בברכה המשולשת כתב:בדקתי את זה אצלנו וראיתי שבחורף, כשיש אבות ובנים מיד אחרי ערבית, לא עושים מלאכה עד אחרי זמן ר"ת
אני מבין שהנשים אצלך אינן חלק מהציבור בכלל...
בברכה המשולשת כתב:בדקתי את זה אצלנו וראיתי שבחורף, כשיש אבות ובנים מיד אחרי ערבית, לא עושים מלאכה עד אחרי זמן ר"ת
עזריאל ברגר כתב:הכלל בידינו הוא "בקעה מצא וגדר בה גדר" - במקום שיש חשש לפגיעה בכבוד השבת שם צריך להדר יותר, ואילו במוצ"ש נוהגים כפי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל, כי לא רוצים להיות "הכסיל בחושך הולך" אם נקבל שבת לפי דעה אחת ונוציא לפי דעה אחרת, ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
הסיבות שהזכרתי אינן נוחות בלבד אלא כבוד שבת וכבוד התפילה וכו'.
עזריאל ברגר כתב:אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.
אילו היינו פוסקים כר"ת - היינו גם מקבלים את השבת יותר מאוחר, והיה יותר זמן ביום שישי, אבל להחמיר כשתי השיטות - עליו הגמרא אומרת הכסיל בחושך הולך!
עזריאל ברגר כתב:אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.
עזריאל ברגר כתב: אילו היינו פוסקים כר"ת - היינו גם מקבלים את השבת יותר מאוחר, והיה יותר זמן ביום שישי, אבל להחמיר כשתי השיטות - עליו הגמרא אומרת הכסיל בחושך הולך!
עזריאל ברגר כתב:אז חצי מעם ישראל (בערך) הם נשים, וכשתצרף אליהם אפילו גבר אחד - כבר קיבלת שאין רוב ציבור יכול לעמוד בגזירה...
ביני עמודי גרסי כתב:עזריאל ברגר כתב:אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.
איפה ראיתה כן?
עזריאל ברגר כתב:אם לא הוכרעה - אולי יש מקום לדבריך.
אם אנחנו נוקטים שמרן הבית יוסף חזר בו בהלכות מילה ממ"ש בהלכות שבת - הרי שהוכרעה המחלוקת.
עזריאל ברגר כתב:בקיצור: כמעט בכל בית כנסת שהתפללתי בו ערבית במוצ''ש - ראיתי שמתפללים בדיוק בצאת שבת של הלוחות!
עזריאל ברגר כתב:בהרבה בתי כנסת מהנ"ל - עושים הבדלה מיד אחרי ערבית, והנר הוא לא נר-ששבת...
עזריאל ברגר כתב:אתה מדבר על בתי-כנסת חרדיים שבהם רוב הקהל תלמידי-חכמים,
ואני מדבר על המון העם.
לייבעדיג יענקל כתב:שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.
מאירים א כתב:מלבב כתב:הבל הבלים, אפילו לקולא בערב שבת כתבו כל האחרונים חוץ מהמנחת כהן שהזמן של איסור מלאכה הוא לא לפני ג' מיל ורביע אחר השקיעה.
מי מה כל האחרונים? זאב שכטר?
יואל שילה כתב:הגדרתי אחרת
אין כאן 'שלש סיבות', אלא סיבה אחת ושני סימנים
הכסיף איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, וגם ג' רבעי מיל איננו סיבה אלא סימן לחשיכה, איזו חשיכה - זו שנראים בה הכוכבים [כשאין עננים], שהרי הלימוד מהפסוק הוא רק לג' כוכבים, ועם הלימוד הזה דחו את הלימוד האחר שהוצע 'למחשיך ובא קרא לילה'.
כך שכל הסימנים אמורים להצביע על הסיבה, שהיא הכוכבים, וממילא הכוכבים הם העיקר
ולומר שלר"ת אתי שפיר הכסיף וד' מילין ורק צריך ליישב את הכוכבים - משמעותו שזו שיטה דחוקה [כמובן רק לפי הביאור שר"ת עצמו כלל לא הסתפק בג' כוכבים אלא בד' מילין מהשקיעה הנראית, מה שלענ"ד לא נכון בדעתו ר"ת, כמש"כ לעיל].
הביאור שג' כוכבים הם סתם איזה כוכבים ערטילאים שאי אפשר לזהות ללא רוח הקודש או עכ"פ בקיאות יוצאת דופן - הוא ביאור מאד מאד מוזר, למרות שכך כתב המהר"ף.
אני מזכיר שגם נוגה, שבחלק מהזמן הוא הכוכב הכי מאיר בשמים לאחר השמש והירח - בתחילה נראה קטן, ורק כשמחשיך הוא נראה במלוא אורו.
סדר הדברים צריך להיות שיוצאים אלף כוכבים, ורק לאחר מכן פתאום יוצאים עוד שלשה כוכבים שאיש כלל לא יכול לשים לב אליהם - ורק זו הסיבה הברורה שכולם יודעים שכעת הוא לילה ולא לפני כן.
אם זה לא דחוק - מה זה 'דחוק'?
הזמן שבערך נראים בו ג' כוכבים קטנים, כלומר שברור שהוא לילה - בעירו של ר"ת הוא 43 דקות לאחר השקיעה בימי השוויון, [ובחורף 49, ובקיץ 57 דקות אחר השקיעה] - ולא מופקע בעיני שלזמן ארוך כזה ר"ת קרא ד' מילין, למרות שאם היה מפעיל שעון חול היה נוכח שזה עדיין לא באמת ד' מילין [בא"י מקסימום זמן זה הוא 37 דקות בקיץ].
מלבב כתב:כשמונים אחוז מהכוכבים יוצאים אחר ד' מיל.
מלבב כתב:עכשיו ראיתי עוד ראיה דלא כשיטה המגוחכת מדברי הר״מ קזיס בחידושיו לשבת שכתב שהחמה כשנכנסת לרקיע נתכסה קודם חלק התחתון ועד שנכנסת כולה נתכסה לגמרי וכן בנץ החמה בבוקר, והזמן משנכנסת כולה ברקיע עד שעוברת עובי הרקיע הוא שעה וחומש ואז הוא צאת הכוכבים עכ״ל בערך, הרי שמדבר משקיעת החמה המקובלת שהרי כתב שנתכסה קודם חלק התחתון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 182 אורחים