יגאל10 כתב:ובאזני שמעתי מהגה"ח ר' יואל קאהן שי' כמה פעמים ביקורת מרומזת אך חריפה כנגד רוחה של פיסקא זו. ומסתבר לי שהיא נאמרה בעקבות אותה פיסקא אומללה.
שיבר כתב:דווקא הקטע שהועלה הוא בעל תוכן, הרבה מעבר לכל הברבורים שלו (שעשה לפרנסתו) בסדרת הספורים המתגלגלים וכו', ואפשר וראוי להעלותו ביום פקודת נשמתו. אפשר יש להשיג על כו"כ פרטים בו (ולדעתי בקטע האחרון, עם המעשיות שהיו בו ולא היו, שככה"נ באו רק לחדד את המסר, אבל אינם אמת) אבל בכללות הריהו טוב ונכון וכפי שביארתי בהודעה הקודמת.
אלטנוישול כתב:סיפר לי ר' ירמי' כהן, דיין באנטוורפן, פריז וכעת באה"ק, שהוא היה הראשון באנטוורפן שהיה לו את ה"כרם חב"ד" הנזכר, והגאב"ד דשם, ר' חיים קרייסווירט, ביקש ממנו בחשאי להשאילו את אותו הכרך, ולסמן לו היכן הן הגעשמאקע זאכן, וכן עשה ר' ירמי'.
כעבור ימים ספורים פגש אותו ר' אלי' שטרנבוך, הראב"ד דשם ומה שחשוב לענייננו – נו"נ להגר"א, ובפנים זעופות הטיח בו על שנתן את הנ"ל לגאב"ד ר' חיים. נענה ר' ירמי' כלפי ר' אלי' ואמר: אלמלא דברי מונדשיין, הכיצד נשאת את בת ה"מקור ברוך"?!... ודפח"ח.
יהי זכרו של ר' יהושע ברוך!
מרן המשגיח כתב:סכינא, זה באמת לא ראוי להביא כאלו ציטוטים מאדם שנפטר כעת.
גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה אז למה?
איש_ספר כתב:אומרים בשם האדמו"ר האמצעי, שפעם בא אליו איש שבא על הערווה והוליד ממנה ממזרים, ועשה תשובה, וכ"כ בכה מעמקי נפשו, עד שתשובתו הגיע לדרגה של תשובה עילאה ומתו כל הממזרים.
איזו תשובה צריך לעשות על הפצת דברי מינות כאלו, שאין שום אפשרות בדרך הטבע לבער אותם מהעולם. רחמנות.
הלימוד זכות היחיד, שזה מה שמלמדים שם בין השורות, וכאמור בהודעה למעלה, הוא כתב בבהירות, מה שרבותיו אמרו בעמימות. משחתם בם, מום בם.
אמת שחטא גדול חטא, בכתיבותיו הבזויות על הגר"א, והלואי ותהי מיתתו כפרתו,
אבל דוקא החלק הזה, אין בו כ"כ אשם, שהרי זה ממקור יניקתו, . . (אמנם כשפעם הזכרתי לו בביקורת את שתיקתו של הרבי הרמ"מ על כתיבתו בכרם חב"ד, הוא טרח לכתוב לי שאבדוק בבקשה מה היה מצבו הרפואי של הרבי כשהגליון ההוא הופיע, לאמור: הוא לא הרגיש בנוח מיחוס כתיבתו לרבי) זה מחד, ומאידך איש לא יקח ממנו את היותו הראשון שעמד בפרץ נגד "המשיחיות" שהפכה את חב"ד לכת, וכידוע מדובר על הזמנים שבהם הנגע פשה בכולם, (ויותר מכך, אע"פ שהיו יותר מרמזים מעודדים מצד האדמו"ר עצמו, ולא מדובר על תקופת חוליו של האדמו"ר), הוא היה מהחוג המצומצם בחב"ד שראה בעין רעה את ההתבדלות המכוונת של חלקים שבה מהחברה החרדית, אם בהצבעות למפלגות חילוניות ימניות, ואם בלבוש רחובי, הוא היה מדבר על כל מיני בעת"ש שהפכו למשפיעים ומתבלים את דבריהם בשפה גסה, . . . . . מספרים מוגזמים של הספרים שהרבי חיבר (אחד מהדברים שהיה מלעיג עליהם)
יינן כתב:מקובלים עלי כנתינתם בקדושתם מסיני דברי רבינו הגדול זי"ע בספרו תניא קדישא: "ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו' ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה רק להשפיל רוחם ולבם במדת אמת ליעקב מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו'. וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'".
שש משזר כתב:ברם יזכר לטוב אותו האיש והרב יהושע מונדשיין שמו, שיצא בשעתו נגד הגה"ח ר' יואל כהן שליט"א, ב'אגרת לידיד', ולא חש לכבודו [או יותר נכון: לחייו...], ובכך הקדים - במקצת - את הרפואה להמכה של המשיחיות...
איש_ספר כתב:חלק הביקורת מוצה, והגר"א ומלחמתו בחסידות מלכתחילה לא היה נושא האשכול.
תגובות שלא ממין הענין יוסרו.
זלמניו כתב:איש_ספר כתב:חלק הביקורת מוצה, והגר"א ומלחמתו בחסידות מלכתחילה לא היה נושא האשכול.
תגובות שלא ממין הענין יוסרו.
ירשה לי הרב אי"ס להעיר כיהודה ועוד לקרא: איש מאיתנו אינו אובייקטיבי בויכוחים מעין אלו. נקודה. כל אחד מייצג בדר"כ את המקום שלו [וזה לא אומר שהוא לא צודק!] כך שויכוחים כאלו, בפרט כשהם מלווים בגבות מקומרות, בפנים זועפות ובסכיני-אצבעות עלי מקלדת דוגמת מיתתך כפרתך [משהו בסגנון הנוסח הבריטי לעולי הגרדום...] - ממש לא מראים על צדקות, יר"ש, חרדה לדבר ה' וכו'. וודאי שאינם קשורים לצדק.
אדם נמדד בהתנהגותו הוא - ובדרך שלאורה הוא חונך. נולדת חסיד? הרי הנך נבחן עד כמה חסיד הנך. נולדת למשפחה של בני תורה - בדוק את עצמך עד כמה אתה מממש את הדרך, בהתמדה ובמיצוי בכח והמח. וכן על זו הדרך.
וזהו.
ובזה - לכו"ע היה רבי יהושע ז"ל גדול מאד, וגם ייחודי מאד, והיה מה ללמוד ממנו.
ובמה שנוגע למחקר - שוב, כל אחד נוטה מלכתחילה לצד שלו אלא שיש מקצוענים יותר ומקצוענים פחות.
ר' יהושע היה מקצוען גאון. אבל כבכל ויכוח בין חוקרים אין שחור ולבן.
זלמניו כתב:אדם נמדד בהתנהגותו הוא - ובדרך שלאורה הוא חונך. נולדת חסיד? הרי הנך נבחן עד כמה חסיד הנך. נולדת למשפחה של בני תורה - בדוק את עצמך עד כמה אתה מממש את הדרך, בהתמדה ובמיצוי בכח והמח. וכן על זו הדרך. וזהו. ובזה - לכו"ע היה רבי יהושע ז"ל גדול מאד, וגם ייחודי מאד, והיה מה ללמוד ממנו.
איש_ספר כתב:בנקודה הזו היה אפשר לחוש חיבור איתו, הרבה יותר מאשר עם אנשים מחוג יותר קרוב ודומה, ששום דבר לא יוציא אותם משלוותם (חוץ מפגיעה בכבודם שלהם כמובן), שאין שום דבר קדוש ומקודש בעיניהם, שפגיעה בו תסעיר את רוחם, (חוץ מערכים הומאניים ואוניברסליים כמובן), ואילו ר' יהושע, על האמת שלו, על הערכים שהוא התחנך עליהם - שסוף כל סוף, הגם שאני מצוי במקום אחר לגמרי, יש להודות שרובם ככולם כלולים תחת ההגדרה של אידשקייט - לא היה נושא פנים, ולא היה מקל ראש, ואפילו אם צריך לשלם ע"כ מחיר כבד. (וידועים דברי הח"ח, שהעולם לא מתחלק בין חסידים למתנגדים אלא בין יהודים חמים ליהודים פושרים ליהודים קרים רח"ל).
כיון שהתכוונת להוכיח, מודענא לך שלא הבנתי מה כוונתך. זה מריח לי - כנראה בטעות - ריח של אמירות מודרניות שאין כלל מושג אמת, והכל סובייקטיבי וכו'.זלמניו כתב:ירשה לי הרב אי"ס להעיר כיהודה ועוד לקרא: איש מאיתנו אינו אובייקטיבי בויכוחים מעין אלו. נקודה. כל אחד מייצג בדר"כ את המקום שלו [וזה לא אומר שהוא לא צודק!] כך שויכוחים כאלו, בפרט כשהם מלווים בגבות מקומרות, בפנים זועפות ובסכיני-אצבעות עלי מקלדת דוגמת מיתתך כפרתך [משהו בסגנון הנוסח הבריטי לעולי הגרדום...] - ממש לא מראים על צדקות, יר"ש, חרדה לדבר ה' וכו'. וודאי שאינם קשורים לצדק.
ארזי ביתר כתב:יגאל10 כתב:ובאזני שמעתי מהגה"ח ר' יואל קאהן שי' כמה פעמים ביקורת מרומזת אך חריפה כנגד רוחה של פיסקא זו. ומסתבר לי שהיא נאמרה בעקבות אותה פיסקא אומללה.
ללא קשר לגופו של ענין, הבאת דברים משמיה דהגר"י קאהן בסתירה לדברי ר"י מונדשיין, מגוחכת ממש. כל מי שראה אי פעם את ה'אגרת לידיד' הידועה, שנכתבה על ידו בניסן תשנב, ודאי יודע שהרב מונדשיין זלזל עמוקות בר' יואל, וראה בו אדם צר אופקים שאין לקבל את דבריו אלא כתוכי... לדידיה דר' יהושע, כל ייחוס משמעות לדברים שאומר ר' יואל מדיליה, מטופש לחלוטין.
איש_ספר כתב:כיון שהתכוונת להוכיח, מודענא לך שלא הבנתי מה כוונתך. זה מריח לי - כנראה בטעות - ריח של אמירות מודרניות שאין כלל מושג אמת, והכל סובייקטיבי וכו'.זלמניו כתב:ירשה לי הרב אי"ס להעיר כיהודה ועוד לקרא: איש מאיתנו אינו אובייקטיבי בויכוחים מעין אלו. נקודה. כל אחד מייצג בדר"כ את המקום שלו [וזה לא אומר שהוא לא צודק!] כך שויכוחים כאלו, בפרט כשהם מלווים בגבות מקומרות, בפנים זועפות ובסכיני-אצבעות עלי מקלדת דוגמת מיתתך כפרתך [משהו בסגנון הנוסח הבריטי לעולי הגרדום...] - ממש לא מראים על צדקות, יר"ש, חרדה לדבר ה' וכו'. וודאי שאינם קשורים לצדק.
קודם כל, ברור שלא נכנסתי מתחילה לאשכול הזה, כדי לדרוש בגנותו ח"ו, אלא כדי לכתוב דברי הערכה, ויש הרבה מאד מה להעריך ולהאריך, ואעפ"כ חשבתי לנכון להזכיר את הדברים ההם, ואת הסתייגותי מהם, משום ששמו נקשר יותר מכל לפולמוסים אלו. כמובן שיחסו לגר"א לא נגזר משום רעיון חסידי, (אלא אולי מתוך השתייכות קבוצתית כנאמר למעלה).והוא הרבה מעבר לתיאור ההתנגדות, כמו שחושבים כאן כמה תמימים ומתממים. יתירה מזו, אנשים קרובים מתוך משפחתו, חסידים ("חסידי פולין") בנשקי"ם שאיש לא מפקפק בחסידותם, ניתקו עמו מגע בעקבות דבריו אלו, (ואחד מהניקים כאן יודע היטב על מה אני מדבר, ואם ירצה יפרט). יתכן שהנוסח שלי היה לא במקום, אבל לעצם הענין, לענ"ד אין כאן מקום לשפה רפה או לאמירה ברוח של איש באמונתו יחיה ח"ו.
[אגב, הרדצ"ה היה מיודד עמו שנים רבות, ואף ראה עצמו כמי שיש לו יד בהתקרבותו לחב"ד ואכמ"ל, בעזבון הרדצ"ה יש מכתבים רבים לאין ספור ביניהם, הקשר ביניהם נותק לחלוטין על רקע פגיעות אישיות חריפות מידי. אמרתי פעם לרד"צ: ראה, פלוני ממשפחתו (הרד"צ היה מיודד עמו שיבדל"א) ניתק עמו קשר על דבריו על הגר"א, ואילו אתה רק על כבודך מוחה, הרד"צ שהיה ישר וכנה לא ניסה להתחמק ואמר: אכן אותו פלוני יותר ירא"ש ממני...].
בשולי הדברים, כיון שנטען כאן שיחסו הוא תוצאה מהשתייכותו, ראוי לעלות גם את הקטע הזה. מתוך הקדמת שו"ת קנה בושם ח"ד
מסופר שם על הג"ר אברהם הרש הכהן (תחילת הדברים עליו בעמוד הקודם) מחסידי חב"ד.
הראתי את זה בזמנו לר"י, אחסוך מכם את תגובתו.
ספרן כתב: והוא זה שהעמיד לרשותי לפרסום את צילום 'ספר המצרף', אחד החיבורים המרתקים של השכלה הרדיקלית.
טוביה בלוי כתב:אחד המאפיינים הבולטים בעבודתו הספרותית והמחקרית הוא - חתירתו הקנאית לאמת, בלי פשרות ובלי פשעטלאך.
מותר לי, אולי, להביע השערה כי קנאות זו עלתה לו בבריאות.
עוד מעט גם רי"ל גרונר יבוא להספיד.פרץ מוצקין כתב:הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"
"אחד המאפיינים הבולטים בעבודתו הספרותית והמחקרית הוא - חתירתו הקנאית לאמת, בלי פשרות ובלי פשעטלאך" ● הרב טוביה בלוי במאמר מיוחד עם לכתו של "חוקר החסידות" הרב יהושע מונדשיין ע"ה, השבוע ● לקריאה
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים
