ספרי הרב אחיקם קשת שליט"א

[ישבב הסופר]

ראיתי ספרו 'אמרי במערבא', ונדהמתי מהרעיון הכשרוני והמועיל, והן על הבהירות המפליאה בהצגת הדברים, ולא הספקתי לעבור על הספר אך אני משער שזה יכול להיות לעזר רב בבירור סוגיות, וזה עשוי להכות גלים בין שוחרי תורה, ע"י השוואת ההתייחסות בסגויות דומות בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, בכלל ובפרט.
כן חיבר ספר קובץ יסודות וחקירות.
מי האיש? ומה תגובת החכמים דכאן על ספרו זה, ושא"ס?

[עשוי לנחת]

ראיתי ספרו 'אמרי במערבא', ונדהמתי מהרעיון הכשרוני והמועיל, והן על הבהירות המפליאה בהצגת הדברים, ולא הספקתי לעבור על הספר אך אני משער שזה יכול להיות לעזר רב בבירור סוגיות, וזה עשוי להכות גלים בין שוחרי תורה, ע"י השוואת ההתייחסות בסגויות דומות בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, בכלל ובפרט.
כן חיבר ספר קובץ יסודות וחקירות.
מי האיש? ומה תגובת החכמים דכאן על ספרו זה, ושא"ס?

אכן, ת"ח גדול. ספריו נפלאים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7%95%D7%AA

[הגהמ]

שתי הספרים נסקרו ע"י ידידינו הרקי"ק משוח בשמן המור במדור התקבלו במערכת שבגליוני המעין. הבודק יבדוק ויציין, ושכרו כפול מן השמים.

[אוצר החכמה]

לא ראיתי את הדברים. אולם ביחס לרעיון שכל התנאים ואמוראים כ"א לשיטתו בכל הש"ס, ע"פ אותה סברא,כמדומני שהעניין נוסה ונכשל כבר כמה פעמים והציבור לא קיבלו.

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

[בברכה המשולשת]

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

א. הגרש"י זוין לא הדגים זאת אלא במחלוקות בודדות.
ב. אמנם, יש מי שניסה (בספר שיצא לאור לפני מספר שנים) לאגד את כל מחלוקות ב"ש וב"ה למספר מצוצמם של נושאים עקרוניים.

[שפה ברורה]

ר' דוד סמיט זצ"ל מלונדון

[ישבב הסופר]

אינני בקי בספרי הגאון מרוגצ'וב, אבל שמעתי דס"ל הכי ג"כ

[אוצר החכמה]

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

א. הגרש"י זוין לא הדגים זאת אלא במחלוקות בודדות.
ב. אמנם, יש מי שניסה (בספר שיצא לאור לפני מספר שנים) לאגד את כל מחלוקות ב"ש וב"ה למספר מצוצמם של נושאים עקרוניים.

לענ"ד ככל שאתה מנסה לעשות את זה על יותר דברים, הדחוקים מתרבים.

[עט סופר]

רבי נתן צבי היה מרבה לעסוק בלשיטתו. את הרב קשת אני לא מכיר.
בגדול ככל שהנך דוחק יותר ותולה נימא בנימא, או ציבור המוכן לקבל נימא בנימא, הדברים יותר הולכים.
יש הבדל גדול בין לשיטתו של מי שמחפש בכל כוחו את האמת, וכל מבקש אמת מסתפק בין כמה אפשריות שאין הכרע ברור ומוכח, יש שסברא מכרעת אצלו, ויש שדיוק מכריע אצלו, ודרכו לבחור בלשיטתו כמכריע, [כמובן שיש גם מי שמתעקש מה שעלה במחשבה בראשונה מכרעת אצלו], לבין מי שמחפש לימוד אינטלקטואלי ומהנה חשיבתית, ומחפש אתגר.
לכן אין לעשות לשיטתו אחד, בין כל מי שמצוי אצלו לשיטתו.

[הגהמ]

כמדומני שספר הראשון מסוג זה הבנוי כל כולו על רעיון ה'לשיטתו' הוא דורש לציון מהגאון בעל הנו"ב אלא שהוא הצטמצם למלחוקות אביי ורבא ביע"ל קג"ם. אחריו החזיק בשיטה זו במדה מופרזה הגר"ר שפירא אב"ד ור"מ דוואלאזין בספרו תורת רפאל. הבדיחה מספרת שפעם אחת מצאו אמורא מסוים ברחובות וואלאזין ושאלוהו מה עניינו ולאיזה צורך הוא הגיע לשם והוא ענה להם שבאמת אין לו שום ענין כאן רק שר' רפאל הביאוהו לשם לצורך איזה 'לשיטתו'.

[אוצר החכמה]

הנו"ב לא ניסה לטעון שיש לשיטתו וסברא משותפת. אלא בדרוש שדרש הראה שכל סוגיות יעל קגם תלויות זו בזו על דרך הפלפול.

[דניאל]

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

אני שמעתי מאחד ממשפחת הרב זוין שהגרי"ז אמר שהדברים נפלאים...

[מ.ל.]

מה דעתו של הגרי"ז איני יודע. אבל אם הוזכר הגרש"י זוין, מעניין לראות את השקפתו הנכונה, ואני מצטט מתוך דבריו בספרו "אישים ושיטות":

"שתי דרכים ל"לשיטתות" ושתי פנים להן. הדרכים, כלומר: כיצד מגיעים מהמקום האחד למשנהו ואיך מסתעפת הלכה אחת מחברתה. יש דרך של סיבובים וקפנדריות, בעקיפין ודילוגין, ויש דרך קצרה ופשוטה הנמשכת בקו ישר. רובם של בעלי הלשיטתות הלכו בדרך הראשונה. הראו כוחם וגבורתם בקירוב רחוקים בזרוע. בפלפולים שונים - לפעמים ישרים כשהם לעצמם ולפעמים מחודדים ומסובכים - "הוכיחו" שמי שאמר דין פלוני "מוכרח" לומר מה שאמר בדין אחר, באופן שהוא "הולך לשיטתו". ולפיכך, מזמן שהשתלט בישיבות של נוסח ליטא המהלך החדש של הבנה ניתוחית, חדלו מלהתעסק ב"לשיטתות". אינם גורסים שיטת לימוד זו. ה"מלאכותיות" שבה אינה לוקחת שבי את הוגי התורה של דורנו. אבל יש והנקודה הפנימית של שתי הלכות נפרדות מורגשת לעין חודרת מיד, בלי קפיצות על הרים ועמקים, דיה רמיזה קלה באצבע על שתי הקצוות ואנו רואים לאלתר את הדרך המובילה מאחת אל השניה. מ"לשיטתו" כזה אנו נהנים".

דרך אגב, מדבריו עולה כי בעבר היתה תופעה של ממש בדרך של ה"לשיטתו" [הפסולה בעיניו], האם ידוע על עוד מי שהיה רגיל בכך מלבד הנו"ב ובעל תורת רפאל?

[שש משזר]

אינני בקי בספרי הגאון מרוגצ'וב, אבל שמעתי דס"ל הכי ג"כ

וכן האדמו"ר רמ"ש מליובאוויטש, שהלך בעקבותיו בכמה ענינים, אזיל טובא ב'לשיטתיה'.
ועי' במאמר שלפנינו: http://www.yeshiva.org.il/midrash/13920

[גביר]

האם יוכל מי מחו"ר לתאר את הספר "אמרי במערבא"? את קובץ החקירות אני מכיר, ולענ"ד זהו אחד הספרים הטובים, המועילים, והשימושיים ביותר שיצאו בדור האחרון, "אמרי במערבא", מתי יצא ומה עניינו?

[גביר]

עכשיו מצאתי שישנו באוצר ואעיין שם בלנ"ד

[יעקב כהן]

http://www.kolhalashon.com/Downloads/Do ... aarava.pdf

[הקיק]

קובץ יסודות וחקירות השלם. ביאור דינים ומושגים, גדריהם והחקירות שבהם. ובסופו החיבורים: לקט חקירות; סוגי הסְברות; סוגי החקירות; 'לשיטתם'. נלקט ונערך בס"ד ע"י אחיקם קָשָת. [נתניה] ה'תשס"ז. 875 [!] עמ'. (050-7233366)
עולם הישיבות בימינו, על כל גווניו, אינו שוקט על שמריו. אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות היא פירסום ספרי מראי מקומות וספרי מפתחות, לפי סדר דפי המסכתות ולפי נושאים, הזוכים לפופולריות רבה. ארון הספרים הלמדני רחב היום יותר מאי-פעם, והוא כולל נוסף לספרים המודפסים גם מאגרי מידע לסוגיהם; ספרי העזר הנ"ל מביאים את הלומד אל מחוז חפצו כאשר מוּסר מעליו טורח החיפוש, והוא נדרש ליגיעה עיונית-נטו, ולא ל'יגיעה חיפוּשׂית'. אחד התחומים שגם הוא מתפתח במקביל לספרי המפתחות הוא ספרי כללים - מהדורות חדשות של ספרי הכללים הקלאסיים יוצאות לאור, ונדפסים ספרים חדשים בתחום זה. אחד המיוחדים שבהם הוא הספר 'קובץ יסודות וחקירות השלם' שיצא לאור זה עתה במהדורה חדשה ומתוקנת ומורחבת. מחברו, הר"א קשת, תלמיד ותיק בישיבת 'מרכז הרב', ליקט וצבר בו אלפי הגדרות ו'חקירות' במושגי התלמוד וההלכה שחקרו והגדירו גדולי ראשי הישיבות של הדורות האחרונים זצ"ל וגדולי דורנו שליט"א, עם תמצית הדעות השונות ועם הפניות מדוייקות. כל ערך נפתח בהגדרה, בדוגמא ובציון שמות אחרים בהם הוא נקרא, אח"כ מובאים מקורו וטעמו, מהותו, פרטיו וחלקיו, שייכותו באישים שונים (קטן, גוי וכד') ורשימת ערכים אחרים הקרובים אליו; בכל אחד מסעיפים אלו מובאות לעת הצורך שיטות שונות ומקורותיהן, והכל בקיצור נמרץ. החקירות הלמדניות האלו כוללות הגדרות המפרידות בין נושאים דומים ומצרפות נושאים שנראים שונים, המכלילות פרטים ומפריטות כללים, המוצאות כמה 'דינים' בפרט הלכתי אחד או 'דין' אחד המהווה מכנה משותף לכמה וכמה עניינים. למדנות זו היא לב-לבו של הלימוד הישיבתי העיוני, אך לעיתים היא גולשת גם לשדה ההלכתי. הספר מאפשר ללומד להקיף נושא שלם כהקדמה ללימוד הסוגיא או כסיכומה, למצוא פרט למדני מסויים ומה נכתב עליו וע"י מי, לסייע ללומד לקשר בעצמו בין הגדרת הדין לבין פרטיו ובין צדדים שונים וסברות שונות וכד', ולמעשה לאפשר למעמיק בעיונו לקצר את הדרך לשידרוג איכות לימודו, בלי שידלג כמובן על העיון היסודי בסוגיא ובמפרשיה עוד לפני שהוא מגיע לשלב זה. כל שש מאות העמודים הראשונים של הספר עוסקים בהגדרות אלו, מן הערך 'אב' – נאמנותו לפסול את בניו (דין 'יכיר'), מקורותיו השונים של דין זה, תחולתו ופרטיו וסברותיו, ועד לערך 'תשלומין' – כולל תמצית הדיון המופיע בספר המיוחד 'קונטרסי השיעורים' מאת הרי"ז גוסטמן זצ"ל בענין הייחס בין החפץ עצמו לבין שוויו הכספי, והמשמעות ההלכתית של שני היבטים אלו; בענין זה למשל מצרף המחבר את חידושו של ר' יוסף רוזין (ה'רוגצ'ובר') שזהו בדיוק יסוד המחלוקת בין ר' יוחנן לריש לקיש, אם מעות קונות מדאורייתא (קנין השווי) או דווקא משיכה קונה (קנין החפץ). בהמשך ניתוספו לספר ארבעה קונטרסים שכתב המחבר הדומים באופיים לחיבור העיקרי, והם 'לקט חקירות' – למעלה מ-1500 [!] חקירות מסודרות לפי הא"ב עם מקורותיהן; 'סוגי הסברות' – חלוקת כל הסברות שבתלמוד ומפרשיו לשמונה סוגים בהתבסס על דברי הרמב"ם והרמח"ל, כולל הגדרת חוזקו ההלכתי של כל סוג, ובתוספת ציון ההעדפות השונות של סוגי הסברות על פני דורות שונים ומפרשים שונים; 'סוגי החקירות' – חלוקה דומה של סוגי החקירות השונים לפי שימושיהם במפרשים, כולל דוגמאות ונפקא-מינות; ו'לשיטתם' – גישות ושיטות של 60 תנאים ואמוראים, לעצמם - או כשהם מעומתים עם בני זוגם, בנושאים שונים בהם הם צועדים באופן עקבי, הכל מלווה בהסברים קצרים ובמקורות מפורטים. כך למשל במחלוקות בין בית הלל ובית שמאי - הראשונים דרכם היתה לפסוק לפי מה שקרה בפועל, והאחרונים לפי מה שהיה יכול לקרות (=בכח); והאחרון ברשימה, רב ששת, היה נוהג להסביר את עצמו בעזרת תנועות גופו! ואי אפשר בלי הערה אחת: בתחילת ערך 'גוי' (עמ' 117) מצויין שבספרות חז"ל והמפרשים הגוי מכונה גם בן נח, נוכרי, וכן עכו"ם או כותי. אולם הדברים אינם מדוייקים: למיטב ידיעתי לא קיים בכל ספרות חז"ל המקורית הביטוי 'עכו"ם', וביטוי זה הומצא ע"י הצנזורים הנוצריים הקדומים והוחדר בכח לדפוסים, המצאה שכל כולה לא באה אלא כדי להרחיק מדעת העם היהודי את האפשרות שהדברים שכתובים בחז"ל על הגויים מכוונים גם כלפי הנוצרים, שהרי הם אינם עובדים לכוכבים ולמזלות... גם התיבה 'כותי' נדפסה פעמים רבות שלא במקומה כתחליף לביטויים 'מין' או גוי, אך אי אפשר בשום אופן לומר שבספרות חז"ל הגוי נקרא גם עכו"ם או כותי (והרחבתי בענין התיבה 'עכו"ם' בהקדמה לשו"ת התשב"ץ מהדורת מכון שלמה אומן ומכון ירושלים, כרך ראשון [תשנ"ח] עמ' 48-49). בתחילת הספר רחב-ההיקף הזה ובסופו נוספו תוכן מפורט ומפתחות, אך יועיל מאוד לענ"ד אם יצורף במהדורות הבאות מפתח כללי מפורט שיְישר את הדרך לשימוש מוּשׂכל באוצר בלום זה.



אמרי במערבא. ליקוט המחלוקות העיקריות בין הירושלמי לבבלי. נלקט ונערך בס"ד ע"י אחיקם קָשָת. ירושלים, תש"ע. 1013 עמ'. (050-4102551)
התלמוד 'דידן' הוא התלמוד הבבלי, בכך אין ספק. במסורת העם היהודי כולו התלמוד הירושלמי נמצא במקום שני, ועל כך אין חולק. אולם לא תמיד שמים על לב שאלפי חידושים נמצאים בתלמוד הירושלמי, בפרטים ואף בכללים, שאפשר להשלים בהם את תורת הבבלי, להכריע בהם במחלוקות ראשונים ואחרונים, למצוא בהם מקור למנהגים עמומים ולהנהגות שמקורן מסופק, וכד'. תמוה על כן שרבנים ותלמידים עלולים להגות בעיון בסוגיית הבבלי ומפרשיה עד האחרונים שבהם, ולא לראות צורך 'להציץ' לפחות לסוגיית הירושלמי המקבילה, שהעיון בה עשוי להאיר עיניים. כמה ראשונים ומעט מגדולי האחרונים, באופן לא שיטתי ולא שלם, נהגו להביא את הירושלמי כסיוע או כדחיה לסברות ולשיטות. הרב קָשָת, מתלמידיה הבולטים של ישיבת 'מרכז הרב', בכח התמדתו וכשרונותיו המרובים, עבר באופן שיטתי על סוגיות הירושלמי וליקט את המחלוקות והחידושים העיקריים שיש בהן מול סוגיות הבבלי כפי סידרן לאורך הש"ס כולו, כך שבמבט קצר יכול הלומד לדעת בכל סוגיא אם ואיזה חידוש מסתיר הירושלמי בין דפיו, כשלעיתים אכן מוזכר הדבר בספרי ראשונים ואחרונים. המחבר ליקט אפילו חידושים לשוניים הפזורים בירושלמי, כמו למשל ההערה שהשם 'תודוס' המופיע בבבלי כמה פעמים מאויית בירושלמי 'תוודס', ומכאן שגם בבבלי מדובר על ו"ו עיצורית ולא על חולם או שורוק. המחבר טרח והוסיף מבוא קצר ללימוד הירושלמי ובו בין השאר תיאור תמציתי של מפרשיו ודפוסיו השונים; דיון קצר בכמה נקודות במחלוקות הבבלי והירושלמי – הטעם לקביעת הפסיקה כבבלי, המקרים שבהם בכל זאת פוסקים כירושלמי, שיטת הרמב"ם בנושא זה, יחס ספרי חז"ל האחרים לירושלמי ועוד; וכן קונטרס קצר ובו פירוש מילים קשות בירושלמי. הספר מסתיים במפתחות מפורטים. החריצות והבקיאות של הרב קשת מפליאים: רק לפני שלוש שנים, בגליון ניסן תשס"ז (מז, ג) עמ' 97-99 סקרתי את ספרו הענקי 'קובץ יסודות וחקירות השלם' ובו גדריהם וחקירותיהם של דינים ומושגים בכל הש"ס, ועתה עומד לפנינו הכרך הגדול הזה של 'אמרי במערבא'. התועלת שבפעולותיו התורניות-ספרותיות של הרב קשת חורגת ממקומה וזמנה, וניתן לצפות שעוד רב טוּב ללומדי התורה טמון בתוכניותיו לטווח הקרוב והרחוק יותר. ימשיך ויעלה הרב קָשָת שליט"א מעלה מעלה!

[בין הזמנים]

כבר מצאתי כמה השמטות בספר, האם אי מי יוכל לאלפיני האיך ליצור קשר עם המחבר?

[ברזילי]

כבר מצאתי כמה השמטות בספר, האם אי מי יוכל לאלפיני האיך ליצור קשר עם המחבר?

"בכל ענייני הספר ניתן לפנות לאחיקם קשת 050-4102551 רבי עקיבא 19 נתניה 42447"

[בין הזמנים]

מדי מסובך! האם אין למישהו כתובת מייל וכדו'? [אפשר לשלוח גם בפרטי]

[שטייגעניסט]

http://www.kolhalashon.com/Downloads/Download.aspx?OtherType=True&File=amrey-bemaarava.pdf

יש להורדה גם את "קובץ חקירות"?

[מה שנכון נכון]

http://www.kolhalashon.com/Downloads/Download.aspx?OtherType=True&File=amrey-bemaarava.pdf

יש להורדה גם את "קובץ חקירות"?

hkerot.pdf

(1.97 MiB) הורד 1096 פעמים

kovz-hrhim.pdf

(4.42 MiB) הורד 1277 פעמים

kovz-ptiha.pdf

(467.6 KiB) הורד 499 פעמים

[סגי נהור]

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

ראשית המהלך של הרב זוין בבית האוצר למהר"י ענגיל (מערכה א כלל כז, מערכה ב כלל ב), שכמובן אינו צריך להסכמת מי שהוא.

[איתן]

לפני כמה שנים השתמשתי הרבה הן ב"קובץ יסודות וחקירות" והן ב"אמרי במערבא".
בשתי הספרים יש נספחים/מבואת מועילים.

על "קובץ יסודות וחקירות" איני יכול לדון. כי אף שלמדתי גם בדרך חקירות והגדרות, אני הרבה יותר פשטן ובעל "סברה של בעלי בתים", ובאופן כללי מעדיף את הטעמים על ההגדרות. אך נראה ספר עזר חמוד עם מראי מקומות וחומר למחשבה. אולי למישהו שלמדן יותר ממני תהיה דעה שונה בנושא.

אבל ביחס ל"אמרי במערבא" יש לי דעה הרבה יותר נחרצת. למדתי במקביל בבלי וירושלמי כשלמדתי את מסכת כתובות. והשתמשתי גם ב"אמרי במערבא". והמחבר יכול לציין שיש מחלוקת בין בבלי לירושלמי, אף יש מחלוקת רק לגירסת רש"י ולא לזו של תוספות שממש כמו הירושלמי. לא לציין למחלוקת שקיימת. ועוד הרבה כהנה וכהנה. טעויות היו רבות...
ועדיין בזמנו הרווחתי הרבה מקריאת המבוא לספר. וגם בכל זאת ספר באמת מועיל לקורא.

כמובן, שאם אדם מעמיס על עצמו מלאכה יתירה - יהיה קשה לו לעשותה כראוי. ואין השלמות בלתי לה' לבדו.

[לעומקו של דבר]

לא ראיתי את הדברים. אולם ביחס לרעיון שכל התנאים ואמוראים כ"א לשיטתו בכל הש"ס, ע"פ אותה סברא,כמדומני שהעניין נוסה ונכשל כבר כמה פעמים והציבור לא קיבלו.

ושמעתי אע"פ שאיני יודע אם זה מוסמך, שעל דברי הרב זוין שניסה לעשות כן בב"ש וב"ה (מופיע בספרו) אמר הגרי"ז שאלו הבלים.

לשם ציון, זקנו הגר"ר שפירא ב' תורת רפאל היה עוסק הרבה בלשיטתו.
אבל אין דומה הנידון לכאן.

[אהרן מאיר]

א. הסתכלתי מקופיא בבית האוצר ולא ראיתי דמיון לרעיון המסוים של הרב זוין של ה"בכח" ו"בפועל".
ב. הרעיון של הרב זוין נמצא בחלקו במהר"ל בריש ח"ב של ספר נר מצוה ועי' בהערות הרב הרטמן שם מש"כ בשם הגרי"א ויינטרוב זצ"ל. כמו כן, ראה ליקוטי שיחות לגרמ"מ שניאורסהון זצ"ל מליובאוויטש בשיחה השניה לפרשת בא (כרך ו') ובדיון שבעבודה המצ"ב בסביבות עמ' 42.
http://asif.co.il/download/kitvey-et/av ... %20lmd.pdf

"הלמדנות הפילוסופית"
של רבי יוסף רוזין
בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון
)הרבי מליובאוויטש(
ישראל אורי מייטליס

[סגי נהור]

א. הסתכלתי מקופיא בבית האוצר ולא ראיתי דמיון לרעיון המסוים של הרב זוין של ה"בכח" ו"בפועל".

בבית האוצר הוא בסגנון שונה קצת, ב"ש מחשיבים את המחשבה והכוונה (כגון החושב לשלוח יד בפקדון) וב"ה רק את העשיה בפועל.
הקשר של נושא זה לנטיה הכללית של ב"ש לחומרא וב"ה לקולא - ראה במאמר המצורף להודעה זו.