הגר"ש וואזנר והגראי"ל שטינמן שליט"א - מצב התוה"ק בדורינו.

[זיסע יונגאלע]

הדגשה: מטרת האשכול היא אחת בלבד "כתית למאור ולא כתית למנחות"
[בספה"ק: אם אדם בשבירות לב "כתית", זה מעלה רק בתנאי שה"כתיתות" מביאתו להשתבח להתעלות - "למאור". אולם אם ה"כתיתות" ושברון הלב ממצבו הרוחני מביאו ל"מנחות" - למנוחה ורפיון, יאוש והזנחה של תוי"ש. הרי שכתיתה זו טובה שלא באה לעולם - אם זו תוצאותיה. ומוטב שימשיך ה"מכותת" לאכול בשמחה לחמו,
שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔ךָ וכו' יעו"ש. וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל:]
מכיוון וייתכן ויגיבו לגופו של דיון, וייתכן ויגיבו אמוציות בעלמא. (-שבעל ה'ניק' בינו לבין עצמו היה מודה שהאמת היא אחרת ממה שכתב באשכול) ע"כ כ"א כחכמתו יעשה.

וזה החלי בס"ד:
לפני שנים מספר עלה ברעיוני להוציא קונטרס שבשער שלו יהיו 2 תמונות עם ציטטות מעיתוני התקופה:
בצד אחד תמונת הגר"ש וואזנר שליט"א
ומתחתיה, ציטוט מהמודיע, מה שאמר למשלחת של "מאורות הדף היומי" :
"עוד לא היה דור כמו הדור הזה, שתורתו אומנתו".

בצד שני תמונת הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ציטוט מבקהילה מלפני מספר שנים, מה שאמר לאלו ששאלוהו איך להגביר את לימוד התורה בבין הזמנים.
ענה הגראי"ל: ע"י כסף. לדרבן כוללי בין - הזמנים. מבצעים. וכו'. שאלוהו: ומה עם תורה לשמה ? -
תגובת הגראי"ל: "מי לומד היום תורה לשמה" ?....

מה האמת ?

[זיסע יונגאלע]

דחוף להנהלת הפורום:
נא למחוק ולחסום מידית כל ענין פוליטי, שמדבר על אישיות מסוימת (גדול מסוים, רב מסוים, וכו')
ולהשאיר רק לגופו של דיון את השאלה:
מה האמת ?
האם איכשר דרא שתורתנו אומנתנו ?
או אנו בשפל המדרגה, לעומת דורות שלפנינו, שכמעט אין בנמצא תורה לשמה בדורינו ?

[זיסע יונגאלע]

מישהו שלח לי באישי:

מה הסתירה בין תורה לשמה לתורתו אומנותו - יכול שאדם שאינו עוסק אלא בתורה ואעפ"כ אין זה לשמה.

זה גופו השאלה:
איכשר דרא.
או
ירידת הדורות ?

[גם זו לטובה]

הדגשה: מטרת האשכול היא אחת בלבד "כתית למאור ולא כתית למנחות"
[בספה"ק: אם אדם בשבירות לב "כתית", זה מעלה רק בתנאי שה"כתיתות" מביאתו להשתבח להתעלות - "למאור". אולם אם ה"כתיתות" ושברון הלב ממצבו הרוחני מביאו ל"מנחות" - למנוחה ורפיון, יאוש והזנחה של תוי"ש. הרי שכתיתה זו טובה שלא באה לעולם - אם זו תוצאותיה. ומוטב שימשיך ה"מכותת" לאכול בשמחה לחמו,
שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔ךָ וכו' יעו"ש. וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל:]
מכיוון וייתכן ויגיבו לגופו של דיון, וייתכן ויגיבו אמוציות בעלמא. (-שבעל ה'ניק' בינו לבין עצמו היה מודה שהאמת היא אחרת ממה שכתב באשכול) ע"כ כ"א כחכמתו יעשה.

וזה החלי בס"ד:
לפני שנים מספר עלה ברעיוני להוציא קונטרס שבשער שלו יהיו 2 תמונות עם ציטטות מעיתוני התקופה:
בצד אחד תמונת הגר"ש וואזנר שליט"א
ומתחתיה, ציטוט מהמודיע, מה שאמר למשלחת של "מאורות הדף היומי" :
"עוד לא היה דור כמו הדור הזה, שתורתו אומנתו".

בצד שני תמונת הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ציטוט מבקהילה מלפני מספר שנים, מה שאמר לאלו ששאלוהו איך להגביר את לימוד התורה בבין הזמנים.
ענה הגראי"ל: ע"י כסף. לדרבן כוללי בין - הזמנים. מבצעים. וכו'. שאלוהו: ומה עם תורה לשמה ? -
תגובת הגראי"ל: "מי לומד היום תורה לשמה" ?....

מה האמת ?

איני מסכים כלל עם הדברים שהובאו בשם הגראי"ל ברור שיש למודים תורה לשמה
רגילים להביא הרבה ציטוטים בשמו מהסגנון הנ"ל [וידועים דבריו בכנס של עזר מציון בענין עמוד התורה מול עמוד החסד בדורינו] וצריך לדעת היטב מה כוונתו, [לפעמים אומר דברים סותרים והכל תלוי לגופו של ענין והשואל] ואכמ"ל

ברם בעיקר הדבר שיש דברים שאכשר דרא וישנם דברים שיש ירידת הדורות, וגם בזה יש חילוק בין גדול"י, מאיזה חצי כוס לעשות עסק. [וכבר הגר"י כהנמן התווכח עם הגרא"מ שך בענין "אכשר דרא"]

[זיסע יונגאלע]

אמנם מש"כ כת"ר:

ברור שיש למודים תורה לשמה

לענ"ד זה צע"ג,
של כמות הנ"ל, לעומת כמות רבבות הלומדים דממלאי ספסלי דבי מדרשא דדורינו.

עיין viewtopic.php?f=17&t=20797
והלא החזו"א עצמו כתב שם בפ"ג סי"ח

"...מיעוט התלמידים בדורינו, והשרידים,,,מעטים וספורים המה,,,,לשקוד על השרידים היחידים האלה שלא ידח ממנו נדח"

לפי הבנתי העניה: (וסליחה אם אני מרגיז מישהו),
שורה זו בדיוק מבהירה מדוע החזו"א ראה לנכון לקחת רשימה גדולה של מאמרי חז"ל,
לפרוס אותה לכל אורך פ"ג שם.
ולסדרם בצורה כזו ש: הגדרת "תלמיד חכם" היא כפי שהקורא יבין את דברי הרמ"א ביו"ד סי' רמ"ג ס"ב. שהביא שם החזו"א.

ייתכן, שאם החזו"א היה בדורינו (וכמובן באותה מידה מנהיגי דורינו שליט"א עושים ככל אשר לאל ידם לעשות בשביל להגדיל תורה ולהאדירה)
לאור המצב המתואר לעיל בשם הגר"ש וואזנר, והגראי"ל שטיינמן, היה החזו"א עורך את פרק ג' בצורה הפוכה בדיוק. את מאמרי חז"ל וסידורם בפרופורציותם ובלשונו הזהב של החזו"א, היה הלומד בפרק ג' מגיע לפסק הרמ"א הנ"ל עם הבנה שונה לחלוטין.

זה לא נקרא תלמיד חכם.
רק זה נקרא תלמיד חכם.

מה סבורים חו"ר פורומינו שליט"א?

[עתניאל בן קנז]

הערת אגב, שהיא מחצית תשובה...

שמעתי מהר"ר מיכל זילבר שליט"א, שבכל מקום שמופיע בש"ס "איכשר דרא" זה מופיע בלשון 'בתמיה'. ולעולם לא בניחותא כדרך שהציבור רגיל לצטט...

[נוטר הכרמים]

הערת אגב, שהיא מחצית תשובה...

שמעתי מהר"ר מיכל זילבר שליט"א, שבכל מקום שמופיע בש"ס "איכשר דרא" זה מופיע בלשון 'בתמיה'. ולעולם לא בניחותא כדרך שהציבור רגיל לצטט...

viewtopic.php?f=17&t=5904&p=50863&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA#p50660

[נוה הלבנון]

אין פה שום סתירה.
כעין 'איכות' ו'כמות'.

[מביט ומקשיב]

שמעתי פעם בשם ראש ישיבה שעדיף שבחור ילמד עבור כסף כי בזמן זה הוא לא לומד עבור כבוד או תחרות וכו ....

[אורך רוח]

א. אין שום סתירה ואין שום קשר בין שתי המימרות, יתכן אדם שתורתו אומנותו אך היא אינה לשמה כלל, כגון שלומד מחמת אי נעימות ממשפחתו וסביבתו הקרובה, דבר המצוי מאד במחוזותנו.
ב. דלימוד לשמה יש דרגות רבות, וכוונת מרן הגראי"ל שליט"א דאין אדם הלומד ללא שום פניות ונגיעות, אך ודאי דכמעט כל אחד לומד ברמה קטנה של "לשמה".

[זיסע יונגאלע]

א. אין שום סתירה ואין שום קשר בין שתי המימרות, יתכן אדם שתורתו אומנותו אך היא אינה לשמה כלל, כגון שלומד מחמת אי נעימות ממשפחתו וסביבתו הקרובה, דבר המצוי מאד במחוזותנו.

אמת.

ב. דלימוד לשמה יש דרגות רבות,

אמת.

וכוונת מרן הגראי"ל שליט"א דאין אדם הלומד ללא שום פניות ונגיעות, אך ודאי דכמעט כל אחד לומד ברמה קטנה של "לשמה".

קרוב לאמת.

אמנם זה גופא שאלתי בפתיחת האשכול:
בדור כזה - שאינו כדורו של החזו"א - ואין בדורינו "מיעוט התלמידים, והשרידים".
אלא ההיפך הגמור: "דור שתורתו אומנתו" 'יותר מהדורות שלפנינו'.

כאן מגיע השאלה הנוקבת : מה האמת ?
אה"נ שכל גדול"י אוחזים פה אחד (כמובן לא שאלתי אחד אחד מגדול"י, אולם מחלק שמעתי ברורות, ואילו משאר גדול"י - לפום ריהטא נראה לי שאין הוו"א של מחלוקת בנקודה זו) שאם עומדת לפנינו שאלה: מבין 2 אפשרויות, או לימוד כמו התורה בדורינו, שלא לשמה. (או בניסוח העדין (והמכובס): "רמה קטנה של לשמה"). או לא ללמוד כלל. כו"ע מודי שעדיף הלימוד דדורינו כפי שהוא ולהגביר עוד ועוד את עולם התורה. (ופשוט ואצ"ל מול הסט"א והמסטינים, משונאי ישראל, גויים ו/או תינוקות שנישבו, חובשי כיפות ושאינם, שאינם מסוגלים לעכל את הפריחה האדירה ברוך ה' של עולם התורה בדורינו, ומנסים בכל האמצעים העומדים לרשותם לעקור את הכל,רח"ל).
אמנם, אם השאלה העומדת לפנינו אינה השאלה של הקטע הקודם. אלא השאלה אל אלו שבין כה וכה ממלאים את ספסלי דבי מדרשא [ואליבא דהציטוט מהגר"ש וואזנר: באופן חסר תקדים]. האם הם רשאים להסתמך על ההגדרה [הנבובה ?!?] שהם "לומדי תורה" "תלמידי חכמים" וההגדרה הבומבסטית: "העולם [הגשמי] עומד על "עולם התורה" שלהם" ?
על חלק זה בדיוק, החזו"א [ויבדלחט"א הגרש"ו והגראי"ל ושאר גדול"י שליט"א] היו משקיפים ורווים נחת מ"עולם התורה" דה'תשע"ה ? או היו משקיפים ופולטים אנחה קורעת לב: "זה נעבעך נקרא: עולם התורה" ?
------------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שמגיע טיפש ומנסה להטות את כיוון האשכול לאמוציות מגזריות. [הן מתובנותיו ובלשונו של בעל הניק, והן מציטוט מספרים וכדו' עפ"י הבנתו של בעל האמוציות שנפגע מניסוח הדברים], אצטט כאן קטע מהתכתבותיי עם כמה ת"ח מופלגים:

הערה 15: דברי הגרצ"י אברמוביץ זצ"ל אלינו כשעלינו אליו בחצור בחול המועד לפני כעשור: "ידוע היה לי תמיד הווארט של הרר"ב מפשיסחא זי"ע "ורוממתנו מכל לשון" היינו שאין לשון, אין שפה, ואין מילים, שיכולות בכלל לתאר את הגדלות של היהודים. ע"כ. השנה קיבלתי "הגדת מעתיקי השמועה" מגדולי ליטא, ואני רואה את הווארט הזה בדיוק מהסבא מסלבודקא/נובהרדוק/קלם [? לבדוק]. אתה רואה מזה דבר אחד: כל ההערליכע יודן הגיעו לאותו מקום, כזאת דרך, כזאת דרך, דרך של פולין, של ליטא, של רוסיא, של ספרד, של צפון אפריקא, של גרמניה, של ארצ"י, כולם בסוף הגיעו לאותו מקום. מי שחיפש את האמת – הגיע אליה. מי שחיפש את האייבישטר – הגיע אליו". ע"כ דברי הרב זצוק"ל.

על הערה 15 זו הגיב הג"ר שאול אלתר שליט"א:

היסוד נכון, אבל מזה אין ראיה כמובן.

אי לכך, אבקש לא להזכיר שום ענין מגזרי, אלא לגופו של דיון:
"עולם התורה" האם הוא לא בזיון אחד גדול, שכולם [מלבד בודדים] אין להם בעולמם אלא ד' אמות של קריירה תורנית ?
ואילו להשתדל לעשות משהו בענין ה"לשמה", לא משקיעים אפילו חצי אחוז [בזמן, אנרגיות, ובעיקר תשומת-לב] ממה שמשקיעים בחלקים אחרים בתורה [כגון מצוות מעשיות: אתרוג מהודר, אוכל בכשרות מהודרת, הקפדה על אין ספור חלקים בתורה שבהם דורינו שליט"א מצטיין ב"פרומיותו", ומזניח את "הלשמה" למימדים מינוריים ומזעריים ?

[זיסע יונגאלע]

כששוחחתי לפני שנים עם הג"ר נפתלי נוסבוים שליט"א, ואמרתי לו ההגדרה דלעיל: "אין לו בעולמו אלא ד' אמות של קריירה תורנית" לא פסק פומיה מחוכיה כולא יומא...
עכ"פ ציטוט מתוך הסכמתו לספר "תנה בני ליבך לי" ח"א (יש באוצר)

הסכמת הרה"ג ר' נפתלי נוסבוים שליט"א
אב"ד בביד"צ שע"י ישיבת אהבת שלום
וראש ישיבת חיי משה ירושלים

...ומובא בשם הרבי ר בונים מפשיסחא זי"ע אשר על אף שהדורות מתמעטים והולכים, ואנו בבחינת עקביים ושפלים עד למאד, בכל זאת טהרת הלב של בנ"י מתחזקת וגוברת כל מה שמתקרבים לגאולה, אך צריך לזה התעוררות לעורר הלבבות ולחזקם.
....

[לע"ע לא מצאתי דברי הרר"ב במקורו, אם מישהו ימצא יעלהו לטובת חו"ר פורומינו שליט"א].
לאור הנ"ל השאלה רק יותר מתחדדת:
אליבא דהנ"ל צריך להיות "איכשר דרא" [-במובן חיובי] וטהרת הלב רק גוברת מיום ליום. (ומהזמן שהרר"ב אמר זאת כבר עברו כמאתיים שנה, וא"כ) ה"לשמה" היה צריך לגדול יותר ויותר מהדורות שלפנינו ? ודלא כביטויו הכואב של הגראי"ל שליט"א ?

[זיסע יונגאלע]

התכתבות מהאישי:

וע"ז נאמר הוי דן את כל האדם..

אמת.
זה כלפי אחרים.
אולם כלפי עצמי, נאמר מימרות בחז"ל חריפות עד למאוד. [כש"עד למאוד" כוונתי: עד דרגה שאוכל לזרום עמה בכיף].

וכאן בפורום אני מקיים מה ששמעתי פעם מהגה"ח ר' שמואל יעקב איידלס זצ"ל שציטט מספר ווארט שהוא חי עמו,("הוא היה אומר") (הוא לא זכר את שם הספר, רק אמר לי אחד ליטווישע כתב ווארט חזק מאד):

עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות

עשה לך רב - היינו רבי שהוא מעתיק השמועה מהדור הקודם אליך. ואל רבי זה היחס הוא יותר בכיוון של "אם קבלה היא נקבל" ופחות (אם בכלל) בכיוון של "אם לדין יש תשובה".
וקנה לך חבר - חבר ברמה שלך, שאיתו אתה מחדד ענינים, ללא משוא פנים, "שני ת"ח המחדדין זה את זה בהלכה", "נעשין שונאין זה לזה - ואת והב בסופה".
והוי דן את כל האדם לכף זכות - היינו לכל שאר האנשים, אין מילה אחת של ביקורת, רק מילים טובות, כולם לכף זכות, על כל נקודה וענין שעם חברך אתה מותח ביקורת הדדית חריפה ללא משוא פנים - בנקודות וענינים אלו בדיוק היחס ל'לכל האדם' הוא אך ורק לכף זכות.

[נהר שלום]

הדגשה: מטרת האשכול היא אחת בלבד "כתית למאור ולא כתית למנחות"
[בספה"ק: אם אדם בשבירות לב "כתית", זה מעלה רק בתנאי שה"כתיתות" מביאתו להשתבח להתעלות - "למאור". אולם אם ה"כתיתות" ושברון הלב ממצבו הרוחני מביאו ל"מנחות" - למנוחה ורפיון, יאוש והזנחה של תוי"ש. הרי שכתיתה זו טובה שלא באה לעולם - אם זו תוצאותיה. ומוטב שימשיך ה"מכותת" לאכול בשמחה לחמו,
שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔ךָ וכו' יעו"ש. וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל:]
מכיוון וייתכן ויגיבו לגופו של דיון, וייתכן ויגיבו אמוציות בעלמא. (-שבעל ה'ניק' בינו לבין עצמו היה מודה שהאמת היא אחרת ממה שכתב באשכול) ע"כ כ"א כחכמתו יעשה.

וזה החלי בס"ד:
לפני שנים מספר עלה ברעיוני להוציא קונטרס שבשער שלו יהיו 2 תמונות עם ציטטות מעיתוני התקופה:
בצד אחד תמונת הגר"ש וואזנר שליט"א
ומתחתיה, ציטוט מהמודיע, מה שאמר למשלחת של "מאורות הדף היומי" :
"עוד לא היה דור כמו הדור הזה, שתורתו אומנתו".

בצד שני תמונת הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ציטוט מבקהילה מלפני מספר שנים, מה שאמר לאלו ששאלוהו איך להגביר את לימוד התורה בבין הזמנים.
ענה הגראי"ל: ע"י כסף. לדרבן כוללי בין - הזמנים. מבצעים. וכו'. שאלוהו: ומה עם תורה לשמה ? -
תגובת הגראי"ל: "מי לומד היום תורה לשמה" ?....
לא נראה לי שראוי לנו להתערב בדיונים של גדולי הדור (מצטרף לדבר חכם "זיסע יונגאלע").

מה האמת ?

לא נראה לי שראוי לנו להתערב בדיונים של גדולי הדור (מצטרף לדבר חכם "זיסע יונגאלע").

[נוה הלבנון]

"
[בס

לא נראה לי שראוי לנו להתערב בדיונים של גדולי הדור (מצטרף לדבר חכם "זיסע יונגאלע").

גם אני מצטרף.
כשאני רואה דיון בין הקצות לנתיבות, אני סוגר את השו"ע ואומר: לא ראוי לי להתערב בדיונים של גדולי הדור.

[אורך רוח]

"
[בס

לא נראה לי שראוי לנו להתערב בדיונים של גדולי הדור (מצטרף לדבר חכם "זיסע יונגאלע").

גם אני מצטרף.
כשאני רואה דיון בין הקצות לנתיבות, אני סוגר את השו"ע ואומר: לא ראוי לי להתערב בדיונים של גדולי הדור.

הבל הבלים, מותר להביע את דעתנו והבנתנו, אך תמיד אנו צריכים לזכור את קוטננו אל מול אותם גדולים, אך כל זה לא מונע מאיתנו לחשוב ולנסות להבין או לא להבין את דעת גדולנו.

[נוה הלבנון]

למי התכוונת להגיב?

[זיסע יונגאלע]

למי התכוונת להגיב?

לפי הבנתי הרב 'אורך רוח' התכוון להגיב להרב 'נהר שלום' ולא להרב 'נווה הלבנון'.
מכל מקום, אני פתחתי את האשכול במטרה המוצהרת שכתבתי בהודעה הראשונה.
או במילים אחרות:

ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות

[היא שיחתי]

ההתחסדות והקרומקייט כבר עברו את סף הדימיון
כבר אסור לדון לגופו של נושא
צריך לדון לגופו של צדיק פלוני 'ולברר מקחו' והדיון הוא אם מותר 'להתערב בין גדולי הדור'

תתחילו לחשוב לבד


לחילופין ניתן למחוק את שמות הצדיקים ולכתוב צדיק א' אומר כך צדיק ב' אומר כך ומייד לגשת לטיפול

[זיסע יונגאלע]

ההתחסדות והקרומקייט כבר עברו את סף הדימיון
כבר אסור לדון לגופו של נושא
צריך לדון לגופו של צדיק פלוני 'ולברר מקחו' והדיון הוא אם מותר 'להתערב בין גדולי הדור'

תתחילו לחשוב לבד


לחילופין ניתן למחוק את שמות הצדיקים ולכתוב צדיק א' אומר כך צדיק ב' אומר כך ומייד לגשת לטיפול

קיבלתי.
אני מחליף את הכותרת.

[נוה הלבנון]

ההתחסדות והקרומקייט כבר עברו את סף הדימיון
כבר אסור לדון לגופו של נושא
צריך לדון לגופו של צדיק פלוני 'ולברר מקחו' והדיון הוא אם מותר 'להתערב בין גדולי הדור'

תתחילו לחשוב לבד


לחילופין ניתן למחוק את שמות הצדיקים ולכתוב צדיק א' אומר כך צדיק ב' אומר כך ומייד לגשת לטיפול

לו היה מקש 'לייק' הייתי לוחץ עליו כעת.

[נהר שלום]

הבל הבלים, מותר להביע את דעתנו והבנתנו, אך תמיד אנו צריכים לזכור את קוטננו אל מול אותם גדולים, אך כל זה לא מונע מאיתנו לחשוב ולנסות להבין או לא להבין את דעת גדולנו.

איני מסכים כלל עם הדברים שהובאו בשם הגראי"ל ברור שיש למודים תורה לשמה

זה וכדו' הם לא לזכור את קוטננו..

[זיסע יונגאלע]

איני מסכים כלל עם הדברים שהובאו בשם הגראי"ל ברור שיש למודים תורה לשמה

זה וכדו' הם לא לזכור את קוטננו..

הרב נהר שלום שליט"א.
היה כאן קטע שנמחק ע"י ההנהלה -ובצדק- לאור בקשתי השניה באשכול זה. עיי"ש.
כוונת הרב אורח רוח, לא לדמות את עצמו לרגע להגראי"ל שליט"א.
אלא לומר כפי שכתבו בהודעה שנמחקה שהגראי"ל דיבר בהקשר אחר וכפי שהובאר לעיל.
הרב אורח רוח סבור שכך בדיוק דעת הגראי"ל :שברור שיש הלומדים תורה לשמה. וכו'.

מכל מקום, גם אורך רוח וגם נווה הלבנון וגם אני וכמדומני גם אתה. תסכים לדון לגופו של דיון לפי הכותרת שניסחתי עכשיו בהודעה זו .

[כנסת ישראל]

כשבקשו מהגראי"ל לעשות סדרים בזמני רפיון כפורים וכדומה תמורת מלגה סירב ואמר מתי ילמדו לשמה?
ולעומת זאת בישיבת בין הזמנים הורה לתת תשלום כנהוג, כי לולי זה לא ילמדו.
האם מישהו מכיר ישיבת בין הזמנים שלא נותנים מלגה והציבור מגיע?