אמש רכשתי את הספר "שלוש ארצות לשביעית" שיצא בפרוס שנה זו, שנת השמיטה, ומשך שעות עברתי עליו ויהי בפי כדבש למתוק.
המחבר, הרב יהודה לנדי, נודע כתלמיד חכם מובהק, חוקר מומחה בארכאולוגיה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ובתחום זה בו שדה החידושים טרם נזרע עד תום - כישורים אלו הכרחיים.
כפי שכותב המחבר בהקדמה, ראשית הרעיון לחיבור הספר, בעבודת שרטוט המפות הגיאוגרפיות שהוזמנו ע"י עורכי מסכת שביעית בירושלמי של שוטנשטיין, ומאז הלכו הנידונים עד שהתרחבו, שלא כצפוי, לספר בן 246 עמודים.
אשר לפרטים הטכניים - הספר בפורמט אלבומי, משופע במפות, הן טופוגרפיות והן שאינן כאלו, ששורטטו ע"י חברות המתמחות בתחום; וכן בתמונות נוף צבעוניות ומרהיבות של האתרים המדוברים בספר. הנייר כרומו משובח, העימוד נוח מאוד לקריאה, לפני החלקים העוסקים בסוגיות הירושלמי (חלקים א, ב וד) מצולמים דפי הירושלמי מהמהדורה המשובחת של עוז והדר, וכך נראה שלא נחסך כל עמל כדי להוציא דבר נאה ומפואר (תקלדות מספר מצויות בו, אך בשיעור סביר). לאור כל זאת, הופתעתי שהמחיר מסתכם ב-50 ש"ח בלבד.
הספר צועד בדרכם של הכפתור ופרח, התבואות הארץ והאדמת קודש, שפעלו לזיהוי המקומות המוזכרים במשנה בכלל ובגבולות הארץ בפרט, על פי דמיון צליל השמות בפי יושבי הארץ הערבים עד ימינו. הספר נועד להשלים את הפער שנוצר במאת השנים האחרונות מאז הוציא האדמת קודש את ספרו, ולהשתמש בכלים הנוספים שנוספו בינתיים.
החידושים ההלכתיים בספר, על פי מיעוט הבנתי השטחית לע"ע, הם בעיקר שניים: האחד - הזיהוי על פי הטופוגרפיה. הזיהוי המקובל על היום היה על פי שמות המקומות וכאמור, והמחבר מקבל דרך זו כדרך נכונה לפחות ביחס למקומות יישוב גדולים ששמותיהם התקבעו זמן רב, בניגוד לדעת החזון איש (שביעית סי' ג ס"ק יט) שלא הסכים לדרך זו בנוגע לבית שאן (והמחבר מעיד, אך ללא מקור וחבל, שהחזון איש בהמשך ימיו כן תכנן לחקור ולזהות מקומות על פי שיטה זו) והגרח"ק בדרך אמונה (תרומות פ"א ה"ז ביאור ההלכה ד"ה מאשקלון) החולק עליה (והמחבר אינו מביא את דבריו). על זיהוי זה מוסיף המחבר דרך זיהוי נוספת, מתוך הנחה שגבולות בין ארצות נקבעו על פי תנאי השטח הטופוגרפיים: נחלקים, ערוצים, תלי הרים וכדומה, ועל פי דרך זו - שהדרך אמונה (שם) צועד בדומה לה (ואת דבריו אלו מביא המחבר) בנוגע לקביעת הגבול הדרומי, הרב לנדי קובע מקומות וגבולות מסופקים רבים.
והחידוש השני - ההליכה בדרכו של המור וקציעה (או"ח סי' שו) בקדושת עולי בבל בכל הארץ שכיבשו הבאים אחרי עזרא, ובכללם בני חשמונאי, תוך עמידה על השורש הלמדני של השיטה המרחיב אותה לכל כיבוש של בני ישראל, ופורס השלכות רבות הנובעות משיטה זו, ובכללם הפקעת ההיתר הידוע בשם "היתר מכירה" הנהוג בקרב "חוגים מסוימים".
בנוסף, לדעת המחבר ה"נהר" הנזכר במשנה בגבול עולי מצרים הוא נהר פרת, כדעת רבי משה בר חסדאי המובא ברמב"ן וברשב"א גיטין ז:, והמחבר מרחיב שיטה זו ומראה שגבולות עולי מצרים הכוללים את כיבושי דוד ושלמה שלא היו בדרך "כיבוש יחיד", רחבים הרבה מגבולות הארץ שבתורה, והגיעו עד נהר פרת. אך אין זה חידוש של המחבר, אלא שיטה שהוא מבסס ומרחיב יפה.
מלבד השאלות העקרוניות של גבולות הארץ, של עולי מצרים, של עולי בבל, סוריא, עמון ומואב ועוד, הספר עוסק בכל השאלות הגיאוגרפיות שבסוגיות שביעית פ"ו ה"א, דמאי פ"ב ה"א, ושביעית פ"ט ה"ב, וכולל גם מחקר מפורט וממושך שעד כה טרם בא כמותו לפענוח "כתובת רחוב", ובכך הוא מהווה ספר עזר לכל לומדי סוגיות אלו.