בוקה דאטמא כתב:ותו דיש לחוש טובא דלדעת כל הראשונים שנחלקו על רש"י ופירשו דאריח הוא הכתב הקצר והיינו הטור ד"ואת" ולבינה הוא הכתב הרחב והוא הטור דפרשנדתא, אזי אם האריך הואת והשווהו לשמות יש לומר דפסל בזה,
הצעתי הדברים כאן על שולחן מלכי רבנן ואולי יעלו ארוכה לעניין מוקשה זה, ברוך אשר יקים וכו'
בוקה דאטמא כתב:א. מניין לך שהלבינה צריכה להיות כפול מהכתב של שני הצדדים? ונניח וכן הוא, מניין להמציא שצריכה להיות כפול בדיוק ולא יותר? מה שיכול להיות היטב אם נניח לואת בצורתו המקורית.
אדרבה, במידה ואכן יש קפידא ההסתברות היא שדי בזה שהלבינה היא פי שתיים מהכתב ואין חשש במה שתהיה יותר משיעור זה, וכדחזינן בכל המגילות שנכתבו בהם בני המן עם עוד שיטות בעמוד.
ב. אין רמז לא בגר"א ולא במ"ב ש"נקטו לעיקר" את שיטת רש"י, לכל היותר ייתכן שפסקו להחמיר גם כשיטת רש"י, אבל ברור ופשוט שנהגו גם את שיטת ר"ת וכל הראשונים, שהרי מימות עולם הואת היה חצי מהפרשנדתא, וכמו שמצינו בכל המגילות הקיימות על פני תבל, אדרבא, הרוצה לשנות ולהפסיק להחמיר כר"ת עליו להביא ראיה למה נעזוב מנהג של כל הדורות.
זאת ועוד שהרי עינינו הרואות שבשירת הים לא נהגו כרש"י לא הגר"א ולא המ"ב, וע"כ או כביאור תלמיד הגר"א דשיטת רש"י היא אחרת ממה שהבין הגרח"ק או דבאמת לא נהגו כרש"י.
ראיה נוספת, לא מצינו אפילו בביהכ"נ לדרמן שבנביא שופטים בשירת ל"א מלכים יאריכו את האחד שבעמוד השני כך שישווה ל"מלך העי אשר מצד בית א-ל"(!) או ל"מלך דור לנפת דור".
לגבי דעת שאר ראשונים, מפורש בדבריהם שדחו שיטת רש"י מפני שיטת ר"ת.
בוקה דאטמא כתב:א. לגבי אם מעכב לר"ת וסייעתו לעשות האריח חצי לבינה או לא, הנה מלבד מה דכן הוא הסברא הפשוטה ועכ"פ אם כהגרח"ק דלרש"י הוא לעיכובא אין סברא דלר"ת לא יהא כן, מלבד כל זאת הרי איכא ראיה אלימתא דהוא לעיכובא והוא מדברי הרשב"א שהשיב לתלמידו בעל צרור החיים (עיי"ש בדרך השמיני סי' ב') על מנהג שנהגו לכתוב בשש שורות עשרת בני המן ומצד אחד של העמוד כתבו "ואת פרשנדתא" ומצד שני "ואת דלפון" וכן ע"ז הדרך, ושאל ע"ז לרבו הרשב"א והשיבו דבמקום שנהגו כרש"י כדאי הוא לסמוך עליו ע"כ, הרי שמשמע להדיא דלר"ת וסייעתו פסול בכה"ג וזה רק מטעם דבעינן אריח שהוא קצר ע"ג אריח ולבינה שהיא רחבה ע"ג לבינה.
וזו היא לענ"ד ראיה שאין עליה תשובה.
גם זו לטובה כתב:[ז] וצריך לדעת שאין בכ"ז נפקותא לענין דיעבד, משום דמגילה שחסרים בה תיבות כשרה, והקורא בה יצא ידי חובו [משום דקרא רוב בכתב]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים