דעה או דיעה

[אוהב אוצר]

שמדברים על דעות בפוסקים, כיצד יותר נכון לכתוב?

[ברקים רב]

אם אתה כותב לפי כללי העברית - יש לכתוב ביו"ד

[ברזילי]

גם לפי כללי הכתיב-המלא-ללא-ניקוד של האקדמיה, דעה נכתבת חסר

[ברקים רב]

על מה ולמה?

[אוהב אוצר]

אני מבין מ'ברקים' [וגם ע"פ בדיקה] שלפי התורה זה בלי י', נכון?

[ברקים רב]

סליחה, בדקתי עתה, וכפה"נ טעיתי.
[אני זכרתי שציר"י הבא לפני אותיות גרוניות מוסיפים לו יו"ד, אך כעת אני רואה שדוקא במקרים מסויימים].

[הכהן]

יש לציין שהכתיב ה'בית מדרש'י שונה מאוד מכללי האקדמיה. למשל, 'האומר לחבירו' לא תקין בשום אופן, ואף על פי כן אני לא חושב שאסור לכתוב כך.
לעומת זאת, להאקדמיה כותבים 'כוהנים', ומי שיכתוב כך בספר תורני זה ייחשב לו לטעות!

[ברזילי]

בתנ"ך דעה\דעות תמיד חסר י, כמובן.

תנועת e
תנועת e אינה נכתבת ביו"ד. למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).
אבל יו"ד תיכתב
– במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאכל [לעומת תישמר (תִּשָּׁמֵר)], ייערך [לעומת יישמר (יִשָּׁמֵר)], תיאבון [לעומת שיגעון (=שִׁגָּעוֹן)], קירח [לעומת אילם (=אִלֵּם)], שירות [לעומת סיפור (=סִפּוּר)].
– בשמות עצם במשקל פֵּלָה, שלא נגזרו משמות ממין זכר, והצירי מתקיים בהם בכל הנטייה: זיעה, תיבה (לעומת כנה, מתה – שנגזרו משמות ממין זכר, ומאה, עדה [קהל] שהצירי אינו מתקיים בהם בנטייה.
– בשמות השקולים במשקל השמות היכר (=הֶכֵּר), הישג (=הֶשֵּׂג), היצע (=הֶצֵּעַ), וכן בצורות הנגזרות משמות אלו, כגון היכרות (=הֶכֵּרוּת), הישגיות (הֶשֵּׂגִיּוּת), היקשי (הֶקֵּשִׁי).

ולפיכך לפי הכללים שלהם הצירה במלה "דעה" (שבהטיות הופך לפתח), יופיע חסר. ברור כי אלה כללים המשקפים ומעצבים נוהג מקובל בתקופה אחת בלבד (לכל היותר), והכתיב חבר-הניקוד השתנה מאד במהלך אלפי שנות עברית.

אגב, חיפוש קצר באוצר מצא למעלה מארבעת אלפים ספרים ובהם "כוהנים".

[ברקים רב]

ברור. [אבל כשמישהו שואל איך "נכון לכתוב", אין לענות לו אלא לפי כללי האקדמיה, שהרי בספרות התורנית מעולם לא היה כלל אחיד בכתיב חסר הניקוד].

[אוצר החכמה]

מזכיר לי, שפעם נכנסתי למדפיס והנקדן הדקדקן ר' משה דייטש (שעבד אז בקומפסט למי שיודע מה זה) והבאתי לו משהו מוקלד והיה כתוב שם בספר הזוהר הקדוש, והוא קפץ מהמקום ואמר לי מי זה שכתב את זה כך, אח"כ ראה שהוקלד ע"י אשה ונחה דעתו.

[מה שנכון נכון]

מזכיר לי, שפעם נכנסתי למדפיס והנקדן הדקדקן ר' משה דייטש (שעבד אז בקומפסט למי שיודע מה זה) והבאתי לו משהו מוקלד והיה כתוב שם בספר הזוהר הקדוש, והוא קפץ מהמקום ואמר לי מי זה שכתב את זה כך, אח"כ ראה שהוקלד ע"י אשה ונחה דעתו.

בפרויקט השו"ת ובאוה"ח כמה אלפי תוצאות מכל הדורות.
וכבר במהדורת קרימונה שיט נכתב זוהר. [אף שבקרא דדניאל יב,ג שהוא המקור הכתיב חסר].
ואיזה הבדל יש בין חולם חסר למלא?

[אוצר החכמה]

ברור שאין הבדל אמיתי. סיפרתי את זה כקוריוז, בעיניו זה היה נראה ככתיבה של עיתון וכך אמר לי.

[סכינא חריפא]

מה שברור ש'טוהרה' לא נכתב באף ספר מעולם.

[ברקים רב]

וגם לפי כללי האקדמיה לא כותבים טוהרה

[אוהב אוצר]

היכן יש מילה כזו?

[סכינא חריפא]

וגם לפי כללי האקדמיה לא כותבים טוהרה

אין לי בקיאות בכללי האקדמיה, אבל בעולם האקדמאי כותבים גם כותבים.

[מיללער]

בספרים הקודמים מוצאים מלה אחד פע"א חסר ופע"א יתר, זה עכשיו העתקתי דברי של הגאון רבי נתן מאז זצ"ל ראב"ד פפד"מ בספרו בנין שלמה על נ"ך ואגדות הש"ס מכת"י, בשורה אחד כותב 'מידה כנגד מידה' או 'מידת הדין' ובשורה שאחריה כותב 'מדת הרחמים' או 'מדה כנגד מדה'.

שולחן/שלחן, וכן הרבה