אמסטרדם כתב:לא עיינתי בפנים אך אני חושב שכוונתו להזיווג ואולי גם הביצים.
בברכה המשולשת כתב:את זה שא"א לראות את זיווגם כמו שניתן לראות זיווג בע"ח גדולים (ולא בגל צניעות, כמובן אלא בגלל קטנם) כתב מרן הגרשז"א
בברכה המשולשת כתב:את זה שא"א לראות את זיווגם כמו שניתן לראות זיווג בע"ח גדולים (ולא בגל צניעות, כמובן אלא בגלל קטנם) כתב מרן הגרשז"א
צופר הנעמתי כתב:הרועה כתב:באותו ענין עלה בדעתי לתרץ באופן נפלא מה שהתקשו בו רבים ונלאו למצוא הפתח, האיך אפשר שטעו חכמי ישראל בסברם שהעולם שטוח, בעוד ידענו גם ידענו מחכמי התכונה שהעולם עגול ככדור, וכידוע הודו בזה לחכמי יוון. ----.
ענין גלגל קבוע ומזלות חוזרים או גלגל חוזר ומזלות קבועים (שבזה אמרו נראים דבריהם מדברינו) אינו שייך לעולם שטוח או עגול.
י. דעת חכמי ישראל במהלך החמה בלילה
עוד כתב , שדעת חכמי ישראל (שרבי יהודה הולך בשיטתם בפסחים צ"ד ע"א) היא שהחמה כשהיא שוקעת עולה על גבי הרקיע שעל ראשינו וחוזרת ממערב למזרח באופן שהרקיע מסתיר את השמש מעינינו. כוונתו כנראה לומר שכל זמן שלא שקעה חמה מתחת לאופק אי אפשר לומר שהיא עולה אל מעבר לרקיע שהרי אנו עדיין רואים אותה. הנה אף לפי מה שהבין הוא בדעת חכמי ישראל לא היה לו לומר כן, שהרי עינינו הרואות שעוד לפני שקיעת האופק, השמש נראית כאילו היא הולכת ונבלעת בתוך עובי הרקיע ותוך כדי כך אורה הולך ונספג ברקיע כאילו עוברת דרך מסכים שקופים-חלקית, והיא נראית כמו כדור שנופל לחבית מים שככל שהוא שוקע במים יותר ויותר הוא נראה פחות ופחות, וכך שוקעת השמש בעובי הרקיע ועדיין ממשיכה בדרכה מערבה. וכשמגיעה לקצה המערב או לאיזו שהיא נקודה מעבר למערב היא גומרת לשקוע בעובי הרקיע ועולה מעליו, ואז היא חוזרת למזרח דרך מעל לראשנו כפי שהבין הרב המערער, או מעברו השני של הכדור אבל מעל לרקיע כפי שהבין המלבי"ם בהערת השולים שבתחילת ספרו, ארצות החיים. כל זאת לפי הבנת הרב המערער, שנראה שזאת גם הבנת מהר"ם אלאשקאר ז"ל (סי' צ"ו). אבל כל מי שהבין כך דחה את דברי חכמי ישראל בשתי ידים וכתב שגם הם חזרו בהם ונצחו חכמי אומות העולם. אבל בשיטה מקובצת כתובות י"ג הובא משום ר"ת שהנצחון היה רק בדברים ובאמת צדקו חכמי ישראל, וא"כ איך נייחס להם שיטה לא אמיתית?
והנראה לע"ד שאין מדובר בשמש עצמה כפי שחשב הרב המערער ואחרים, אלא בקרני השמש היורדים ביום אל מתחת לרקיע ומאירים את הארץ, ובלילה כאשר השמש יורדת מתחת לארץ, עולים קרניה מסביב לארץ, ואילו היו מגיעים לרקיע האוירי המקיף את הארץ היה בדין שיחזיר את האור לארץ כפי שהוא מחזירו בנשף, אלא שאין רקיע זה (האטמוספירה, כפי שכתב הרב המערער, וכן פירש ראב"ע את הפסוק "יהי רקיע", "וזה הרקיע הוא האויר", וכן כתב בתהילים י"ט על "ומעשה ידיו מגיד הרקיע", וכן מתורגם הפסוק בתהילים, "ועובדי ידוי מחוין דמדיקין באוירא", והמפרש בריש פרק ג' מהלכות יסודי התורה כתב שהרקיע הראשון מהרקיעים שמנו חז"ל הוא גשמי והוא באויר, מתחת לרקיע או רקיעים שבו או בהם חמה ולבנה [+ והרד"ק כתב במלכים ב' ב' י"א: "ופירוש השמים לענין הגוף, האויר(י), כמו אשר תעוף בשמים…". וכיוצא בזה כתב בפסוק א' שם הרלב"ג: "אבל הכוונה בו בגובה האויר כאמרו ערים גדולות בצורות בשמים ומגדל וראשו בשמים", והמתרגמים כתבו בשניהם: "צית שמיא.][+ וכן כתוב: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. ואני מצאתי: משלי ל' י"ט - דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה – וכן דברים ד' י"ז -תַּבְנִית כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם) עבה דיו, כלומר שאין שכבת האויר המקיפה את הארץ עבה דיה בכדי שקרני השמש העולים מצדי כדור הארץ יפגעו בה מעל האופק כאשר השמש שוקעת ביותר מכ°18 או °19 (ויש גם שכתבו פחות ויש שכתבו יותר אבל אין זה נוגע לעניננו פה).והנה ידוע שחכמי או"ה סברו שהאויר מגיע עד יסוד האש הסמוך לגלגל הירח, וכשראו שאור השמש חוזר לארץ בנשף ואינו חוזר בלילה החליטו שהאויר עצמו שקוף לחלוטין והאור החוזר בנשף מוחזר על ידי קיטורים העולים עד לכ51 מיל מעל לארץ ומחזירים משם את אור השמש כל עוד השמש אינה מעמיקה יותר מכ19 מעלות מתחת לאופק. אבל החוקרים האחרונים המצוידים במכשירים חדישים מצאו שגם האויר מפזר אור. גם קבעו שטיפות מים אינם מגיעים לגבהים כאלו (ובספר הברית ח"א פי"א כתב שגם דעת חז"ל היא שאין העננים עולים ליותר מג' פרסאות מעל הארץ והוא אמרם בב"ב ע"ה היא עיבא תלתא פרסא מדלי, וכתב שזה הגובה המרבי ועל הרוב נראה בחוש שהוא נמוך מזה הרבה) גם דחו את דברי הקדמונים שחשבו שאין מקום ריק בעולם, ומצאו שהאויר נעשה יותר ויותר דליל עד שמעבר לגובה שממנו מוחזר אור הנשף אין מספיק אויר להחזיר אור במידה שיהיה מורגש לעינינו, וזה בעצם מה שניתן לקרא לו סוף האטמוספירה או סוף עובי הרקיע האוירי. תיאוריית הקיטורים מובאת בפירוש המשניות לרמב"ם בתחילת ברכות בשם חכמת הלימודים. כוונתו לאגרת בעמוד השחר שנכתבה סמוך לזמנו על ידי חכם ערבי ותורגמה לעברית. את התרגום העברי פרסם המהנדס ר' טוביה כאץ ואני מתוך כ"י, בכתב העת מוריה בטבת תשנ"ו. יתכן ולפני תיאורית הקיטורים ניסו חכמי או"ה, או חלקם, למצוא הסבר אחר איך כדור הארץ מסתיר את כל קרני השמש מהרקיע שמעל ראשנו עד שאינו מחזיר לנו את אור השמש בלילה. אולי חשבו שכשם שהרפרקציה של קרני השמש הולכת וגוברת לקראת השקיעה כך היא הולכת וגוברת עוד יותר אחר השקיעה עד שבשלב מאוחר יותר כל קרני השמש מתכופפים כלפי כדור הארץ ואינם עוברים לרקיע שמעליו שלדעתם הגיע עד כדור הירח או סמוך לו. בין כך ובין כך לדעתם אין עובי הרקיע הסיבה לחושך בלילה. לדידנו אין עניננו כאן אלא להבין את דעת חכמי ישראל, ואת הבנתנו בזה כתבנו.
ונראה שגם רש"י כך הבין, שאין המדובר בחמה עצמה שהרי על מה שאמרו חכמי ישראל, שביום מהלכת למטה מן הרקיע כתב: "זורחת על הארץ כאשר אנו רואין", הרי שזריחתה היא שמגיעה אל מתחת לרקיע לא היא עצמה, ומשום כך גם הגיה בדעת חכמי או"ה וכתב: "ה"ג וחכמי או"ה" אומרים ביום למטה מן הרקיע", והיינו לאפוקי מהגרסא שבעין יעקב, שהיא: "ביום למעלה מן הרקיע", ואם היה מדובר בחמה עצמה הרי אפשר שהם סבורים שהיא למעלה מן הרקיע ושהרקיע שקוף, כפי שבאמת הקשו הגאונים המובאים בשו"ת מהר"ם אלאשקאר על חכמי ישראל שאם בלילה החמה מעל לרקיע היה לנו לראותה שהרי הרקיע שקוף. וכך יש לפרש גם מה שכתב רש"י בדעת חכמי ישראל "ובלילה חמה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה, שכל הזריחה העוברת את האופק עולה מעל לרקיע ואין למעלה מן האופק כל מקום בעובי הרקיע מתחת לפנים העליונים של הרקיע, הרואה את החמה, ולכן אין עובי הרקיע מחזיר לנו את אורה, ולכן אין אורה נראה בארץ בלילה.
גם הסיוע שנסתיעו חכמי אומות העולם מכך שביום כל העולם חם ומעינות צוננים, ובלילה העולם צונן ומעינות חמים, תמוה ביותר. אף שהחמה נמצאת בלילה מתחת לארץ, כיצד יתכן שחומה יחדור דרך כל קוטר הארץ ותוך יום יחמם את המים שמתחת לשכבות העליונות של הכדור, ובפשטות נראה שאם המים התת קרקעיים חמים יותר בלילה מאשר ביום, יש ליחס זאת לפיגור תרמי (thermal lag בלע"ז), והיינו שהמשטח העליון של האבנים מתחמם ביום מהשמש והחום עובר לאיטו כלפי מטה, כך שלמים שמתחת לאבנים אלו מגיע החום רק בלילה. מאידך בלילה מקרינים האבנים או האדמה את חומם אל החלל החיצון ולאט לאט הם מעבירים את צינתם כלפי מטה עד שרק ביום מורגשת הצינה במים התת-קרקעיים. פיגורים קלים מסוג זה מורגשים בכל בית, כאשר החום היומי המרבי בתוך הבית הוא בדרך כלל בין שעה 2 ל4 אחר הצהרים, ובבתי אבן אף יותר מאוחר, למרות שהקרינה המרבית של השמש היא בחצות היום. מבחינה זאת יכול להיות איזה יתרון בהשקפת חכמי אומות העולם על השקפת חכמי ישראל המתוארות למעלה, שכן ככל שנחשוב את האויר המקיף את הכדור כ"יותר גשמי" ובעל כושר להחזיר הקרנה, כך נצפה ממנו יותר להתנהג כמבודד חום (insulator בלע"ז) ולשמור יותר טוב על יציבות תרמית בכדור ולמנוע הפרשים משמעותיים בטמפרטורה בין יום ללילה. כאמור לדעת ר"ת אין זו הוכחה ניצחת. אויר עומד הוא אכן חומר בידוד מצוין, ואילו היו שכבות האויר שוקטות במקומם אכן היה האויר שומר על חום הארץ ומונע הבדלי טמפרטורה ניכרים, אבל מטבע האויר הוא שכשהוא מתחמם הוא עולה ואויר קר יורד במקומו ומתחמם גם הוא וכן הלאה, וכך מושך אתו האויר את חום האדמה ומצננה במהירות.
יש להוסיף שאף שאין אור השמש מוחזר אלינו ע"י הרקיע האוירי, שכאמור אינו מגיע לגבהים המאפשרים לו לקלוט את אור השמש כשהיא עמוק מתחת לארץ ולהחזירו אלינו, הרי שאור השמש מוחזר אלינו ע"י הירח, הנמצא הרבה יותר גבוה. גם בזמן של לקוי ירח, שעה שהירח מוסתר לגמרי מהשמש ע"י כדור הארץ, אנו רואים בו מעט אור אדום. ההסבר לכך הוא שכשהאור עובר דרך האויר שבצידי הארץ, הוא מתכופף קצת פנימה ופוגע בירח. הוא שאמר ר בי אליעזר (ב"ב כ"ה), שכשהשמש מגיעה לקרן (-צפונית מזרחית)[+מערבית צפונית], היינו בשקיעתה, נכפפת, כלומר קרניה נכפפות, ועולה למעלה מן הרקיע.#[+ מלשון הגמרא תחת לקרקע משמע יותר שמדובר במחילות תחת הקרקע ממש. זה גם מסביר את הסברא שהדבר קשור לחום המים בלילה. זה מה שמצאתי בספרים שיכול לתמוך בביאור זה בחכמי אומות העולם:
באנציקלופדיה בריטניקה מהדורה ,11 כרך ,8 ע' 799 מצאתי תיאוריות עתיקות שונות על צורה הארץ. לפי אחת מהן, יש בתוך האדמה תעלות אשר דרכם עוברת השמש והכוכבים. קופרניקוס (ע' 513 בתרגום האנגלי של ספרוי בהוצאת אנצ' בריטניקה) מצטט את אנקסימנדר כמי שהאמין ש הארץ הנה ללא סוף בתלקה התחתון. יש להניח שמי שהאמין שתחתית הארץ הוא ללא סוף, הוכרח גם להאמין שהשמש עוברת בתעלות בתוך עובי האדמה.
אמסטרדם כתב:אשכול כי תשטה...
פעם היו כאן מבאי ביתו של הגרח"ק שליט"א - אולי יואילו לברר דבר גדול זה? וכן אם יש כאן מי שמכיר את המחבר של דרך איש [אני לא זוכר את השם].
בתודה מראש
לפי דברי הרב הזמיר יוצא לדינא שכהיום שהכינים שבראש אדם פרים ורבים הרי אסור להורגם, ושלא כפסקים הנ"ל.אום אני חומה כתב:מועתק מאתר הידברות:
הרב זמיר כהן
זיסע יונגאלע כתב:
מענין לענין ובאותו ענין, שמעתי שיעור מר' מרדכי גנוט שליט"א, אודות קו התאריך, ואמר שם שהגרח"ק אמר לו כמה וכמה פעמים שהן הסוברים כקופרניקוס הן החולקים בענין סיבוב כדור-הארץ והשמש, אינם אפיקורסים.
מלח הארץ כתב:זיסע יונגאלע כתב:
מענין לענין ובאותו ענין, שמעתי שיעור מר' מרדכי גנוט שליט"א, אודות קו התאריך, ואמר שם שהגרח"ק אמר לו כמה וכמה פעמים שהן הסוברים כקופרניקוס הן החולקים בענין סיבוב כדור-הארץ והשמש, אינם אפיקורסים.
אף אני אומר שבין האוהבים שוקולד חלבי בין האוהבים שוקולד מריר אינם אפיקורסים... [והנמשל מובן, משגעים את ר' חיים בשאלות הבל, וכי מה עלתה על דעת אדם שפוי לחשוב מי מהם כאפיקורס??]
זיסע יונגאלע כתב:מענין לענין ובאותו ענין, שמעתי שיעור מר' מרדכי גנוט שליט"א, אודות קו התאריך, ואמר שם שהגרח"ק אמר לו כמה וכמה פעמים שהן הסוברים כקופרניקוס הן החולקים בענין סיבוב כדור-הארץ והשמש, אינם אפיקורסים.
אוצר החכמה כתב:לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?
מלח הארץ כתב:אם הגעת עד כדי הזדקקות לברנש זה הנקרא 'הרב' יוסף בא גד אז המצב שלך קשה מאד! [המבוגרים בינינו עוד זוכרים היטב את כל החילול ה' שהיה עושה בהשתטויותיו הפומביות בכנסת, שלא לדבר על ספריו הגדושים בהבלים נוראים, כמו למשל הסיפור האידיוטי על הבגד שלא נשרף שהבאת בדבריך]
מלח הארץ כתב:כנראה אתה הוא שלא עיינת בסוגיא בשבת, הרי הגמ' שם שואלת מהו זה שנאמר שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים', ותירצה שמינא הוא וכו', ולפי דבריך אין שום שחר לקושיית הגמ' דהא סוף סוף יש בצים לכינים והקב"ה זן אותם [בזיעת האדם - לפי דבריך הבלתי צודקים], ומה אכפת לן מה ההגדרה ההלכתית של ביצים אלו??
בכלל כל הגישה שלך היא של התחכמות יתירה בסגנון הרב זמיר כהן ודומיו. כאשר במקום לקבל בענווה ובפשטות שכך סברו חז"ל [ושלא כדעת מדעני ימינו] מתחילים להמציא תירוצים וישובים שמעולם לא עלו על דעת רבותינו הראשונים והאחרונים, אשר כולם מסכימים פה אחד שלדעת חז"ל ישנה מציאות של בע"ח הנוצרים מעצמם [וכמפורש במקומות הרבה בש"ס, כדוגמת עכבר שחציו אדמה ותולעים הנוצרים בדגים וכהנה רבות].
לפי שהוצאת לעז על יהודים יראי שמים באמת נתחייבתי להביא מספר מקורות ידועים [ואתמקד מפני קוצר הזמן בקצתם]מבקש לדעת כתב:
רמב"ם כתב:ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו [חז"ל] מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל [=אלא] מאשר הם [חז"ל] חכמי הדורות ההם בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם
ר' אברהם בן הרמב"ם כתב:ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלמות תכונתם בפירוש התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפירוש התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורותה לבני אדם, כעניין שנאמר "על פי התורה אשר יורוך" וגו'.
הרש"ר הירש כתב:ועוד כתב מכתנ"י, איך לנהוג עם התלמידים כשימצאו בדברי חז"ל דברים שאינם מסכימים עם חכמות החיצוניות הנהוגות בזמנינו, וכמדומה לי שמכתנ"י [התכוון] עם חכמות הטבעיות בפרט, אשר עלו בזמנינו עשר מעלות בסולם הידיעה בערכם לדורות הקדומים. ואם זה כונת מכתנ"י יש לפנינו דרך סלולה להציל רגלי התלמידים מאבני נגף, והיא לענ"ד דרך האמת. חדא, שלא למנוע התלמידים מהכנס בחדרי המדעים האלה, אדרבא, ללמדם דרכי לימודים האלה בדרך מספיק ומחכים, משום שרק ההמון שאינם יודעים ומבינים דרכי החכמות האלה מאמינים לכל הדברים אשר בהם מתפארים בני דורנו, כאילו נעשה דור דעה דור הזה, וכל טבע הדברים בשמים ובארץ נגלה לחכמי הזמן ומרום גבהות שיאם משפילים לראות על כל דורות עולם שהיו לפניהם. אכן היודע ומבין דרך הלמודים האלה הוא יודע ומבין שודאי התפארת הגדולה לחכמי הזמן בדברים הרבה המנוסים בנסיון והאמיתים במדה ומשקל ומנין, אשר נגלו לחוקרי הזמן והיו מכוסים לדורות שלפנינו. אכן כל השערות והבנינים אשר יבנו על יסוד ההקדמות האלה רובם אינם כי אם השערות מסופקות מאוד וכל יום ויום מוליד השערה אחרת, ומה שהיום ישבחו ויפארו כאלו היא האמת אשר אין לסור ממנה, כעת למחר הוא מסופק וניכר ביטולו, וכולן שונות זו מזו ואין להם יסוד נכון להשען עליהם. וכן יש דברים בספרי אומות קדמונים, אשר זה חמשים או מאה שנים כדברי שחוק ושקר נדמו לחכמי הדור, והיום הגיעו להבין כי קצת אמת נמצא בהם, ויש דברי חכמה שהיו ידועים לדורות הישנים ונאבדו מידיעת אחרונים. אם כן, אם נמצאו דברים בספרי הקדמונים המתנגד[ים] להשערות חכמי זמנינו, אין לגזור במהרה שהם שקר ועם אלה האמת היא וודאי.
אכן מה שנראה לענ"ד ההנהגה הראשית שצריך כל לומד דברי חז"ל לשית נגד עיניו הוא זה: חכמי דת האלקי' ומקבלי ומוסרי ומורי תורותיו חוקיו מצותיו ומשפטיו היו חז"ל, ולא חכמי הטבע, וההנדסה והתכונה והרפואה ביחוד, רק לפי הצריך להם לידיעת ושמירת ועשית התורה, ולא מצינו שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני. וכמו היום הזה, כל מי שאין אחת מידיעות האלה אומנותו ביחוד, למשל בעל דת ודין לענין כולם, והמהנדס לענין טבע הדומם והצומח והחי והמבדבר, וכן התוכן, ומה גם אפי' חכם טבע הדומם לענין הצומח וכו', חכם טבע הצומח לענין השאר, כל אחד ואחד אין לבקש ממנו להיות חוקר האמת ויודע בדרישת נפשו אלא בשדה אומנותו ביחוד, וכל שאר המדעים די לו ותפארת למו אם ידע את אשר מורים חכמי המדעים בענינים האלה ונתקבל לאמת בזמנו ובדורו. ולא זה בלבד אלא אפי' במה שהוא אומנות חכם וחכם, אי אפשר לו וגם לא יבוקש ממנו שידע הכול ע"י חקירתו ונסיונו בעצמו, אלא רוב ידיעותיו נשענין על חקירת אחרים, ואם הם שגגו אין לתלות אשם בו, ודי לו ושבח ותפארת אם יש באמתחת חכמתו ל אשר מוסכם לאמת בזמנו ובמקומו ודורו, ואין חסרון כלל לגודל חכמתו אם בדור אחר ימצאו במקצת דבריו אשר האמין וקבל על הגדת וחקירת אחרים היו נשענים על קנה רצוץ. כן חז"ל בדברים וענינים האלה. גדוליהם ידעו כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת, ועמדו בזה בשוה על במתי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באו"ה אשר חכמתם והגדתם נתקבלו למפורסמות בדורותם.
הגע בעצמך, אם למשל חכם כחכם הומבאלד היה בזמנם, אף הלך למרחקי הארץ לדרוש ולחקור על טבע הבריות, והיה מספר בתשובתו שנמצאו במדינה רחוקה מעבר לים דמות אדם הצומח מן הארץ, או נמצאו עכברים אשר נתהוו מעפר ועדין נראים עכברים חצים חי וחצים עודם עפר וכיוצא, ונתקבלו דברים אלה בקרב העולם לאמת, הנבקש מחז"ל שלא ידברו בחכמת התורה על דברים אלה, מה משפט בריות כאלה לענין או"ה וטומאה וטהרה, אם לא שמו לדרך פעמיהם ללכת למרחקים ולדרוש אם אמת שנמצא בריות כזה כפי המפורסם בעולם? ואם כפי ראות עינינו היום דברים האלה בדויים נחשבים, וכי הקולר תלוי בחז"ל אשר בזמניהם היה זה במוסכמות אצל חכמי הטבע? וכן היה באמת, דברים אלה נמצאו בספרי פליניוס, אשר חי בזמן החורבן ברומי ואסף וקבץ לתוך ספרי טבע הדברים אשר חבר כל אשר היה מפורסם ומקובל בזמנו בחכמת הטבע. וכל מי שקורא בב"ק באגדה: שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והני מילי דלא כרע במודים, ימלא שחוק פיהו, ובפליניוס נמצאו דברים אלה מלה במלה, וז"ל: אומרים ששדרה של אדם לאחר שנים קצובים נתהפך לנחש, אלא שחז"ל נשתמשו בו לתלות בו דבר מוסר. וכן לענ"ד ברור, כל דבר המתמיה כזה שנמצא בדברי חז"ל כשנחקור ונדרוש נצמא שהיה כבר מפורסם ומקובל לאמת בקרב חכמים בזמנים הללו. ומצינו שחז"ל בעצמם ובכבודם שמו חכמת או"ה בדברים הטבעיים שוה בשוה עם חכמתם, ובשאלתם עם מי האמת בענין מה שנחלקו חכמי או"ה עם חכמתם לא סמכו על קבלה שהיתה בידם אלא על סברא. ולא עוד, אלא שנתנו כבוד לדעת חכמי או"ה לאמר שנראה דבריהם מדברינו, כמו בהלוך החמה ביום ובלילה בפ' מי שהיה בפסחים, שחכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, וחכמי או"ה אומרים: ביום למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע, ואמר רבי: ונראה דבריהן מדברינו. וזה לענ"ד הוכחה ברורה למה שאמרנו.
רשב"א כתב:ואם יתחזק בטעותו וכו' נאמר לו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר ויבטל המעיד ואלף כיו"ב ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים
דרשות הר"ן כתב:וכמו שנצטוינו לילך אחר הסכמתם במשפטי התורה, כן נצטוינו לכל מה שאמרו לנו על צד הקבלה מהדעות ומדרשי הפסוקים, יהיה המאמר ההוא מצווה או לא יהיה, ישראל הנוטה מדבריהם אפי' במה שאינו מביאורי המצות, הוא אפיקורוס ואין לו חלק לעוה"ב, וזה מפורש בסנהדר' בפ' חלק אמר: יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר, עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים, שנאמר: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו ובכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. אמר ליה ההוא סבא יישר, וכן אמר ר' יוחנן יישר, אמר ליה כי האי גוונא מי מחזי כאפקרותא, והא סיועי מסייע, אלא אי שמיע לך הכי שמיע לך כי, הא דר' יוחנן הוה יתיב ודריש עתיד הקב"ה להוציא אבנים טובות ומרגליות שלשים על שלשים, וחוקק בהם עשרה על עשרה, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר ושמתי כדכד שמשותיך וגו', לגלג עליו אותו תלמיד, השתא כביעתא דצולצילא לא משכחין, כולי האי מי משכחין, לימים הפליגה ספינתו בים, חזנהו להנהו מלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות, אמר להם הני למאי, אמרי ליה עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דקא יתיב ודריש, א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי, אמר לו כי הא אם לא ראית לא האמנת, מלעיג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות. והרי מה שאמר כאן רבי יוחנן אינו דין וחוק מחוקי התורה, ואף על פי כן העלו כאן שהוא מדברי אפיקורסות, שהוא בוזה דבר השם יתב', שאינו מאמין למי שהוא מצווה להאמין.
בס"ד
אוצר החכמה כתב:לא עמדתי על תורף ביאורך. כוונתך לומר שהביצים יונקות לחות מהאדם שבשערותיו הם נמצאות? ואם נקח ביצה כזו ונשים אותה בקופסה (בחום מתאים) לא תצא ממנה כינה?
לא.
זרק מהבית אדם שהחמיר על עצמו לא להרוג כינה בשבת מפני שטען שחז"ל טעו
מלח הארץ כתב:המבוגרים בינינו עוד זוכרים היטב את כל החילול ה' שהיה עושה בהשתטויותיו הפומביות בכנסת
מלח הארץ כתב:זיסע יונגאלע כתב:
מענין לענין ובאותו ענין, שמעתי שיעור מר' מרדכי גנוט שליט"א, אודות קו התאריך, ואמר שם שהגרח"ק אמר לו כמה וכמה פעמים שהן הסוברים כקופרניקוס הן החולקים בענין סיבוב כדור-הארץ והשמש, אינם אפיקורסים.
אף אני אומר שבין האוהבים שוקולד חלבי בין האוהבים שוקולד מריר אינם אפיקורסים... [והנמשל מובן, משגעים את ר' חיים בשאלות הבל, וכי מה עלתה על דעת אדם שפוי לחשוב מי מהם כאפיקורס??]
סגן אלוף כתב:האם נכונה השמועה על הגרש"ז ?זרק מהבית אדם שהחמיר על עצמו לא להרוג כינה בשבת מפני שטען שחז"ל טעו
כנראה שהדגש הוא על כך שאמר שההלכה משתנית בגלל טעות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 250 אורחים