איש_ספר כתב:[האם יש קשר לפולמוס חז"ס?]
בור ועם הארץ כתב:איש_ספר כתב:[האם יש קשר לפולמוס חז"ס?]
אולי תואיל לבאר לבורים וע"ה מה זה?
איש_ספר כתב:כדברי אתנחתא. בסיני התפרסם מאמר מקיף על פרשה זו.
במקבציאל האחרון פורסם מכתב האדר"ת אל רייפמאן על ענין זה, שם התברר שגם רייפמאן היה בין המוחים על דבריו של חז"ס.
בודאי שיעבץ היה ירא"ש יותר מחז"ס, ומכאן הפליאה.
אתנחתא כתב:השני הוא בן ה'דברי נחמיה', תלמידו המובהק בהלכה וונכדו מזוו"ש של רבינו בעל התניא. הספר נכתב בעקבות בקשת האדמור מקאפוסט.
איש_ספר כתב:[הכשלון הוא אחד. יצר קנטרנות בלתי נכבש שבגינו אתה מתהפך כחומר חותם. שעה אחת דורש כבודו של רנ"ק ושוב מחזיק באזני חז"ס. וגלל כן הנתונים המתלווים להודעותיך אינם אלא 'אילסטורציה' שאין להשגיח בדיוקם, שהרי לא לשם עצמם הם נדרשים. וחבל. ועתה אם יש את נפשך, שפוך עלי כל מררתך והעיקר הנח לחז"ל ולחשמונאים הצדיקים וד"ל].
חכם באשי כתב:אולם דעו נא רבותי,
כי נס פך השמן המפורסם, נזכר רק בתלמוד הבבלי אך איננו מופיע בשום מקור ארצישראלי ולא היה מוכר במדרשי האגדה והפייטנים הארצישראליים הקדומים,
[/b]".
חכם באשי כתב:חושש אני להכניס ראשי בין ההרים הגדולים, א"ס מכאן ומ"ג מכאן, שמא ירוצצו את ראשי; גם איני רוצה להראות כ'מסייע' לגישת חז"ס,
אולם דעו נא רבותי,
כי נס פך השמן המפורסם, נזכר רק בתלמוד הבבלי אך איננו מופיע בשום מקור ארצישראלי ולא היה מוכר במדרשי האגדה והפייטנים הארצישראליים הקדומים,
ראו, לדוגמא, דברי ש' אליצור, 'פיוטי החנוכה', ימי בית חשמונאי, בעריכת ע' עמית וח' אשל, ירושלים תשנו, עמ' 307:
"מעניין במיוחד הוא תיאור טיהור המקדש לאחר הנצחון. כמו אצל כל פייטני ארץ-ישראל הקדומים, אין כאן כל רמז לנס פך השמן המפורסם. סיפור זה, שמקורו בתלמוד הבבלי (שבת כא ע"ב), איננו מופיע בשום מקור ארץ-ישראלי. שתיקתם של המקורות המדרשיים והפייטניים כאחד יש בה כדי ללמד, שבארץ ישראל אכן לא ידעו את העניין בעת הזאת".
חכם באשי כתב:מדוע שלא תעיין במאמרים גופא שציינתי שם?
ושאלתך עדיין לא יוצרת "יש מאין". שעדיין לא הצבעת עבורי, ולו על מקור ארצישראלי אחד, המזכיר את נס פך השמן.
וארשה לעצמי להוסיף נימה אישית:
בשעה שגילתי את שתיקת המקורות הארצישראלים מנס פך השמן - הייתי בהלם מוחלט, ולא האמנתי. אך מה לעשות, שמאז ועד עתה עדיין לא מצאתי מקור כזה, ותאמין לי, חיפשתי הרבה גם במקורות שאין יד כל אדם מצויה בהם.
תוך כדי דיבור כתב:אבל ח' באשי, במחילה, כפירה במסורת התלמוד הבבלי מפני אי הימצאות הדברים במקורות האגדתא הארצישראליים שלפנינו, היא דבר שאמנם מקובל במחקר האקדמי, אבל מקומו טרם יכירנו בבית מדרש אורתודוקסי כלשהו. ואתה יודע שאיני אומר זאת על תקן 'שומר החומות' התורן.
אתנחתא כתב:מהסוגיות הכי נידושות כולל העלמת המקורות הארצישראליים, ומבארים מודרניים ניסו ככל יכולתם לבאר פשר השתיקה של מקורות ארצישראליים מנס זה (ובאמת חשבת למצוא משהו במקורות שאין הכל מממשים? יש לך כתבי-יד של מזמן האמוראים?)
כאשר מעיינים בפיוטים לחנוכה שנכתבו באר"י במאות השישית עד השמינית לספירה ומשווים אותם לפיוטים לחגים אחרים שנקבעו לזכר אירוע היסטורי בתולדות העם, חשים מייד בהבדל בולט: שעה שבפיוטים לפסח מתרכזים הפייטנים בעיר בסיפור יציאת מצריים, ובאלו לפורים - בנס ההצלה מהמן, הרי שנצחונם של בני חשמונאי על היוונים איינו עומד במוקד פיוטי החנוכה. במקום זאת מפליגים הפייטנים לחנוכות אחרות ... מעדיפים הפייטנים להעמיד את נרות החנוכה כסמל לאור הגאולה העתידה ולחנוכת המקדש לעתיד לבוא, בלי לרמוז כלל לחג החנוכה הממשי ולמאורע היסטורי שבעקבותיו הוא נקבע. (ש' אליצור, פיוטי החנוכה, סמל מול ריאליה, בתוך ימי בית חשמונאי)
חכם באשי כתב:לשאלת גוראריה,
ראה: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 241_35.pdf
(מחיפוש פשוט בגוגל: "ברייתות בבליות". יש תוצאות נוספות ורבות)
אתנחתא כתב:הסוגיא של ברייתות בבליות היא אכן שאלה נכבדה, אך מה הקשר לשאלת גוראריה שקבע קביעה שזו להד"ם, בסדר עולם אין זכר וצל של זכר לברייתא זו. (כנראה מן השאלה שנשאלה בבטחון מופגן - שלכולם כבר היה ברור שאכן כך מבואר בסדר עולם רבה)
אתנחתא כתב:הסוגיא של ברייתות בבליות היא אכן שאלה נכבדה, אך מה הקשר לשאלת גוראריה שקבע קביעה שזו להד"ם, בסדר עולם אין זכר וצל של זכר לברייתא זו. (כנראה מן השאלה שנשאלה בבטחון מופגן - שלכולם כבר היה ברור שאכן כך מבואר בסדר עולם רבה)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים