הקדוש גר הצדק מוילנא המכונה הגרף פוטוצקי - מקורות ומסורות

נוטר הכרמים

לאחר שכבר כתבתי כאן בפורום באיזהו מקומן' כמה ענינים נכבדים באשר לדמות האגדית של גר הצדק המכונה הגרף פוטוצקי, ר' אברהם בן אברהם מוילנא. (ראה ב'בית המדרש' על ד"א קודם נט"י שחרית, וב'מטפחת ספרים ועיטור סופרים' בענין 'מי גדול ממי – ישראל או הגרים – מבית מדרשו של רבינו הגר"א'), אולי כאן הוא המקום להשלים את היריעה.

נצטברו באמתחתי - במשך הזמן - מסורות רבות ומענינות.

אמנם, לאחר שכבר כה הרבה נכתב, ראה למשל, במאמר המקיף 'רבי אברהם גר צדק', פרק לב בספר הגאון (לר"ד אליאך, עמ' 1090 ואילך), וכן בקובץ נטעי נעמנים (בית מדרש גבוה לייקווד, קובץ ב עמ' תתקכט) מאמר מקיף מהרב אבישי ביר: מעשה הגר צדק - הגרף פאטאצקי, ועוד במקומות רבים, קשה מאוד לחדש.

מ"מ בחרתי להתמקד במסורות ובחלקים התורניים יותר, ובזה מצאתי כמה וכמה דברים חדשים. לא עסקתי כמעט בחלק ההסטורי-ביאוגרפי של הפרשיה הזאת, אפופת הרז ומלאת ההוד.

אתנצל מראש אם הדברים אינם ערוכים דיים, בשל אסיפתם ליקוטי בתר ליקוטי.

תשו"ח לאוצרנו הנפלא ששלי ושלכם שלו הוא. ( - בדרך צחות, ונא לא להפגע חלילה).

הללו את ה' כל גויים

מסופר, כי בטרם ביצוע גזר דינו להריגה, פנו אליו כמה ממעניו, בבקשת מחילה על כל העינויים הקשים שהסבו לו, ודרשו שלא ינקום בהם בעלמא דקשוט. השיבם הגר בבטחון ובשלות נפש: הכתוב בתהילים (קיז) אומר: הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו. וכבר הקשו על כך בגמ' (פסחים קיח,ב), מה ענין לאומות העולם להלל ולשבח על 'כי גבר עלינו חסדו'.

אלא משל לנער בן מלך שהוכה ע"י חבירו בעת משחקם, והבטיח הנער למכהו, כי בבוא יום התמנותו למלך תחת אביו, ישיב לו מנה אחת אפיים. חלפו שנים, הנער היה לאיש, והוכתר למלך. החבר המכה שזכר את ההבטחה חשש מעתה לגורל חייו. ברם, המלך הבהיר לו כי ממרום כסאו עתה, כל מעשה ההכאה הזה אך לשחוק הוא בעיניו.

כיוצא בזה - אמר גר הצדק - כשאגיע לעולם שכולו טוב, אל מקומי השמור לי, לא יחשבו לעומתו כל העינויים שהסיבותם לי אלא כהכאה של ילד, ולא תהא דעתי נתונה לדבר פעוט כזה כמו נקמה בכם ובמעלליכם. והיא הנותנת שגם אומות העולם צריכים להלל 'כי גבר עלינו חסדו', כי דווקא משום שכל כך גבר עלינו חסדו, לכן כל הצרות שעוללו אינם נחשבים כ"כ בחומרתם ובתוקפם.

(ספר הגאון עמ' 1097, וצויין מקורו: משנת ר' אהרן ח"ג עמ' סא ששמע מפי הח"ח, וכעי"ז גם בשיח יצחק להגר"י מלצאן על הגש"פ, ובספר הח"ח חייו ופעלו לרמ"מ ישר עמ' רצא, ובחיי המוסר ח"ב עמ' קנח בשם הג"ר אלחנן וסרמן בשם הח"ח.

מקורות נוספים: דרש אב לרא"א יודלביץ, נ"י תרפב, דרוש ע לפרשת בשלח, חבת הקודש לר"ג סילברסטון, הרב דוושיגטון, ירושלים תרצז, עמ' טז).

יש המוסרים דבר זה בנוסח אחר, משל למה הדבר דומה לאדם שעורך חתונה לבנו, ובא שונאו ומבקש ממנו מחילה, ומתוך שמחתו הגדולה מחל לו מחילה גמורה, הגם שלא מחל לו עד עתה, מ"מ כיון שזה עתה עת שמחה טבעו של אדם למחול. וכך אמר הגר צדק, עתה שאני הולך אל כסא הכבוד זמן שמחה גדולה היא לי ולכך אני מוחל לכם. וזהו כוונת הכתוב, שבחוהו כל הגויים משום שגבר עלינו חסדו. (אהל משה לר"מ שיינערמאן)

(תיאור מלבב בנוסח קצת שונה, ראה בספר משמר הלוי עה"ת למו"ר הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, עמ' ס, בשמו של ר' אברהם ריין).

גייט שנעל

כאשר לקחוהו למוקד עברו דרך ביתו של הגר"א, וקיבל רשות מרוצחיו להכנס לבית הגר"א לכמה רגעים, והגר"א אמר לו בהאי לישנא: גייט שנעל, גייט שנעל, לויפט. (- לך מהר, תרוץ). הגר"י גלינסקי שליט"א אמר שמקובל אצלו על הרקע לדברים, כי הגר צדק הסתפק בדבר, מחד גיסא עליו להזדרז ללכת לקדש שם שמים, וזריזין מקדימין למצוות. ומאידך, הרי מצווה עדיין במצוה של 'וחי בהם', ואולי מחויב למשוך את הזמן יותר, ומשום דשב ואל תעשה עדיף היה בדעתו ללכת לאט, והגאון הכריע לו שילך במהירות, ויפה שעה אחת קודם. (אהל משה פר' אמור עמ' תרכ).

בדומה לזה מובא בספר הגאון בשם הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א ששמע מפי רבו הישיש ר' זלמן אסטולין. ושם מובא כי בעת שהוליכוהו ברחובות העיר כל היהודים הסתגרו בבתיהם מאחורי דלתות נעולות ותריסים מוגפים מחשש מעשי נקמה, אבל כשעבר מתחת חלון ביתו של הגאון, פתח הגר"א את החלון וקרא לעברו: ר' אברהם לך בזריזות. (מו"מ הלכתי בענין זה, ראה בספר 'בכל נפשך' לידידי הרה"ג ר' יצחק וינברג שליט"א, סי' מב וסי' נט,ח).

ברוך מקדש את שמך ברבים

מסורת מספרת כי גר הצדק עשה את דרכו אל המוקד בשירה ובזמרה, בספר שימושה של תורה עמ' סח מסופר משמו של מרן הגרא"מ שך שלבנו של הגאון ר' ראובן מדעננבורג בעל ראש לראובני היתה מסורת, כי הגר צדק שר את המילים: אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה וגו', וגם הניגון היה ידוע לו, והיה מלומד גדול ביסורים, והיה רוקד בשירו ניגון זה כל מוצאי יוה"כ. וראה עוד בספר 'בזאת אני בוטח' עמ' צז שמובא שיחת מרן זי"ע בימי מלחמת המפרץ שמזכיר זאת.

ובספר דרך עץ החיים עמ' 501 מובא שבישיבת וואלאז'ין נהגו לשיר בדביקות נפלאה את השיר המיוחד הזה, והגרא"ז מלצר, תלמיד וואלאז'ין עד זקנותו היה שר זאת בשמחה והתרוממות הרוח.

ובשם הגר"מ שוואב מנהל רוחני דישיבת בית שרגא מובא, שזוכר כיצד רבו הגרב"ד מקאמניץ היה שר את הניגון, והיה ניגון שמח למאוד.

ומובא בשם הגה"צ ר' נתן וואכטפויגעל שהיה אומר בזה"ל: דעם ניגון וואס דעם גר צדק האט געזינגען אויף קידוש ה', איז א היליגע ניגון. (אהל משה שם).

ועוד מסופר כי בירך ע"פ הוראת רבינו הגר"א את ברכת המקדש את שמך ברבים, (ספר עיון תפילה לר' שמעון שוואב רב דקהל עדת ישורון בנ"י), ועוד מביא שם ששמע מהגר"א וסרמן הי"ד שיש קבלה שהגר"א שלח לגר צדק שיש בידו אפשרות להבריחו. והשיב שאינו רוצה, כי 'קרבת אלוקים לי טוב', ונח לו יותר לקיים מצוות אלוקיו ולמסור נפשו על קידוש ה'.

בספר הצדיק ר' שלמה עמ' מד מובא ששמע מפי הח"ח כי הגר"א התבטא בזמנו שאם היו עשרה כשרים מישראל לענות אמן על ברכתו של הגר צדק, כבר היה משיח בא. ובספר שימושה של תורה עמ' עא מובא שהצדיק ר' זיסקינד מהורודנא בעל יסוד ושורש העבודה שם נפשו בכפו והגיע למקום המוקד מתוך מסי"נ, והיה היחידי שענה אמן על ברכתו.

אבל כבר העירו על כך, כי כנראה נתחלף זה במעשה אחר שהועלה יהודי על המוקד בהורודנא עירו של היסו"ע בשנת תק"נ, (ספר הגאון שם המציין לספר עיר גיבורים –וורשה תרמ"ד). ויש להוסיף על כך, שהרי זה היה ביו"ט שני דחג השבועות תק"ט, והיאך הגיע היסו"ע רגלי מהורודנא עירו לוילנא. ואמנם, מסורת נוספת מפיו של הגה"צ ר' מרדכי שוואב זצ"ל הנ"ל מעידה, כי היסו"ע אמר שהיה מוסר את נפשו לענות אמן על ברכת הגר צדק (אהל משה פר' לך לך, עמ' קצח).

דברי תורה משמו

א. הכמרים שאלו אותו טרם מסרו את נפשו על קידוש ה', מה ראה על ככה שנתייהד, ובפרט בעת הזאת שעונשו היה מיתה חמורה. וכה השיב: מצינו בגמ' (ב"ק לח,א) שהקב"ה חזר על כל האומות שבעולם וביקש שיקבלו התורה, ולא אבו משום שאמרו מה כתיב בה ואמר להם לא תרצח וכו', וכאשר בא אצל ישראל קבלו את התורה ואמרו נעשה ונשמע.

אך סברא מושכלת היא שלא כל אחד בלא יוצא מן הכלל מבין האומות לא רצה לקבלה, ולהיפך, לא היה אף אחד מישראל שלא רצה לקבלה, שהרי כבר מצינו שהשי"ת כפה עליהם הר כגיגית , וע"כ שגם בין האומות היו שרצו לקבל את התורה אלא שהם היו המועט, והרוב לא רצו לקבלה, ולהיפך בישראל, הרוב רצו לקבל את התורה ומעטים לא רצו, וכפה עליהם הר כגיגית.

והנה מצינו שכל הנשמות אף שהיו עתידין להוולד היו במעמד הר סיני, וכך גם אצל אוה"ע. ואלו המועטין שאצל ישראל לא רצו לקבל את התורה נשתמדו ח"ו, ואילו החלק המועט של אוה"ע שרצו לקבל התורה, אח"כ הוכרח להתגייר, באופן שהבירור יהיה שלם. (אמרי דעת עה"ת, להגר"מ שפירא מלובלין, פרשת יתרו: הח"ח חייו ופעלו שכן היה הח"ח חוזר משמו).

מעניין הדבר ששמועה זו בשם הגר צדק מופיעה כבר בספר 'נפלאות רבי פינחס מקוריץ' עמ' יג שאמר זאת הרר"פ משמו, מובא בספר אמרי פינחס השלם בליקוטים עמ' קצא).

ב. בספר אוצר פתגמים מחוכמים (לר' משה העניך ברנשטיין, לונדון תרסד, עמ' 102) מובא שהגר צדק אמר לפני מותו כדברים האלה.

כתיב (יואל ד) ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון. וקשה מה שייך וה' שוכן בציון למלה 'ונקיתי'. רק איתא בגמ' (ר"ה) ונקיתי דמם לא נקיתי בשביל שהרגו את ר"ע וחביריו אין להם תקנה. וקשה הלא אמרינן בגמרא (ב"ב ד) כאשר הרג הורדוס לחכמי ישראל ושייריה לבבא בן בטא למיסב עצה מיניה, וא"כ רצה לתקן עותתו, ויתן בב"ב עצה לבנות את בית הבחירה. ועתה קשה למה אין תקנה לאומות, יבנו בית הבחירה? אבל התירוץ כי ה' שוכן בציון בפמליא של מעלה, הוא שוכן בבית המקדש של מעלה, ובעת רצון ה' יורידנו ממעלה למטה כלול בהדרו.

הרגשתו בקדושת שבת קודש

ר"א סורסקי מוסר בספרו ממעינות הנצח פרשת יתרו בשם אביו ר' חנוך העניך ז"ל: עוד בטרם נתגייר היה מתלהב בפרוס כל שבת ולבו בוער באש בקרבו מבלי דעת מדוע, מסתובב אנה ואנה חסר מנוחה ושואג בקול מתוך הרגשה סמויה: 'צו-טה זא סובוטה' (מה טיבה של שבת?). כך מובא גם בספר שלמי תודה על חג השבועות (שם) ובקובץ ישורון יד עמ' רלד בשם הגרי"מ פיינשטיין זצ"ל.

בספר נטעי אשל לר' שמואל אהרן לידר שליט"א מובא נוסח אחר. כאשר הגר צדק למד את המשנה בשבת (סז,ב) כל השוכח עיקר שבת, אמר שאינו יכול להבין איך שייך בכלל לשכוח את שבת, שהרי רואים אפילו על העשבים שהם אומרים שבת היום.

האדמו"ר רמ"מ מלעלוב סיפר בנוסח אחר: שאלו לגר צדק מה ראה שנצטרף לעם שסוי ונרדף והשליך מאחרי גוו כל טוב. והשיב: בליל ש"ק, שעה שנר השבת כבה, נודף ממנו ריח חרוך, ריח זה הוא תענוג גדול מכל הנאות העולם הזה. (קובץ אור יהל ד, ב"ב תשמח).

מסורות חסידיות

א. בספר דברי יחזקאל שרגא עמ' קסט מובא שסיפר העובדה מהגרף פוטוצקי, וסיים שעלה עם מנעליו לגן עדן.

ב. בסוף ספר ילקוט ישעיהו (וינד) עמ"ס חגיגה בשם האדמו"ר מבעלזא שליט"א שסיפר כי זקינו כ"ק המהרי"ד זי"ע סיפר פ"א בעת סיום מס' חגיגה, שהגר צדק נתגלה אח"כ בחלום לאחד מגדולי הדור בזמנו, ואמר לו, תדע למה נגזרה עלי גזירה מרה כזו שאצטרך להסתלק מן העולם ע"י שריפת גופי, והוא מפני שאחרי שהורתי ולידתי היתה שלא בקדושה, מפאת זאת לא יכולתי להזדכך כראוי די הצורך, ולא הייתי יכול להגיע אל מקום מנוחתי שבגן עדן והייתי מוכרח לרדת עוד פעם לעולם הזה, אבל ע"י שהסתלקותי מהעולם הזה היתה באמצעות היסורין הללו נזדכך גם גופי בזה והגעתי אל מקום מנוחתי בג"ע מיד אחר שנסתלקתי מן העולם הזה.

כך מובא גם בספר מרגליות הש"ס (פרלוב) בשילהי חגיגה מפיו של האדמו"ר מבאבוב שליט"א.

(א"ה, אולי זה הביאור בדברי הדברי יחזקאל משינווא הנ"ל שנכנס על נעליו לג"ע דהיינו עם גופו שהוא בחינת נעל).

ג. בספר מגדיל ישועות מלכו (סיפורי מעשיות שסיפר הרב מבראניב רא"ש הורוויץ, ירושלים תשטו) מובא בין הדברים: וכאשר היהודי קרא לפניו ספר ויקרא ביקש ממנו הנער שילמוד עמו הספר הלז מתחילתו ועד סופו, וימלא היהודי בקשתו, ובהגיעם לפרשות של טומאה וטהרה וטבילה במי מקוה התפלא הנער מאוד, אשר היתכן אשר מקוה מים יעלו את האדם מטומאה לטהרה, וישם אל לבו לבחון בנפשו ובגופו במי מקוה, ויען כי כונתו היתה רצויה לשמים והבא ליטהר מסייעין אותו, ותיכף כאשר עלה מטבילתו הרגיש כי נתהפך לאיש אחר ונתלבש בו קדושה גדולה ולבו כאש בערה בו לקבל עליו דת יהודית.

עוד שם: פ"א ראה כי בחור אחד מדבר עם חבירו בשעת התפילה בעת שהיו התפילין בראשו ובזרועו, ויוכח אותו הנער פוטוצקי בנזיפה ובגערה וכו'.

(השווה לזה המובא בספר הגאון בשם מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א כי מנהג גר הצדק היה שמראשית תפילת השחר כבר היה נמנע מלהפסיק בדיבור כלל וכלל, ואף בעת אמירת הקרבנות אשר ע"פ ההלכה אין מניעה בזה).

ד. עוד שם: ונשרף ביום א' של ר"ה, וזכר שמו הקדוש נשאר לאהבה ולברכה עד עולם, והרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל המתין עד אחר חצות אז עם תקיעת שופר, כי אמר אשר בשמים אין מי שיענה אמן על ברכות השופר, כי כל המלאכים הלכו אל משרפות הגר צדק ולקבל נשמתו הטהורה.

אין צורך לבאר כמה מגוחך הסיפור הנ"ל, לאור העובדה כי לפי כל המקורות גר הצדק נעקש"ה בחג השבועות תקט, (אגב, יום לידת רבינו חיים מוואלאז'ין).

מפליא גם הדבר כי בספר נשמת יוסף (לר' חיים יוסף איסר המכונה גד ב"ר יצחק אריה הלוי, ירושלים תרצו) מובא כי נעקש"ה ביום א' של חג השבועות שנת תקלט.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ינואר 23, 2011 2:49 am

יישר כח גדול שזיכית אותנו!

[אגב..יש סתירה בין מה שהבאת מסוף ספר "ילקוט ישעיהו" לבין מה שהבאת באשכול "מי גדול ממי" מספר "שלמי תודה" לענין האם תיקן עצמו לגמרי במסירת נפשו זו או שהיה צריך עוד תיקון על כך שהורתו ולידתו לא היו בקדושה].

מותיב ומפרק

[quote="נוטר הכרמים"]

בדומה לזה מובא בספר הגאון בשם הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א ששמע מפי רבו הישיש ר' זלמן אסטולין. ושם מובא כי בעת שהוליכוהו ברחובות העיר כל היהודים הסתגרו בבתיהם מאחורי דלתות נעולות ותריסים מוגפים מחשש מעשי נקמה, אבל כשעבר מתחת חלון ביתו של הגאון, פתח הגר"א את החלון וקרא לעברו: ר' אברהם לך בזריזות. (מו"מ הלכתי בענין זה, ראה בספר 'בכל נפשך' לידידי הרה"ג ר' יצחק וינברג שליט"א, סי' מב וסי' נט,ח).
אינני יודע מה מובא בס' בכל נפשך. אך הדבר צריך עיון האם הקיום מצוה של ובכל נפשך נעשית בעצם המיתה, או בזה שמוכן ומוסר עצמו למיתה, ואם כהנ"ל לא שייך גבי' זריזות, כי בהליכתו מתקיים. ודו"ק.

נוטר הכרמים

בקשר לשירת העשבים שאומרים שבת היום, כבר צויין שם לדברי מדרש שוחר טוב (תהילים עג,ט, הובא בילקוט שמעוני ירמיה רמז שטו), וז"ל: אמר ר' סימון בשם רבי שמעון חסידא, בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים בשבת אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום.

ועי' תפילה למשה לבעל ישמח משה על תהילים (עב,טז) עה"פ ירעש כלבנון פריו.

נוטר הכרמים

והנה מצבת קבורתו.

אוצרות.pdf: (147.61 KiB) הורד 699 פעמים

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ד' אפריל 27, 2011 6:09 pm

נוטר הכרמים כתב:מסורת מספרת כי גר הצדק עשה את דרכו אל המוקד בשירה ובזמרה, בספר שימושה של תורה עמ' סח מסופר משמו של מרן הגרא"מ שך שלבנו של הגאון ר' ראובן מדעננבורג בעל ראש לראובני היתה מסורת, כי הגר צדק שר את המילים: אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה וגו', וגם הניגון היה ידוע לו, והיה מלומד גדול ביסורים, והיה רוקד בשירו ניגון זה כל מוצאי יוה"כ. וראה עוד בספר 'בזאת אני בוטח' עמ' צז שמובא שיחת מרן זי"ע בימי מלחמת המפרץ שמזכיר זאת.

ובספר דרך עץ החיים עמ' 501 מובא שבישיבת וואלאז'ין נהגו לשיר בדביקות נפלאה את השיר המיוחד הזה, והגרא"ז מלצר, תלמיד וואלאז'ין עד זקנותו היה שר זאת בשמחה והתרוממות הרוח.

ובשם הגר"מ שוואב מנהל רוחני דישיבת בית שרגא מובא, שזוכר כיצד רבו הגרב"ד מקאמניץ היה שר את הניגון, והיה ניגון שמח למאוד.

האם אין לתהות אם המסורת בשם הרב שך אינה אלא מה ששמע מדוד אשתו, הגרא"ז מלצר?

נוטר הכרמים

זה עתה ראיתי בספר מאיר עיני ישראל [ח"ו עמ' 623] עדות מאוד מענינת בנושא קברו, ולא אמנע טוב.

וז"ל: שמענו מפי הגאון ר' אלחנן ברלין שליט"א ששמע פעמים רבות מפי הגה"צ ר' שלמה בלוך זצ"ל תלמיד הח"ח, שסיפר שהיה בבית הקברות בוילנא, היכן שהיה קבור הגר"א ליד אפרו של הגר צדק הנ"ל (לפני שהעבירו את קבר הגר"א למקומו הנוכחי), וכידוע צמח עץ מעל קבר הגר צדק, וסיפר הרב בלוך שצורת גידול של העץ היתה בצורת שם הוי"ה!

וכששאלו הרב ברלין, האם כולם ראו את זה, או שרק מי שהתבונן היטב והבין בענין. שתק ר' שלמה ואמר: ודאי שכולם ראו את זה, זה היה נראה לעינים ממש.

מעיון בתמונה לעיל עולה כי כיום אין שום עץ נטוע סביבות הקבר

אצב · הודעהעל ידי **אצב** » א' מאי 01, 2011 6:55 am

מעיון בתמונה לעיל עולה כי כיום אין שום עץ נטוע סביבות הקבר

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' מרץ 10, 2013 4:55 am

השבת קראתי בויקם עדות ביעקב לר"י עמדין אלטונא תקט"ו דף כה' ע"ב
מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא ראש מדינת ליטא, שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם ,ואע"פ שהיה יודע כי לא ימלט מעשות בו יסורין קשים ומיתה אכזרית , אם עודנו לא ישוב, והם היו חפצים להצילו ממות ומעונש קשה ומר ממות, שהיה מעותד לו אם יעמוד בדעתו, ולא פנה עליהם ולא לתחנת אמו השררה , לא חשב גזומם, ולא תאות וחשק הנאת עולמם, לא פחד ולא דאג למות בכל היסורים המרים שעשו לו , אחר שהמתינו לו זמן רב , חסו עליו מאוד לכבוד משפחתו ,והוא לעג לכל פיתויי הכומרים המדברים אליו יום יום כמנהגם ברוב דבריהם ביחוד לשר חשוב כזה שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד , מחיי עולם עובר ,קבל וסבל הכל מאהבה ומת על ק"ה ,תנצב"ה

אז הר"י עמדין כותב במפורש בימינו שר גדול מגזע פאטאצקא א"כ אזדו ליה כל התיאוריות

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' מרץ 10, 2013 5:06 am

צילום הקטע

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' מרץ 10, 2013 7:44 am

המומר וולף בספרו הלועזי, רשם את שיחותיו עo הגרמ"מ משקלוב, בין הדברים שהוא שמע ממנו זה את ענין הגראף פוטוצקי. (מובא בספרו של מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע).

יהוידע · הודעהעל ידי **יהוידע** » א' מרץ 10, 2013 8:37 am

מהעבר כתב:אז הר"י עמדין כותב במפורש בימינו שר גדול מגזע פאטאצקא א"כ אזדו ליה כל התיאוריות

אולי יואיל כבודו לאלף את בורים בינה, מה הינם התאוריות?

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' מרץ 10, 2013 8:44 am

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?c ... m_id=19616

וואס · הודעהעל ידי **וואס** » א' מרץ 10, 2013 4:57 pm

האם יש כאלה שהטילו ספק בסיפור זה

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » א' נובמבר 30, 2014 10:48 pm

נוטר הכרמים כתב:זה עתה ראיתי בספר מאיר עיני ישראל [ח"ו עמ' 623] עדות מאוד מענינת בנושא קברו, ולא אמנע טוב.

וז"ל: שמענו מפי הגאון ר' אלחנן ברלין שליט"א ששמע פעמים רבות מפי הגה"צ ר' שלמה בלוך זצ"ל תלמיד הח"ח, שסיפר שהיה בבית הקברות בוילנא, היכן שהיה קבור הגר"א ליד אפרו של הגר צדק הנ"ל (לפני שהעבירו את קבר הגר"א למקומו הנוכחי), וכידוע צמח עץ מעל קבר הגר צדק, וסיפר הרב בלוך שצורת גידול של העץ היתה בצורת שם הוי"ה!

וכששאלו הרב ברלין, האם כולם ראו את זה, או שרק מי שהתבונן היטב והבין בענין. שתק ר' שלמה ואמר: ודאי שכולם ראו את זה, זה היה נראה לעינים ממש.

מעיון בתמונה לעיל עולה כי כיום אין שום עץ נטוע סביבות הקבר

לפחות תדקדק במה שכתבת בעצמך והרי התמונה היא מקום קבורתו הנוכחי ולא המקורי

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ב' דצמבר 01, 2014 7:52 am

שמעתי בשם הגר''מ גיפטר זצ''ל
שבעת ביקור הגאון זיע''א אצל אברהם הגר ראה שקצת מדוכדך שאלו מדוע והשיבו מפני שהוא עוזב את העולם לבד בלי הורים ובלי אחים וילדים ענה לו הגאון שע''ז יש לו את קוב''ה שאומר ''אני ראשון'' היינו למי שאין לו הורים ו''אני אחרון'' למי שאין לו ילדים. ונענה לו הגר החייתני.

ב. ידוע שהיסוד ושורש העבודה התחפש לנכרי ע''מ שיוכל לענות אמן על ברכה נדירה כזו של ''המקדש שמו ברבים''.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' דצמבר 01, 2014 12:57 pm

ח''ל קאליסק כתב:ב. ידוע שהיסוד ושורש העבודה התחפש לנכרי ע''מ שיוכל לענות אמן על ברכה נדירה כזו של ''המקדש שמו ברבים''.

טעות נפוצה. עיין כאן.
viewtopic.php?f=19&t=4374&p=165980&hilit=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93#p33305

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' פברואר 29, 2016 5:50 pm

מישהו מכיר את הספר 'ויקם עדות ביעקב' לרבי יעקב עמדין, הנזכר בראש אשכול זה? לא מצאתיו באוצה"ח ולא בהיברובוקס.

מה שנכון נכון

עקביה כתב:מישהו מכיר את הספר 'ויקם עדות ביעקב' לרבי יעקב עמדין, הנזכר בראש אשכול זה? לא מצאתיו באוצה"ח ולא בהיברובוקס.

לא כל ספרי הפולמוס של רי"ע נגד רי"א נמצאים במאגרים הנ"ל.
תוכל לראותו כאן.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' פברואר 29, 2016 11:01 pm

תודה רבה!

יישר כוח!!

נוה הלבנון

מאמר בעניין התפרסם כאן. (עמ' תתקכט)
מכיון שאין לי גישה איני יודע את תוכנו.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?105928&

לעומקו של דבר

אגב הניגון 'אנחנו עמך בני בריתך', הניגון הוא בן תנועה אחת, נדפס (נקלט) בתקליט של הר"ר ל"י שושן אישיבישער ניגון

(ואמרתי פעם שאף אם את"ל שתורה לוקחים מליטאים מ"מ מנגינות ודאי לוקחים רק מחסידים. והאזן גם ללחנו של החזו"א על כד יתבין)

אום אני חומה

: כאיל תערוג.PNG (137.38 KiB) נצפה 22047 פעמים

: כאיל תערוג1.PNG (166.68 KiB) נצפה 22047 פעמים

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ג' יוני 14, 2016 1:30 pm

כתבה בענין ממוסף 'כל השבוע'

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » ד' יוני 15, 2016 12:49 pm

מה הקשקוש במאמר בהפלס על הספר קריה נאמנה?
כתוב בספר קריה נאמנה במפתח שאברהם בן אברהם מוזכר בעמוד 125, לא 120. שם כתוב שרב אחד מוילנא היה עמיתו של אברהם בן אברהם ונהרג בייסורים קשים, (כבר כתבו במקומות אחרים שאותו רב היה הרב המגייר ולכן הוציאו אותו להורג. בספר קריה נאמנה מאימת הצנזורה הרוסית לא כתוב שום דבר בפירוש, רק ברמזים).כתוב בשמו של הרב משל אחד, שכשיגיע לעולם הבא לא יהיה איכפת לו מהייסורים שעבר בעוה"ז, שהוא הוא המשל שמספרים בשם הגר עצמו, כמו שמובא במאמר, אבל הוא מביא את המשל בשם הרב המגייר מתוך ספר שנדפס כבר בחיי הגר"א, ומוכח שאת המשל אמר הרב המגייר ולא הגר.
בעל קריה נאמנה רק הוסיף בתור משכיל השוואה של אותו רב לסוקרטס...
ואם הרב המגייר היה ליטאי מסתבר שהגר לא נסע להולנד או לצרפת וחזר. למה בכלל יחזור לליטא למקום שמכירים אותו?
כל ספרי הסיפורים שאינם יודעים על הרב המגייר הם דמיון בעלמא, כמו שברור בלאו הכי לכל קורא בעל שכל

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ב' מאי 21, 2018 5:04 pm

לעומקו של דבר כתב:אגב הניגון 'אנחנו עמך בני בריתך', הניגון הוא בן תנועה אחת, נדפס (נקלט) בתקליט של הר"ר ל"י שושן אישיבישער ניגון

(ואמרתי פעם שאף אם את"ל שתורה לוקחים מליטאים מ"מ מנגינות ודאי לוקחים רק מחסידים. והאזן גם ללחנו של החזו"א על כד יתבין)

הבאתי כאן את הניגון: viewtopic.php?p=457879#p457879

נחלי אפרסמון

יום הילולא דיליה, אמר שעדיף לו ריח כיבוי נר השבת יותר מכל כסף וזהב שבעולם.

נחלי אפרסמון

איש_ספר כתב:
ח''ל קאליסק כתב:ב. ידוע שהיסוד ושורש העבודה התחפש לנכרי ע''מ שיוכל לענות אמן על ברכה נדירה כזו של ''המקדש שמו ברבים''.

טעות נפוצה. עיין כאן.
forums/viewtopic.php?f=19&t=4374&p=165980&hilit=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93#p33305

הרב אי"ס אין כלום בקישור.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ב' יוני 10, 2019 9:10 pm

כתבה בעיתון אנגלי מהתקופה.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ב' יוני 10, 2019 9:30 pm

עמקן כתב:כתבה בעיתון אנגלי מהתקופה.

אם מישהו יוכל לתרגם, לפחות את תורף הדברים - בטח יהיה לתועלת לרבים.

יקר · הודעהעל ידי **יקר** » ב' יוני 10, 2019 10:11 pm

עזריאל ברגר כתב:
עמקן כתב:כתבה בעיתון אנגלי מהתקופה.

אם מישהו יוכל לתרגם, לפחות את תורף הדברים - בטח יהיה לתועלת לרבים.

בכתבה, שפורסמה בעיתון לונדוני ביולי 1753 למניינם, מתואר סיפור דומה לזה שמסופר על רבי אברהם גר הצדק. תאריך ההוצאה להורג המוזכר שם הוא 9 ליוני באותה שנה (שהיה היום השני של חג השבועות). שם הגר המוזכר שם הוא רפאל סנטימאני מקרואטיה, שהתגייר בגיל 12 ואימץ את השם אברהם איזקוביץ'. ע"פ הכתבה הוא נאסר והוצא להורג בווילנה.

עזריאל ברגר

יקר כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עמקן כתב:כתבה בעיתון אנגלי מהתקופה.

אם מישהו יוכל לתרגם, לפחות את תורף הדברים - בטח יהיה לתועלת לרבים.

בכתבה, שפורסמה בעיתון לונדוני ביולי 1753 למניינם, מתואר סיפור דומה לזה שמסופר על רבי אברהם גר הצדק. תאריך ההוצאה להורג המוזכר שם הוא 9 ליוני באותה שנה (שהיה היום השני של חג השבועות). שם הגר המוזכר שם הוא רפאל סנטימאני מקרואטיה, שהתגייר בגיל 12 ואימץ את השם אברהם איזקוביץ'. ע"פ הכתבה הוא נאסר והוצא להורג בווילנה.

יישר כח.
9 ביוני 1753 זה שבת קודש, ז סיון תקיג.

פרנקל תאומים

אי' בהמכלול משמיה דויקי':

אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, הוא דמות המופיעה בסיפורים ובמסורות של יהדות מזרח אירופה למן המאה ה-18. לפי המסופר, היה בן למשפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ומת על קידוש השם. לסיפור "הגרף פוטוצקי" אין אישוש היסטורי מחוץ למסורת היהודית.

"מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא... שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם... שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על קידוש ה'".
(ויקם עדות ביעקב, דף כה, ב)

לפי המסופר גר הצדק הועלה על המוקד בז' בסיוון התק"ט (1,749), יום טוב שני של חג השבועות.
והנה הגריעב''ץ זי''ע כתב את דבריו הנ''ל שנים בודדות לאחר ההתרחשות, עדות קרובה מאד וסמוכה אל החלל. אם כי בתנאי התקשורת של אותם ימים בין מדינה למדינה יתכן שהיה זה עבורו רק בגדר שמועה רחוקה.

במקביל הסיפור הופיע בכמה וכמה מקורות ספרותיים יהודיים כבר במאה השמונה עשרה למניינם.

האמנם יש לפקפק באמינות הסיפור? היתכן כי מדובר רק בפולקלור? או שמא אמנם אירע אך לא עם נסיך ממשפחת פוטוצקי המפורסמת?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' יוני 30, 2020 8:40 pm

ראשית, כדאי לציין שנכב"ב אשכול עשיר במיוחד אודותיו ואודות המסורות בשמו.

שנית, הניסוח "לסיפור "הגרף פוטוצקי" אין אישוש היסטורי מחוץ למסורת היהודית", משונה בעיני.
ומה בכך??
ישנם די מקורות עתיקים במסורת היהודית המאששים את האגדות, בצורה כזאת או אחרת, כמובא שם באשכול, הפניות וציטוטים.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' יוני 30, 2020 8:42 pm

לא הבנתי. למה לפקפק בסיפור אם בן התקופה, ר"י עמדין, מעיד עליו?

מסתבר ש - כדרכם של סיפורים - הסיפור ספח פרטים רבים ומרתקים מזמן שאירע ועד שהגיע אל הקומיקס של אברהם אוחיון, אבל על גרעין המעשה אין כל סיבה לפקפק.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' יוני 30, 2020 8:44 pm

כעת עברתי שוב על האשכול שפתחתי,
ולא מן הנמנע כי לקחו משם את המידע אודות דברי הגריעב"ץ,
מובא שם גם צילום viewtopic.php?f=19&t=12888&p=551707&hilit=%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99#p27915

שם מובא גם:

המומר וולף בספרו הלועזי, רשם את שיחותיו עo הגרמ"מ משקלוב, בין הדברים שהוא שמע ממנו זה את ענין הגראף פוטוצקי. (מובא בספרו של מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע).

הירש חסיד · הודעהעל ידי **הירש חסיד** » ג' יוני 30, 2020 10:08 pm

הסיפור הראשון בכתב , משנות התקכ-ל בערך ,

Unknown_Hasidic_Stories_in_Tripoli_1770-.pdf: (335.08 KiB) הורד 853 פעמים

מעניין פה דווקא השייכות של הבעש''ט לסיפור

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ד' יולי 01, 2020 12:07 am

מענין שלא הביאו כאן את המסורת מהגרש''ז אויערבך שבעת הובא הגר צדק לשריפה יצא אור גדול ממערת המכפלה וביטל כמה טומאות בעולם, ומחמת זה בטלה טומאת ידים שבלילה, ואפשר להקל בנט''י שחרית.

מובא במשנה ברורה ''ביצחק יקרא'' ובקול נהי על הגר''ר טוקצ'ינסקי. בהספד של יבלח''א ר''י עדס.
ר''י מונדשיין בדאצ'ה עשה מזה מטעמים על החסידות הליטוואקית שעוקרת הלכה על פי מעיישלעך.

תם מה הוא אומר

שייף נפיק כתב:מענין שלא הביאו כאן את המסורת מהגרש''ז אויערבך שבעת הובא הגר צדק לשריפה יצא אור גדול ממערת המכפלה וביטל כמה טומאות בעולם, ומחמת זה בטלה טומאת ידים שבלילה, ואפשר להקל בנט''י שחרית.

מובא במשנה ברורה ''ביצחק יקרא'' ובקול נהי על הגר''ר טוקצ'ינסקי. בהספד של יבלח''א ר''י עדס.
ר''י מונדשיין בדאצ'ה עשה מזה מטעמים על החסידות הליטוואקית שעוקרת הלכה על פי מעיישלעך.

ראה באשכול זה viewtopic.php?f=17&t=3630&hilit

פרנקל תאומים

עקביה כתב:לא הבנתי. למה לפקפק בסיפור אם בן התקופה, ר"י עמדין, מעיד עליו?

כי בתנאי התקשורת של אותם ימים בין מדינה למדינה יתכן שהיה זה עבורו רק בגדר שמועה רחוקה.

הקושי הוא שאין כל מקור או תיעוד נוסף לאירוע הזה מחוץ למקורות יהודיים. ומשפחת פוטוצקי היתה משפחת האצולה החשובה המשפיעה והבולטת ביותר בפולין-ליטא במשך שנים רבות, ואחת ממשפחות האצולה החשובות והמשפיעות והבולטות ביותר במזרח אירופה כולה. ויש ממנה תיעודים הסטוריים מפורטים לאורך שנים. ואין כל רמז (לכאו') על אירוע כה דראמטי שאירע במשפחה.

מאידך, דווקא בשל חשיבותה הבולטת של אותה משפחה, ניתן לקבל שצמחה בקרב היהודים איזו אגדה עממית המייחסת סיפור של התגיירות ומות קדושים דווקא אצל המשפחה הקאתולית הראשונה במעמדה בפולין-ליטא. ויתכן שהאירוע אכן התרחש אך לאו דווקא עם משפחה נודעת כמו פוטוצקי.

ההסטוריונים לכאו' רואים זאת כאגדה. זה כמובן לגמרי לגמרי לא אומר שהם צודקים. ולכן מעניין לשמוע איזו עוד מידע ברור ישנו שמאשש את האירוע.

נ''ב:
לכן גם הייתי מפריד בין אשכול העוסק במסורות שונות שלנו (ביניהם בוודאי נשזרו גם אגדות) אודות גר הצדק, ובין אשכול הרוצה לברר את רמת האישוש ההסטורי של עצם האירוע. (וגם אם נניח שעבורינו מסורות מעין אלה הן בחזקת וודאי, עדיין יש בנותן טעם לברר ולהוכיח עבור אנשים ''מבחוץ'', דווקא בשל הפקפוק של ההסטוריונים).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר