוד ולהראות לכל המשקיפים החילוניים שאנו מקיימים את הבחירה כמצוה ולא כבחירה

אחרי שיש מטה לחילונים - למשכם להצביע למפלגה חרדית בגלל החלק החברתי=כלכלי שהיא דוגלת בו, ואחרי שמפרסמים ברבים שיש אפיקורסים ומינים וכדו' שבגלל סיבות גשמיות משלשלים לקלפי פתק של מפלגה חרדית
לכאורה נחלש מאוד הקידוש השם של שתומ"צ המצביעים למפלגה חרדית - כי מאן מפיס אם בשביל כבוד שמים עשה כן או בשביל כבוד הכרס שלו.
ואולי היה מקום, בשביל להגדיל הכבוד שמים, למנוע משאינם שותומ"צ מלהצביע למפלגה חרדית, גם אם נפסיד במספר הכסאות, אבל כבוד שמים יתרבה?

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ד' מרץ 18, 2015 12:54 am

שכחת להוסיף עוד 3 מצוות:
ע"ז, ג"ע, וש"ד!

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' מרץ 18, 2015 2:14 am

לא רוצה לפתוח אשכול חדש אני שואל כאן: מאימתי מצינו מח' בין גדולי הדור אם יש קיום מצוה על דבר מסויים או לא, או יותר גרוע לעבור על עבירה? ועוד באותו מעשה?
מצינו דבר כזה? הממשלה גרמה לזה?

אין אחד שחלק על מרן הח"ח שעשה חשבון בהל' לשה"ר על מצוות ועבירות, אבל כאן?
אלא ההגיון אומר: כל מי שיש לו רב ועושה מה שאומר לו, מקיים את מצוות ועשית ותו לא בלי כל הרשימה הזאת.
זו דעת העניה עני בדעת.

טריד בגירסיה · הודעהעל ידי **טריד בגירסיה** » ד' מרץ 18, 2015 4:06 am

אישי כתב:י. והדרת פני זקן, שנצטוינו לכבד את החכמים, והמצביע כדעת חכמים, מרבה כבוד התורה של גדולי הדור.
[/b]

לפ"ז א"ש מ"ש "והדרת פני זקן ויראת מאלקיך", שכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך, ולכן בבחירות שהם חשאיות נאמר כך...

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ד' מרץ 18, 2015 6:47 pm

עם_הארץ כתב:
מלך זקן וכסיל כתב:
אישי כתב:מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.

זה לא הודעה ברבים כי אף אחד לא יודע שאתה הוא זה שהצבעת גימל
מלבד אלה שנוהגים לצאת מהפרגוד ולהראות לכל המשקיפים החילוניים שאנו מקיימים את הבחירה כמצוה ולא כבחירה

אחרי שיש מטה לחילונים - למשכם להצביע למפלגה חרדית בגלל החלק החברתי=כלכלי שהיא דוגלת בו, ואחרי שמפרסמים ברבים שיש אפיקורסים ומינים וכדו' שבגלל סיבות גשמיות משלשלים לקלפי פתק של מפלגה חרדית
לכאורה נחלש מאוד הקידוש השם של שתומ"צ המצביעים למפלגה חרדית - כי מאן מפיס אם בשביל כבוד שמים עשה כן או בשביל כבוד הכרס שלו.
ואולי היה מקום, בשביל להגדיל הכבוד שמים, למנוע משאינם שותומ"צ מלהצביע למפלגה חרדית, גם אם נפסיד במספר הכסאות, אבל כבוד שמים יתרבה?

אפיקורסים ומינים אינם מצביעים למפלגה החרדית, ואלו המצביעים מגלים שרצונם להרבות יהדות ותורה ושמירת השבת בא"י, וא"א לטעות בזה כי גם שם המפלגה הוא כזה. אלא שאמנם עושים כן מתוך שלא לשמה, אבל אי"ז מגרע מהקידוש השם.
זאת ועוד, ברור לכולם, שרוב מכריע של המצביעים למפלגה זו, הם חרדים, וכמה שהמפלגה יותר גדולה, גם הרוב יותר משמעותי, וזה עצמו קידוש השם.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' מרץ 18, 2015 10:24 pm

הרי גדולים וצדיקים סוברים שעוברים בזה על מס' עבירות חמורות, אז איך ניתן לבוא ולעשות רשימה כזו הפוכה?
לכן על פניו נראה שמקיימים בזה כל אחד ששומע בקול רבותיו - ו'עשית' וזה ברור.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מרץ 18, 2015 11:47 pm

מאימתי מצינו מח' בין גדולי הדור אם יש קיום מצוה על דבר מסויים או לא, או יותר גרוע לעבור על עבירה? ועוד באותו מעשה?

מחלוקת ב"ש וב"ה בצרת ערווה.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ה' מרץ 19, 2015 12:33 am

אוהב אוצר כתב:לא רוצה לפתוח אשכול חדש אני שואל כאן: מאימתי מצינו מח' בין גדולי הדור אם יש קיום מצוה על דבר מסויים או לא, או יותר גרוע לעבור על עבירה? ועוד באותו מעשה?
מצינו דבר כזה? הממשלה גרמה לזה?

מצאנו וכגון נשים לספר שערותיהן, שלשיטת תוס' בנזיר וכן בשו"ע יו"ד הרי הוא איסור לא תלבש, ולדעת רוב החסידים הרי הוא איסור חמור ומסורת הוא בידם, ויש עוד הרבה דוגמאות.

אוהב אוצר כתב:אין אחד שחלק על מרן הח"ח שעשה חשבון בהל' לשה"ר על מצוות ועבירות, אבל כאן?
אלא ההגיון אומר: כל מי שיש לו רב ועושה מה שאומר לו, מקיים את מצוות ועשית ותו לא בלי כל הרשימה הזאת.
זו דעת העניה עני בדעת.

לזה שיש שסוברים שהוא איסור ולרשימת המצוות שמקיימים אין שום קשר, ויכול בהחלט להיות שיש האוסרים ברם המקיימים לדעת רבותיהם מקיימים עוד הרבה מצוות.

אוהב אוצר כתב:הרי גדולים וצדיקים סוברים שעוברים בזה על מס' עבירות חמורות, אז איך ניתן לבוא ולעשות רשימה כזו הפוכה?
לכן על פניו נראה שמקיימים בזה כל אחד ששומע בקול רבותיו - ו'עשית' וזה ברור.

כנ"ל, זה שיש מועט שבמועט שסוברים שיש איסור להצביע לרשימה חרדית אין הוא סותר כלל לכל הרשימה של המצוות והזכויות הנזקפים לזכותו של הבוחר, ונבצר מבינתי להבין האם בגלל שיש אוסרים אין נזקף לזכותי השמירת שבת שגרמתי, אתמהה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' מרץ 19, 2015 12:55 am

קידוש השם?
וכי אם החרדים לא היו מצביעים בבחירות לא היו יודעים את כמות החרדים לדבר השם?
יתירה מזאת האם הפגנת החצי מליון לא קידוש השם גדול יותר?
האם לאחר הפגנת חצי מליון יש צורך בקידוש השם ע"י בחירה בקלפי, הרי חלק ניכר מהציבור החרדי לא מצביע, מה עוד שרבים מצביעים לקלפי כדי לקבל טובת הנאה ולהעמיד עסקנים שיעזרו בעת מצוא, לעניינים שבגוף, וכן יש שמצביעים רק כדי להראות לחבריהם את גודל מפלגתם ואכמ"ל.

זיסע יונגאלע · הודעהעל ידי **זיסע יונגאלע** » ה' מרץ 19, 2015 4:09 am

גם זו לטובה כתב:קידוש השם?
וכי אם החרדים לא היו מצביעים בבחירות לא היו יודעים את כמות החרדים לדבר השם?
יתירה מזאת האם הפגנת החצי מליון לא קידוש השם גדול יותר?
האם לאחר הפגנת חצי מליון יש צורך בקידוש השם ע"י בחירה בקלפי, הרי חלק ניכר מהציבור החרדי לא מצביע, מה עוד שרבים מצביעים לקלפי כדי לקבל טובת הנאה ולהעמיד עסקנים שיעזרו בעת מצוא, לעניינים שבגוף, וכן יש שמצביעים רק כדי להראות לחבריהם את גודל מפלגתם ואכמ"ל.

יש יהודי שלמד קרוב ל100 שנה תורה.
הוא גם יודע את ה"תגליות" המדהימות שכתבת כאן.
והוא (ועוד כמה ת"ח שלמדו עשרות שנים תורה) כתב שזה מצוות קידוש ה''.
מה שפעם היו צריכים למסור את הנפש. היום אפשר - גם - ע"י שימת פיתקה בקלפי.

להפוך יהודים ת"ח משופשפים ובקיאים בהלכות והנהגות קידוש ה' שישבו עשרות שנים ולמדו תורה - לעמי הארצות כאלו גדולים ש"לא לקחו בחשבון" את השיקולים שכתבת,
אחר בקשת המחילה ממעכת"ר.
אין לך נאיביות גדולה מזו.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ה' מרץ 19, 2015 12:44 pm

גם זו לטובה כתב:קידוש השם?
וכי אם החרדים לא היו מצביעים בבחירות לא היו יודעים את כמות החרדים לדבר השם?
יתירה מזאת האם הפגנת החצי מליון לא קידוש השם גדול יותר?
האם לאחר הפגנת חצי מליון יש צורך בקידוש השם ע"י בחירה בקלפי, הרי חלק ניכר מהציבור החרדי לא מצביע, מה עוד שרבים מצביעים לקלפי כדי לקבל טובת הנאה ולהעמיד עסקנים שיעזרו בעת מצוא, לעניינים שבגוף, וכן יש שמצביעים רק כדי להראות לחבריהם את גודל מפלגתם ואכמ"ל.

אמת שהפגנת החצי מליון היתה קידוש השם, אבל זה היה לשעה, משא"כ בהצבעה שהחותם נשאר למשך השנים שאח"כ.
זאת ועוד, בהצבעה יש גילוי דעת שהמצביעים מעונינים בחיזוק היהדות בא"י, ובמניעת חוקים הנוגדים לתורה, כדי שלא יהיה חילול ה'. ומה שיודעים שהציבור החרדי גדול, אינו מועיל לענין זה, כי אם הוא מתבדל ומוותר על כוחו להשפיע על הנעשה בפועל, הרי שהוא מגלה שאין זה מענינו, וכאילו אינו נוגע לו כל החילול ה' שנעשה פה, שהרי במדינה דמוקרטית אין משמעות מעשית להפגנה גדולה ככל שתהיה, אם אין לאותו ציבור נציגים בעמדות הכח השלטוניות, כדי לממש את רצונם והשקפתם.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ה' מרץ 19, 2015 1:40 pm

גם זו לטובה כתב:קידוש השם?
וכי אם החרדים לא היו מצביעים בבחירות לא היו יודעים את כמות החרדים לדבר השם?
יתירה מזאת האם הפגנת החצי מליון לא קידוש השם גדול יותר?
האם לאחר הפגנת חצי מליון יש צורך בקידוש השם ע"י בחירה בקלפי, הרי חלק ניכר מהציבור החרדי לא מצביע, מה עוד שרבים מצביעים לקלפי כדי לקבל טובת הנאה ולהעמיד עסקנים שיעזרו בעת מצוא, לעניינים שבגוף, וכן יש שמצביעים רק כדי להראות לחבריהם את גודל מפלגתם ואכמ"ל.

1. זה שיודעים כמה חרדים יש - אינו גורע מהקידוש השם, דבכל קידוש השם שאדם מקדש יודעים שהאדם הזה הוא שומר תורה, בפתק בקלפי שהוא מצביע הרי הוא כצווח אני בעד השם ותורתו.
2. אפ' שבעצרת הוי קידוש השם גדול האם זה סותר עוד קידוש השם של הבחירות?
3. הטובת הנאה שמקבלים מנציגי ציבור זה כולו קודש, טובת הנאה לכוללים -ללמוד תורה, למשפחות ברוכות ילדים וכו' והרי היא במעלת צדקה הראשונה.
4. ואפי' אם מקדש השם שלא לשמה אין זה נפק"מ דסכ"ס הרי מקדש שם שמים.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ה' מרץ 19, 2015 1:46 pm

קשה לי להגיב על טענות הבל, אשר כותביהם סימנו את המטרה מסביב לחץ, זכותם של המגיבים לכתוב שכך הורה רב פלוני, אבל אין טעם להסביר בטענות הבל.

ארי · הודעהעל ידי **ארי** » ה' מרץ 19, 2015 1:54 pm

הרה"ג רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א בשיעור היומי הביא מכ"ק האדמו"ר מסאטמר בעל הדברי יואל זצ"ל, על שאלת החכם מה העדות וחחוקים אשר ציוה ה"א אתכם, וידוע קושית העולם שגם החכם הוציא עצמו מן הכלל ואמר אתכם, אלא תירץ דהחכם אינו שואל על המצוות הפשוטות שכל אחד יודע מה לעשות, אלא שואל על ההוראות הניתנות ע"י גדולי הדור והחכם שואל מה העדות והחוקים הרי זה כלל אינו מצוה ומדוע אתם עושים כן, ואף אתה אמור לו אין מפטירין וכו' כמו באכילת הפסח כל אחד אוכל בחבורה שלו דייקא ואינו אוכל משל חבירו כך במצוות האלו כל אחד עושה כחבורתו ולאחד הוי מצוה ולשני לא, ואל תפריע לו לעשות כמצוותו. עכ"ד, וכל המוסיף גורע.

זיסע יונגאלע

גם זו לטובה כתב:קשה לי להגיב על טענות הבל, אשר כותביהם סימנו את המטרה מסביב לחץ, זכותם של המגיבים לכתוב שכך הורה רב פלוני, אבל אין טעם להסביר בטענות הבל.

זכות כל כלל ישראל לומר שהם קיבלו את הוראת חכמי הש"ס הראשונים והשו"ע.
אולם אין טעם להסביר, להאריך ולבאר בטענות הבל בחיבור ספרים וחידושים אין קץ...

(הנמשל מובן, אה"נ אם פותח האשכול היה משתייך לסאטמר - כבר היו מוצאים הסברים למה זה ע"ז ג"ע שפכ"ד וכו', אולם ברגע שאנו לומדים את הכרעת רבותינו, כפי שכתב פותח האשכול, מדוע שלא נרחיב ונבאר את הענין ?
אם רבך פוסק לך לא לאכול תרנגול הודו - להרחיב את הסעיפים והסניפים הנספחים והמסתעף זה הבל ?
אם רבך פוסך לך כן לאכול תרנגול הודו - להרחיב את הסעיפים הסניפים הנספחים והמסתעף זה דברי הבל ? )

אחר בקשת המחילה ממעכת"ר
אין לך דברי הבל גדולים מאלה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' מרץ 20, 2015 1:50 am

אישי כתב:מאחר שמצוות צריכות כוונה, יש לעורר על אלו מצוות יש לכוין בזמן ההצבעה.
והנה הידועות לי.
מצוות עשה.
א. ונקדשתי בתוך בני ישראל, להודיע ברבים שהוא שייך לקהל יראי השם.
ב. ועשית ככל אשר יורוך, לשמוע דברי חכמים.
ג. הוכח תוכיח את עמיתך, להפריש אחרים מלהכשל בעבירות.
ד. והחזקת בו, להחזיק ידי העניים.
ה. ולמדתם אותם את בניכם, לסייע בידי התתי"ם.
ו. תלמוד תורה דרבים.
ז. והלכת בדרכיו, מה הוא גומל חסדים אף אתה וכו'.
ח. ואהבת לרעך כמוך.
ט. השבת אבידה, להשיב את הממון האבוד שנלקח מעמנו [במיסים וכיו"ב] ע"י אנשי השלטון השודדים.
י. והדרת פני זקן, שנצטוינו לכבד את החכמים, והמצביע כדעת חכמים, מרבה כבוד התורה של גדולי הדור.
מצוות לא תעשה.
א. ולא תחללו את שם קדשי, שלא יגרם חילול השם בהתמעט מנין היראים.
ב. לא תסור מן הדבר אשר יורוך ימין ושמאל.
ג. לא תעמוד על דם רעך, בין ברוחניות ובין בגשמיות.
ד. ארור אשר לא יקים את דברי התורה.
ה. לא תאמץ את לבבך וגו' מאחיך האביון.
מדברי קבלה
אורו מרוז אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' בגיבורים. [מרן הגרא"מ שך זצ"ל].

מי שיש לו להוסיף, לא ימנע טוב מהשמחים במצוות.
ואנא, כל הסבור שיש בבחירות משום עבירה מכל סוג שהוא, יתכבד ויפתח לו אשכול אחר, ויניח אותנו לנפשינו.

[א] לא למדתי כלל סוגיא זו, אבל אשמח שמישהו יעשה עבודה רצינית, לאסוף את כל מכתבי גדול"י בדורות האחרונים, ולבדוק אלו מצוות מנו.
כמד' שראש לכולם ושעליו כולם נשענים הוא מרנא החזו"א [אשר הוא בעצמו לא הצביע ושמעתי שכן נוהג אחריו הגרח"ג] והנה במכתב הגרד"ל [בדעת החזו"א] לבחירות האחרונות, כמד' לא הוזכר כלל קידוש השם ושאר המצוות דלעיל, אלא אך ורק התועלת אשר יפעלו חברי הכנסת, [כמד' שאפילו הגראי"ל בבחירות הקודמות לא העמיד את כל כובד המשקל על חילול השם]

[ב] שמעתי בשם הגר"מ שפירא שאמר בשם הגרי"ז כל ימי גדלתי בין החכמים ומעולם לא שמעתי את המילים "קידוש השם" "חילול השם"

[ג] בענין החיוב הציות לזקני הדור, כנודע האריך בזה הגרד"ל במכתבו נגד תנועת דגל התורה.

[ד] כל העניין של מספר המצוות אינו מקובל עלי כ"כ משום שיתכן מעשה מסויים אשר יש בו קידוש השם שאין דוגמתו והרי הוא עדיף עשרת מונים על מעשה אחר שמקיימים בו עשרות מצוות, בקיצור צריך לתת את כובד המשקל על האיכות.
כמד' שבכל הספרות התורנית, כמעט ולא מצינו עסק מכמות מצוות, הראשון אשר עשה עסק מכמות הוא הח"ח בפתיחת ספרו.

[ה] אם ישנם כ"כ עבירות בהימנעות מהצבעה, מה ההסבר על כך שמרנא החזו"א גופיה לא הצביע?

[ו] כמד' שאין העסק הגדול מהבחירות חידש הגראמ"ש משום שראה בזה מכשיר והיכי תמצי לבנות את ציבור בני התורה.

[ז] בקיצור יתכן שאין דמיון בין מערכת בחירת לחברתה, ויש לדון הכל לפי המקום והזמן, לפעמים עיקר המטרה משום מצוות אחת ולעמים משום מצווה אחרת, ולפעמים אין כלל מצווה להצביע [כמד' שכן נהג הגראמ"ש] וצריך להבין אם יש בזה משום "חילול השם" היאך יתכן לא להצביע?

כתבתי את כל הדברים דלעיל מנקודת מבט ליטאית, ואדרבה אשמח אם כותב ההודעה שלפני יציג את הדברים מזווית ראיה חסידית (גוראית)

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מרץ 20, 2015 8:26 am

[ד] כל העניין של מספר המצוות אינו מקובל עלי כ"כ משום שיתכן מעשה מסויים אשר יש בו קידוש השם שאין דוגמתו והרי הוא עדיף עשרת מונים על מעשה אחר שמקיימים בו עשרות מצוות, בקיצור צריך לתת את כובד המשקל על האיכות.
כמד' שבכל הספרות התורנית, כמעט ולא מצינו עסק מכמות מצוות, הראשון אשר עשה עסק מכמות הוא הח"ח בפתיחת ספרו. [במשנת הח"ח בכללותה (מלבד ספרו הגדול משנה ברורה) ישנם הרבה חידושים, וכבר אמר הגר"מ שפירא שהח"ח לא היה נחשב כעמוד התורה בדורו אלא כעמוד העבודה, ויותר אין להאריך והוי מדברים שאין מוסרים אלא לצנועים, ועוד שאיני מסכים עם דברי הגרמ"ש במלואם]

איני יודע מה אמר הגרמ"ש, אבל המשתמע מדבריך הוא הבל גמור, דברים מגוחכים ביותר שבושה לאמרם.

(שכביכול מהחפץ חיים אי אפשר להביא ראיות כי לא היה נחשב עמוד התורה, קשה לבאר את הטיפשות באמירה כזאת, ובנסיון להקטין את מעלתו של רשכבה"ג כפשוטו כדי לחלוק עליו)

אגב אתה לא צודק גם בדבריך שהח"ח היה הראשון, המעלות התורה מנה את המצוות שמקיימים בעסק התורה, אבל גם הוא הרי לא היה "עמוד התורה בדורו" אלא רק מי שאחיו הגר"א אמר עליו שהוא חסיד אמיתי (לפי הסיפור).

אחימעץ · הודעהעל ידי **אחימעץ** » ו' מרץ 20, 2015 9:13 am

גם זו לטובה כתב:
[ד] כל העניין של מספר המצוות אינו מקובל עלי כ"כ משום שיתכן מעשה מסויים אשר יש בו קידוש השם שאין דוגמתו והרי הוא עדיף עשרת מונים על מעשה אחר שמקיימים בו עשרות מצוות, בקיצור צריך לתת את כובד המשקל על האיכות.
כמד' שבכל הספרות התורנית, כמעט ולא מצינו עסק מכמות מצוות, הראשון אשר עשה עסק מכמות הוא הח"ח בפתיחת ספרו. [במשנת הח"ח בכללותה (מלבד ספרו הגדול משנה ברורה) ישנם הרבה חידושים, וכבר אמר הגר"מ שפירא שהח"ח לא היה נחשב כעמוד התורה בדורו אלא כעמוד העבודה, ויותר אין להאריך והוי מדברים שאין מוסרים אלא לצנועים, ועוד שאיני מסכים עם דברי הגרמ"ש במלואם]

גם אני הקטן מתלמידי הגר"ש שליט"א ובית מדרשו אך היטיב חרה לי על הפיכת בית המדרש לבית הפוליטיקה.
והיטיב חרה לי עד מוות על שרבוב הדברים הגרועים האלו על סמכות מרן החפץ חיים בתוככי הויכוח.
וידוע מה שסבר מרן החזו"א על החפץ חיים, כך שדברי ר"מ שפירא בין אם היו ובין אם לאו לא מעלין ולא מורידין.

אחימעץ · הודעהעל ידי **אחימעץ** » ו' מרץ 20, 2015 9:21 am

אוצר החכמה כתב:אגב אתה לא צודק גם בדבריך שהח"ח היה הראשון, המעלות התורה מנה את המצוות שמקיימים בעסק התורה, אבל גם הוא הרי לא היה "עמוד התורה בדורו" אלא רק מי שאחיו הגר"א אמר עליו שהוא חסיד אמיתי (לפי הסיפור).

וכעין זה [ואולי עדיפא מזה] אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה [מנחות דף מד א].

צופר הנעמתי · הודעהעל ידי **צופר הנעמתי** » ו' מרץ 20, 2015 9:25 am

ושמא גם רב ששת בדורו לא היה נחשב עמוד התורה אלא עמוד העבודה ואין להאריך ואין מוסרין אלא לצנועים.

אחימעץ · הודעהעל ידי **אחימעץ** » ו' מרץ 20, 2015 9:29 am

ואף הגר"מ שפירא בדורו אינו נחשב לעמוד התורה אלא לעמוד המחשבה....

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מרץ 20, 2015 10:40 am

לכאורה בסברא יש באמת הבדל מסויים וזה מעורר את שאלת וטענת גזל"ט.

כאשר אדם עובר על עשין או לאוין, כמו במקרה של רב ששת, ברור שהמניין הוא משמעותי. כי לעניין לעבור ההבדל העיקרי שיש לנו הוא בחומרת המצוות (כמו חייבי לאווין וכרת וכדומה) אבל אין לנו שיקול דעת בין מצווה גדולה לקטנה, וממילא פשוט שהעובר על שני עשין גדול מהעובר על אחד.

אבל לעניין לחזר אחר המצוות שבפשטות בזה שייך לשקול, כמבואר בגמרא מו"ק ט גבי פלס מעגל דרכיך, וכמובן בתנאים המבוארים שם בגמרא, כאן יש מקום להעלות את שאלת גזל"ט האם המניין הוא העיקר או שיש לשקול גם את חומרת המצוות ואיכותם.
מצד שני גם אם שייך לשקול אולי עדיין המניין הוא מרכיב משמעותי מאד בשיקול?

מה שנכון נכון

מלבד כמה מצוות בודדות ברובן אין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, הן מצד ידיעת ערך כל מצוה, והן מצד תנאים הנוגעים למעשה הפרטי שלפנינו שמשתנים לפי הענין [מאה פעמים בצער, שגגת תלמוד לת"ח ועוד].
דוגמא לחיזור אחר המצוות בגלל מנינם ראה בביאור הגר"א בשנות אליהו פאה אהא דת"ת נגד כולם.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מרץ 20, 2015 11:05 am

לא הבנתי מה אתה טוען. שאין לשקול מצווה גדולה כנגד קטנה, והגמרא במו"ק מדברת על מקרים בודדים?
ומה הכוונה שלך מצד הפרטים, שזה סיבה לשקול או לא סיבה לשקול?

מה שנכון נכון

שקשה מאד וכמעט א"א לשקול ערך המצוות, הן מצד עצמותן, והן מצד השנויים התלויים באדם ובמעשה הפרטי. [ואת התלמוד במו"ק אכן צריך להעמיד בדברים מסוימים, כגון המצוות שאחז"ל עליהם ששקולות ככה"ת וכדומה].
וראה בילקוט שמעוני משלי רמז תתקלז

דבר אחר אורח חיים פן תפלס, אמר רבי אבא בר כהנא שלא תהא יושב ומשקל מצותיה של תורה ורואה איזו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה, למה נעו מעגלותיה של תורה מטולטלין אינון שבילי דאורייתא, תני ר' חייא משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בו פועלים ולא גלה להם שכר נטיעותיו של פרדס שאילו גלה להם היו רואים איזו נטיעה שכרה מרובה ונוטעים אותה ונמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, כך אילו גלה שכר מצות נמצאת תורה מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, אמר ר' אחא בשם רבי אבא טלטל הקב"ה שכר עושי מצות בעוה"ז כדי שיהו ישראל עושים אותה משלם.

וראה עוד ברבנו יונה אבות ב,א.

קראתי שאחד מהגדולים אמר פעם על מעשה שנמצא גנב שאביו היה מדקדק במצוות ורודף אחריהן, שלמד מאביו את התכונה לרדוף ולהשתדל להשיג דברים המביאים רווח ותועלת, אלא שאביו נהג כן בדברים בעלי ערך אמיתי והוא שינה זאת לרווח גשמי. [כתבתי לציון בעלמא, ואם לדין יש תשובה].

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' מרץ 20, 2015 2:01 pm

אוצר החכמה כתב:
[ד] כל העניין של מספר המצוות אינו מקובל עלי כ"כ משום שיתכן מעשה מסויים אשר יש בו קידוש השם שאין דוגמתו והרי הוא עדיף עשרת מונים על מעשה אחר שמקיימים בו עשרות מצוות, בקיצור צריך לתת את כובד המשקל על האיכות.
כמד' שבכל הספרות התורנית, כמעט ולא מצינו עסק מכמות מצוות, הראשון אשר עשה עסק מכמות הוא הח"ח בפתיחת ספרו. [במשנת הח"ח בכללותה (מלבד ספרו הגדול משנה ברורה) ישנם הרבה חידושים, וכבר אמר הגר"מ שפירא שהח"ח לא היה נחשב כעמוד התורה בדורו אלא כעמוד העבודה, ויותר אין להאריך והוי מדברים שאין מוסרים אלא לצנועים, ועוד שאיני מסכים עם דברי הגרמ"ש במלואם]

איני יודע מה אמר הגרמ"ש, אבל המשתמע מדבריך הוא הבל גמור, דברים מגוחכים ביותר שבושה לאמרם.

(שכביכול מהחפץ חיים אי אפשר להביא ראיות כי לא היה נחשב עמוד התורה, קשה לבאר את הטיפשות באמירה כזאת, ובנסיון להקטין את מעלתו של רשכבה"ג כפשוטו כדי לחלוק עליו)

למרות שאינני אוהב את הדירוג האינסופי לרבנים הקיים במחוזות מסויימים, אציין כי מקובל להתייחס לר' חיים עוזר בתור רשכבה"ג, כשהאמירה היתה שכולם פונים אליו בשאלותיהם, והרי שהיה יותר מובהק בכך מהח"ח.
כמובן שאין בדברים אלו כדי להתנגד לדברי אוצה"ח, להפך.

זיסע יונגאלע · הודעהעל ידי **זיסע יונגאלע** » ו' מרץ 20, 2015 3:31 pm

גם זו לטובה כתב:כתבתי את כל הדברים דלעיל מנקודת מבט ליטאית, ואדרבה אשמח אם כותב ההודעה שלפני יציג את הדברים מזווית ראיה חסידית (גוראית)

בושה לגור שאני אהיה דוברה ומייצגה... (ואקווה שבמס-שפתיים זה יצאתי ידי חובת "טקט חרדי קלאסי"...המקובל בין החרדים...)
לגופם של דברים:
1. כתב אדמו"ר זצ"ל מגור בעל הפני מנחם: "כל אימרה חסידית ממקור נאמן - יש לה מקור בחז"ל ובראשונים" [נוסח זה נדפס בספרו, ואני זוכר הנוסח שאמר באידיש בשמוע'ס: "יעדער אמת'ר חסידישע'ר ווארט, פון אמת'ר חסידיש'ר רבי, האט א מקור און חז"ל איו און מדרשים"). במילים אחרות: לא תמצא ולו זוית ראיה חסידית (גוראית) אחת ! שאין לה מקור בחז"ל.
2. מחנכי מוסדות גור כיום מדריכים את חניכיהם לדרג את החשיבות שיש לייחס לתוי"ש ל4 דרגות:
א. דתי.
ב. חרדי.
ג. חסיד.
ד. גור.

ביאור: הגדרת דתי - מי שמקיים את השיטות הכי מקילות בשולחן - ערוך. (מי שעובר על השיטה הכי מקילה על אחד ! מהסעיפים בכל ד' חלקי שו"ע - הוא לא דתי באותו סעיף, אלא חילוני, וצריך לעשות תשובה) וזה קודם להכל.
כלומר: אם יגע לי שאלה של או להחמיר ולהיות חרדי/חסיד/גור, ובכך אני מוותר על ה'דתי' = "מויחל טובות", עדיף שתהיה דתי כל חייך ותסמוך על השיטות הכי מקילות בשו"ע, לך עם גי'נס וכיפה חצי שקל, ובלבד שלא תעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה.

הגדרת חרדי - במקומות שמוזכר בד' חלקי שו"ע "ירא שמים יחמיר" "והמחמיר תע"ב" "ירא שמים יוצא ידי שניהם וכד'" - מי שמקפיד על זה מוגדר 'חרדי'.

הגדרת חסיד - עבודת מצוות הלבבות, כל הדאורייתות של מצוות הלבבות, לפי סדר הדורות ממתן-תורה חז"ל ראשונים אחרונים עד דורינו שליט"א.

הגדרת גור - מי שכבר 'הזיז את עצמו' בשלושת השלבים הקודמים, ומבין כל גדולי דורינו נמשך דייקא לאד"ש מגור, יכול לבוא לשמוע את תורותיו/הוראותיו דאד"ש אליו.

------------------------------------------------
ע"כ ההקדמה.

מכאן ואילך לא ברור לי מה השאלה של 'ההשקפה החסידית (גוראית)' .

ממ"נ אם זה שייך ל'דתי' של ציות לחכם ספציפי שבחרת לעצמך
(שעל זה ראוי לפתוח אשכול בפני עצמו שכותרתו : "עשה לך רב" חיוב או המלצה ? .
וע"ע באשכול זהובסופו)

ואם אין שום חיוב 'דתי' כזה, אלא חרדי/חסיד/גור. על זה לא ידוע לי על שום מחלוקת בין כל הגדולים שחתמו להצביע לבחירות (למפלגות החרדיות).
כולם יודעים טוב מאד שיש להם השפעה על המצייתים לחתימתם.
כולם יודעים טוב מאד שלאחר 120 הם יתנו דו"ח על כל מחשבה דיבור ומעשה לפי דרגתם.

וכפי איך שאני מדרגתי הביובית (מלשון 'ביוב' רח"ל...) רואה את זה כל אחד מוסר את נפשו בשביל לעשות את המקסימום שנראה לו שככה יהיה לקב"ה נחת ממעשיו.

יש עוד שאלות ?

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ו' מרץ 20, 2015 3:38 pm

גם זו לטובה כתב:
[א] לא למדתי כלל סוגיא זו, אבל אשמח שמישהו יעשה עבודה רצינית, לאסוף את כל מכתבי גדול"י בדורות האחרונים, ולבדוק אלו מצוות מנו.
כמד' שראש לכולם ושעליו כולם נשענים הוא מרנא החזו"א [אשר הוא בעצמו לא הצביע ושמעתי שכן נוהג אחריו הגרח"ג] והנה במכתב הגרד"ל [בדעת החזו"א] לבחירות האחרונות, כמד' לא הוזכר כלל קידוש השם ושאר המצוות דלעיל, אלא אך ורק התועלת אשר יפעלו חברי הכנסת, [כמד' שאפילו הגראי"ל בבחירות הקודמות לא העמיד את כל כובד המשקל על חילול השם]

[ב] שמעתי בשם הגר"מ שפירא שאמר בשם הגרי"ז כל ימי גדלתי בין החכמים ומעולם לא שמעתי את המילים "קידוש השם" "חילול השם"

[ג] בענין החיוב הציות לזקני הדור, כנודע האריך בזה הגרד"ל במכתבו נגד תנועת דגל התורה.

[ד] כל העניין של מספר המצוות אינו מקובל עלי כ"כ משום שיתכן מעשה מסויים אשר יש בו קידוש השם שאין דוגמתו והרי הוא עדיף עשרת מונים על מעשה אחר שמקיימים בו עשרות מצוות, בקיצור צריך לתת את כובד המשקל על האיכות.
כמד' שבכל הספרות התורנית, כמעט ולא מצינו עסק מכמות מצוות, הראשון אשר עשה עסק מכמות הוא הח"ח בפתיחת ספרו. [במשנת הח"ח בכללותה (מלבד ספרו הגדול משנה ברורה) ישנם הרבה חידושים, וכבר אמר הגר"מ שפירא שהח"ח לא היה נחשב כעמוד התורה בדורו אלא כעמוד העבודה, ויותר אין להאריך והוי מדברים שאין מוסרים אלא לצנועים, ועוד שאיני מסכים עם דברי הגרמ"ש במלואם]

[ה] אם ישנם כ"כ עבירות בהימנעות מהצבעה, מה ההסבר על כך שמרנא החזו"א גופיה לא הצביע?

[ו] כמד' שאין העסק הגדול מהבחירות חידש הגראמ"ש משום שראה בזה מכשיר והיכי תמצי לבנות את ציבור בני התורה [ולכן תלמידו הגר"ש סבר שכיום מאותה סיבה יש לעשות להיפך ואכמ"ל] ואכן הוכיח סופו על תחילתו, כידוע לכל וכפי שהאריך בזה הגר"ש ביום א'.

[ז] בקיצור יתכן שאין דמיון בין מערכת בחירת לחברתה, ויש לדון הכל לפי המקום והזמן, לפעמים עיקר המטרה משום מצוות אחת ולעמים משום מצווה אחרת, ולפעמים אין כלל מצווה להצביע [כמד' שכן נהג הגראמ"ש] וצריך להבין אם יש בזה משום "חילול השם" היאך יתכן לא להצביע?

כתבתי את כל הדברים דלעיל מנקודת מבט ליטאית, ואדרבה אשמח אם כותב ההודעה שלפני יציג את הדברים מזווית ראיה חסידית (גוראית)

א. כמדומה שהראשונים שהעלו את הענין של קידוש ה', היו מרן הקה"י במכתב, וכן מרן הגראמ"ש, וכפי מה שסיפר הגראמ"ש שנשאל הגרי"ז בפניו אם להצביע והגראמ"ש השיב במקומו שזהו קידוש ה'.
מה שהחזו"א ובעקבותיו הגרח"ג לא הצביעו, שמעתי מאחד מגדולי תלמידיו, שהוא משום דאדם חשוב שאני. [וכמובן הגראמ"ש והגריש"א לא סברו כן בנוגע לעצמם].
ב. על ההשוואה למכתבו של הגרד"ל. זוהי רעה חולה בדורינו, שעושים השוואות וציטוטים למכתבים מתקופות שונות ומצבים שונים, ובונים על סמך זה השקפה לדורות. דברי הגרד"ל נאמרו בהקשר מסויים בלבד, [ועיקרו, שגדולי תלמידי החזו"א לא יתנו ידם למהלך של מחלוקת, ואינו בא לערער את סמכות גדולי הדור בהנהגת הדור, אלא בנוגע לציבור מסויים בלבד שהלך לאורם של תלמידי החזו"א מאז ומעולם], ואין ללמוד מהם דבר על ענין סמכות זקני הדור, שהוא יסוד מוסד בעם ישראל מאז היותו לגוי.
ג. כאשר פתחתי את האשכול, לא התכוונתי להוכיח את חובת ההצבעה מפאת ריבוי המצוות שבזה, אלא כדי שהמצביע יכוין לשם מצוה, וכפי שכתבתי בפירוש. כך שכל השיח אם יש ענין להרבות מצוות כרוכלא אינו קשור כלל לעצם הנושא.
ד. לצערי הגדול מנשוא, נהייתי גורם בעקיפין, לכתיבת דברים אסורים וחמורים לגבי רבן של ישראל מרנא הח"ח זיע"א, ונתחייבתי במחאה, ה' הטוב יכפר בעד.
ה. לומר שהגראמ"ש ראה את העיקר בבחירות כמכשיר לבניית ציבור בני התורה, זו טעות גמורה. ברור שהיתה גם מטרה כזו במה שיסד את דגל התורה, אבל אי אפשר לעקור את מה שהוא כתב ודיבר וזעק במשך שנים על חובת ההצבעה מטעמים של אידישקייט ושמירת עולם התורה, והדברים ברורים לכל מבקש אמת.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' מרץ 20, 2015 4:06 pm

זיסע יונגאלע כתב:עדיף שתהיה דתי כל חייך ותסמוך על השיטות הכי מקילות בשו"ע, לך עם גי'נס וכיפה חצי שקל, ובלבד שלא תעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה.

כאן הגזמת!
מילא לסמוך על השיטות הכי מקלות בשו"ע,
מילא לעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה,
אבל ללכת בג'ינס וכיפה חצי שקל?! לא נחשדו ישראל עד כדי כך.

זיסע יונגאלע

לייטנר כתב:
זיסע יונגאלע כתב:עדיף שתהיה דתי כל חייך ותסמוך על השיטות הכי מקילות בשו"ע, לך עם גי'נס וכיפה חצי שקל, ובלבד שלא תעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה.

כאן הגזמת!
מילא לסמוך על השיטות הכי מקלות בשו"ע,
מילא לעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה,
אבל ללכת בג'ינס וכיפה חצי שקל?! לא נחשדו ישראל עד כדי כך.

אינני יודע מה חינכו אותך רבותיך.
מה החלטת בשיקול דעתך.
ומה סתם תגובה אפופת אמוציות לניפוץ מוסכמות נבובות.

אולם מה שחינכו אותי רבותיי,
לפי היררכיה מאד ברורה (היררכיה של: ככל שהשאלה יותר חמורה - מעלים את הכרעת להררכיה העליונה יותר בפסיקה התורנית, כפי שהיה מימות משרע"ה ועד היום),
הפסיקה של רבותיי היא חד משמעית כפי שכתבתי לעיל ואני חוזר שוב:

זיסע יונגאלע כתב:הגדרת דתי - מי שמקיים את השיטות הכי מקילות בשולחן - ערוך. (מי שעובר על השיטה הכי מקילה על אחד ! מהסעיפים בכל ד' חלקי שו"ע - הוא לא דתי באותו סעיף, אלא חילוני, וצריך לעשות תשובה) וזה קודם להכל.
כלומר: אם יגע לי שאלה של או להחמיר ולהיות חרדי/חסיד/גור, ובכך אני מוותר על ה'דתי' = "מויחל טובות", עדיף שתהיה דתי כל חייך ותסמוך על השיטות הכי מקילות בשו"ע, לך עם גי'נס וכיפה חצי שקל, ובלבד שלא תעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה.

מי שמדומיין משום מה שלעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה, זה פחות חמור מללכת כל החיים עם גינס וכיפה חצי שקל[*] - מתכבד להביא אסמכתאות לדבריו מפי ספרים ומפי סופרים.
-----------------------------------
[*]שלא יהיה אי הבנות: כתבתי נטו על ללכת כל החיים עם ג'ינס וכיפה חצי שקל, ולא כתבתי מילה על:
1. הנגרר/עלול להיגרר/קרוב לוודאי שיגרר מהליכה בלבוש זה.
2. מקרה ספציפי של אדם ספציפי בסיטואציה ספציפית, שנפסוק לו: "על תשנה את הלבוש החרדי - אפילו שהנגרר/עלול להיגרר/קרוב לוודאי שייגרר שתעבור על איסור תורה".
ב2 הסעיפים הנ"ל הסיבה פשוטה וברורה, עצם שינוי הלבוש מלבוש חרדי לג'ינס וכיפה חצי שקל - תביא/קרוב לוודאי שתביא לעבור על איסור-תורה במקרה הקל, ועל איסורי-תורה אין-ספור בכמות-ובאיכות במקרה החמור יותר רח"ל, כפי שעינינו רואות וכלות מה קורה אצל מי שמשנה את הלבוש המקובל בקהילתו.

אולם זה לא סותר את מה שכתבתי ואחזור שוב ושוב. כי מה אפשר לעשות שזה האמת, ונכון לרגע זה, לא מצאתי גדול אחד בישראל שסובר אחרת. (רק שמבחינה פרקטית- זה לא מציאותי כ"כ שאדם עם ג'ינס וכד' לא יעבור על איסור/י תורה ובלי ג'ינס וכד' כן יעבור רח"ל על איסור תורה)

זיסע יונגאלע כתב:עדיף שתהיה דתי כל חייך ותסמוך על השיטות הכי מקילות בשו"ע, לך עם גי'נס וכיפה חצי שקל, ובלבד שלא תעבור פעם אחת בחיים על איסור תורה.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' מרץ 22, 2015 2:12 am

ריבוי מצוות

וכעין זה [ואולי עדיפא מזה] אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה [מנחות דף מד א].

אגב אתה לא צודק גם בדבריך שהח"ח היה הראשון, המעלות התורה מנה את המצוות שמקיימים בעסק התורה, אבל גם הוא הרי לא היה "עמוד התורה בדורו" אלא רק מי שאחיו הגר"א אמר עליו שהוא חסיד אמיתי (לפי הסיפור).

וגמא לחיזור אחר המצוות בגלל מנינם ראה בביאור הגר"א בשנות אליהו פאה אהא דת"ת נגד כולם

א' דברי הגמ' במנחות הכוונה שמונה עשה שונים של מצוות תפלין, ואיכא לעיונא אי דמי לנידון דידן.
ב' הדברים המיוחסים לגר"א באמת זרים ומוזרים מכמה סיבות, וקשה לעלות על הדעת שזו הסיבה שת"ת כנגד כולם, וכיון שאין הדברים הנ"ל מכת"י של הגר"א אין לקבוע בזה מסמרות [הח"ח כמד' כן קיבל את הדברים הנ"ל והאריך בזה באיזה מקום]
ובעיקר הדבר נידון דידן היה על מצוות שונות ואילו הגר"א מיירי בקיום מצוות ת"ת הרבה פעמים.
ג' ובעיקר איסור לה"ר, כמד' שמבואר בח"ח בכמה מקומות דס"ל דאין עיקר חומרתו מצד עצמו, אלא משום שהוא הגורם הגדול למחלוקת ושאר איסורים דבן אדם לחבירו.
ד' ובעיקר נושא האשכול- במחשבה שנייה, באמת יש משקל גם לכמות המצוות והעבירות השונות, וגם לאיכותן, ויפה עשה פותח אשכול, רק שאדרבה ראוי להוסיף על דבריו שיש לתת משקל גם לאיכות.

בעניין הבחירות
א' הגרד"ל האריך להדיא בעניין הורה זקן וכו' וגם כתב מפורש שלא רק שהוא ובני חוגו לא יצייתו לגראמ"ש וסייעתו אלא ינסו לשכנע גם אחרים, [לא כאב לו עצם המחלוקת כפי שכתבו לעיל, אלא הצורה של בן תורה שיאבד את עדינות נפשו ויהפך להיות גברא אלימא, ואכן חכם עדיף מנביא ולצערינו כל חזיונו נתקיים במילואו]
ב' המחלוקת של הגראמ"ש עם הגרד"ל הייתה מה עדיף עבור בניין עולם התורה וכל אחד מהם הציג צד אחר של המטבע, גם מה שנזעקו רבני עדות המזרח בבחירות האחרונות עיקר טעמם כדי להעמיד את ההנהגה הספרדית, והבחירות הם רק היכי תמצי, לבי אומר לי שגם הגראי"ל שזעק "בנפשנו הדבר" כוונתו כדי להעמיד את ההנהגה הליטאית, וכו', גם ההתנגדות של הגרי"ע (הרב עדס) לתנועת ש"ס מתחילה (גם כאשר הגראמ"ש תמך בה בכל כוחו) הייתה משום שסבר שיש בזה הפסד לצביון של בני התורה הספרדים, וכו' וכו' - כל הנ"ל פשוט וברור אלא משום שאין מוסרים הכל אלא לצנועים, רבים מהמון העם לא תופסים את הנקודה המרכזית, של סוגית הבחירות.
ג' בעניין הח"ח יש הרבה מה להאריך וכבר כתבי שאיני מסכים עם דברי הגרמ"ש במלואם, אולם אני חוזר שוב אין מוסרים אלא לצנועים.
ד' אם כל הנמנע מלהצביע הרי הוא עובר בחילול השם [פחות קול אחד, אחרים כתבו שהרי הוא כמי שמצביע למפלגה חילונית] מדו"ע החזו"א והחו"ב נמנעו מלהצביע, ומה שכתבו כאן משום אדם חשוב, לא מהני מידי, וכי משום כך מותר לחלל שם שמים
[ מחמת שהיו כאן כמה רמיזות הנני לגלות שגם בבחירות השתא הצבעתי כדעת הגרד"ל ושאר ת"ח,]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר