איש_ספר כתב:באחד מקבצי בית אהרן וישראל האחרונים היה מאמר מקיף של העורך (פרח שמו מזכרוני) ובו אסף ובירר דעת גדולי ישראל בענין ובכללם דעת הגרי"ז מבריסק. בגליונות שאח"ז התפרסמו תגובות שונות.
בן באג באג כתב:עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...
אורי אגסי כתב:בן באג באג כתב:עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...
כוונתך ודאי ל"שושילתא" שע"י מוסדות "קהילת זוועהיל" בראשות האדמו"ר רג"מ שליט"א בכורו של האדמו"ר זצ"ל, (לא זה שירש את מקום אביו).
בן באג באג כתב:אורי אגסי כתב:בן באג באג כתב:עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...
כוונתך ודאי ל"שושילתא" שע"י מוסדות "קהילת זוועהיל" בראשות האדמו"ר רג"מ שליט"א בכורו של האדמו"ר זצ"ל, (לא זה שירש את מקום אביו).
לא שיעזור לי המיקום המדוייק בשושלתא דדהבא, אלא למעונין לעיין,
הלא לית בר נש דמוחיה סביל כל היקף השושילתות לאורך ולרוחב וכידוע
"את החזון איש זצלה"ה הכיר היטב במשך זמן שבתו בסטופץ' בתור הר"מ דשם, ויששבו יחד בבית הכנסת ונשאו ונתנו בדברי תורה במשך חצי שנה. החשיב את החזון איש עד למאוד, אבל עם כל זה מלא לבו לחלוק עליו בענין המחלוקת הידועה בנוגע לקביעת קו התאריך. ומו"ר הגאון זצלה"ה היה מביע צערו על זה צמיד, ואמר שהחזון איש בא לכלל טעות זו מפני שלא התייעץ עם שאר גדולי הדור (למרות ההערצה הרבה שהיתה לו להם) "ומזה אנו רואים שאפילו גדול שבגדולים צריך להתייעץ עם אחרים"
!!"ואמר לי פעמים רבות שבסוף ימיו נתחרט החזון איש מפסקו, ונפטר מטעותו"
תוך כדי דיבור כתב:אביא תנא דמסייע לשמועה זו (שכמובן אינה כלום כמו שרמז איש ספר): בשו"ת בני בנים ח"ב מאמר א' הובאו רשימות שנכתבו מפי הגרי"א הענקין בשנת חייו האחרונה, ע"י אברך אחד...!!"ואמר לי פעמים רבות שבסוף ימיו נתחרט החזון איש מפסקו, ונפטר מטעותו"
והמלבה"ד, נכדו ותלמידו של הגרי"א הענקין, השמיט את הדברים מסיבות ברורות, וכנראה סבר שהאברך הנ"ל לא דייק בשמועתו.
איש_ספר כתב:[מיום שנתפרסמה הרשימה בשנה בשנה ועד שחזרה ונדפסה בבני בנים עדין לא אותר האברך האלמוני?]
הנה בהגשתי למלאכת הקודש הזאת להעתיק בכתב את זכרונותי ממשך הזמן שזכיתי לשמש בקודש את האדם הגדול בענקים מאור הגולה הגה"ק מוהרי"א הענקין זצלה"ה, חוב קדוש מוטל עלי להביע צערי בפה מלא שלדאבוני הרב לא שמרתי על הדברים כצורתם והרבה לקויים הם בחסר ויתר, ונוסף על זה אין להתעלם מהעובדה שבזמן שלמדתי עם הגאון זצלה"ה, דהיינו בשמונה החדשים האחרונים של ימי חייו, חליו כבר גבר עליו וזכרונו הנפלא והכביר היה לקוי וסבל יסורים גדולים ואיומים עד שהמלצתי עליו 'ספר תורה שרויה בצער' - ולא היה תמיד באפשרותי לעמוד על סוף דעתו הגדולה ולברר העובדה מתוך הדמיון. ובאמת מפני הטעמים הללו לבי היה מגמגם בקרבי אם יש להעלות זכרונותי אלו על הספר, אבל כיון שבקשו ממני משפחת הגאון זצלה"ה ה' יאריך ימיהם ושנותיהם לעשות מעשה הכתיבה הזאת, אמרתי 'לא נתנה התורה למלאכי השרת' ואשתדל בכל מה דאפשר למסור הדברים כמו ששמעתי אותם ייוצאים מפה קדוש, ואם טעיתי ה' יכפר בעדי. וזה החלי בעזרת צורי וגואלי:
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 526 אורחים