פורים בבאר שבע

[גביר]

מדי שנה עולה בעיר האבות באר שבע ת"ו השאלה אם יש לחשוש ולנהוג בה פורים גם בט"ו, וכבר נתחברו כמה וכמה קונטרסים בנושא [הידועים שבהם הן קונטרסו של הרב אייל בן דוד, הטוען שיש לקרוא גם בט"ו, ושל הרב שמואל דביר, המתנגד לכך. שניהם תושבי באר שבע. אוסיף שכמה פעמים ראיתי את השניים דנים בשאלה זו בעל פה ומתווכחים באריכות] . למעשה המנהג הוא שרוב הציבור אינו חושש לכך אך יש כמה בתי כנסת שבהם קוראים מגילה גם בטו. מצו"ב בזה לינק לסרטון שהופק בידי מכון התורה והארץ העוסק בשאלה הנ"ל.
http://youtu.be/sdP8BkMLyl8

[הרוצה להחכים]

מספר יהושע מוכח שרוב ערי הכנענים היו מוקפים חומה [ובעצם כבר בתורה כתוב שהכנענים מתגוררים בערים בצורות, כגון בסיפור המרגלים]. ע"פ הגר"א ועוד מפרשים, כל הערים המוזכרים בנחלות השבטים היו כרכים מוקפים חומה. וא"כ תמה תמה אקרא למה לא נוהגים ברוב ערי הארץ, עכ"פ הערים הבנויות ליד תל עתיק, לקרוא בט"ו.
שמעתי שהרה"ג ר' נתן אורטנר רב העיר לוד קורא בט"ו בברכה, כיון שחישב ומצא שלוד המודרני בנוי על תלו של העיר לוד העתיק [שבגמרא מגילה דף ד או ה מובא מפסוק בדה"י שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון].
שמעתי שיש הקוראים בצפת בט"ו בלא ברכה מחמת ספק.
וכן ליד אשקלון ואשדוד כבר חשפו את החומות הפלשתיות העתיקות.
וכאן מבצבץ ועולה הקושיא, למה לא קוראים ברוב ערי הארץ בט"ו.
[וחקירה לביהמ"ד, האם נוכל להעזר בארכיאולוגים כדי להוכיח איזה עיר סמוך לעיר עתיק, ואיזה עיר עתיק היה מוקף חומה מימות יהושע, הרי לכאורה הראיות הם של מציאות, ולא ראיות תיאורטיות בעלמא, ובפרט שהפסוק מסייענו].

[עתניאל בן קנז]

רצו"ב קובץ מראשי פרקים שכתבתי לעצמי, אודות הנידון שעלה בעבר על העיר אשדוד.

אני משער שרוב הנימוקים שם מתאימים גם לבאר שבע, ושאר ערים שהוזכרו כאן.

[בברכה המשולשת]

לקראת פורים שעבר יצא ספר מקיף של הרה"ג יהודה זולדן המסכם וסוקר את כל הנכתב לגבי כל הערים בארץ בנושא זה
(ואגב, למיטב ידיעתי הרה"ג נתן אורטנר שלט"א קורא בלוד בברכה בי"ד ובט"ו בלי ברכה, אך אוחז שהפורים העיקרי הוא בט"ו, וכל זאת על פי פסק של הגרי"ש אלישיב זצ"ל)

[גביר]

הרב יהודה זולדן שליט"א אכן סוקר שם את חיבוריהם של הרב אייל בן דוד והרב שמואל דביר. השאלה האם כל עיר שנזכרה שם היתה אכן מקופת חומה נידונה בחיבוריהם של השנים. גם שאלת ההסתמכות על ממצאים ארכיאולגיים היא אחת מהנקודות המרכזיות בדיון ביניהם, נקודה מרכזית אחרת היא כוחו של המנהג. לענ"ד הדיון ביניהם חורג מכלל דיון הנוגע ליום אחד בעיר אחת ולו גם מרובה באוכלוסין[ ובוודאי אינו לעיכובא, ולכו"ע הקורא בי"ד בלב יצא י"ח] אלא נוגע בשאלות של שורשי הפסיקה - הסתמכות על ידיעות חיצוניות [ארכיאולגיות במקרה זו] וכוחו של המנהג [ר"י זולדן, שספרו מתרכז בשאלת קריאת המגילה, אינו מדגיש זאת, אך המעין בחיבוריהם של ר"א בן דוד ור"ש דביר או המשוחח עמם על כך בע"פ רואה ושומע זאת בעליל] ומכאן שיש בו עניין גם למי שמימיו לא היה ומן הסתם גם לעולם לא יהיה בבאר שבע בפורים.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ. כפי שכתבתי כבר באשכול אחר, כשגרתי באלעד היה אז דיון ער בעניין (מכוח נראה ללוד).
כשעברתי דירה לפק"ק א' ליד עיה"ק ש' תובב"א, שאלתי את מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי להחמיר בעניין קריאת המגילה כאן גם בט"ו והוא מנה לי מספר טעמים שלא להחמיר, וסיים שאעפ"כ מן הראוי היה להחמיר אילולי שהמנהג כאן היה לקרוא רק בי"ד ולכן אין לשנות ממנו

[הרוצה להחכים]

לענ"ד הדיון ביניהם חורג מכלל דיון הנוגע ליום אחד בעיר אחת ולו גם מרובה באוכלוסין ... וכוחו של המנהג .

איזה מנהג כוחו יפה לכאן???
ברוב הערים לא התגוררו יהודים כלל כמה מאות שנים והמנהג נשכח.
השאלה הוא איך נהגו יהודי אר"י עד הכיבוש המוסלמי והצלבני

[גביר]

המנהג שעליו דנים העוסקים בנושא בבאר שבע הוא זה שהיה מקובל מאז הכיבוש בתש"ח, שלאחריו יושבה בתחילה בניצולי שואה מעולי הונגריה, ואחר כך בידי עולים משאר ארצות, בייחוד מצפון אפריקה ומארצות המזרח [גם קודם לכן, מיום בנייתה של באר שבע מחדש בסוף ימי הטורקים ועד הפרעות, ישבו בה יהודים מעטים, רובם ככולם עזתים שהתגוררו בבאר שבע בימי המעשה ולשבתות שבו לביתם בעזה, ככל שעלה בידי לברר, לא ידוע מה היה מנהגם בפורים].

[הרוצה להחכים]

הערת אגב. הארכיאולוגים כבר מצאו את תלו של העיר באר שבע מתקופת האבות. האם זה סמוך ונראה לבאר שבע המודרנית?

[גביר]

שאלת מיקומה של באר שבע הקדומה שנויה במחלוקת בין החוקרים והדנים בשאלת קריאת המגילה מתייחסים גם לכך. אם התל הידוע כתל באר שבע, המרוחק מהעיר, הוא אכן באר שבע של האבות, כדעת חלק מהחוקרים, אין מקום להחמיר ולקרוא בטו, אך אם השרידים המצויים באזור התחנה המרכזית והשווקים, בשולי האזור הקרוי העיר העתיקה [שבאמת אינה עתיקה כלל ועיקר, והוקמה בידי הטורקים בשנת תרס"ט בערך], הם הם שרידיה של באר שבע שמזמן האבות, יש מקום להחמיר לקרוא גם בטו. מלבד זאת ישנו ויכוח, מהותי יותר, עד כמה יש להתחשב בדברי החוקרים לעניין הלכה.

[בברכה המשולשת]

כאמור לעיל, שאלה זו חדה בהרבה לגבי לוד

[גביר]

איך המנהג בלוד למעשה ואיך נוהגים ברמלה הסמוכה לה?

[בברכה המשולשת]

ברמלה איני יודע. בלוד אמר לי חבר ת"ח המתגורר שם שנים רבות נתפלגו בזה המנהגים: יש שקוראים רק בי"ד (חסידי חב"ד ורבים מהספרדים) יש שקוראים בשני הימים כחומרא (חלק מהאשכנזים וחלק מהספרדים) יש קוראים בשני הימים מדינא כספק ומברכים בי"ד (כך נוהג אותו ת"ח ועוד קהילות) ויש הנוקטים שהעיקר בט"ו אך מברכים בי"ד כי כך היה המנהג עד כה (הוראת המרא דאתרא הרה"ג נתן אורטנר בשם הגריש"א)

[ברזילי]

viewtopic.php?f=26&t=8723#p77814

[גביר]

מצו"ב קישור לשיעור חדש של הרב שמואל דביר שליט"א בנושא
https://www.youtube.com/watch?v=Mmcpx3586mg

[שיר ורננים]

ברמלה איני יודע. בלוד אמר לי חבר ת"ח המתגורר שם שנים רבות נתפלגו בזה המנהגים: יש שקוראים רק בי"ד (חסידי חב"ד ורבים מהספרדים) יש שקוראים בשני הימים כחומרא (חלק מהאשכנזים וחלק מהספרדים) יש קוראים בשני הימים מדינא כספק ומברכים בי"ד (כך נוהג אותו ת"ח ועוד קהילות) ויש הנוקטים שהעיקר בט"ו אך מברכים בי"ד כי כך היה המנהג עד כה (הוראת המרא דאתרא הרה"ג נתן אורטנר בשם הגריש"א)

בלוח א"י להגריי טוקוצינסקי זצ"ל מתיייחס לערים אלו ונוקט שקורים בהם גם בטו'

[בברכה המשולשת]

ברמלה איני יודע. בלוד אמר לי חבר ת"ח המתגורר שם שנים רבות נתפלגו בזה המנהגים: יש שקוראים רק בי"ד (חסידי חב"ד ורבים מהספרדים) יש שקוראים בשני הימים כחומרא (חלק מהאשכנזים וחלק מהספרדים) יש קוראים בשני הימים מדינא כספק ומברכים בי"ד (כך נוהג אותו ת"ח ועוד קהילות) ויש הנוקטים שהעיקר בט"ו אך מברכים בי"ד כי כך היה המנהג עד כה (הוראת המרא דאתרא הרה"ג נתן אורטנר בשם הגריש"א)

בלוח א"י להגריי טוקוצינסקי זצ"ל מתיייחס לערים אלו ונוקט שקורים בהם גם בטו'

מאז ימי הגרימ"ט התחדש הרבה בסוגיא

[הכהן]

מאז ימי הגרימ"ט התחדש הרבה בסוגיא

לשיטתו לא מתחדש כלום. בשכונת עץ חיים עדיין קוראים בי"ד...

[בברכה המשולשת]

לא קשור. זה שתי סוגיות שונות.

[גביר]

מן הדין לציין שבקריה החרדית, מיסודו של הרב בנימין בצרי זצ"ל, קוראים, על פי פסיקתו, גם בט"ו.

[גביר]

רב העיר, הרב יהודה דרעי, בפרסום מטעם הרבנות המקומית [בעמ' 4]-

http://www.mdb7.org.il/upload2/202203100948130.959.pdf

[גביר]

שיעור קצר של הרב שמואל דביר, מרבני שכונה ה' בעיר באר שבע, לדעתו יש לקרוא כאן מגילה רק בי"ד כנהוג ברוב בתי הכנסת בעיר -

https://www.youtube.com/watch?v=H2IwBj3wlF0