המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 2:43 pm

קשה לי להאמין שדיינים עם ותק כותבים כזה פסק דין.
במידה והוא נטל סמים הרי הוא נטל תרופות נגד הזיות ל"ע בגלל ההזיות שנגרמו לו עקב הסמים, ואיך הם מגיעים למסקנה שהוא סבל מסכיזופרניה - וכי חסרים ל"ע חילונים שחוזרים מהודו ועוד כהנה עם הזיות בעקבות אכילת פטריות והטיפול בהם הנו כמו שמטפלים ל"ע בחולי סכיזופרניה. שלא נדע - לא מובן כלל ועיקר.
--
אתרוג חוסם לי את כל האתרים אך בכל זאת הצלחתי להוריד קובץ מעניין שדן בעניין.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' ינואר 08, 2015 3:22 pm

בד_קודש כתב:
ברם, המעיין היטב בדברי הר"ן שם ובדברי רבותינו הפוסקים ומפרשי הש"ס הראשונים והאחרונים יראה נכוחה שאין הדבר כן.

והנה עמד בדברי הר"ן הללו אחד ומיוחד מגדולי ראשי הישיבות הגר"ש שקאפ בחידושיו על מסכת קידושין סימן א' ובספר שערי יושר שער ז' פי"ב.

ושם חקר אחר מהות הקידושין בסוגיות הש"ס בבלי וירושלמי ובראשונים והגיע למסקנה שצריך קנין מצד האשה לביטול דעתה ורצונה, ואין די בביטוי פאסיבי של הפקר והסכמה מצד האשה למעשה הקידושין של הבעל אלא יש כאן מעשה קנין בו היא מבטלת דעתה ורצונה לבעל.

ולחיבת דבריו הקולעים בהגדרת מעשה הקידושין נצטט מסיום דבריו "שעניין ביטול דעתה היא סיבה מוקדמת שיוכל המקדש לקדשה, משא"כ בשאר הפקר שאין ההפקר מועיל כלום לקנין של הזוכה. ומשום הכי כל דאיכא מעשה אצל האשה לענין ביטול דעתה, דבר זה בעצמו הוא סיבה למקדש שיוכל עי"ז לקדשה, דהמעשה שלה והביטול דעת שלה הכל ביחד הוא הזמנה וסיבה להכין למקדש סיבות מוכנות לעניין הקידושין שלו" ע"כ. וראה שם שדייק כן גם מדברי הר"ן בהמשך דבריו.

נמצינו למדים שגם אליבא דהר"ן יש צורך במעשה קנין של האשה המתבטאת בביטול רצונה ודעתה למעשה הקידושין, מעשה זה של קניין מצד האשה אינו נופל בחשיבותו ממעשה האיש בקידושין מאחר שהוא הסיבה להחלת מעשה הקידושין של הבעל באשה.

האם כבר עשה מישהו שימוש עם חידושו של הגאון ר"ש שקאפ ז"ל.

א. עד כמה שזכור לי האבני מילואים בתשובותיו חולק על הגרש"ש בזה.
ב. האם כאשר האשה תישן ומישהו יזרוק לה כסף קידושין לחצירה האם לא תהיה מקודשת היות והיא צריכה לעשות מעשה קניין. (כמובן במידה והאישה הסכימה מראש להתקדש).

אני לא הבנתי להיפך. מה עלה על דעתו שכיוון שהיא לא עושה את המעשה אינה יכולה לטעון מיקח טעות, אם יש לו ראייה על סברא כזו צריך לדון, אבל מהסברא הפשוטה מקח טעות תלוי בדעת וכיוון שאין האשה מתקדשת אלא לדעתה אם היה מקח טעות ראוי שיתבטל, אא"כ מצד טב למיתב שזה דיון אחר.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 3:42 pm

לצערי צודק הרב אוצה"ח - מעלים את הטענה של הגאון רבי שמעון שקאפ ז"ל בכיוון ההפוך, כלומר, כאשר הבעל טוען שהאשה הייתה בהזיות ל"ע ולא הייתה יכולה להתקדש כי צריך דעת מקנה מצד האשה בקידושין לדעת רבי שמעון ז"ל אך בכיון ההפוך כאשר באים לטעון שהבעל ל"ע סבל מהזיות אם זה מסמים אם זה מסכיזופרניה מה קשור לפה הגרש"ש ז"ל.
פשוט התחלף להם.
ואשמח אם מישהו יעמידני על טעותי.
הצעתי להם שיסלקו את פסק דינם תיכף מהאתר.
--
ככלל מדוע אי אפשר לבטל את הקידושין באופן הכי פשוט בעולם שהבעל סבל מהזיות ואחד שסובל מהזיות אין קידושיו קידושין וכך הוא בבית המשפט ובכל מקום כאשר מישהו מוכיח שעשה עסקה כל שהיא כשהוא תחת השפעה של משהו לא עשה ולא כלום.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 3:51 pm

היות ואין לי כל ספק שבעקבות האשכול הזה הם יסירו משם את הפסק דין לכן אני מצרף את זה לכאן.

סכינא חריפא

בד_קודש כתב:ל
פשוט התחלף להם.
ואשמח אם מישהו יעמידני על טעותי.
הצעתי להם שיסלקו את פסק דינם תיכף מהאתר.

אני מציע לכת"ר לסלק את דבריו שמביעים זלזול בת"ח מהפורום.....

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 4:14 pm

על פי ההלכה הדיינים חייבים לחקור את הפסיכיאטרים - ישנם המון בתחום הזה שאינם יודעים ממינם ושמאלם ואם באנו לעשות שימוש עם חידושו של הגאון רבי שמעון שקאפ ז"ל ניתן לבטל רוב רובם של הקידושין החילונים.
אם זה היא הרי גם היא צריכה דעת מקנה ואם זה הוא הרי אין קידושיו קידושין - אנו יוצאים מתוך הנחה שהזיות מחמת השפעה של חומר מסוים אינו נחשב למחלת נפש.
וראו בקובץ העליון שצירפתי שכך טוענים רוב רובם שעוסקים בתחום. וכל הרואה את שתיקתה של האמה ושהיא אינה רוצה לספר מדוע בדיוק ביקרו אצל פסיכיאטר מבין מיד את הסיטואציה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' ינואר 08, 2015 4:16 pm

אני כאמור לא הבנתי מה הם נזקקו לדברי ר' שמעון. אבל אני גם לא מבין למה אתה אומר שחידושו של ר' שמעון משפיע לבטל קידושין.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 4:21 pm

לא במקרה שלנו.
חידושו של ר' שמעון יכול להועיל לבטל קידושין במידה ואחד יבוא ויטען שאשתו הייתה תחת השפעה של חומר מסויים שאינה יכולה להתקדש, שהרי ר' שמעון מחדש בניגוד לדעתו של האבני מילואים הידוע שהאשה צריכה דעת מקנה, ולא מספיק הסכמה פסיבית אלא היא חייבת להפקיר את עצמה, וזה אין אשה יכולה לעשות כשהיא לא צלולה לגמרי.
--
וכפי שכתבתי, לא נראה שיש בי"ד בעולם שיקבל טענה זו, ואין אנו בודקים אם החתן או הכלה השתכרו בשעת הקידושין ועוד כהנה, למרות שבבתי המשפט יש פסקי דין כאלו, שאם אחד טוען שסגר עיסקה בעת היותו תחת השפעה של משהו יש בכוחו לבטל את העיסקה.
אבל זה במקרים כאלו בדרך כלל בתי המשפט דוחפים לפשרה מחוץ לבית המשפט כדי שלא להזדקק לסוגיא זו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' ינואר 08, 2015 4:31 pm

איפה אבני מילואים אומר שאשה שאין דעתה צלולה קידושיה קידושין?

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 4:49 pm

הרב אוצה"ח.
האבני מילואים אינו מדבר לגבי אם האשה צלולה אם לאו.
בדברי הר"ן בנדרים מבואר שהאשה צריכה להיות פסיבי ואין אצלה דעת מקנה, כלומר, מספיק שהיא מסכימה.
וזה לשון הר"ן.

ר"ן מסכת נדרים דף ל עמוד א

ואשה נמי כפדאוה אחרים דמיא - לפי שמיד שנתגרשה יוצאת מרשות הבעל לרשותה ואין קידושין חלין עליה וק"ל אדרבה אשה לפדאן הוא דמיא שכשם שנטיעות הללו לפי שאינן יוצאות מרשות הקדש או מרשותו מצי לאקדושינהו לאחר שיפדו כך אשה זו כיון שאינה יוצאה מרשות הבעל או מרשות עצמה בדין הוא שתהא יכולה להתקדש מעתה אפילו לאחר שתתגרש וניחא לי דאי מציא אשה לקדש עצמה לאיש ה"נ דהויא היא דומיא דמקדיש נטיעות ממש אלא כיון שהתורה אמרה כי יקח איש אשה ולא אמרה כי תלקח אשה לאיש לא כל הימנה שתכניס עצמה לרשות הבעל ומש"ה אמרי' בפ"ק דקידושין (דף ה) דאי אמרה היא הריני מאורסת לך אין בדבריה ממש אלא מכיון שהיא מסכמת לקדושי האיש היא מבטלת דעתה ורצונה ומשוי נפשה אצל הבעל כדבר של הפקר והבעל מכניסה לרשותו הלכך אין אנו דנין בקדושין מצד האשה אלא מצד הבעל ולגבי בעל כפדאוה אחרים דמיא דבקידושין הראשונים היא ברשותו ולאחר גרושין יוצאה מרשותו ומש"ה לא מצינן למיפשט גבי קדושין דחיילו מפדאן הוא דלא דמיין וכדכתיבנא ומפדאום אחרים נמי לא מצינן למפשט דלא חיילי משום דלא דמי נמי לגמרי דהא הכא האשה ג"כ מכנסת עצמה לרשותו במקצת ואיכא לדמויי לפדאן הוא והיינו דליכא למפשטא מהא כלל כנ"ל והרשב"א ז"ל כתב דנהי דבעיין לא איפשיטא הכא אפ"ה איכא

עתה בא ר' שמעון והוא מבקש לפרש את הר"ן באופן אחר, שהיא צריכה דעת מקנה, כלומר, היא צריכה להפקיר את עצמה ועל זה הוא דן שם בדברי האבני מילואים בתשובה הידוע שלו, שכותב לפרש מהו קנין כספו.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ה' ינואר 08, 2015 10:39 pm

אמנם בעיקר הדבר מש"כ הא"מ לחדש על פי דברי הר"ן, שמה שהאשה מסייעת בקדושין, אינו נחשב כדבר שבערוה, ואי"צ עדים לקיום הדבר, צריך ביאור דברים. וראשונה צריך לבאר מה ענין זה שהאשה מחדשת ע"י הסכמתה, אם זה רק כרצון המצטרף וניחותא בעלמא, או הוא ענין הפועל ומחדש ענין חדש, וענין זה נפ"מ לכמה דינים בהלכות קדושין, והוא דאם גלתה אשה דעתה שמתרצה להתקדש לאיש פלוני, ואחר כך יזרוק האיש ההוא בפני עדים הקדושין בחצרה של האשה, דאם נימא דמצד האשה לא בעינן רק התרצות בעלמא הי' מהני בכה"ג שיחולו הקידושין אף שנעשה שלא מדעתה, דהיכא שהדבר זכות אי"צ ידיעה בפועל....
אבל אם נימא דהאשה מחדשת ע"י רצונה איזה דבר חדש, בודאי בעינן מחשבה בפועל .. עיין שם כל העניין.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 39&hilite=
ולא מצאתי ולו שמץ של רמז שנפ"מ לגבי אם בכוח האשה לטעון טענת מקח טעות – גם טרם פגשתי ברב מסדר קידושין שמצווה על המתקדשת לחשוב מחשבה בפועל וכפי שכותב הגאון רש"ש ז"ל.

סכינא חריפא

פסק דין היסטורי ניתן בשבועות האחרונים בבית הדין הרבני בחיפה וזכה לחיזוק ואשרור ע"י בית הדין הרבני הגדול. המקרה הוא סבוך מאד וכמעט כל הדיינים שהביעו את דעתם בנושא סייגו את דבריהם בכך שפסק דינם נוגע אך ורק למקרה הספציפי הזה ושלא ניתן להקיש ממנו למקרים אחרים. עם זאת, השורה התחתונה היא שבית הדין התיר אשת איש לעולם בלא גט וקבע את מעמדה כרווקה לכל דבר וענין.

פסק הדין בשלמותו פורסם ברשת והוא נגיש כאן. נזכיר ממנו רק אי אלו נקודות.
המקרה המדובר הוא שאשה התחתנה עם אדם שלא ידעה שהוא סובל מסכיזופרניה ונוטל תרופות למחלת נפש, ולאחר מכן גם התברר שהיה מכור במידה כלשהי לסמים. האשה הגישה תביעת גירושין מיד כשנודע לה על מצב הבעל, וכבר שם טענה למקח טעות. הבעל ניסה להתאבד כתוצאה מהגשת תביעת הגירושין, אך נשאר בגדר צמח.

דייני בית הדין, הרב מימון נהרי, הרב יוסף יגודה, והרב יצחק רפפורט, כתבו להתיר את האשה.
ביארנו שלכל הדיעות, במום גדול מהסוג של המקרה דנן שיש אנן סהדי שלא תימצא אשה שתסכים להינשא לבעל כזה, תופסים הקידושין לכל היותר מדרבנן, ומשכך, יש להסתמך על הדעות המקילות להתיר ללא גט במקום עיגון גמור
אחד הדיינים, הרב יצחק רפפורט [?! הרב יגודה http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=1140 ] כתב בדעת מיעוט שיש לזכות גט לאשה, כדרך שנעשה לא מזמן בפסק דין של בית הדין הרבני בצפת. כנגד דעה זו, וברקע גם כנגד פסק הדין של בית הדין בצפת, מאריך אב בית הדין הרב נהרי לכתוב שבשום פנים לא ניתן לזכות גט לאשה במקום שאין בעל.
דייני בית הדין בחיפה שלחו את פסק דינם לזקני הדיינים בארץ, ביניהם הרב צימבליסט והרב שלמה פישר ואחרים שגם הם הסכימו לפסק הדין. לאחר מכן בית הדין התנה את קיום פסק הדין באשרורו ע"י בית הדין הגדול. בבית הדין הגדול נזקקו לענין הרב יצחק יוסף, הראשון לציון, הרב דוד לאו, הרב הראשי, והדיין הרב ציון אלגרבלי. שלשתם הסכימו עם פסק הדין והחזירו אותו לבית הדין בחיפה לביצוע.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' ינואר 12, 2015 10:14 pm

זו דוגמא למקח טעות, ואין ענינה לאשכול זה כלל.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ב' ינואר 12, 2015 10:28 pm

להרב תוכן - כפי שכבר שאלתי לעיל.
במידה והרבנים כבודם במקומם מונח היו בטוחים שהבעל סבל מהמחלה הנוראה סכיזופרניה היה להם לבטל את הקידושין באופן הכי פשוט שבעולם - קידושיו של שוטה לאו כלום היא, ובהכרח, שהם עצמם מסופקים בזה, וכפי שניתן לראות להדיא בפסק דינם, שהם אינם בטוחים בזה. ואם כן מדוע ניתן לבטל משום מקח טעות.
---
להרב סכינא - אף אחד אינו מבטל את פסק דינם במחי יד, יש בדבריהם תמיה גדולה, כאילו שרק לפי חידושו של השערי ישר ניתן למקודשת להעלות טענת מקח טעות בשעה שגם האבני מילואים וכן הוא פשטות דברי הר"ן בנדרים כולם סוברים שצריך הסכמה של המקודשת והסכמה בטעות לאו הסכמה היא ולשם מה והאיך נכנס לכאן דברי השערי ישר. ובפרט אני תמה שאפילו לא טרחו להזכיר שהאבני מילואים חולק על חידושו של השערי ישר.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ב' ינואר 12, 2015 10:39 pm

אבקש להבהיר עוד.
אם כך סברו הדיינים. שרק על פי חידושו של הגאון ר' שמעון שקאפ ז"ל ניתן לאשה להעלות טענה של מקח טעות בהחלט שאין מקום לפסק דינם וגם אם מדובר בעגונה, קשה מאוד להתיר אשת איש על סמך חידושו של ר' שמעון בשעה שטרם מצאנו לו חבר. וגם המחמירים ביותר אינם מצווים את המקודשת לחשוב שהיא מפקרת את עצמה, ושהיא צריכה דעת מקנה בקידושין.
ואת הנראה לענ"ד כתבתי.

אני מבין שאתה מסכים עם הסברא של הדיינים שרק אם היא עושה מעשה בקניין יכולה לטעון מיקח טעות, וכמדומני שלא הביאו ראייה על זה ולענ"ד כמו שכתבתי קודם אין לזה קשר לקניין אלא כל מי שצריך את דעתו לדבר יכול לטעון מקח טעות כי מקח טעות שייך לדעת ולא לפעולה בפנ"ע.
עכשיו ראיתי שבקטע הקודם כתבת שאינך מסכים לדעתם וכמ"ש, רק כל מה שאתה מתווכח עם הדיינים הוא לשיטתם.

גם זו לטובה

תוכן כתב:זו דוגמא למקח טעות, ואין ענינה לאשכול זה כלל.

עד מתי????
בקשור שהובא לעיל מובא אריכות גדולה שדנו חברי הבי"ד האם יש מקום לצרף כסניף גט זיכוי.

בד_קודש · הודעהעל ידי **בד_קודש** » ג' ינואר 13, 2015 2:08 am

אבקש להבהיר כל מה שכתבתי בתגובה הזאת.

בד_קודש כתב:להרב סכינא - אף אחד אינו מבטל את פסק דינם במחי יד, יש בדבריהם תמיה גדולה, כאילו שרק לפי חידושו של השערי ישר ניתן למקודשת להעלות טענת מקח טעות בשעה שגם האבני מילואים וכן הוא פשטות דברי הר"ן בנדרים כולם סוברים שצריך הסכמה של המקודשת והסכמה בטעות לאו הסכמה היא ולשם מה והאיך נכנס לכאן דברי השערי ישר. ובפרט אני תמה שאפילו לא טרחו להזכיר שהאבני מילואים חולק על חידושו של השערי ישר.

כבר הקשה כן הרב אוצה"ח לעיל בזה"ל.

אוצר החכמה כתב:אני לא הבנתי להיפך. מה עלה על דעתו שכיוון שהיא לא עושה את המעשה אינה יכולה לטעון מיקח טעות, אם יש לו ראייה על סברא כזו צריך לדון, אבל מהסברא הפשוטה מקח טעות תלוי בדעת וכיוון שאין האשה מתקדשת אלא לדעתה אם היה מקח טעות ראוי שיתבטל, אא"כ מצד טב למיתב שזה דיון אחר.

ובטעות לא כתבתי את הדברים בשם אומרם המביא גאולה לעולם ועם כבוד תורתו הסליחה.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ג' ינואר 13, 2015 1:40 pm

לא קראתי כלל את פסק הדין, אבל ראיתי עכשיו את המו"מ בין אוצר החכמה לבד קודש ואינני מבין איך אפשר לנטות במשהו מדברי אוצר החכמה ומילתא דפשיטא היא שאיך שלא נגדיר את מעורבות האישה במעשה הקידושין {ויש לי אריכות בזה ואכמ"ל} בוודאי יש לאישה טענת מקח טעות.
וראייה פשוטה עד למאוד יש לדבר הזה: קיי"ל שהמקדש אישה על מנת שהוא כהן ונמצא ישראל אע"פ שהאישה אומרת שבליבה היה להתקדש לו גם אם אינו כהן אינה מקודשת. למה? כי דברים שבלב אינם דברים.
נשים לב! המשנה נזקקת להלכה של דברים שבלב רק במקום שהאישה טוענת שמוכנה להתקדש אף על פי כן.
מדוע? כי בגוונא שהאישה טוענת שאיננה מסכימה אלא לבעל כהן, הקידושין בטלים מדין מקח טעות ואין זה עניין כלל לדברים שבלב.
קשה לי מאוד להאמין שהדיינים דחיפה מעלים על דעתם משהו אחר ובוודאי הגמור טענו משהו יותר מורכב אבל בלנ"ד אעיין בדבריהם

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' ינואר 13, 2015 2:42 pm

אני לא כ"כ מבין את הראיה שהבאת, במקרה הזה הנישואין מתבטלים בגלל שהתנאי שעשה לא מתקיים ולא בגלל מקח טעות.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ג' ינואר 13, 2015 4:28 pm

בוודאי שלא שהרי לא בעינן תנאי כפול
וכן לשון המשנה וכן היא שהטעתו משמע שמדין מקח טעות.
ועוד ממקומו הוא מוכרע שהרי מחילה על תנאי מועילה לכמה וכמה שיטות ואם כן מדוע אם אמרה שבליבה היה להתקדש לו אף על פי כן, אינה מקודשת? הרי מחלה על התנאי
וראייה האחרונה יש לדחות בכמה אנפי אבל הראשונה לכאורה קיימת

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' ינואר 13, 2015 4:43 pm

עיין שם בגמרא קידושין נ א ודלמא שאני התם דכיוון דאתניה לא כל כמינה דעקרא לה לתנאיה.

בעצם · הודעהעל ידי **בעצם** » ד' נובמבר 04, 2015 12:29 pm

הנזיר כתב:
הקובץ המצורף ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.docx לא זמין יותר.

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ג' דצמבר 29, 2015 4:58 pm

משנת יוסף - קונטרס הגט מצפת - זיכוי גט מבעל צמח.pdf: (3.78 MiB) הורד 1482 פעמים

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ו' ינואר 01, 2016 12:02 am

זהו קונטרס חשוב עם דיונים מעמיקים בחידושים של ביה"ד דצפת וסתירת דבריהם לדעת הרבנים המשיבים שליט"א.
רק שתי הערות:
א. שמעתי שהרב לביא שמע כבר לפני שבועות רבים על הכנת הקונטרס הזה, והוא ביקש שגם פסה"ד שלו וגם התגובות שלו לדברי חלק מהמשיבים [חלק אחר מהמשיבים כלל לא שלחו את השגותיהם לחברי בית הדין] יוכנסו לקונטרס הזה בנוסף להשגות הרבות עצמן, אך עורכי הקובץ לא הכניסו כלל את דבריו. השאלה היא אם כוונת הקונטרס הזה היא למחות מחאה בביה"ד דצפת, או שכוונתו לברר את האמת - ואז יש מקום לתמוה מדוע לא הוכנסו גם דברי ה'מותקפים'.
ב. העורך לא יכל להתאפק, ובהקדמתו הוא הכניס הערה שהרב לביא פסק את הדין, ולמעשה התיר א"א לעלמא, כדי למצוא חן בעיני שרת המשפטים לשעבר, כדי שזו תמנה את הרב לביא לבית הדין הגדול. יש בכך מעשה נבזי של הוצאת שם רע מדאורייתא, וכבר כמה ת"ח [ביניהם גם כאלו שדבריהם הוכנסו לקובץ] פנו אל הרי"ל בן דוד העורך שיחזור בו בפומבי מהוצאת השם הרע הזאת שאין לה כל בסיס ויש בה הלבנת פנים ברבים של ת"ח חשוב, שלא הותר דמו גם אם פסק מה שפסק והתיר אשה עגונה לפי דעתו ודעת בית דינו בניגוד לת"ח רבים וחשובים אחרים. לדברי אחד מהת"ח שפנה אליו, הרי"ל בן דוד אכן חזר בו מההשמצה הזו והצטער עליה, ואמר שישלח את התנצלותו לאותה תפוצת ענק שאליה שלח את הקונטרס הזה, ואני מקווה שכך יעשה, ויפה שעה אחת קודם.
הק' יואל

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ש' ינואר 02, 2016 7:43 pm

תיקון טעות: העורך אינו רי"ל בן דוד, ת"ח וראש כולל ומחבר ספרים חשובים, אלא יהודי אחר בשם ר' יהודה בן דוד [בלי 'לביא'] שאיני מכיר. הק' יואל

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' מרץ 30, 2017 8:03 pm

כך מרבים ממזרים בישראל!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L ... um=organic

האישה שבעלה צמח תוכל להינשא מחדש: "היום המאושר בחיי"

בג"ץ פסק כי בית הדין הרבני לא ידון בערעור על הגט שניתן ל"עגונה מצפת" שבעלה הפך צמח לפני עשור, ולפיכך היא רשאית להינשא שוב. "הגיע הזמן לסיים את דרך הייסורים שלה", קבע השופט רובינשטיין

תלם יהב וקובי נחשוני

פורסם: 30.03.17 , 14:03

"האישה גרושה ויש לה זוגיות" (צילום: אורי דוידוביץ)

סוף לפרשת ה'עגונה מצפת': בג"ץ קבע היום (יום ה') כי אישור הגט שנתן בית הדין האזורי בצפת לאישה שבעלה הפך לצמח לפני עשור בעינו עומד, וכי בית הדין הרבני הגדול לא יוכל לדון בפרשה. לפיכך, רשאית האישה להינשא שוב. "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", אמרה האישה לאחר ההחלטה. הפרשה נחשפה לראשונה ב-ynet.

בני הזוג התחתנו בשנת 2002 ונולדה להם בת. בשנת 2007 נפגע הבעל באורח קשה בראשו בתאונת דרכים. מאז הוא נמצא במצב של 'צמח', לא מתקשר עם הסביבה, לא מודע למה שקורה סביבו ולא נושם באופן עצמאי. הסיכוי לשיפור במצבו קלוש עד לא קיים.

חמש שנים אחרי התאונה ביקשה אשתו גט כדי שתוכל להינשא מחדש. בית הדין הרבני האזורי החליט כי אין לו אפשרות לאפשר לה גט בשלב זה. דייניו העבירו את המקרה בצעד חריג לעיונו של נשיא בית הדין הרבני הגדול דאז, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, שקבע גם הוא כי לא ניתן לאפשר מתן גט בסיפור. האישה לא ויתרה, עד שקיבלה את הגט המיוחל מבית הדין האזורי בצפת בשנת 2014.

אלא שכאן לא תם הסיפור. מספר חודשים לאחר מכן הוגשה לבית הדין הרבני הגדול בקשה חריגה ביותר לביטול הגט מטעמו של בן הזוג ואדם נוסף, שאין לו שום קשר לבני הזוג. בית הדין דחה את הבקשה על הסף מכיוון שלא היה שום ייפוי כוח מבן הזוג לבקשת הגט ונקבע כי אין לאדם הנוסף זכות לערער.

ערער בלי קשר לתיק או לזוג
אותו אדם הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול ובנובמבר 2016 הורה נשיא בית הדין הרבני, הרב יצחק יוסף, לקיים דיון בתיק בהרכב מורחב של דיינים. האישה הגישה בג"ץ על ההחלטה באמצעות עורכת הדין בתיה כהנא דרור מארגון 'מבוי סתום', וביקשה לבטלה. התיק הגיע לדיון בפני שופטי בג"ץ שקבעו כעת כי אין מקום לאפשר ערעור לאדם שאין לו כל קשר לתיק.

"שותף אני אף לחששות שהעלו על ידי העותרות והיועץ המשפטי לממשלה בדבר ההשלכות החמורות שבמתן אפשרות לכל אדם להשיג על כל פסק דין חלוט", ציין השופט אליקים רובינשטיין. "התרת הרצועה בדבר אפשרות שכל אדם מעלמא שאינו צד למשפט, ואשר הכרעה שיפוטית שניתנה בו לא תהא לרוחו, יהיה בעל מעמד לערער עליה לערכאות הערעור, אינה מתקבלת על הדעת. הדברים חמורים שבעתיים כאשר מדובר בעניינים רגישים של המעמד האישי ושאלות הסטטוס, שכן אז יש בכך פגיעה של ממש בפרטיות ובזכויות הבסיסיות של בעלי הדין, בנוסף לפגיעה האנושית".

השופט רובינשטיין הוסיף עוד כי מסכת הייסורים שעוברת האישה דינה להסתיים. "הסוגיה שבפנינו קשה. היא רגשית ואנושית, ולצד השאלה המשפטית אליה נדרשנו, הלב יוצא אל העותרת, שדרך ייסורים עברה, תחילה כאשר התפוגגו בפועל חיי הנישואים שלה עם בעלה שהפך צמח. אחר כך, בכל אותן שנים בהן נאבקה לקבלת הגט ואחר כך על צדקת הגט. הגיעה העת לסיים את הפרשה", כתב בפסק הדין.

חבר הרכב השופטים חנן מלצר ציין עוד כי "בהיותנו ערב חג החירות ראוי שנוודא כי כבודה וחירותה של העותרת יכובדו, ועל דרך של צו מוחלט – ייתם מסע תלאותיה".

יש לציין כי מדובר בהתערבות יוצאת דופן של בג"ץ, שבולם את בית הדין הרבני ובעיקר את הרב הראשי יצחק יוסף (נשיא ערכאת הערעורים), שהתעקש לקיים דיון. ההחלטה מהווה עוד פרק משמעותי בכיפופי הידיים בעניין הסמכויות בין בית המשפט האזרחי לבית הדין הרבני.

האישה שרשאית כעת להינשא מחדש אמרה לאחר ההחלטה: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. הכל מאיתו והתודה היא לה' יתברך שעשה סוף לייסוריי הקשים. כל התקופה הזאת הייתה קשה לי מאוד. אני מודה לעו"ד בתיה כהנא-דרור, שצעדה איתי יד ביד כל הדרך ולא הרפתה לרגע עם האמונה שלה שיש לעשות צדק לנשים עגונות ולא לגרום להן לסבל. תודה לכל אלה שתמכו וצעדו איתנו במאבק הזה. זהו היום המאושר בחיי".

עו"ד בתיה כהנא-דרור, אמרה: "ברוך מתיר אסורות. אני שמחה שהגענו ליום זה - בראש ובראשונה עבור האישה, שיצאה לחירות אמיתית ערב חג הפסח ותוכל להמשיך בחייה, וגם עבור היהדות ובתי הדין הרבניים, שהתפתחות חשובה ופורצת דרך לשחרור עגונות הוכרה כפסיקה לגיטימית. החלטת בג"ץ המונעת את הפגיעה בחירותה של האישה, כביכול בשם ההלכה, היא תקדימית ועשויה לעודד פתרונות הלכתיים חשובים למען תיקון עולם ולמען זכויותיהן של נשים בישראל".

ישראל אליהו · הודעהעל ידי **ישראל אליהו** » ה' מרץ 30, 2017 8:27 pm

שהעותר יבוא מצד הבעל, ומדין 'זכין'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מרץ 30, 2017 8:36 pm

אני לא מבין מצד הדין מה שייך כאן עתירה. מדובר בגט שנעשה ונשאלת השאלה אם הוא כשר או פסול. אין זה עניין לב"ד אחר בכלל ואין כאן מקום ל"ערעור". אפשר שגדולי הדור כמו שהיה בכל הדורות יביעו דעתם על הגט וגם ינזפו במתיר אם זה מה שהם חושבים או יתמכו בו אם זו דעתם. אבל מה שייך כאן ערעור וזכות העותר.

מצד שני מוזכר בגמרא ריש גיטין שהבעל מערער. רק אולי זה לא מחמת שיש לו זכות ערעור אלא מחמת שכך הוא אורח ארעא ?

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ה' מרץ 30, 2017 8:54 pm

רובינשטיין ולביא מנסים להפוך מאומללה אחת עגונה למשפחת אומללים ממזרים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מרץ 30, 2017 9:03 pm

אין קשר בין הרב לביא לרובינשטיין.
הרב לביא בא מצד ההלכה. כמו שהוזכר לאורך כל האשכול די קשה להבין את שיקוליו, אבל הוא חושב שכן היא ההלכה וגם אם אינו צודק שיקוליו הלכתיים.
בג"צ אינו יכול להביע דעה בעניינים הלכתיים ועצם העובדה שהוא מתערב היא עוולה. הדבר משול לזה שרובינשטיין יקבע למדענים אם הארץ מסתובבת סביב השמש או לא.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' מרץ 30, 2017 9:26 pm

אדרבא, הרב הנ"ל מביע דעתו בנושא הלכתי בניגוד למקובל ובניגוד לגדולים ממנו באופן שקשה מאד להניח שלבו לשמים. והדבר משול לזה שאיזה מורה בבי"ס יחליט בניגוד לדעת המדענים שהשמש מסתובבת סביב השמש וינהג כך באופן שמשפיע על הציבור מבחינה מעשית.
ואילו בג"צ, לפי המובא לעיל, לא דן כלל בשאלה ההלכתית אלא בשאלה האם לפני תקנות בתי הדין הרבניים יש לבי"ד זכות לדון בנושא שוב. ובזה ודאי שלפי חוקי המדינה יש לבג"ץ זכות להכריע. וכמו שרובינשטיין יכול להחליט שמורה בבי"ס ילמד רק לפי תאוריות מדעיות מקובלות וכדו', בלי להכנס לעצם הנידון המדעי.

אפשר · הודעהעל ידי **אפשר** » ה' מרץ 30, 2017 9:29 pm

שש ושמח כתב:אדרבא, הרב הנ"ל מביע דעתו בנושא הלכתי בניגוד למקובל ובניגוד לגדולים ממנו באופן שקשה מאד להניח שלבו לשמים,
ואילו בג"צ, לפי המובא לעיל, לא דן כלל בשאלה ההלכתית אלא בשאלה האם לפני תקנות בתי הדין הרבניים יש זכות לדון בנושא שוב. ובזה ודאי יש להם זכות לדון לפי חוקי המדינה.

לתקן - ח"ו, אין להם שום זכות לדון שום דין, ודיניהם הרמת יד בתורת משה.
אבל כוונתכם לומר שבמקרה הזה עבדו לפי התקנון שלהם, ולא עברו את הגבול הנורמלי בסדר עבודתם.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' מרץ 30, 2017 9:38 pm

כנראה שכתבתי בצורה לא ברורה. כעת תיקנתי.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' מרץ 30, 2017 9:39 pm

זכותו של הר' לביא להביע דעתו. וכמצופה ממי שקיבל חינוך במוסד דת"ל, יש להניח שמדי פעם ינסה את כוחו לפרוץ גדרים אם משום אהבת ישראל, או משום צורך השעה, או משום צעקת האשה האומללה וכל כיוצא בזה. אבל בכל הדורות ידע כל רב, שאם הוא פוסק שלא לענין יצאו נגדו בחרב ובחנית, ויבטלו את פסקו מכל וכל. היום, הכריע הבג"ץ, שאין שום אפשרות להעמיד רב שטעה במקומו.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ה' מרץ 30, 2017 9:50 pm

אין כ"כ חילוק בין היום לפעם.גם היום כל רב כולל הרב הראשי לישראל יכול להביע דעתו בענין ואם הציבור ממושמע ישמע לו. בג"צ מנע רק את היכולות החוקית של הרבנים למנוע נישואין, וגם בעבר ברוב המקומות לא היתה לגדולי הדור יכולת לכפות דעתם באופן חוקי אלא שהציבור עצמו היה ממושמע להם.

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » א' אפריל 02, 2017 2:42 am

אוצר החכמה כתב:מצד שני מוזכר בגמרא ריש גיטין שהבעל מערער. רק אולי זה לא מחמת שיש לו זכות ערעור אלא מחמת שכך הוא אורח ארעא ?

מובא בשם הגרי"ז שערעור הבעל על כשרות הגט שנזכרה בריש גיטין אינה אלא מדין בעל השטר עי' שיעורי רבי שמואל למסכת גיטין וממילא ברור שהיינו דווקא בכה"ג שהוא בעל השטר.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' אפריל 02, 2017 7:27 am

יש"כ. מה שמתבאר שם הוא שזה דין מיוחד בטענת מזוייף (ודכוותה) שהיא פוסלת את השטר עצמו שמוחזק בכשרות. שכיוון שהוא עשה את השטר יכול לטעון נגד חזקתו. ויוצא מזה לכאורה שני דברים . א. שבמקום שאין הדיון על השטר אין לבעל זכות לטעון. ב. שלכאורה כשהדיון הוא הלכתי ואינו מערער על חזקת השטר אלא על עצם השטר לא יהיה זכות לבעל לטעון. (למשל כשמעורר שאלה על שמות בגט).
בכל מקרה יוצא מזה שכאן אין דין בבעל.

ישנו · הודעהעל ידי **ישנו** » א' אפריל 02, 2017 10:20 am

בראשונים בקידושין דף ס. מבואר שכשעשה האיש קידושין או גירושין על תנאי, הן הבעל והן האשה יכולים לטעון אם נתקיים התנאי או לא, ושם אין שטר כלל.
ומסברא יל"ד שכל טענה שהיא יוכל הבעל לטעון, שהרי טוען שהוציאו עליו גט שלא כדין, אבל הרי זה ברור שאין בע"ד יכול לטעון אלא רק בנידון ששייך ישירות לדו"ד שלו, אבל אם טוען לדוגמא שהעדים פסולים ולכן א"א להוציא ממנו ממון כי אין עדים, אין שומעים טענתו כלל, כי כשרות העדים היא עניין של בי"ד ולא שלו, וממילא יל"ד כדברי הרב אוצה"ח.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' אפריל 02, 2017 9:50 pm

שש ושמח כתב:ואילו בג"צ, לפי המובא לעיל, לא דן כלל בשאלה ההלכתית אלא בשאלה האם לפני תקנות בתי הדין הרבניים יש לבי"ד זכות לדון בנושא שוב. ובזה ודאי שלפי חוקי המדינה יש לבג"ץ זכות להכריע.

ומה ההכרעה? הכל לפי הענין...

בפרשיית 'האח והאחות' הסיפור היה להפך - גורן הוא זה שפעל בניגוד לחוקי המדינה, ולאחר שמבחינת הרבנות הראשית הענין הסתיים, כינס בית דין פרטי, והתיר את האח והאחות לבוא בקהל, ושם משום מה ההיתר התקבל חוקית...

: מתוך מאמר הרב איתם הנקין הי''ד -1.GIF (21.8 KiB) נצפה 8885 פעמים

: מתוך מאמר הרב איתם הנקין הי''ד-2.GIF (17.15 KiB) נצפה 8885 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר