איש_ספר כתב:בישורון של קאבק, כסלו-טבת תרפ"ד, התפרסם מאמר נחמד: פסוקי המקרא שבתלמוד. על נושא אשכולינו.
הכותב הוא א. רוזנברג.
יש למישהו מושג מי הוא ?
איש_ספר כתב:ראו עתה בישורון החדש (כ"ד)
רבי דוד צבי הילמן - לדרכם של חז"ל בהבאת המקראות: תיבות שהשתנו - סגנון חז"ל בהרצאת המקראות - תוספת תיבות לביאור - לשון קצרה.
א"צ בקריאה מדוקדקת. דבריו של ר' אליהו גוטמאכר מובאים בהבלטה גדולה, לא בהערת שולים ולא פעם אחת בלבד!חוצפא יסגא כתב:במבוא למאמר זה הובטחו כמה פעמים גדולות ונצורות, כביכול במאמר מתגלית שיטה מחודשת בענין הטעם מדוע נקטו חז"ל את המקראות בשינוי לשון. והנה, קריאה מדוקדקת של המאמר מגלה שאין כאן דובים ולא יער. את הסיבה עצמה כתבו רבים, ובראשם הגר"א גוטמאכר זצ"ל, שהיא שחז"ל לא ביקשו להביא את הפסוק כלשונו, אלא כמשמעותו בעיניהם, דהיינו עם תוספת פירוש, או השמטה של כמה תיבות להקל את הפירוש וכדו'. וכותב המאמר טרח והסביר רבים מהפסוקים בחז"ל לפי שיטה זו, אבל לא חידש שום דבר בשיטה. .
חשיבותו של מאמר יחודי זה הינו איפוא מכמה בחינות, רישום המון השינויים, מיון השינויים לסוגיהם, ובעיקר מציאת השיטתיות שבהם ונימוקיהם, וכמדומה שלא בא כמותו עד הנה
איש_ספר כתב:התופעה של פסוקים הבאים בשינוי בתלמוד מנוסח הספרים שלפנינו, נידונה כבר אצל הגאונים, בעלי התוספות עד להבדיל החוקרים, אפטוביצר, רוזנטל וכו' אשר חלקם מצאו בכך מקום לפורר את מסורתינו. והדברים עתיקים ויגעים. (ויצוינו במיוחד דבריו של ר' חיים העליר כנגד מגמה זו) ורשומים אצלי כל המקורות בענין.
ידוע בשם הבית הלוי או בנו הגר"ח, שאמר שטעם השינוי משום שלא רצו להתחייב בשרטוט. אני מחפש עתה מקור ראשון או לפחות קדום לשמועה זו. (מצאתי בספר מאור עינים של רב אחד מאמריקע שכותב בהקדמתו טעם זה מדנפשייה ומאריך בענין). ואולי כבר קדם חכם וזכה בטעם זה.
תודה למסייעים.
. כתב רבינו דוד הכוכבי בספר הבתים מ' רט"ו:וסדר הקדושין בביאה שיתיחד עמה בפני עדים לשם קדושין, ואין קדושין יותר מבוארים מאלה וזה הוא שנתפרש בתורה שנ' ובא אליה ובעלה בביאה תעשה בעולת בעל.
כתב הראב"ן מסכת כתובות:שצונו לקיים הנשואין בתת דבר ביד האשה או בשטר או בביאה וזו היא מצות קדושין וההערה על זהי כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה.
כתב רבי אליהו בחור בספר התשבי:והתיר לנו הנשואות כו', כדכתיב כי יקח איש אשה ואין קיחה אלא בכסף ובא אליה שהכניסה לחופה והדר ובעלה.
ובכן כולם מדברים כאן על פסוק שנאמר בו: כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה. אבל אין פסוק שכזה!בעל. כל לשון של בעילה שבמקרא אינו בא רק על האישות ר"ל שהבעל משמש עם אשתו כמו תבוא אליה ובעלתה וכן ובא אליה ובעלה
ועוד אמר שם פרשת גרושין:דברים פרק כב (יג) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: (יד) וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים:
הרי שיש בתורה: כי יקח איש אשה ובא אליה, או כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה. אבל כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה. אין!דברים פרק כד א כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ:
איש_ספר כתב:אמר הקב"ה בתורתו -פרשת מוציא שם רע:ועוד אמר שם פרשת גרושין:דברים פרק כב (יג) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: (יד) וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים:הרי שיש בתורה: כי יקח איש אשה ובא אליה, או כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה. אבל כי יקח איש אשה ובא אליה ובעלה. אין!דברים פרק כד א כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ:
וראו כי אי אפשר לתלות את הופעת הפסוק בכל אותם ראשונים כטעות סופר בלבד, שהרי הם (?) דרשו סמיכות זו ! האם ניתן לדחוק שהם צירפו שאת שתי ההופעות המרוחקות זו מזו ואמורות בפרשות שונות?
דכתיב אל פתח אולם הבית - זה הפסוק אינו בשום מקום ואור"י דמצינו דכתיב (יחזקאל מ מח) אולם הבית ובקרא אחרינא (שם מז א) כתיב פתח הבית והוי כאלו נכתב בהדיא בחד קרא פתח אולם הבית וקאמרי רבנן אי כתב פתח אולם כדקאמרת פי' שלא היה כתוב בשום מקום אולם הבית. (תוס' ערובין ב.)
.איש_ספר כתב:כתב הרמב"ם בפירוש המשנה קידושין פ"ק מ"א: וסדר הקדושין בביאה שיתיחד עמה בפני עדים לשם קדושין, ואין קדושין יותר מבוארים מאלה וזה הוא שנתפרש בתורה שנ' ובא אליה ובעלה בביאה תעשה בעולת בעל.
שוב רואים אנו בדברי ראב"ן דכתב לה ספר כריתות מופיע בסמוך לובא אליה! וזה מפליא מאד!ומקרא קא נפיק ליה כדמסיק ואזיל מכי יקח איש אישה ובא אליה (דברים כ"ב) וקיחה היינו קידושין (והיכי) [והכי] דריש ליה לקרא אם לוקח איש אשה הראויה לו לביאה ומוסר לה הקידושין כך שיהא בא אליה הוו קידושין וצריכה גט כדכתב בתריה וכתב לה ספר כריתות
במאמרו של הרד"צ שם, מובעת ביקורת על המגיהים האחרונים ומהם הרש"ש שהגיהו את המקראות הבאים בחז"ל בשינוי, ולא עמדו ע"כ שכך דרך חז"ל, מצאתי עתה בהגהות הרש"ש למדרש במדב"ר שכתב כדלהלן:איש_ספר כתב:ראו עתה בישורון החדש (כ"ד)
רבי דוד צבי הילמן - לדרכם של חז"ל בהבאת המקראות: תיבות שהשתנו - סגנון חז"ל בהרצאת המקראות - תוספת תיבות לביאור - לשון קצרה.
וארשום כאן עוד ממה שמצאתי המדברים בנידון זה:הן רבות מצינו במדרש וכן בגמרא שמביאים קרא בשינוי ממה שכתוב במקרא, וכן דרך הכתוב בעצמו בשנותו הענין שומר הכוונה ולא המלות עיין בביאור לבראשית כד לט [מנדלסון?] וכו' ומעתה אמשוך ידי מלהגיה הכתובים המובאים במדרש שלא כצורתן במקרא אם המכוון אחד, זולת מה שכבר הגהתי בגליון המדרש שלי , משנה לא זזה ממקומה
נוטר הכרמים כתב:בדברי תוס' קכז,א ד"ה הני הובא 'ויעל יהודה תמנתה', וכמובן אין פס' בלשון זה, ותוס' נקטו כן בשינוי על משקל 'ויעל שמשון תמנתה' המובא בסמוך, וההדגשה היא בעיקר על כך שהיו בתמנת.
איש_ספר כתב:כתב הרמב"ם בפירוש המשנה קידושין פ"ק מ"א: וסדר הקדושין בביאה שיתיחד עמה בפני עדים לשם קדושין, ואין קדושין יותר מבוארים מאלה וזה הוא שנתפרש בתורה שנ' ובא אליה ובעלה בביאה תעשה בעולת בעל.
אוצר החכמה כתב:אתה בודאי לא מתכון לומר שהיה כאן נוסח שונה (והשתנה מנוסח הרמב"ם לימינו!) והרבה יותר פשוט לטעון שבחלק מהמקרים יש כאן שיגרת הלשון של צירוף, והאחרים באמת צירוף דיני וכדברי הבונה.
ושם יש שני דברים חשובים א. שהנוסח בספר המצוות הוא כפי הנוסח שלנו כי יקח איש אשה ובעלה. ב. שתיקן הרב קאפח את העניין בהוספת פסיק, שנאמר ובא אליה, ובעלה. וזה דבר המסתבר ביותר.
איש_ספר כתב:מענין לענין באותו ענין:
מספר הזכרון דגל מחנה ראובן, מאת ר' ראובן אליצור.
ההערה נכונה, אבל השאלה לא קשה כ"כ, וכמדומה שכן מצינו בדחז"ל בכמה מקומות. האמנם?
איש אשכולות כתב:איש_ספר כתב:מענין לענין באותו ענין:
מספר הזכרון דגל מחנה ראובן, מאת ר' ראובן אליצור.
ההערה נכונה, אבל השאלה לא קשה כ"כ, וכמדומה שכן מצינו בדחז"ל בכמה מקומות. האמנם?
לא הבנתי מה מצינו בחז"ל? הטעות היא של המדפיס בלבד.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 356 אורחים