דמי חנוכה

[אב-י]

מאמרו של הרה"ג ר' אריה פלשניצקי שליט"א (מתוך רבעון 'שערי הישיבה' - חנוכה, תשע"א)
דמי חנוכה
אמנם כן אמרו: "מנהג ישראל תורה", אך בעוד שתורה ממש מונחת וערוכה לכל, והרוצה ליטול יבוא ויטול, ילמד ויחכים, הרי בזה איתרע מזלם של מנהגים, ועולם כמנהגו נוהג ואין מתבונן לדעת מה המקור וטעם, ואם יש מתבונן הרי שאינו יודע היכן וכיצד. על כך אמרנו להביא בזאת מנהגים מספר השכיחים ומילתא בטעמא חשיבא. במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות המנהג לחלק 'דמי חנוכה'. [אך בראש דברינו אקדים שבעלון 'שערי הישיבה' (זכור לטוב) מס' 420 ישנו מאמר בענין נתינת צדקה בימי החנוכה שכבר קילסו הספרים הקד' דבר זה.]
כתב בספר התודעה (חנוכה): וכן היה מנהג בהרבה קהילות ישראל שבימי החנוכה שקדו על חינוך הבנים ופרנסי הקהל היו נאספים לתקן תקנות כדי למשוך לתורה את נערי בני ישראל והמון העם. כי חנוכה מלשון חינוך, ועיקרו של חינוך הוא חינוך הבנים לתורה. ומן הטעם הזה מקובל ברוב בתי אבות בישראל שהאבות נותנים מעות חנוכה לבניהם, כלומר, מתנות אלה שאתם מקבלים היום, כדי שתקבלו עליכם עול תורה לתמיד.
כתב המגן אברהם (סי' תע"ר א'. ומביאו המ"ב): נוהגין הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים. ובס' חנוכת התורה כ' טעם לזה. ובספר שם (מחברו רבנו שאול ב"ר דוד, בעמח"ס טל אורות על ל"ט מלאכות. י"ל מחדש בשנת תשנ"ב בב"ב) שכתב: ובחנוכה מחוייב ליתן בפרט לנערים לומדי תורה, שסוד שמ"ן הטוב משפיע עליהם וכו', והנס נעשה בפך קטן רמז על הפכים הקטנים הם הנערים, החוזרים לפרסם הנס, שהם מלאים שמן זית זך, ועי"ש עוד מה שכתב. ויש שכתבו שמכאן נשתרבב המנהג לתת דמי חנוכה לכל הנערים ולא דוקא לנערים עניים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. כמו שמצינו בדברי רבי יששכר דב מבעלזא זצ"ל (מובא בס' חיים שיש בהם) שאמר טעם לדמי חנוכה, משום שבהלכה נאמר שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק (עי' שו"ע סי' תרע"א סעי' א') וכן לגבי ד' כוסות. והטעם משום פרסומי ניסא ואם לא עשאם לא פרסם הנס. לכן נותנים לעניים בשביל חנוכה (עי' מגן אברהם סי' תע"ר א') ובשביל שלא לבייש את מי שאין לו נוהגים לחלק גם למי שאין לו. (וע"ע בספר צפנת פענח להגאון מרוגצ'וב בפ"ט מהלכות מתנות עניים ה"ב שהביא טעם לדמי חנוכה)
רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (סי' כז' סעי' עז'): כתב בספר מעשה הצדקה (דף קכט' ע"ב אות מו'): והנה זה הדרך ישכון אור באופן סדר התיקון הנזכר של מצות חנוכה, כי יפריש תחילה מאה פרוטות של כסף וכו' ויחלקם לתלמידי חכמים וכו' ומכאן תראה שנהגו לחלק המעות לתינוקות ולקטנים בימי חנוכה ופורים, ועי"ש עוד מה שכתב.
בספר מאיר עיני ישראל (ח"א עמ' 62) מובא, שהחפץ חיים חילק דמי חנוכה לצאצאיו אחרי הדלקת נר חנוכה.
מרן הרב מפונביז' זצ"ל ביאר את טעם מנהג נתינת 'דמי חנוכה' לילדים, מפני שהיוונים אסרו ללמוד תורה, וכאשר ניצחו אותם ורצו להחזיר את הילדים ללימוד, נתנו להם קצת כסף כדי שילמדו, כי זו הדרך לחבב על הילדים את הלימוד, כמו שכתב הגר"א באיגרתו, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ולזכר זה אנו נותנין 'דמי חנוכה' כדי להמריץ את הילדים ללמוד. (שפתי חיים – מועדים חלק ב' עמ' קלד'.)
ויש שביארו הטעם לדמי חנוכה, ע"פ המבואר בספר בני יששכר שחנוכה הוא ענין חינוך, עי"ש. ובשביל זה נוהגין ליתן לקטנים מעות בחנוכה כדי לזרזם לתורה ולמעשים טובים ובזה מחנכים אותם לתורה והנהגות טובות.
בספר עדות לישראל (עמ' 134) כתב, והמנהג ליתן לתינוקות דמי חנוכה לפרסומי ניסא.
ויש שכתבו שהמקור לדמי חנוכה הוא, מיזה שהגמ' בשבת אומרת שאסור להנות מאור הנרות. והגמ' נקטה דוגמא ממעות 'אסור להרצות מעות כנגד נר החנוכה', ומכך שהגמ' הביאה דוקא 'מעות' משמע שבחנוכה נותנים מעות. ואומרים לילדים קחו מעות חנוכה ובלבד שתקבלו עליכם עול תורה ומצות.
מרן הסטייפלר זצ"ל חילק דמי חנוכה לנכדיו ונכדותיו והקפיד לתת דוקא ביום ה' דחנוכה. ושאלו פ"א בנו הגרח"ק שליט"א מדוע דוקא ביום ה', וענה לו שכך נהגו ואינו יודע הטעם. ואח"כ ביאר הגר"ח שליט"א שאביו אמר לו טעם, משום דה' בחנוכה אף פעם אינו נופל בשבת. (אורחות רבינו חלק ג' – חנוכה ג')
כתב בספר זכרון אברהם (לר' אברהם בנימין זילבערבערג – פיטסבורג. באה"ד): מעה קשיטה (פר' וישלח הנקראית בחודש כסלו) הוא חודש כסלו שבחודש הזה הוא זמן נתינת צדקה ולעבוד בענין הכיס שיהיה לב בנוגע למעה קשיטה. ובשביל זה ידוע דמנהג ישראל להרבות בצדקה, וגם מנהג לתת מעות חנוכה להבנים.
ובספר שערי אורה כתב: ולענ"ד מקור למנהג ישראל דמחלקים מעות חנוכה לילדים ולעניים, עפ"י מש"כ הרמב"ם שהיוונים פשטו ידם בממונם, ודו"ק.
בספר אבני ישפה (או"ח סי' קכט' ענף ב', בסוה"ד) כתב: ולכן שפיר נוהגים לחלק להם (לקטנים) כסף ומתנות (בחנוכה) כיון דעכ"פ יש כאן ימי שמחה וכך משמחים את הקטנים, וכיון דיש טעם הגון אין לנו לחוש במה שהגוים עושים בדומה לזה, ועי"ש.
(ועי' בספר חשוקי חמד (מגילה) שהביא שאלה, באחד ששלח סכום כסף לחלק לכל נכדיו שוה בשוה דמי חנוכה, ונתעורר ספק אם גם ניניו בכלל, ועי"ש.)

[שברי לוחות]

ובהאי ענינא נתינת מתנות לילדים בחנוכה, הנפרץ מאד במדינתנו, ואולי גם בארץ הקודש, שלכאורה מקורו ממנהג הגויים בחגאותיהם כידוע לבקי במנהגיהם, וצ"ע אם מותר לעשות כן, ומצאתי ששאלו להגרח"ק שליט"א ואמר שלא שמע מזה.
וז"ל ספר שאלת רב, יש שנהגו לתת לילדים מתנות עטופות בנייר ביום א' של חנוכה, ושמעתי שיש שלא עושים כן משום שכך עושים הנוצרים ביום חגם יום הלידה שחל בתקופה של
חנוכה להבדיל שמניחים מתנות עטופות בנייר תחת האילנות בשביל כל הילדים ומספרים לילדים שהמלאך הביא המתנות? (יש כאן כמה אי דיוקים במנהג הגויים, אך אין זה משנה) האם אכן ראוי שלא לתת מתנות
תשובה לא שמעתי.

[הסרפד]

אצלנו אמרו שמתן המעות הוא מנהג יהודי, ואילו נתינת מתנות עטופות וכדו' היא חוקת הגוי. מקור לא ידעתי.

[שמח]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

[ברוך ברגר]

בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת צו מאריך בענין. ועיין שם דבריו הנפלאים והפלואים.
מי שיש לו מוזמן להעלות.
תודר"ב

[בקרו טלה]

בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת צו מאריך בענין. ועיין שם דבריו הנפלאים והפלואים.
מי שיש לו מוזמן להעלות.
תודר"ב

תולדות יעקב יוסף - פרשת צו - אות ג
ובזה נבוא לביאור הנ"ל, כי ודאי מה שאמרו שרו חכימיא וכו' הוא אפשר ע"ד הלצה, כאשר שמעתי מחכם א' טעם שנשתרבב המנהג בין הרבנים לסבב בכפרים בחנוכה, כי בדורות שלפנינו שהיו הרבנים לשם שמים, וגם הם התנהגו לסבב בכפרים לשם שמים, והענין כי תמיד היו טרודים בתורתם בישיבה או בשאר מילי דשמיא בעיר, רק בימי חנוכה שהיו יומי דפגרי סבבו בכפרים להיישירן ג"כ בדרך הישרה, הן בחילול שבת או לפקח בשוחטים וכיוצא הרבה בזה שיש לפקח, ולא נהנו מאנשי הכפרים מזה אף הנאה שוה פרוטה, וכמ"ש מוהרש"א על הש"ס הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי (ברכות י ע"ב), ופירש כי אלישע היה יושב בביתו, וכשהביא לו איש פרטי מנחה בודאי היה לשם שמים כמו בכורים לכהן, ודרך כבוד רשאי לקבל, מה שאין כן שמואל הרמתי שהיה מסבב בעיירות וכפרים להיישירן ולהדריכן בדרך היישרה, ואלו היה מקבל היו סוברין שמשום מתנות הוא מסבב בכפרים, לכך לא היה מקבל מתנות כלל וכו' יעו"ש. וגם אלו הרבנים שהיו מסבבים לשם שמים לא קבלו מתנות כלל מטעם הנ"ל, ואחר דורות אלו שהיראה מתמעטת, והרבנים שסובבים בכפרים לפקח בעסקי הכפרים ומצאו היתר לקבל מתנות שכר בטילה שמבטל פרנסתו עבורם, ואחר כך לא אכשר דרי שאינו מפקח בעסקי הכפרים כלל ומסבב רק לקבל מתנות, ואחר כך נעשה חק מהשררה שנוטל מהם בעל כרחם, ואינו צריך לסבב רק שישלחו לו מעות חנוכה לביתם:

[טברייני]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

וכיצד נלמד את הילדים ערך לכסף וחיסכון??

ועוד, בדורנו רוב הילדים מסתובבים עם אי אלו מעות וכיצד ירגיש הבן יקיר שלנו אם נמנע זאת ממנו?!

[זאב ערבות]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

וכיצד נלמד את הילדים ערך לכסף וחיסכון??
ועוד, בדורנו רוב הילדים מסתובבים עם אי אלו מעות וכיצד ירגיש הבן יקיר שלנו אם נמנע זאת ממנו?!

ביום ששי האחרון היה מה שנקרא בארה"ב בלק פריידי, והוא יום הקניות הגדול ביותר בשנה שאנשים ממש אחוזי אמוק מוציאים את מיטב כספם על מבצעים מוזלים ומתפתים לקנות אף דברים שמעולם לא עלה על דעתם. היום הזה החל כאשר בארה"ב יום החמישי האחרון של חודש נובמבר נקרא חג ההודיה על זאת שזכו יושבי אניה מסויימת לבוא לחוף מבטחים וחוגגים אותו ע"י אכילת תרנגול הודו. להרבה אנשים העובדים ניתנת חופשה ארוכה ואף לא הולכים לעבוד ביום ששי. כידוע בסוף דצמבר יש את חג המולד בו נהוג לתת מתנות, ויום ששי זה הוא היום האחרון בו יש יום חופש במשך השבוע (שאינו סוף שבוע -שבת ראשון) לעשות קניות, ואכן מנצלים זאת עד שהדבר נעשה ממש לטירוף רבתי ומין חינגת קניות בלתי נשלטת.
כעת נודע לי שגם על תושבי א"י לא פסח יום זה ומנהג אמריקה השתרש גם בין יושבי הארץ ואף החרדים מבינהם. האם באמת ראוי למשפחות בני תורה להשתתף בחינגא זאת שהיא ממש בגדר בולמוס של קניות ושאח"כ מצטערים על הרבה מהם. האין זה בגדר מנהג גויים (למרות שאין בו סממני דת).
אז מה זה קשור לחנוכה? הרבה מהדברים שקונים בבלק פריידי הזה זה מתנות לילדים לחנוכה, שפה כבר יש בעיה שכן אין כמעט ספק שהמנהג בא מכך שהגויים קונים מתנות (איש לרעהו וילדיו) לחגא שלהם. אז האם זה נקרא חוקות הגויים?

[בברכה המשולשת]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

וכיצד נלמד את הילדים ערך לכסף וחיסכון??
ועוד, בדורנו רוב הילדים מסתובבים עם אי אלו מעות וכיצד ירגיש הבן יקיר שלנו אם נמנע זאת ממנו?!

ביום ששי האחרון היה מה שנקרא בארה"ב בלק פריידי, והוא יום הקניות הגדול ביותר בשנה שאנשים ממש אחוזי אמוק מוציאים את מיטב כספם על מבצעים מוזלים ומתפתים לקנות אף דברים שמעולם לא עלה על דעתם. היום הזה החל כאשר בארה"ב יום החמישי האחרון של חודש נובמבר נקרא חג ההודיה על זאת שזכו יושבי אניה מסויימת לבוא לחוף מבטחים וחוגגים אותו ע"י אכילת תרנגול הודו. להרבה אנשים העובדים ניתנת חופשה ארוכה ואף לא הולכים לעבוד ביום ששי. כידוע בסוף דצמבר יש את חג המולד בו נהוג לתת מתנות, ויום ששי זה הוא היום האחרון בו יש יום חופש במשך השבוע (שאינו סוף שבוע -שבת ראשון) לעשות קניות, ואכן מנצלים זאת עד שהדבר נעשה ממש לטירוף רבתי ומין חינגת קניות בלתי נשלטת.
כעת נודע לי שגם על תושבי א"י לא פסח יום זה ומנהג אמריקה השתרש גם בין יושבי הארץ ואף החרדים מבינהם. האם באמת ראוי למשפחות בני תורה להשתתף בחינגא זאת שהיא ממש בגדר בולמוס של קניות ושאח"כ מצטערים על הרבה מהם. האין זה בגדר מנהג גויים (למרות שאין בו סממני דת).
אז מה זה קשור לחנוכה? הרבה מהדברים שקונים בבלק פריידי הזה זה מתנות לילדים לחנוכה, שפה כבר יש בעיה שכן אין כמעט ספק שהמנהג בא מכך שהגויים קונים מתנות (איש לרעהו וילדיו) לחגא שלהם. אז האם זה נקרא חוקות הגויים?

הרי מרן הגרמ"פ פסק שגם חג ההודיה הוא חוקות הגויים הואיל ואין בו טעם הגיוני, ולכאורה כ"ש דבר זה.

[ברוש רענן]

ומה בנוגע ׳דמי חנוכה׳ למלמדים? ישנם עוד מקורות?

[זאב ערבות]

ומה בנוגע ׳דמי חנוכה׳ למלמדים? ישנם עוד מקורות?

אם כבר הזכרת דבר זה, איני יודע איך זה בארץ, אך פה ידוע שהמוסדות מחשבים את שכר המלמדים והמורות בצורה זו שע"י דמי חנוכה ופורים יקבלו את המשכורת האמיתית וזה גורם לתרעומת כיוון ששולחים מכתבים להורים שישלחו את ההמחאות ואף יש המציינים כמה ראוי לתת!

[זאב ערבות]

מהספר נרך בידי - דברי תורה מהאדמור רב יוחנן מטאלנא מקור בענין מעות חנוכה

[גביר]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

וכיצד נלמד את הילדים ערך לכסף וחיסכון??
ועוד, בדורנו רוב הילדים מסתובבים עם אי אלו מעות וכיצד ירגיש הבן יקיר שלנו אם נמנע זאת ממנו?!

ביום ששי האחרון היה מה שנקרא בארה"ב בלק פריידי, והוא יום הקניות הגדול ביותר בשנה שאנשים ממש אחוזי אמוק מוציאים את מיטב כספם על מבצעים מוזלים ומתפתים לקנות אף דברים שמעולם לא עלה על דעתם. היום הזה החל כאשר בארה"ב יום החמישי האחרון של חודש נובמבר נקרא חג ההודיה על זאת שזכו יושבי אניה מסויימת לבוא לחוף מבטחים וחוגגים אותו ע"י אכילת תרנגול הודו. להרבה אנשים העובדים ניתנת חופשה ארוכה ואף לא הולכים לעבוד ביום ששי. כידוע בסוף דצמבר יש את חג המולד בו נהוג לתת מתנות, ויום ששי זה הוא היום האחרון בו יש יום חופש במשך השבוע (שאינו סוף שבוע -שבת ראשון) לעשות קניות, ואכן מנצלים זאת עד שהדבר נעשה ממש לטירוף רבתי ומין חינגת קניות בלתי נשלטת.
כעת נודע לי שגם על תושבי א"י לא פסח יום זה ומנהג אמריקה השתרש גם בין יושבי הארץ ואף החרדים מבינהם. האם באמת ראוי למשפחות בני תורה להשתתף בחינגא זאת שהיא ממש בגדר בולמוס של קניות ושאח"כ מצטערים על הרבה מהם. האין זה בגדר מנהג גויים (למרות שאין בו סממני דת).
אז מה זה קשור לחנוכה? הרבה מהדברים שקונים בבלק פריידי הזה זה מתנות לילדים לחנוכה, שפה כבר יש בעיה שכן אין כמעט ספק שהמנהג בא מכך שהגויים קונים מתנות (איש לרעהו וילדיו) לחגא שלהם. אז האם זה נקרא חוקות הגויים?

הרי מרן הגרמ"פ פסק שגם חג ההודיה הוא חוקות הגויים הואיל ואין בו טעם הגיוני, ולכאורה כ"ש דבר זה.

לעוד דעות האוסרות בזה משום חוקות הגויים ולדעת המתירים יעויין עתה - זהר עמר, תרנגול ההודו- עוף כשר למהדרין ללא מסורת, בתוך ספרו -מסורת העוף, נווה צוף תשס"ד, עמ' 121-120 ושם הערות 7-5.

[ישראליק]

ואילו אצל אבותי הק' נהגו לתת מתנות במקום המעות, כדי לא להרגיל ילדים בהחזקת כסף מזומן, מה שעלול להביא לבעיות חינוכיות וד"ל ואכמ"ל

ראיתי היום ב"חנוכה בציון" להג"ר בנציון מוצפי שליט"א:

בקהילות עדות המזרח לא נהגו במנהג מעות חנוכה לילדים, הן בכדי שלא להקנות בנפש צעירי הצאן תינוקות של בית רבן את המנהג המגונה של אסיפת כספים כמנהג הקבצנים, והן בכדי שלא להרגילם לגשת לכל אדם שאינם מכירים ולבקש ממנו טובות, שעל ידי כך עלולים להיגרם מכשולים רבים בחינוך ובטהרה כידוע