נוטר הכרמים כתב:ומי חותנו?
מלך זקן וכסיל כתב:נוטר הכרמים כתב:ומי חותנו?
האדמו"ר מקאסין
איש_ספר כתב:בצוואה שניתן קישור אליה, מקלל המנוח (בעמ' 39) את הרב המקומי ר' סיני פרנקל בברכה הלבבית: ימח שמו, ומכנהו ס"מ. גם בספריו שיחות מוהרא"ש חירף וגידף ואותו כאחד הריקים. בכ"ז כאן יש חידוש. לא ראיתי מעולם צוואה שבה המנוח נפרד בנאצות שכאלה. אין לי מושג מי היה מוהרא"ש, האדם - והפני מנחם בכללם - יראה רק לעינים, וה' יראה ללבב. גם נוסח המצבה שהמנוח ביקש לרשום על עצמו הוא חידוש גדול.
הנאמן בפקדונו כתב:אולי מישהו יכול להעלות בג'מבו מייל לתועלת החסומים?
הנאמן בפקדונו כתב:אולי מישהו יכול להעלות בג'מבו מייל לתועלת החסומים?
גאולה בקרוב כתב:בתגובה לדבריו המצערים איש ספר, מכובדנו היקר:
לא מדובר באיזה אדם אנונימי [מה הכוונה "אין לי מושג מי היה"?], הספרים והקונטרסים והמעשים מפורסמים, ומה מקום הספק כאן על מהותו של מוהרא"ש, כפי שהוצג, לא ידעתי ותמהני עד מאד.
הצוואה כולה ספוגה כמובן יראת שמים, אמונה וצדקות. כב' לקח משם עמוד אחד, שבו מפורט בדיוק הסיבות התורניות (!!) והמעשיות מדוע יוצא בשצף קצף נגד אותו רב. אי אפשר לכתוב דברים נגד הצדיק הנפטר ולהעלים סיבת הדבר, עכ"פ לפי שיטתו [אני הקטן ודאי לא מכריע, כשאיני מכיר כלל את הרב המקומי ולא שמעתי שמו עד הרגע הזה], גם אם מוכח לכבודו שהוא טועה גמור, מה שלא שמעתי.
ועל העיקר באתי:
אין כמעט מי מגדולי ישראל ואפילו הענקים שלא תוכל למצוא איזו נקודה "רעה" לשיטתך ושם להתלות ביחסך לאותו גדול. נתאר לעצמנו אחד מראשי ישיבות פונבז' שחר פטירתו בזה יתלו, במחלוקתו בישיבה. כל אחד מבין שהוא עשה לשיטתו לשם שמים, וגם אם טעה- זה אינו העיקר במעשיו ודמותו. "ואשרי מי שזיכך את נפשו בקדושת המצוה של בצדק תשפוט עמיתך" (אגרות הראי"ה), כש"כ כלפי צדיקים וגדולים!
ונצדק קודש. זיע"א.
גאולה בקרוב כתב:ובענין הלימוד מצדיק:
מרן הראי"ה זצ"ל בענוות קדשו הנוראה כתב בפנקסיו, ואח"כ נדפס ב"חדריו" עמ' קסב: "בודאי אין העולם יודעים את ערכי, את עומק שכלי, את רוחב הקפת דעתי, כשם שאינם יודעים את חסרונותי, את שפלותי, את פגמי, ואת חסרון ידיעתי. מ"מ אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי, היו נוהרים אחרי, מתאבקים בעפר רגלי, ומצפים היו לכל תנועה מתנועותי ללמוד מהם דעת ואור חיים"
גאולה בקרוב כתב:אתם- משחקים באש של כבוד ת"ח וצדיק ומנהיג עדה מפוארת ומחזק רבבות ישראל.
וא"כ אנא ואנא להפסיק.
הבטחתי כתב:כשם שעוון גדול הוא לבזות ת"ח, מצד שני עוון גדול הוא לכבד ולייקר את אלו שאינם ראויים להתכבד בכבודה של תורה, ובזיון גדול הוא לתורה כשחולקים כבוד על שמה למי שאינו ראוי.
גאולה בקרוב כתב:כאן נדבקים כולם לסוגיה אחת של הרב המקומי, עושים ממנו הנרדף, מה שכבר הערתי נגד זה מהחזו"א, וזו תמונת הכל.
אומר פשוט:
אני מנסה להרבות כבוד תורה. ח"ו טעיתי, מה שודאי לי שלא, אבל נניח לשיטתכם- לא אסון.
אתם- משחקים באש של כבוד ת"ח וצדיק ומנהיג עדה מפוארת ומחזק רבבות ישראל.
וא"כ אנא ואנא להפסיק.
גאולה בקרוב כתב: נתאר לעצמנו אחד מראשי ישיבות פונבז' שחר פטירתו בזה יתלו, במחלוקתו בישיבה. כל אחד מבין שהוא עשה לשיטתו לשם שמים, וגם אם טעה- זה אינו העיקר במעשיו ודמותו. "ואשרי מי שזיכך את נפשו בקדושת המצוה של בצדק תשפוט עמיתך" (אגרות הראי"ה), כש"כ כלפי צדיקים וגדולים!
ונצדק קודש. זיע"א.
מרן הראי"ה זצ"ל בענוות קדשו הנוראה כתב בפנקסיו, ואח"כ נדפס ב"חדריו" עמ' קסב: "בודאי אין העולם יודעים את ערכי, את עומק שכלי, את רוחב הקפת דעתי, כשם שאינם יודעים את חסרונותי, את שפלותי, את פגמי, ואת חסרון ידיעתי. מ"מ אם היו רבים מכירים את פנימיות הטוב המהותי שמאיר בקרבי, היו נוהרים אחרי, מתאבקים בעפר רגלי, ומצפים היו לכל תנועה מתנועותי ללמוד מהם דעת ואור חיים"
אהובינו הרב גאולה, זאת לא החקירה, ואין שום מקום לחקירה, התופעה של אדם שנפרע מאויביו בצוואתו, או שמילותיו האחרונות היו חיסול חשבונות עם זולתו, מצויה רק בכתבי אלתר דרויאנובער זיע"א. אין ספק שלמוהר"ש ישנם זכויות רבות, בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. אבל ההפלגות שהפליג הוא על עצמו ושהפלגת אתה עליו, היו בעוכריו. הרב קוק, לא היה עולה על דעתו להדפיס מה שציטטת בשמו, ותמה אני על עצמי איך נתת יד להשוואה שכזו, שהיא מופרכת מכל צד שהוא.גאולה בקרוב כתב:זאת בדיוק החקירה, מי הרודף ומי הנרדף, וכבר כתב החזו"א באמו"ב שאין הדבר מוכרע ע"פ נטיית לב האדם ברחמים אלא ע"פ ההלכה, ודוגמתו מ"ומודה ר"ה במקרי דרדקי".
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 343 אורחים