יש מבינים באסטרונומיה הלכתית?

[אפרקסתא דעניא]

שתי שאלות:

א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!

ב. לאלו שחולקים על בעה"מ בסוגיית קו התאריך (בלא להכנס לשאלה האם אלו ראשונים או אחרונים שמפרשים כך ראשונים כאלו ואחרים) - מה הסיבה לכלל הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש"?

[צופר הנעמתי]

א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!

ראש השנה הוא ראש החודש היחיד שנקבע עפ"י המולד. שאר החדשים נקבעים ממילא עפ"י סדר של 29 יום ו30 לסירוגין ומרחשון כסלו גמישים כדי להסתדר עם מולד ראש השנה הבא. בחודשים שאחריהם יכולה להגרם סטיה של יום יומיים מהמולד בגלל זה.

[סכינא חריפא]

א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!

ראש השנה הוא ראש החודש היחיד שנקבע עפ"י המולד. שאר החדשים נקבעים ממילא עפ"י סדר של 29 יום ו30 לסירוגין ומרחשון כסלו גמישים כדי להסתדר עם מולד ראש השנה הבא. בחודשים שאחריהם יכולה להגרם סטיה של יום יומיים מהמולד בגלל זה.

ועדיין לא נתבאר הא גופא אמאי, כלומר במה נתיחד חודש תשרי להקבע עפ"י המולד, וי"א דהיינו משום תקנת המועדות, כלומר שהוא חוכא בעיני האנשים לקבוע ר"ה לפני שנראה הירח ויש לסברא זו יסוד מכמה סוגיות בגמ' [ועדיין קצ"ע דלמה מולד אמצעי קובע ולא האמיתי], וסברת בעה"מ לכאורה אינה מתאימה לזה כי לפי"מ שביאר החזו"א אין מקום בסין שבו תראה הלבנה בר"ח אלא מעבר לקו שהוא קצה היבשה ואכמ"ל.
[יש לזכור שלפי התאוריה של מ"ד קאסוטו הרי שלדעת הגאון ר"א בן מאיר דחיית מולד זקן חל בר"ח ניסן ולא בר"ח תשרי , וישנם עוד תאוריות דומות].

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש על נושא זה מאמר מקיף בקובץ יודעי בינה של המכון ללימודי קידוש החודש בכרם ביבנה

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה.
השיטה שקבע הלל מושתת על העיקרון של קביעת נוסחה אחת פשוטה שעל פיה אפשר לחשב את השנים בקלות בכל השנים. כדי לתת לנו נוסחה פשוטה שעובדת (היינו ששומרת פחות או יותר על המולדות בתחילת החודש) בנה אותה הלל על שני עקרונות פשוטים.
הראשון הוא חישוב מולד אמצעי (היינו ממוצע) שהוא חישוב קל יחסית לעומת חישוב מולד אמיתי כמבואר ברמב"ם.
(אפשר לחשוב על שיקולים נוספים לשימוש בממוצע אבל גם הפשטות היא סיבה מספיקה

והשני הוא שכל מה שאנו צריכים לקבוע הוא את ראש השנה וראש השנה הבא וממילא נדע את כל החדשים. כי כל החדשים אחד מלא ואחד חסר, מלבד חשוון וכסלו שארכם נקבע לפי ההפרש בין ראש השנה לראש השנה הבא.

ממילא החודש היחיד שמחשבים עבורו את יום הקביעות הוא תשרי לראש השנה. ועליו בנה הלל ארבעה כללי דחייה. הבעה"מ מסביר שכלל מולד זקן של הלל מושתתים על העיקרון המזכר בגמרא ויש לו טעם וסיבה.
(מתוך שלושת הכללים האחרים, הכלל שלא לא אדו הוא כלל עקרוני בר"ה כמבואר בגמרא. ולכללים הארחים יש הסבר בספרים המדברים בזה.)

[לחם_יומם]

הרבה יש לדון בדעת הרז"ה, אם הסוגיא מסבירה "סיבה" למה שצריך י"ח שעות, או שהנדון הוא רק "סימן" לדחיה זו.

[ברזילי]

א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!

בשאר חדשים לא רק שאין מקפידים על מולד זקן, אלא בכלל אין שום נסיון להתאים את יום ראש-חדש למולד. למעשה, סידור הלוח בצורה של חדשים מלאים וחסרים לסירוגין (למעט חשון-כסלו) מונע אפשרות כזו - לו המולד היה בחודש מסויים בראש חודש בי"ח שעות, חדשיים אחריו הוא יחול בראש חדש (59 יום אחרי המולד ההוא) אבל 1586 חלקים (כשעה וחצי) אחרי חצות.

ב. לאלו שחולקים על בעה"מ בסוגיית קו התאריך (בלא להכנס לשאלה האם אלו ראשונים או אחרונים שמפרשים כך ראשונים כאלו ואחרים) - מה הסיבה לכלל הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש"?

(א) לפי רש"י בסוגיא בר"ה שם, נראה שטעם דחיית מולד זקן היא כדי לאפשר (עקרונית, לפחות) צפייה בירח החדש ביום ראש השנה סמוך לשקיעה. (ב) עוד אמרו, שיותר חששו שלא יהיה ניתן לצפות בירח הישן בבוקרו של ראש השנה שבזה יש חוכא טפי. (ג) אאל"ט, יצחק סטרוד (במאמר בתחומין טו) הראה שכל הדחיות נועדו להבטיח שהמולד האמיתי לא יהיה אחרי ראש השנה (אבל נדמה לי שגם הוא מצא שבמקרים נדירים זה עלול לקרות).

ולאור שאלתך הראשונה, אפשר לומר גם באופן אחר - הקפידא היא לא על י"ח שעות, אלא שלא יהא המולד אחרי ראש חודש, וקפידא זו היא בכל חודש וחודש. על ידי דחיית מולד זקן (עם שאר כללי הדחיה) בקביעת ראש השנה, מובטח לנו שגם בכל החדשים בשנה הקרובה יהיה המולד ביום ראש חדש (או לפניו). אבל זה טעון עוד בדיקה.

[אפרקסתא דעניא]

הפנוני לדברי מלכיאל ד יג:

נלענ״ד נהי דבזמן שקידשו ע״פ הראיה נחלקו המפרשים אם מקדשים תשרי שלא בזמנו. והיינו משום דאז אפשר שכשיקדשוהו בזמנו יארע תרי שבי אהדדי וכמ״ש הטו״א שם . אבל אצלינו שנוהגים הקביעות ע״פ חשבון וע״פ כללי הדחיות תקנו שר״ה יחול דווקא בתחילת חודש תשרי ועכ״פ ביום השני כדי שיקויים קרא דתקעו בחודש שופר . ושיהי׳ ביום שהיה אפשר עכ״פ לקדשו על פי הראיה. ואם ייגרם עי״ז תרי שבי כגון שיחול באד״ו אזי דוחין אוחו על יום שאחר זה וכמבואר ברמב״ם וטור.
ולזה תקנו שבמולד זקן יקבעו ר״ה ביום שאח״ז. דהא איתא בר״ה (דף כ׳ ע״ב) שא״א לראות הלבנה החדשה בא״י רק אחר שש שעות מן המולד ע״ש. וא״כ במולד זקן לא היה אפשר כלל לקדש ביום זה ע״פ ראיה . לזה תקנו לדחות על יום שאח״ז. וגם כי ידוע שע״פ קבלה יש מקור לזה שר״ה יהא יום חידוש לבנה ע׳ זוהר פ׳ אמור . וכל שא״א שיראו אותה בא״י לא מיקרי זה חידוש לבנה:

[אפרקסתא דעניא]

א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!

ראש השנה הוא ראש החודש היחיד שנקבע עפ"י המולד. שאר החדשים נקבעים ממילא עפ"י סדר של 29 יום ו30 לסירוגין ומרחשון כסלו גמישים כדי להסתדר עם מולד ראש השנה הבא. בחודשים שאחריהם יכולה להגרם סטיה של יום יומיים מהמולד בגלל זה.

השיטה שקבע הלל מושתת על העיקרון של קביעת נוסחה אחת פשוטה שעל פיה אפשר לחשב את השנים בקלות בכל השנים. כדי לתת לנו נוסחה פשוטה שעובדת (היינו ששומרת פחות או יותר על המולדות בתחילת החודש) בנה אותה הלל על שני עקרונות פשוטים....

ממילא החודש היחיד שמחשבים עבורו את יום הקביעות הוא תשרי לראש השנה. ועליו בנה הלל ארבעה כללי דחייה. הבעה"מ מסביר שכלל מולד זקן של הלל מושתתים על העיקרון המזכר בגמרא ויש לו טעם וסיבה.

בשאר חדשים לא רק שאין מקפידים על מולד זקן, אלא בכלל אין שום נסיון להתאים את יום ראש-חדש למולד. למעשה, סידור הלוח בצורה של חדשים מלאים וחסרים לסירוגין (למעט חשון-כסלו) מונע אפשרות כזו - לו המולד היה בחודש מסויים בראש חודש בי"ח שעות, חדשיים אחריו הוא יחול בראש חדש (59 יום אחרי המולד ההוא) אבל 1586 חלקים (כשעה וחצי) אחרי חצות.

כולכם התנבאתם בתוכן דומה ובסגנון שונה. קיבלתי.

אך ננסח שאלה אחרת: בזמן שקידשו ע"פ הראיה, ופעם אחת הוכרחו לקדש לפי חשבון, אך המולד האמצעי באותו חודש יוצא אחר חצות היום. האם גם אז נאלצו לדחות את ר"ח ליום הבא?

[ברזילי]

זה תלוי בשאלה מהו אותו קידוש לפי חשבון. לדעת הרמב"ם כשקדשו על פי חשבון היה זה לחשבון המולד האמיתי והיתכנות צפייה בירח החדש, בלי קשר למולד הממוצע והלוח שלנו (שלדעתו הוא מהל"מ לקבוע על פי המולד הממוצע בזמן שאין סנהדרין). אמנם, לפי דברי סטרוד, זה מביא לכך שלא יקבעו ר"ח ביום בו המולד הממוצע אחרי חצות. מצד שני, בעה"מ בר"ה שם כותב שגם בזמן סנהדרין ניתן בשעת הדחק לסמוך על הלוח שלנו (ואולי כלול בזה גם הכלל של מולד זקן, אבל לא עיינתי בפנים). כידוע, בגאונים נאמרו בזה עוד דרכים, אבל לא ברור אם לא אמרו אלא לתשובת המינים.

[סכינא חריפא]

אני לא מבין את השאלה.
השיטה שקבע הלל מושתת על העיקרון של קביעת נוסחה אחת פשוטה שעל פיה אפשר לחשב את השנים בקלות בכל השנים. כדי לתת לנו נוסחה פשוטה שעובדת (היינו ששומרת פחות או יותר על המולדות בתחילת החודש) בנה אותה הלל על שני עקרונות פשוטים.
הראשון הוא חישוב מולד אמצעי (היינו ממוצע) שהוא חישוב קל יחסית לעומת חישוב מולד אמיתי כמבואר ברמב"ם.
(אפשר לחשוב על שיקולים נוספים לשימוש בממוצע אבל גם הפשטות היא סיבה מספיקה

והשני הוא שכל מה שאנו צריכים לקבוע הוא את ראש השנה וראש השנה הבא וממילא נדע את כל החדשים. כי כל החדשים אחד מלא ואחד חסר, מלבד חשוון וכסלו שארכם נקבע לפי ההפרש בין ראש השנה לראש השנה הבא.

ממילא החודש היחיד שמחשבים עבורו את יום הקביעות הוא תשרי לראש השנה. ועליו בנה הלל ארבעה כללי דחייה. הבעה"מ מסביר שכלל מולד זקן של הלל מושתתים על העיקרון המזכר בגמרא ויש לו טעם וסיבה.
(מתוך שלושת הכללים האחרים, הכלל שלא לא אדו הוא כלל עקרוני בר"ה כמבואר בגמרא. ולכללים הארחים יש הסבר בספרים המדברים בזה.)

לא הבנתי, זה עצמו שמחשבים את מולד ר"ה עפ"י חישוב של זמן המולד לפני חצות ולא נותנים לו להמשיך הלאה כמו כל החדשים, זה למה?

[אוצר החכמה]

זו לא היתה השאלה שלו, להיפך את זה הוא הבין ע"פ הבעה"מ, השאלה היתה למה לא עושים כך בכל חודש.

באופן בו הצגת את זה, מדוע בכלל נתערב לקבעו, זו גם לא שאלה נכונה כי אנחנו לא נוהגים כאחרים, אלא מנסים ליצור התאמה ולכן יש ליצור מנגנון שיוצר תיאום, כאמור הדרך אותה קבע הלל היתה באופן כזה.

[סכינא חריפא]

זו לא היתה השאלה שלו, להיפך את זה הוא הבין ע"פ הבעה"מ, השאלה היתה למה לא עושים כך בכל חודש.

דהיינו עד כמה שיש סיבה, אז למה לא כל חדש, וע"ד ממה נפשך.

[אוצר החכמה]

זה בדיוק מה שהסברתי שהלל קבע מנגנון פשוט!

[סכינא חריפא]

זה בדיוק מה שהסברתי שהלל קבע מנגנון פשוט!

כלומר שלדברי כת"ר באמת אין שום פגם בחלות ראש השנה כשמולדו אחר י"ח שעות ביום, אלא שזה חישוב יותר קל מאשר להוסיף מידי פעם חודש מלא שלישי.
וזה גופא לא ביאר כת"ר מה יותר קל בזה?

[צופר הנעמתי]

זה בדיוק מה שהסברתי שהלל קבע מנגנון פשוט!

כלומר שלדברי כת"ר באמת אין שום פגם בחלות ראש השנה כשמולדו אחר י"ח שעות ביום, אלא שזה חישוב יותר קל מאשר להוסיף מידי פעם חודש מלא שלישי.
וזה גופא לא ביאר כת"ר מה יותר קל בזה?

המנגון שלקבע הלל קובע שאת ראש השנה מחשבים לפי המולד, ואת שאר החדשים מחשבים לפי ראש השנה ולא לפי המולד שלהם עצמם, כך שלא שייך לשאול על מולד זקן לשאר החדשים כשהם בכלל לא תלויים במולד של עצמם. הסיבה לקביעות הזאת כי זה מאפשר ליצור מנגנון הרבה יותר פשוט מאשר מנגנון שיצטרך להתאים כל חודש למולד שלו בנפרד.
בחודש שכן קובעים על פי המולד, דהיינו בראש השנה, מתחשבים במולד זקן, כי כאשר קובעים על פי המולד יש פגם בקביעת ראש השנה שמולדו אחר י"ח שעות ביום. כל חודש שהיה נקבע על פי המולד היה שייך בו השיקול הזה, אלא שעל פי הלוח המפושט של הלל קובעים רק את ראש השנה על פי המולד.

[סכינא חריפא]

יישר כח