אום אני חומה כתב:עוז והדר הוציאו זמירות שבת? יש באוצר?
אום אני חומה כתב:אבקש עזרה מאת חכמי הפורום,
זה מכבר חשקה נפשי ללמוד את תורת הפיוטים על משקליהם יתדותיהם וחרוזיהם,
האם אתם מכירים ספר או מאמר מוצלח שמבאר את העניין דבר דבור על אופניו?
בתודה מראש.
משולש כתב:פעם קראתי ספר שנקרא משהו כמו "שבע חכמות" ואיני זוכר מי המחבר, שם הוא מסביר את כל החכמות ובכללן חכמת המוזיקה, ושם מוסברים כל פרטי המשקלים וכו'.
לייבעדיג יענקל כתב:מצ"ב מאמר של ר"י לויפר
מרחביה כתב:לייבעדיג יענקל כתב:מצ"ב מאמר של ר"י לויפר
בסגירת המאמר לPDF נפלו בו כמה שיבושים, ויש אותיות שלא קריאות. אם בידך קובץ המקור - הואל נא להעלותו, או ליצור ממנו PDF מתוקן.
לייבעדיג יענקל כתב:מרחביה כתב:לייבעדיג יענקל כתב:מצ"ב מאמר של ר"י לויפר
בסגירת המאמר לPDF נפלו בו כמה שיבושים, ויש אותיות שלא קריאות. אם בידך קובץ המקור - הואל נא להעלותו, או ליצור ממנו PDF מתוקן.
ר"י לויפר שדר לי בטובו קובץ מתוקן
תודה
באשר להערה השניה - הוא צודק.
באשר לראשונה - הוא לא צודק, ו' שרוקה נחשבת יתד אם האות שאחריה היא בתנועה, כגון 'וּמָזוֹן', אבל כשבאה אחריה אות שואית, כמו במקרה של 'ולהחבירה', הרי ההברה 'ול' נחשבת כהברה שלמה העומדת בפני עצמה, ואין כאן יתד.
לייבעדיג יענקל כתב:ר' צופר
הנה תשובתו של ר"י לויפר (אני לעצמי איני מבין בזה כלום, ואיני אלא מעתיק בעלמא):תודה
באשר להערה השניה - הוא צודק.
באשר לראשונה - הוא לא צודק, ו' שרוקה נחשבת יתד אם האות שאחריה היא בתנועה, כגון 'וּמָזוֹן', אבל כשבאה אחריה אות שואית, כמו במקרה של 'ולהחבירה', הרי ההברה 'ול' נחשבת כהברה שלמה העומדת בפני עצמה, ואין כאן יתד.
עם_הארץ כתב:"יתד" הברה שבתחילתה שב"א, או חטף.
צופר הנעמתי כתב:ו' החיבור נחשבת תמיד ליתד גם אם היא שרוקה. דוגמא לדבר בשירו של ראב"ע "לך אלי תשוקתי" שהובא במאמר - "וממך היא תכונתי".
ר"י לויפר כתב:"השיר בעל המשקל הוא מאפיין בולט של המשוררים והפייטנים מארצות בהם שלטו הערבים, לכן אצל הפייטנים הראשונים מארצות אשכנז וצרפת לא ימצאו שירים כאלו".
ר"י לויפר כתב:"יתד – לא נתברר לי טעמו של שם זה".
יעקובי כתב:(יצויין, כי מליצות הנ"ל הינן במשקל יתד וב"ת יתד וב"ת יתד ותנועה. אם כי שפתיחת מליצתו של ר"ת - "אבי עזרי" - אינה מיושבת בזה, שהלא ארבע תנועות הנה, ושמא איכא ט"ס, וצ"ת).
יעקובי כתב:כמו כן ידועה התכתבות המיוחסת לר"ת והראב"ע (כמובא להלן), בה מביע הראב"ע התפעלותו מכחו של ר"ת בחכמת השיר (והמשקל), אשר אינה מצויה בין חכמי צרפת, ובחין מליצתו הוא מתאר שהגם שהוא עצמו משול בשירתו לשמש המאירה, הרי שמליצת ר"ת המתוקה כמן, יש בכחה להמיס את השמש - שירתו שלו!
מה שנכון נכון כתב:יעקובי כתב:(יצויין, כי מליצות הנ"ל הינן במשקל יתד וב"ת יתד וב"ת יתד ותנועה. אם כי שפתיחת מליצתו של ר"ת - "אבי עזרי" - אינה מיושבת בזה, שהלא ארבע תנועות הנה, ושמא איכא ט"ס, וצ"ת).
צופר הנעמתי כתב:למה אבי עזרי לא יכול לבוא בסמיכות?
יעקובי כתב:ובכלל, אנא יבארו לי דורשי הגנאי את תשובתו של ר"ת, "אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו, אשר נתן ידידו בין אגפיו", ידידו? אחר דברי בוז וגנאי שכאלה? ובכלל מה זה נתנו בין אגפיו?
צופר הנעמתי כתב:ואעתיק כאן את מליצת הראב"ע בשלימות:
ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר במקום קודש ורמס
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס
אני לשיר כירדן לנעמן
ואתה לו כפרפר ואמנה
ומה לך בשירים השקולים
ודי לך בשיר הודו ואנא
בברכה המשולשת כתב:וידועה ביקורתו של ריה"ל
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים