רמב"ן עה"ת וקראים <הפטרות הקראים ובני רומניא>

[איש_ספר]

במכירה של אסופה שתתקים מחר, מוצג למכירה פריט מעניין מאד.

חומש קושטא רפ"ב ע"פ רמב"ן וסדר ההפטרות כמנהג הקראים.

אין לי אפשרות לעשות קישור לפריט שבאתר, ורצ"ב מספרו של יערי

95.png (15.95 KiB) נצפה 7175 פעמים

האם הקראים התעניינו בפירוש הרמב"ן? והאם היתה כזו סובלנות כלפי הקראים שלא הפריע לרבניים לקנות חומש כזה?
אמנם כאן נרשם שהיו שתי מהדורות. ואולי מנהג הקראים בהפטרות היה מנהג של עדות נוספות???

מוקדש לשאול אשר על הבית.

[צונאמי]

יש שם גם אבן עזרא, אולי זה מסביר קצת.
(כידוע שראב"ע הביא גם מחכמי הקראים, היכן שנראו לו דבריהם)

[ישבב הסופר]

בענין יחס אהדה או הערצה לרמב"ן מאת קראים עיין כאן באוצר ישראל
http://www.otzar.org/aspcrops/8697_170_ ... 512015.asp

וכן עיין כאן בהערות אברהם פירקוביץ הידוע [אב"ן רש"ף] על ספרו של א"ב גוטלובר, וכמצו"ב.
גוף הטקסט הוא של גוטלובר, ובשולי הגליון מובאים הערות פירקוביץ המתחילות 'א"א', ואחריו העיר גוטלובר על דבריו.
[אי-נאמנותו של פירקוביץ ידועה ומפורסמת לכל. אך כמובא שם בהערה, גם גערטץ כבר הכיר אגדה זו כביכול היה אהרן בן יוסף הרופא תלמיד הרמב"ן, הרי שאגדה זו היתה ידועה לאחרים מלבד מפי פירקוביץ.]

[שברי לוחות]

בספר 'הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה' עמ' 214 מביא מהדו' חמשה חומשי תורה מהדו' קושטא רפב עם הפטרות כמנהג רומאניה, האם זוהי מהדורה שלישית, זאת אומרת שהם הוציאו עם חומש ורמב"ן וכל אחד היה יכול לדרוש איזה הפטרות להכניס לפי מנהגו? או שאולי מנהג רומיניאה הוא מנהג הקראים שהפטרותיהם קרובות זו לזו?
העותק הזה נמכר גם ביודאייקה ירושלים תשנב כמצורף בזה

יודאייקה ירושלים תשנב.PDF

(408.29 KiB) הורד 406 פעמים

[איש_ספר]

כאן ניתן לצפות בסדר ההפטרות לפי מנהגי הקראים.
ההפטרות לר"ה <יום תרועה כפי שהוא מכונה כאן> ולסוכות, הן הפטרות שאינן רשומות בשום מנהג אחר
מאידך ההפטרה כאן לבראשית למשל, שהיא שונה מכל המנהגים, רשומה גם במחזור בני רומניא! גם ההפטרה לפסח <יש להם הפטרה אחת בלבד> שאינה נקראת בשום מנהג אחר, רשומה גם במחזור בני רומניא ליום ב של פסח! (את ההפטרות של בני רומניא למדתי כמובן מרשימת ההפטרות שבסוף הערך הפטרה שבאנצ"ת שנעשתה בידי החוקר הדגול ר' נתן פריד ז"ל).

לסיכום אכן יש פה ושם מנהג שווה, אבל בודאי שיש לקראים הפטרות שאינן נהוגות אלא במקומם.

הפלא הגדול בחומש קושטא רפ"ב דידן, שיש בו הפטרות לשבתות חנוכה, חג שאינו נהוג אצלם כלל. כנראה שהם נשארו בטעות מהמהדורה המקבילה כפי מנהג ספרד.

[מרדכי וינטרויב]

כבר האריכו החוקרים ובראשים הגאון ר' נתן פריד שהפטרות הקראים ובני רומניה זהים לחלוטין!

[איש_ספר]

יש אכן הרבה דמיון אבל אי אפשר לדבר על זהות מוחלטת, וכמו שציינתי כמה הבדלים וישנם עוד שלא ציינתי.
טול את רשימת ההפטרות שערך ר' נתן פריד עצמו והשווה עם הקובץ שקישרתי אליו ותווכח.

האם תוכל להפנות אותי למאמר בנושא?

[לייבעדיג יענקל]

ראה לדוג' במאמרו של רנ"פ 'הפטרות אלטרנטיביות' (נמצא באוצר תחת שם זה), ושם מציין למקומות נוספיים שכ"כ.

[אליעזר שלום]

כאן ניתן לצפות בסדר ההפטרות לפי מנהגי הקראים.
ההפטרות לר"ה <יום תרועה כפי שהוא מכונה כאן> ולסוכות, הן הפטרות שאינן רשומות בשום מנהג אחר
מאידך ההפטרה כאן לבראשית למשל, שהיא שונה מכל המנהגים, רשומה גם במחזור בני רומניא! גם ההפטרה לפסח <יש להם הפטרה אחת בלבד> שאינה נקראת בשום מנהג אחר, רשומה גם במחזור בני רומניא ליום ב של פסח! (את ההפטרות של בני רומניא למדתי כמובן מרשימת ההפטרות שבסוף הערך הפטרה שבאנצ"ת שנעשתה בידי החוקר הדגול ר' נתן פריד ז"ל).

לסיכום אכן יש פה ושם מנהג שווה, אבל בודאי שיש לקראים הפטרות שאינן נהוגות אלא במקומם.

הפלא הגדול בחומש קושטא רפ"ב דידן, שיש בו הפטרות לשבתות חנוכה, חג שאינו נהוג אצלם כלל. כנראה שהם נשארו בטעות מהמהדורה המקבילה כפי מנהג ספרד.

היתכן שחנוכה לא נהגו והפטרה כן
הרי שתיהם אינם מפורשים בקרא

[ישבב הסופר]

אליעזר שלום, הקראים עושים הרבה דברים שלא מפורשים בקרא, ולומר עליהם שהם רק מקיימים את תושב"כ, ממש לא מסכם את דרך דתם. יש להם אוסף של דברים שנשארו להם מקודם שיצאו לחדש דת, ודברים אחרים שאימצו לאחר זמן. והדברים יגעים.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני, מנהג רומניא הקדום הוא ענף של מנהג ביזנטיון

[לייבעדיג יענקל]

אבאר יותר את דבריהם הקצרים של רבותינו בברכה המשולשת וישבב.
יהדות 'רומניה' אכן איננה עדה עתיקה במיוחד, ומנהגה הוא מנהג מזרח אירופאי רגיל. לעומת זאת כשמדברים על 'רומניא' הכוונה למדינות הבלקן (איזור יון וטורקיה), ומנהגם הוא קדום מאוד וייחודי ביותר, והוא נשתקע ברובו בתקופה שאחרי גירוש ספרד, שעה שמנהגם של גולי ספרד כבש את ארצות הבלקן (כפי שנשתקעו מסיבה זו מנהגי מרוקו ואר"צ הקדומים).
וע"ע כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7% ... 7%99%D7%9D

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.ph ... 7%99%D7%9D

(נ"ב, במקורות המצורפים נכתב אודות הקירבה בין נוסחי התפילה של בני רומניא ובני איטליה, אך לפי מיעוט עיוני נוסח רומניא מעניין וייחודי יותר, אם כי יתכן שבפרטים מסויימים הינו מקורי פחות.)

[ישבב הסופר]

מנהג רומניה טרם נחקר כל צרכו, וזכור לטוב החוקר החשוב ר' אברהם לוין שליט"א שייו רב לו במקצוע זה ונותר רק לקוות שיוציא לאור משפטו להנות בהם בני אדם שוחרי תורה ודעת.

[ישבב הסופר]

אוי נו
אתה שופט את יהדות רומניה העתיקה מכח ספרו הצבעוני של הרב מילר?

זהו לא ספר צבעוני. אולי אנחנו לא מתכוונים לאותו ספר?
אני לא שופט רק על פיו, יהדות רומניה לא הוציאה ממנה כמעט אף גדול בתורה ויראה, המלבי"ם רבה של בוקרשט ושאר רבנים שמוכרים ממנה לא נולדו בה, כמו"כ ידוע על בדיחות והלצות רבות שנאמרו על העמירצים של רומניה מה שלא ידוע על שום עדה אחרת. בכלל אני מתפלא מהיכן שאבת לכנות את יהדות רומניה 'יהדות רומניה העתיקה'? היא אכן כ"כ עתיקה?

לא התכוונתי שיש בספר תמונות צבעוניות, אלא שהוא "צהוב" ואינו ספר רציני כלל וכלל. פסוט זכרונות של בדיחות וסיפורים שעברו מפה לאוזן. יש בו הרבה מידע מעניין, אבל איש רצית להיות אחראי ברכישת מידע, מסתמא לא שוה להתבסס על המידע הנמצא שם.
עכ"פ כל זה אינו נוגע לכאן, כיון שאין זה הרומניה הנידון כאן, ואין לשני הרומניות שום מכנה משותף חוץ משמם הזהה.

[לייבעדיג יענקל]

מנהג רומניה טרם נחקר כל צרכו, וזכור לטוב החוקר החשוב ר' אברהם לוין שליט"א שייו רב לו במקצוע זה ונותר רק לקוות שיוציא לאור משפטו להנות בהם בני אדם שוחרי תורה ודעת.

הוא עוסק רק בפיוטי רומניא ואיטליה ולא בנוסח הקבע. כמדומה שבמחקרי תפילה ופיוט של רד"ג יש סקירה על מנהג רומניא.

[בברכה המשולשת]

מנהג רומניה טרם נחקר כל צרכו, וזכור לטוב החוקר החשוב ר' אברהם לוין שליט"א שייו רב לו במקצוע זה ונותר רק לקוות שיוציא לאור משפטו להנות בהם בני אדם שוחרי תורה ודעת.

הוא עוסק רק בפיוטי רומניא ואיטליה ולא בנוסח הקבע. כמדומה שבמחקרי תפילה ופיוט של רד"ג יש סקירה על מנהג רומניא.

אכן יש, אבל בקצרה (ומשם ידעתי לכתוב על הקריבה למנהג ביזנטיון)

[איש_ספר]

ראה לדוג' במאמרו של רנ"פ 'הפטרות אלטרנטיביות' (נמצא באוצר תחת שם זה), ושם מציין למקומות נוספיים שכ"כ.

ראיתי יש"כ.
שו"ר שסדר ההפטרות של הקראים שנתתי קישור אליו לאתר הספה"ל נמצא גם באוצר (משם).
אפשר לראות שגם שם יש מנהגים שונים. (יש נוהגים וכו' ) אבל כנראה שחלק ממנהגיהם לא מתועדים שם כנראה.
למשל כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?180418&&page=3 כותב ר' נתן פריד שהפטרה של הקראים לפרשת שמות, וכן של בני רומניא, ועוד חלק מקהילות המזרח וגם בני התימן, לקרוא ביחזקאל, ואילו בסדר ההפטרות של הקראים שם, ההפטרה היא מישעיהו כו, אורח לצדיק וגו' (שוב הפטרה שאינה מופיעה בשום מנהג אחר גם לא בני רומניא).

[אבן זועקת]

המנהגים הם מנהגים של קראים או סתם מנהגים שונים שחלקם נשתמרו רק אצל הקראים?

[איש_ספר]

השבוע במקור ראשון כתבה מעניינת על פרופ' ר' יוסף עופר הי"ו והשלמת חשיפת ההפטרות הארצי ישראליות.
בן היתר מוזכר לשבח ר' נתן פריד ז"ל, ויבדל"ח ר' מרדכי ווינטרוב,
כמו"כ מוזכר הדמיון בין הפטרות בני רומניא/אר"י/קראים. (נראה שהכתב כשל בטעות הנפוצה רומניה/רומניא)
עוד הובאו דוגמאות מעניינות להפטרות במנהגינו שלנו (בבל), ששרדו ממנהג אר"י, ובהתאם לכך הקשר שלהם לפרשה הוא לפי העקרון הארצי ישראלי (התאמה של פסוק ראשון ולא התאמה תכנית).
----

כ"ז פרי עיון חטוף מתיבת הדואר של השכן.

מי שיש בידו להוציא יקר מזולל, בל ימנע טוב.

[מרדכי וינטרויב]

מקור ראשון הפטרות.pdf

(2.73 MiB) הורד 379 פעמים

[פלגינן]

ייש"כ. מעניין מאוד.

[החוקר "עזרא שוורץ שמתגורר לצדו של עופר ביישוב כרמי צור" המוזכר בכתבה, האם אין הכוונה לד"ר עזרא שבט?]

[מרדכי וינטרויב]

אכן

[לעומקו של דבר]

הנה הקובץ ישר

[מרדכי וינטרויב]

תגלית חדשה על ההפטרות התלת-שנתיות:
http://imhm.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_22.html

[אריסמנדי]

תגלית חדשה על ההפטרות התלת-שנתיות:
http://imhm.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_22.html

תודה על הקישור לפוסט המעניין. על מש"כ שם "גם חג השבועות לא ניכר במאפיין של 'יום מתן תורה' , ולכן ההפטרה אינה מעשה המרכבה ליחזקאל, אלא 'תפלה לחבקוק', כנהוג בחו"ל ביום שני של שבועות" - יש להעיר: כבר בברייתא (מגילה לא א) נזכר שמפטירים בתפילה לחבקוק (לדעה אחת), ופירש רש"י שם: "שמדבר במתן תורה, 'אלוה מתימן יבוא' - במתן תורה". וכבר בתרגום ובחז"ל נתבארו חלקים מן הפרשה (חבקוק פרק ג) במעמד הר סיני.
עוד אציין שבגליון ההפטרות בכ"י פטרבורג (הנידון שם בפוסט) נמסרו כמה חילופי קריאה של מסורת בבל.