האם נחלקו החזו"א והגרי"ז בעניין קו התאריך

[[email protected]]

בעיתון בקהילה של השבוע נקט י. ב. פרידמן כדבר פשוט שהוראת החזו"א לפליטי שנחאי לשנות מקביעת התאריך שהיתה מקובלת שם ולקבוע את צום יום הכיפורים יום אחד מאוחר יותר, הייתה בניגוד לדעת הרב מבריסק.
על פי הזכרון בפאר הדור וכן בספרו של קלמן כהנא על החזו"א מסופר שהגרי"ז לא חתם על מברק החזו"א לשנחאי "צומו בחמישי" רק מחשש פקוח נפש שהמברק יגיע מאוחר מדי ויבואו לצום יומיים, אך ודאי לא נחלק במפורש על החזו"א.
אין ביכולתי ללנקק לפאר הדור שבאוצר מפני שאיני מורשה, אודה למי שיבדוק.

[[email protected]]

מצאתי בויקיפדיה, אך לא ציינו שם מקור לזה, ואם כן הרי אין כמעט ערך לדבריהם.
"רבי יצחק זאב סולובייצ'יק צידד בפסיקתו של החזון אי"ש, על פי קבלה מאביו רבי חיים סולובייצ'יק, עם זאת הוא לא הסכים לחתום על פסיקה זו שכן חשש שיהיו מי שיחמירו עם עצמם ויצומו יומיים, וכך יגיעו לחשש של איסור פיקוח נפש, דבר שהחמירו בו מאוד בבית בריסק."

[איש_ספר]

באחד מקבצי בית אהרן וישראל האחרונים היה מאמר מקיף של העורך (פרח שמו מזכרוני) ובו אסף ובירר דעת גדולי ישראל בענין ובכללם דעת הגרי"ז מבריסק. בגליונות שאח"ז התפרסמו תגובות שונות.

[נוטר הכרמים]

באחד מקבצי בית אהרן וישראל האחרונים היה מאמר מקיף של העורך (פרח שמו מזכרוני) ובו אסף ובירר דעת גדולי ישראל בענין ובכללם דעת הגרי"ז מבריסק. בגליונות שאח"ז התפרסמו תגובות שונות.

אכן בכל הגליונות האחרונים עסק בזה הרב יוחנן הכהן שבדרון שליט"א, וראה שם מו"מ ארוך עם הרב יהושע דרוק שליט"א מבני ברק. הנושא מוקף שם על כל צדדיו. מומלץ.

[[email protected]]

קישור לפאר הדור, באדיבות אוצר החכמה, המפעל והניק.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... 0235620718

[אורי אגסי]

לאחרונה יצא חוברת "סופה וסערה" על פולמוס השבת ביפן ע"י הרב חנוך טוביאס. מישהו ראה? איך זה?

[בן באג באג]

עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...

[ישבב הסופר]

איך אפשר לא להזכיר 'אגן הסהר להגרא"ח צימרמן http://www.hebrewbooks.org/41127

[אורי אגסי]

עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...

כוונתך ודאי ל"שושילתא" שע"י מוסדות "קהילת זוועהיל" בראשות האדמו"ר רג"מ שליט"א בכורו של האדמו"ר זצ"ל, (לא זה שירש את מקום אביו).

[בן באג באג]

עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...

כוונתך ודאי ל"שושילתא" שע"י מוסדות "קהילת זוועהיל" בראשות האדמו"ר רג"מ שליט"א בכורו של האדמו"ר זצ"ל, (לא זה שירש את מקום אביו).

לא שיעזור לי המיקום המדוייק בשושלתא דדהבא, אלא למעונין לעיין,
הלא לית בר נש דמוחיה סביל כל היקף השושילתות לאורך ולרוחב וכידוע

[אורי אגסי]

עי' בגליון בית (איזה תת בית?!) זוויעהל, המביא חידושים מעננינים בפרשיה,
שחלק בתוקף על החזו"א מטעם הכמוס עמדו ועוד...

כוונתך ודאי ל"שושילתא" שע"י מוסדות "קהילת זוועהיל" בראשות האדמו"ר רג"מ שליט"א בכורו של האדמו"ר זצ"ל, (לא זה שירש את מקום אביו).

לא שיעזור לי המיקום המדוייק בשושלתא דדהבא, אלא למעונין לעיין,
הלא לית בר נש דמוחיה סביל כל היקף השושילתות לאורך ולרוחב וכידוע

איפה הסתבכת?
נתחיל בצדיק המפורסם רבי שלמה'קע זי"ע. בנו יחידו רבי גדליה משה (יום ההילולא הערב? לא?). בנו מ"מ רבי מרדכי זצ"ל. בניו: ר' אברהם ז"ל, מ"מ בירושלים עיה"ק שנפטר בשנה האחרונה (בניו: ר' גדליה משה הבכור, מוסדותיו ברח' בצלאל אשכנזי ובביתר, ר' שלמה מ"מ אביו במרכז החסידות בבית ישראל וכו', ועוד בנים). ר' שלמה, חתן האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, אדמו"ר ביוניאן סיטי בארה"ב. ר' דוד רב דזוועהיל בב"ב, ועוד שלא מכהנים כאדמו"רים.
הקובץ האמור יו"ל ע"י מוסדותיו של רג"מ אשר הינו כאמור הבכור של ר' אברהם שלא זכה למלאות מקומו, מובן?!.

והמיקום ב"שושילתא" עצמה, הרי זה בחוברת הראשונה, ובחוברת השניה שיצאה לאור כמדומני באלול האחרון.

[אליהוא]

הדברים ידועים שדעת הגרי"ז היתה כהחזו"א, ואף תמה על החולקים.
ידוע גם שהגרב"ב מתחילה כשהגיע לאמריקה חשש שמא זהו המקום ששמע מהגר"ח שצריך לנהוג שבת ביום ראשון, עד ששמע מרש"ז דלא על אמריקה כוונתו.

לאחרונה טען יהודי אחד מבני ברק כמדומני בקבצי אור ישראל שהתברר לו שהחזו"א סמך על הראשו' שהיה להם כביכול טעות במפות ולכן קו התאריך משתנה, ולא היה לו שומע.

[שיבר]

שח לי היום יהודי:

א. נסע פעם בטרמפ עם נכדו של הרב קלמן כהנא ו(מכיון שהנסיעה היתה ארוכה) התגלגלה השיחה אודות הפולמוס דנן. ואמר לו כי סבו, שהיה השליח של החזו"א להרב מבריסק העלה את ההתרחשויות על גבי הכתב, ולפי זכרונו (של הנהג) נכתב ששם שהרב מבריסק לא היה לגמרי תמים דעים עם החזו"א. (הוא הבטיח כי בשעת הכושר הוא יבדוק את זה שוב...)

ב. עוד סיפר לי אותו יהודי, וזה נוגע לרבי גדליה משה מזוויהל שהוזכר כאן, כי ביקר פעם בבית אבות 'ויזרע יצחק' ופגש שם את חתנו של רג"מ הנ"ל, שכינויו היה שלמה מילכיגער (אולי מילעכיקס - איני זוכר), ולהפתעתו, אותו יהודי שכל ימיו לא יכלו לנהל עמו שיחה נורמלית, דווקא במקום זה דיבר כאחד האדם והיה שפוי לחלוטין. הוא שוחח עמו כשעה, והתגלגלו הדברים לקשריו של סבו רבי שלומקה מזוויהל עם החזו"א. הוא סיפר כי שלח אליו אנשים לישועה וכיו"ב, ובפיו היה חידוש מסעיר - שכמדומני עדיין לא שמעתו אוזן מעולם. לדבריו, התנחם החזו"א על דעתו זו שהעלה עלי גליון בקונ' י"ח שעות, ועבר לצדד בעמדתו של הרבי מזוויהל, שכפי שמתואר בקובץ ביאו"י שצויין למעלה, היה מאוד נחרץ בענין, ויצא בכך מגדרו.

[גוראריה]

שמו של חתנו של מוהרג"מ מזוועהיל הוא רבי שלמה פרישטיק שליט"א. נוהג אכן לעיתים באופן מוזר אבל יש רבים וחשובים שרואים בכך ענין של הסתתרות ומשחרים לפתחו להתברך מפיו. ר' שלמ'קה בחר בו כחתן לנכדתו למרות שגם אז התנהג כך.
פעמים רבות דיבר בשפיות, ולמעשה - רוב ימיו. יש לו משפחה, נכדים ונינים וכו'. אם כי כיום קשה יותר לשוחח עמו כי מגרש את הפונים אליו אבל יש שעות הכושר. שמעתי מיהודים שהיו אצלנו בשני ימי ר"ה דהאי שתא ושוחח עמם שיחות מלאות ענין.

בענין דעתו של החזו"א - חידוש עצום.

[איש_ספר]

יש לאחד עם אשכול 'חזר בו אריסטו'.

[תוך כדי דיבור]

אביא תנא דמסייע לשמועה זו (שכמובן אינה כלום כמו שרמז איש ספר): בשו"ת בני בנים ח"ב מאמר א' הובאו רשימות שנכתבו מפי הגרי"א הענקין בשנת חייו האחרונה, ע"י אברך אחד. ושם באות י"ד-ט"ו נכתב:

"את החזון איש זצלה"ה הכיר היטב במשך זמן שבתו בסטופץ' בתור הר"מ דשם, ויששבו יחד בבית הכנסת ונשאו ונתנו בדברי תורה במשך חצי שנה. החשיב את החזון איש עד למאוד, אבל עם כל זה מלא לבו לחלוק עליו בענין המחלוקת הידועה בנוגע לקביעת קו התאריך. ומו"ר הגאון זצלה"ה היה מביע צערו על זה צמיד, ואמר שהחזון איש בא לכלל טעות זו מפני שלא התייעץ עם שאר גדולי הדור (למרות ההערצה הרבה שהיתה לו להם) "ומזה אנו רואים שאפילו גדול שבגדולים צריך להתייעץ עם אחרים"

אולם בפעם אחת ראיתי את כתב היד של רשימה זו, ונשתוממתי למצוא שלפני המילים "ומו"ר הגאון זצלה"ה היה מביע" וכו', כתוב בזו הלשון:

"ואמר לי פעמים רבות שבסוף ימיו נתחרט החזון איש מפסקו, ונפטר מטעותו"

!!
והמלבה"ד, נכדו ותלמידו של הגרי"א הענקין, השמיט את הדברים מסיבות ברורות, וכנראה סבר שהאברך הנ"ל לא דייק בשמועתו.

[איש_ספר]

[מיום שנתפרסמה הרשימה בשנה בשנה ועד שחזרה ונדפסה בבני בנים עדין לא אותר האברך האלמוני?]

[זקן ששכח]

אביא תנא דמסייע לשמועה זו (שכמובן אינה כלום כמו שרמז איש ספר): בשו"ת בני בנים ח"ב מאמר א' הובאו רשימות שנכתבו מפי הגרי"א הענקין בשנת חייו האחרונה, ע"י אברך אחד...

"ואמר לי פעמים רבות שבסוף ימיו נתחרט החזון איש מפסקו, ונפטר מטעותו"

!!
והמלבה"ד, נכדו ותלמידו של הגרי"א הענקין, השמיט את הדברים מסיבות ברורות, וכנראה סבר שהאברך הנ"ל לא דייק בשמועתו.

ומכאן שאין צריך לשגר את הדברים אל אשכול 'אריסטו' אלא ביותר יש להעמידם תחת אשכול 'צנזורה בדברי קדמונים'...

[איש_ספר]

מבחינתי השמועה הזו של האברך האלמוני יש לה ערך בדיוק כמו דעתו של ר"ש מזוועיל (שעל קדושתו וחכמתו לא אבוא לערער ח"ו) במקום דברי החזו"א. אבל אני לא מתכון לשכנע אותך.

[תוך כדי דיבור]

[מיום שנתפרסמה הרשימה בשנה בשנה ועד שחזרה ונדפסה בבני בנים עדין לא אותר האברך האלמוני?]

לא. וזו הקדמת המלאה:

הנה בהגשתי למלאכת הקודש הזאת להעתיק בכתב את זכרונותי ממשך הזמן שזכיתי לשמש בקודש את האדם הגדול בענקים מאור הגולה הגה"ק מוהרי"א הענקין זצלה"ה, חוב קדוש מוטל עלי להביע צערי בפה מלא שלדאבוני הרב לא שמרתי על הדברים כצורתם והרבה לקויים הם בחסר ויתר, ונוסף על זה אין להתעלם מהעובדה שבזמן שלמדתי עם הגאון זצלה"ה, דהיינו בשמונה החדשים האחרונים של ימי חייו, חליו כבר גבר עליו וזכרונו הנפלא והכביר היה לקוי וסבל יסורים גדולים ואיומים עד שהמלצתי עליו 'ספר תורה שרויה בצער' - ולא היה תמיד באפשרותי לעמוד על סוף דעתו הגדולה ולברר העובדה מתוך הדמיון. ובאמת מפני הטעמים הללו לבי היה מגמגם בקרבי אם יש להעלות זכרונותי אלו על הספר, אבל כיון שבקשו ממני משפחת הגאון זצלה"ה ה' יאריך ימיהם ושנותיהם לעשות מעשה הכתיבה הזאת, אמרתי 'לא נתנה התורה למלאכי השרת' ואשתדל בכל מה דאפשר למסור הדברים כמו ששמעתי אותם ייוצאים מפה קדוש, ואם טעיתי ה' יכפר בעדי. וזה החלי בעזרת צורי וגואלי:

[שיבר]

בלי להכנס באמת לגדלותם בתורה של שני האישים, אין להתעלם כי הרבי מזוויהל (בחרדתו על קדושת השבת) בסך הכל תמך נמרצות בדעתם של רוב חכמי הדור (כפי שרואים במאמר הלז בבאו"י - שנראה שזו מגמת המאמר, להוכיח כי החזו"א היה דעת יחיד בענין (ושגם תלמידי הישיבות בשנחאי לא שעו לפסיקתו - אך לכך יש לאותו יהודי ששוחחתי עמו עדויות נגדיות) - למרות הדה-לגיטימציה שעשה להם הגרמ"ש שולזינגר כידוע).

[אורי אגסי]

אולי מישהו ראה מה כתוב בחוברת הזו?
viewtopic.php?f=7&t=2711&p=19527&hilit=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%95%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94#p19527

[מעט דבש]

על דעת הגרי"ז בענין קו התאריך
viewtopic.php?p=83695#p83695
viewtopic.php?p=46266#p46266
viewtopic.php?p=47303#p47303

[אפשר]

כמדומה שנחלקו אם אפשר לחלק יבשת באמצע, חלקו שבת וחלקו שישי, או שכל היבשת נגרר אחר תחילת היום, היינו כלפי ירושלים.
ופעם נשאל הגראי הלוי בזה, והנהן בראשו שנחלקו בזה, אבל אמרו דלא הוי ברירא ליה כ"כ.