להשכרה דירת 4 חדרים

[תרח]

האם אותם שתולים על מרפסת ביתם שלט באותיות ענק עם התוכן שבכותרת בתוספת מספר טלפון,

אינם מכשילים את הציבור הרחב בקריאת שטרי הדיוטות בשבת כמעט על כרחם?

[שטייגעניסט]

על כזה שאלה אפילו תרח לא חלם!

[בברכה המשולשת]

כמדומני שכבר ראיתי מי שהתריע על כך וה"ה מודעות מסחריות גדולות ברחובות ראשיים

[שטייגעניסט]

ואני גם ראיתי משהו שהתריע בכלל על בניית מרפסות כי הדייר עלול לתלות בה מודעה כזו.
סליחה על הציניות, לגופו של עניין, האם בהעברה בעלמא עוברים על קריאה בשטרי ההדיוטות? אפילו ב'לא תתרו' יש מי שמקל, ק"ו בזה.

[פעלעד]

נשמע שגמרת את כל התורה ואתה מחפש איזה מצוות אתה יכול עוד לקיים...
עכ"פ, התשובה לזה הוא כמו שהשו"ע מתיר ללכת ע"ג שלג אע"פ שהוא סוחט את השלג והוה פסי"ר, כיוון שא"א לאסור על אדם להלך ברחוב...
ויש לזכור גם את המעשה מהבית אברהם מסלונים זי"ע כאשר ביקר בארה"ק לפני המלחמה והלך בשבת ע"ג עשבים, והיה שם איזה 'פרומער' בחור ששאלו "הרבי מהלך ע"ג העשבים?", השיב לו הבית אברהם "דו ביסט א מהלך ע"ג העצבים...!" (אתה מהלך ע"ג העצבים...)
ואת המעשה הזה צריך לשים נגד העיניים תמיד, כי בלא זה יגיע לבסוף לידי כפייתיות כפי שראו אינינו אנשים בשטיבלאך זכרון משה שהתחילו בכגון דא וסיימו הרבה יותר רחוק... וד"ל.

[יאיר]

ואני גם ראיתי משהו שהתריע בכלל על בניית מרפסות כי הדייר עלול לתלות בה מודעה כזו.
סליחה על הציניות, לגופו של עניין, האם בהעברה בעלמא עוברים על קריאה בשטרי ההדיוטות? אפילו ב'לא תתרו' יש מי שמקל, ק"ו בזה.

יתכן שכבודו צודק אבל לפעמים אינו רק בהעברה בעלמא אלא בשוגג קרוב למזיד שמתכוון לקרוא (בעצת היצר שכביכול דבר 'קל' הוא) וכל זה בין רגע ובהבזק שניה ונמצא שבעל המודעה אולי נחשב מכשיל בזה.

אגב, דוקא עם מס' טל'?...לכאורה גם בלי.

[פעלעד]

אולי יש בזה גם חשש של עיסוק במקח וממכר, כי יתכן שבמשך השבוע בדיוק מישהו ישאל אותו אם ראה מפורסם דירה להשכרה וכו' ואז ייזכר שראה בשבת וכו' עד לסוף הטוב שהנ"ל אכן ישכור את הדירה, אמנם יש לדחות שכל האיסור של המקח וממכר הוא רק גזירה דרבנן שמא יבא לכתוב, וכאן גוזרים שמא מישהו ישאל אותו, הוה מעין גזירה לגזירה או ספק ספיקה, א"נ אינו שכיח שבדיוק ישאלו אותו השבוע ומילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן...
ובכלל, הרי כתוב שאסור לקרא שטרי הדיוטות, ולזה לכו"ע יש דין של ראיית שטרי הדיוטות, וכבר כתב הגרשז"א להתיר אפילו לקרא כתב שתחת הצורה אם יודע כל מה שיש בצורה או שמכיר הדמות שבצורה והכתב אינו מוסיף לו כלום ורואה הכתב שתחתיו רק בראיה שטחית אינו נקרא קריאה, ורק באופן שאינו יודע מה יש בתמונה והוא קורא כדי לדעת שאז אסור (ראיתי באחד מספריו, כמדומני בהליכות שלמה או בשולחן שלמה).
וכבר ציין אחד מהכותבים כאן שאפילו באיסור דאורייתא של לא תתורו משמע מפשטות השו"ע להקל...
ולמה כל האשכול הזה דומה, למי שנפל לו שטר של 100 ש"ח מהכיס עם עוד מטבע של 10 אגו', והוא עסוק בחיפוש מעמיק אחר ה10 אגו'...

[תרח]

התעוררתי לשאלה על ידי שישבתי בשבת בשיעור ודרך החלון שממולי היה תלוי כזה שלט שעל כרחי ראיתיו מפעם לפעם למשך זמן ארוך.

מובן מאליו שישנן בעיות קשות יותר בחיים בכלל ובהלכה בפרט, אך דייקא כאן המקום להעלות אנקדוטות הלכתיות שאינן מן השגרה,

וכמובן שאני מסכים בשמחה רבה לצורך החשוב להימנע מעצבים בכלל שסופן מי ישורנו, ותודה על המעשה מהבית אברהם..

[בברכה המשולשת]

כמדומני שלפני זמן מה נכתב ספר שלם על גדרי ודיני שטרי הדיוטות

[צונאמי]

אם כבר, יש בעיה באלו המחנים בשבת את מכוניותיהם העומדות למכירה ברחובות ראשיים או על יד בתי כנסת.
אבל לא נראה לי שקשור לשטרי הדיוטות.

[ארי במסתרים]

המעשה מהבית אברהם מסלונים זי"ע כאשר ביקר בארה"ק לפני המלחמה והלך בשבת ע"ג עשבים, והיה שם איזה 'פרומער' ששאלו "הרבי מהלך ע"ג העשבים?", השיב לו הבית אברהם "דו ביסט א מהלך ע"ג העצבים...!" (אתה מהלך ע"ג העצבים...)

יש לזה המשך
הבית אברהם אמר לו "אויף ולא תתורו ביסט הויכט מקפיד אזוי" (על לא תתורו אתה גם מקפיד כך)
(ואולי כוונתו ע"פ הגמ' בעירובין דף ק' בפירוש "ואץ ברגלים חוטא")

[פעלעד]

תודה, אכן שכחתי את ההמשך.
והביאור פשוט בלי שום גמרות, הוא התכוין לומר שולא תתורות זה דאורייתא, ולא סתם דאו' אלא כל האידישקייט תלוי בזה, ומוטב שישקיע מרצו וכוחו בדקדוקי הלכה ופרישות בלטאו זה מאשר בחומרות טפילים אחרים... וכמו שאמר אחד הצדיקים, שא"א לכל אחד לדקדק ולהדר עד הסוף בכל המצוות והאיסורים, רק כ"א לוקח מצוה אחת ומקיימה עד הסוף ומכל ישראל נעשה קומה שלימה, יש חכם שלוקח לעצמו מצוה דאו' כגון זה שהכל תלוי בו, ויש כאלו שלוקחים מצוה דרבנן או חומרא דרבנן...

[ברוך ברגר]

ציטוט מאשכול אחר

בן אדם עובר ברחובות בני ברק ולפתע רואה תור ארוך של אנשים בכניסה לחנות מחשבים. שואל הבחור את החרדי האחרון בתור:״מה מוכרים כאן שכולם עומדים בתור?״ עונה לו החרדי: ״מוכרים כאן מכשיר שכל פעם שמחברים אותו למחשב הוא אומר שהתגלתה חומרא חדשה!״.
התוספת לדתיים הלאומיים היא שכל פעם שמוציאים את המכשיר כתוב ״החומרא הוסרה בהצלחה!״

[רחמים]

חשוקי חמד שבת דף קטז עמוד ב

להכניס מודעה לעיתון על מכירת מכונית כשיקראו את המודעה בשבת
שאלה. האם מותר להכניס מודעה על מכירת מכונית בעיתון של ערב שבת, עיתון זה עוסק רק בענייני כלכלה ומסחר, ומסתבר שהרבה אנשים יקראו את המודעה בשבת, ונמצא שמכשילים אותם בשטרי הדיוטות ובקריאת חשבונות בשבת?
תשובה. יעוין במשנ"ב (סימן שז ס"ק סג) דספרי מלחמות אסור לקרותם בשבת, אולם אם כתובים בלשון הקודש מותר, אולם דברי חשבונות תמיד אסורים. ולכן ודאי שאסור לקרוא מודעות מסחריות בשבת. ויעויין באגרות משה (יו"ד ח"א סימן עב) שמותר להשכיר אולם לחתונות אף על פי שיתכן שיעברו בו איסורים של ריקודים אסורים וכדומה, ולפי זה היה מקום לומר שגם בנידוננו מותר להכניס את המודעה ולא איכפת לנו מה שאולי יקראו את המודעה בשבת. אך נראה שאינו דומה לנידון האגר"מ דהתם המשכיר באמת אינו מעונין שירקדו שם באיסור, אבל כאן המכניס מודעה והוא משלם עבור זה, אנו אומדים דעתו שמעונין שכמה שיותר אנשים יקראו את המודעה, ולכן אם לא קראוה בערב שבת מעונין הוא שיקראוה בשבת ונעשה רצונו בזה שהם קוראים אותה ולכן אסור.
אולם יתכן שכל מי שמעונין לקנות מכונית קורא את העיתון מיד בקנייתו ואינו ממתין לשבת. עם כל זאת צע"ג אם מותר וירא ה' לא יפרסמו בערב שבת.

רמב"ם הלכות שבת פרק כג

אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת שלא יהא כדרך חול ויבא למחוק, מונה אדם פרפרותיו ואת אורחיו מפיו אבל לא מן הכתב כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות, לפיכך אם היו השמות חקוקין על הטבלה או על הכותל מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בשטר

לפי דברי הרמב"ם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות רק משום שמא ימחק ולפי זה במודעה על בית למכירה אין חשש שהעובר אורח ימחוק וממילא אין בזה איסור כלל לכאורא.
וצ"ב מדוע הרמב"ם לא חשש לאיסור ממצוא חפצך הרי דיבר בשטרות השייכים לאדם עצמו
אולם לגבי מודעה לא בהכרח שיש ממצוא חפצך כי לא כל אחד מחפש דירה, ואף אם הוא מחפש דירה מותר כיון שממצוא חפצך שייך רק בדיבור או במעשה שניכר שעושה לצורך חפציו, אבל העובר ברחוב ותוך כדי רואה את המודעה ולא נעצר להתבונן בה הרי שלא ניכר כלל שעשה משהו לצורך חול הרי שזה מותר, וכמו שהרהור בעסקיו מותר. וכמבואר במשנה ברורה סימן שו ס"ק א

(א) שמעיין נכסיו - ודוקא היכא דמינכרא מילתא כגון שעומד אצל שדהו הצריכה חרישה או קצירה וכיו"ב דמינכר הדבר שעומד שם לעיין בצרכיה וכן לילך ולהחשיך על פתח המדינה כיון שדרך שהמרחצאות שם חוץ למדינה סמוך לפתח המדינה ניכר שלצורך המרחץ מחשיך אבל אם לא מינכר מלתא הוא בכלל הרהור בעסקיו דמותר:

ולפי דברי המ"ב יצא לכאורא שעיתון שיש בו מודעות קטנות בתוך כתבות ומאמרים המותרים בקריאה לא יהיה איסור לקרוא אפילו את המודעות הפירסום עצמן כיון שלא ניכר שהוא עוסק בממצוא חפציך. ואף שהשוע [ש"ז סעיף י"ג] פסק כדעת האוסרים בקריאת איגרות שלום וא"כ כ"ש שיהיה אסור לקרוא במודעה פירסומית, י"ל שלא נאסרו אגרות שלום אלא משום שמיחלפו בשטרי הדיוטות שיש בהם חשש שמה ימחוק, וכמבואר במ"ב ס"ק נ"ב בשם הרא"ש, אבל במודעה פירסומית בעיתון לכאורא אין חשש למיחלף.