אפרקסתא דעניא כתב:
א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!
ועדיין לא נתבאר הא גופא אמאי, כלומר במה נתיחד חודש תשרי להקבע עפ"י המולד, וי"א דהיינו משום תקנת המועדות, כלומר שהוא חוכא בעיני האנשים לקבוע ר"ה לפני שנראה הירח ויש לסברא זו יסוד מכמה סוגיות בגמ' [ועדיין קצ"ע דלמה מולד אמצעי קובע ולא האמיתי], וסברת בעה"מ לכאורה אינה מתאימה לזה כי לפי"מ שביאר החזו"א אין מקום בסין שבו תראה הלבנה בר"ח אלא מעבר לקו שהוא קצה היבשה ואכמ"ל.צופר הנעמתי כתב:אפרקסתא דעניא כתב:
א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!
ראש השנה הוא ראש החודש היחיד שנקבע עפ"י המולד. שאר החדשים נקבעים ממילא עפ"י סדר של 29 יום ו30 לסירוגין ומרחשון כסלו גמישים כדי להסתדר עם מולד ראש השנה הבא. בחודשים שאחריהם יכולה להגרם סטיה של יום יומיים מהמולד בגלל זה.
בשאר חדשים לא רק שאין מקפידים על מולד זקן, אלא בכלל אין שום נסיון להתאים את יום ראש-חדש למולד. למעשה, סידור הלוח בצורה של חדשים מלאים וחסרים לסירוגין (למעט חשון-כסלו) מונע אפשרות כזו - לו המולד היה בחודש מסויים בראש חודש בי"ח שעות, חדשיים אחריו הוא יחול בראש חדש (59 יום אחרי המולד ההוא) אבל 1586 חלקים (כשעה וחצי) אחרי חצות.אפרקסתא דעניא כתב:א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!
(א) לפי רש"י בסוגיא בר"ה שם, נראה שטעם דחיית מולד זקן היא כדי לאפשר (עקרונית, לפחות) צפייה בירח החדש ביום ראש השנה סמוך לשקיעה. (ב) עוד אמרו, שיותר חששו שלא יהיה ניתן לצפות בירח הישן בבוקרו של ראש השנה שבזה יש חוכא טפי. (ג) אאל"ט, יצחק סטרוד (במאמר בתחומין טו) הראה שכל הדחיות נועדו להבטיח שהמולד האמיתי לא יהיה אחרי ראש השנה (אבל נדמה לי שגם הוא מצא שבמקרים נדירים זה עלול לקרות).אפרקסתא דעניא כתב:ב. לאלו שחולקים על בעה"מ בסוגיית קו התאריך (בלא להכנס לשאלה האם אלו ראשונים או אחרונים שמפרשים כך ראשונים כאלו ואחרים) - מה הסיבה לכלל הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש"?
נלענ״ד נהי דבזמן שקידשו ע״פ הראיה נחלקו המפרשים אם מקדשים תשרי שלא בזמנו. והיינו משום דאז אפשר שכשיקדשוהו בזמנו יארע תרי שבי אהדדי וכמ״ש הטו״א שם . אבל אצלינו שנוהגים הקביעות ע״פ חשבון וע״פ כללי הדחיות תקנו שר״ה יחול דווקא בתחילת חודש תשרי ועכ״פ ביום השני כדי שיקויים קרא דתקעו בחודש שופר . ושיהי׳ ביום שהיה אפשר עכ״פ לקדשו על פי הראיה. ואם ייגרם עי״ז תרי שבי כגון שיחול באד״ו אזי דוחין אוחו על יום שאחר זה וכמבואר ברמב״ם וטור.
ולזה תקנו שבמולד זקן יקבעו ר״ה ביום שאח״ז. דהא איתא בר״ה (דף כ׳ ע״ב) שא״א לראות הלבנה החדשה בא״י רק אחר שש שעות מן המולד ע״ש. וא״כ במולד זקן לא היה אפשר כלל לקדש ביום זה ע״פ ראיה . לזה תקנו לדחות על יום שאח״ז. וגם כי ידוע שע״פ קבלה יש מקור לזה שר״ה יהא יום חידוש לבנה ע׳ זוהר פ׳ אמור . וכל שא״א שיראו אותה בא״י לא מיקרי זה חידוש לבנה:
צופר הנעמתי כתב:אפרקסתא דעניא כתב:
א. לשיטת בעל המאור בסוגיה בר"ה כ:, ע"פ יסודו בקו התאריך ההלכתי, עולה יסוד הדחיה של "מולד זקן בל תדרוש". א"כ מדוע דווקא במולד תשרי הדין כן? הלא כל מולד שיחול אחר 18 שעות, לא ייראה בקצה המזרח במוצאי אותו יום?!
ראש השנה הוא ראש החודש היחיד שנקבע עפ"י המולד. שאר החדשים נקבעים ממילא עפ"י סדר של 29 יום ו30 לסירוגין ומרחשון כסלו גמישים כדי להסתדר עם מולד ראש השנה הבא. בחודשים שאחריהם יכולה להגרם סטיה של יום יומיים מהמולד בגלל זה.
אוצר החכמה כתב:
השיטה שקבע הלל מושתת על העיקרון של קביעת נוסחה אחת פשוטה שעל פיה אפשר לחשב את השנים בקלות בכל השנים. כדי לתת לנו נוסחה פשוטה שעובדת (היינו ששומרת פחות או יותר על המולדות בתחילת החודש) בנה אותה הלל על שני עקרונות פשוטים....
ממילא החודש היחיד שמחשבים עבורו את יום הקביעות הוא תשרי לראש השנה. ועליו בנה הלל ארבעה כללי דחייה. הבעה"מ מסביר שכלל מולד זקן של הלל מושתתים על העיקרון המזכר בגמרא ויש לו טעם וסיבה.
ברזילי כתב:
בשאר חדשים לא רק שאין מקפידים על מולד זקן, אלא בכלל אין שום נסיון להתאים את יום ראש-חדש למולד. למעשה, סידור הלוח בצורה של חדשים מלאים וחסרים לסירוגין (למעט חשון-כסלו) מונע אפשרות כזו - לו המולד היה בחודש מסויים בראש חודש בי"ח שעות, חדשיים אחריו הוא יחול בראש חדש (59 יום אחרי המולד ההוא) אבל 1586 חלקים (כשעה וחצי) אחרי חצות.
לא הבנתי, זה עצמו שמחשבים את מולד ר"ה עפ"י חישוב של זמן המולד לפני חצות ולא נותנים לו להמשיך הלאה כמו כל החדשים, זה למה?אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה.
השיטה שקבע הלל מושתת על העיקרון של קביעת נוסחה אחת פשוטה שעל פיה אפשר לחשב את השנים בקלות בכל השנים. כדי לתת לנו נוסחה פשוטה שעובדת (היינו ששומרת פחות או יותר על המולדות בתחילת החודש) בנה אותה הלל על שני עקרונות פשוטים.
הראשון הוא חישוב מולד אמצעי (היינו ממוצע) שהוא חישוב קל יחסית לעומת חישוב מולד אמיתי כמבואר ברמב"ם.
(אפשר לחשוב על שיקולים נוספים לשימוש בממוצע אבל גם הפשטות היא סיבה מספיקה
והשני הוא שכל מה שאנו צריכים לקבוע הוא את ראש השנה וראש השנה הבא וממילא נדע את כל החדשים. כי כל החדשים אחד מלא ואחד חסר, מלבד חשוון וכסלו שארכם נקבע לפי ההפרש בין ראש השנה לראש השנה הבא.
ממילא החודש היחיד שמחשבים עבורו את יום הקביעות הוא תשרי לראש השנה. ועליו בנה הלל ארבעה כללי דחייה. הבעה"מ מסביר שכלל מולד זקן של הלל מושתתים על העיקרון המזכר בגמרא ויש לו טעם וסיבה.
(מתוך שלושת הכללים האחרים, הכלל שלא לא אדו הוא כלל עקרוני בר"ה כמבואר בגמרא. ולכללים הארחים יש הסבר בספרים המדברים בזה.)
אוצר החכמה כתב:זו לא היתה השאלה שלו, להיפך את זה הוא הבין ע"פ הבעה"מ, השאלה היתה למה לא עושים כך בכל חודש.
אוצר החכמה כתב:זה בדיוק מה שהסברתי שהלל קבע מנגנון פשוט!
סכינא חריפא כתב:אוצר החכמה כתב:זה בדיוק מה שהסברתי שהלל קבע מנגנון פשוט!
כלומר שלדברי כת"ר באמת אין שום פגם בחלות ראש השנה כשמולדו אחר י"ח שעות ביום, אלא שזה חישוב יותר קל מאשר להוסיף מידי פעם חודש מלא שלישי.
וזה גופא לא ביאר כת"ר מה יותר קל בזה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 585 אורחים