מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספיחי שביעית

הלכות שמיטת קרקע ושמיטת כספים. מאמרים לעיון והורדה.
ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ש' נובמבר 01, 2014 9:37 pm

בערוגה שבמרפסת ביתי צמח שיח עגבניות (מספיחי גידולי השנה שעברה). אני מסופק כיצד עדיף לנהוג בו:

א. להניחו כמות שהוא, ולתת לעגבניות להתייבש\להרקב על השיח בבוא הקיץ.
ב. להניחו עד שתצמחנה העגבניות, ואז לתלשן ביד.
ג. להשחית את הפרחים טרם שיצמח הפרי.
ד. לעקור את כל השיח מעיקרו בטרם יעלו פירות.

צדדי הספק בקצרה -- החזו"א (ט,ו) נוקט שיש מצוה לעקור ספיחי שביעית, אבל אין הדברים מפורשים ופשטות הכס"מ (ד,יח) שאין איסור לקיים ספיחין סתם וכ"כ כו"כ מהאחרונים, אלא בירקות הרכים (ואינני יודע מה בדיוק הגדרת מונח זה, ואם השיח שלי בכלל), וגם בהם נחלקו אם איסור קיומם הוא במעשה ממש, או שיש חיוב לעקור. מאידך, יש לחשוש לאיסור הפסד פירות שביעית בעקירת הספיחין (אם כי היה מקום לומר שאין איסור כזה אחר שכבר נאסרו באכילה). ייתכן, שאפשר לקיים שניהם באיבוד הפרחים ו\או השחתת הצמח עוד לפני שיצא פרי, אבל אולי יש לחשוש בזה משום עבודת האדמה האסורה (עקירת הצמח היא ניכוש, והשחתת הפירות גורמת לצימוח מוגבר).

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ש' נובמבר 01, 2014 9:58 pm

כמדומה לי שגדר ספיחין רכים, היינו כל שיש חשש של מראית העין שנזרעו בשביעית, וכמו שפירש הכס"מ עצמו. וא"כ במקרה זה לכאורה איכא חשש. וגם מבואר מטעם זה של הכס"מ, דהאיסור אינו בקיומם ע"י מעשה, אלא גם אם מניחם ולא עוקרם.
ואמנם כמו שהעלתם, בודאי מעיקר הדין אין לעקרן כעת כל עוד לא נגמר פרים, מאחר ומפסידן שלא יוכלו לצמוח עוד, וכדמוכח מסוגיא דקץ כפנייתא (פסחים נ"ב ע"ב).
ואי משום דאיכ"ל דמשנאסרו מדין ספיחים תו לא חשיבי לאכלה ומותר לאבדן ביד, כמו שצידד החזו"א (ט,ו), כבר כתב הגרח"ק (פ"ד ה"ב בבה"ל) דהחזו"א לא הכריע בזה, ולהלן שם (הי"ח) הביא ראיה מירושלמי דאסור לאבד ספיחין.
כך שלמסקנא נראה לקיצור דעתי, דצריך להניח העגבניות לגדול עד גמר הפרי, ואז לעקרן ולשמרן בקדושת שביעית עד שירקיבו מאליהן.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ש' נובמבר 01, 2014 10:11 pm

א. אם ננקוט שיש איסור הפסד בספיחין, גם עקירה כשהבשילו מזרזת את הפסדם (מלבד מה שיש להקשות מה התועלת בזה - הלא כשעוקר משהבשילו נראה טפי כקוטף ע"מ לאכול, ומה הועילו חכמים בתקנתם), ונראה שעדיף להשאירם להתייבש על השיח
ב. לא ברור מהכס"מ שכוונתו שצריך לעקרם (ולדבריך, יש לשאול מה נשתנו ירקות הרכים משאר ספיחים כתבואה וקטניות ודומיהם), ויש שפרשו שהוא דין מיוחד בדלועין ושכמותם שיש בהם מציאות של הנאה מהצמח לאחר שביעית כשיוקשו לזרע, ולכן מסופקני אם עגבניות בכלל, ואם ספק זה מוציא מידי ודאי (?) איסור הפסד.
ג. האם אסור לעקור את הצמח כעת, כשאין בו אלא פרחים? הפסד פירות שביעית אין בזה כעת, כמדומני, אבל מסופקני מטעם עבודת הארץ וכנ"ל.

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ש' נובמבר 01, 2014 11:09 pm

אתחיל ממה שכתבת "מה נשתנו ירקות הרכים משאר ספיחים כתבואה וקטניות", דאיני יודע מקור לחילוק זה, וברמב"ם איתא להדיא "וכן הירקות כולן שהקשו לפני ר"ה מותר לקיימן בשביעית, ואם היו רכים אסור לקיימן משום ספיחין". וכך הלשון במקור הדין בתוספתא. ולא כתב הרמב"ם רק דהיוצאים מן הכלל הם לוף וקנרס, (והטעם משום דדרכם להיות בשדה זמן רב, ולא נראים כמי שנזרעו מחדש, וליכא מראית העין).
ולענין מהו אסור לקיימן, הדבר מבואר ברמב"ם עצמו מסיפא דמילתא, דאין חייב לשרש הלוף, ואין חייב לשרש הקנרס, וש"מ דשאר ירקות דרישא חייב לשרש, היינו לעקור.
ומה שקבעת דגם עקירה שהבשילו מזרזת הפסדם, כמדומני דליתא, שהרי נגמר פרים, ומכאן ואילך סופם להתייבש ולהרקב, ותו אין תועלת וחיות מחיבורם לקרקע. ואם צדקו דברינו דלעיל, הרי הדבר למד מענינו שכך הדין, לשרשם ולעקרם.
ואי משום חשש דנראה כקוטף ע"מ לאכול, שוב אם צדקו דברינו דלעיל הרי שמוכח שלא חששו לזה, ובאמת הכס"מ עצמו ביאר דהחשש משום מראית העין דיאמרו שזרע בשביעית. וי"ל דחשש המתמשך (כל שהם בקרקע ונראה כמו שזרעם בשביעית) עדיפא להו מחשש שאין בו שהות, דהיינו ברגע העקירה ותו לא.
אשר כל כן מאחר ובלאו הכי יש מקום להסתפק בעקירת הצמח משום עבודת הקרקע, וכמו שכתבת, הרי שבפשטות הדרך הנכונה להמתין עד שיצמחו הפירות, ויגיעו לידי גמר, ואז לעקרם ולשמרם בקדושת שביעית עד שירקיבו מאליהם.

מה שנכון נכון
הודעות: 11957
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' נובמבר 01, 2014 11:18 pm

אם יש בעקירת ספיחין משום ניכוש, היכי משכח"ל לדין זה.
וע"כ שאם שמיטה דרבנן הם אמרו והם אמרו, או משום דהוי פס"ר [א"נ דשרי], או דכיון שמשאירם שם אחר העקירה נראה שלא בא לתקן האדמה.
[כתבתי לפו"ר ללא עיון].

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ש' נובמבר 01, 2014 11:21 pm

שוב התבוננתי דירקות לא כולל מיני תבואה וקטניות, כדאיתא ברמב"ם (ד,ג).
וצריך לומר דהחשש רק במיני ירקות דדרך לזרען בגינות ערוגות קטנות, כדאיתא ברמב"ם סוף פ"א מכלאים. משא"כ תבואה וקטניות דאין דרך לזרעם כך, רק כנראה שדות שלימות, א"כ ליכא חשש מראית העין בספיחיהם. וכמדומה דעגבניות בכלל ירקות לענין זה.

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ש' נובמבר 01, 2014 11:32 pm

מה שנכון נכון כתב:אם יש בעקירת ספיחין משום ניכוש, היכי משכח"ל לדין זה.
וע"כ שאם שמיטה דרבנן הם אמרו והם אמרו, או משום דהוי פס"ר [א"נ דשרי], או דכיון שמשאירם שם אחר העקירה נראה שלא בא לתקן האדמה.
[כתבתי לפו"ר ללא עיון].

אה"נ, לפי מה שהוכח לעיל מלשון הרמב"ם דהדין לשרש ולעקור הספיחים, מבואר דליכא משום ניכוש. אבל נראה דלא מטעם פס"ר, וכמו שציינתי במ"א מתוס' מו"ק ד' ע"ב דאסור בשמיטה, וכן לא נראה דמניחם שם אחר העקירה, דליתא בתוספתא וברמב"ם. רק נראה דמעשה דניכוש אינו אלא איסור דרבנן, דמדאורייתא ליכא איסורא אלא ד' מלאכות, (וניכוש מסתמא תולדת קוצר אי לשם השתמשות בצמחים, ואי משום רפויי ארעא הוי תולדת חורש, ועכ"פ איסורו מדרבנן), ועל כן הם אמרו וכו'.
נערך לאחרונה על ידי יעקובי ב א' נובמבר 02, 2014 1:43 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ש' נובמבר 01, 2014 11:33 pm

מה שנכון נכון כתב:אם יש בעקירת ספיחין משום ניכוש, היכי משכח"ל לדין זה.
וע"כ שאם שמיטה דרבנן הם אמרו והם אמרו, או משום דהוי פס"ר [א"נ דשרי], או דכיון שמשאירם שם אחר העקירה נראה שלא בא לתקן האדמה. [כתבתי לפו"ר ללא עיון].
ודאי כדבריך אם יש תקנה דרבנן לעקור ספיחין ע"כ שאין בזה איסור עבודת הקרקע, אלא שלא ברור לי שיש דין עקירת ספיחין, ואם יש דין כזה האם הוא בעקירת הפרי או הצמח כולו, ושוב חוזרת השאלה אם העוקר מחמת הספק אינו פוגע באיסור ניכוש וכדומה

יעקובי כתב:אתחיל ממה שכתבת "מה נשתנו ירקות הרכים משאר ספיחים כתבואה וקטניות", דאיני יודע מקור לחילוק זה, וברמב"ם איתא להדיא "וכן הירקות כולן שהקשו לפני ר"ה מותר לקיימן בשביעית, ואם היו רכים אסור לקיימן משום ספיחין". וכך הלשון במקור הדין בתוספתא. ולא כתב הרמב"ם רק דהיוצאים מן הכלל הם לוף וקנרס, (והטעם משום דדרכם להיות בשדה זמן רב, ולא נראים כמי שנזרעו מחדש, וליכא מראית העין).
כבר העירו בזה, שלו היה זה דין כללי בכל הספיחים, היה לו לרמב"ם להשמיענו עיקר הדין תחילה ולא לפתוח בחריגים, ולכן יש שפירשו דבריו שכל ההלכה אינה עוסקת אלא באותם חריגים שיש בהם קיום לזרע, ועליהם בלבד אמרו שאם כבר הוקשו קודם ר"ה מותר לקיימם לזרע, אך אם עדיין רכים הם אסור לקיימם כדי להנות מהזרע אחרי שביעית, ורק באופן זה יש חשש מראית עין. ולפירוש זה, בסתם ירקות מעולם לא שמענו דין עקירה (לפי מה שהצעת לחלק בין ירקות לתבואה וקטנית שוב יקשה למה בכלל גזרו ספיחין בתבואה וקטניות).

יעקובי כתב:ומה שקבעת דגם עקירה שהבשילו מזרזת הפסדם, כמדומני דליתא, שהרי נגמר פרים, ומכאן ואילך סופם להתייבש ולהרקב, ותו אין תועלת וחיות מחיבורם לקרקע. ואם צדקו דברינו דלעיל, הרי הדבר למד מענינו שכך הדין, לשרשם ולעקרם.
ואי משום חשש דנראה כקוטף ע"מ לאכול, שוב אם צדקו דברינו דלעיל הרי שמוכח שלא חששו לזה, ובאמת הכס"מ עצמו ביאר דהחשש משום מראית העין דיאמרו שזרע בשביעית. וי"ל דחשש המתמשך (כל שהם בקרקע ונראה כמו שזרעם בשביעית) עדיפא להו מחשש שאין בו שהות, דהיינו ברגע העקירה ותו לא. אשר כל כן מאחר ובלאו הכי יש מקום להסתפק בעקירת הצמח משום עבודת הקרקע, וכמו שכתבת, הרי שבפשטות הדרך הנכונה להמתין עד שיצמחו הפירות, ויגיעו לידי גמר, ואז לעקרם ולשמרם בקדושת שביעית עד שירקיבו מאליהם.
מנסיוני, כשהעגבניה נשארת תלויה בצמח היא מחזיקה מעמד יותר מאשר בתלישתה (כי קשה לצמצם מתי נפסקת לחלוטין היניקה מן הצמח).

לסוף דבריך - את החשש המתמשך לא פתרנו בכלל, אחר שהעקירה היא רק בתום ההבשלה. אם יש דין כללי כזה, לעקור מחמת מראית העין, תקנה "לעקור" את הפרי כשהבשיל (במילים אחרות, לקטוף אותו כבכל שנה) אינה משיגה את מטרתה כלל. לכן, לו נקבל שיש דין עקירה מסתבר טפי לעקור בטרם צמח הפרי, או לומר שלא חששו לא להפסד, אבל אחר שגם זה אינו ברור וכנ"ל, שוב חוזרת השאלה.

מה שנכון נכון
הודעות: 11957
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ש' נובמבר 01, 2014 11:56 pm

ברזילי כתב:בערוגה שבמרפסת ביתי צמח שיח עגבניות

השאלה על קרקע או על עציץ?
[לרשז"א אין ספיחין אפילו בעציץ נקוב].

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » א' נובמבר 02, 2014 12:08 am

אדנית הקבועה בבנין, שאמנם נקובה אך כולה מופרדת בכמה קומות ותקרות מן הקרקע. אך מעמדה של האדנית הוא נידון לעצמו (ואולי עוד סיבה לנקוט בשוא"ת)

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » א' נובמבר 02, 2014 12:57 am

יש לי ראיה בס"ד דהרמב"ם לא איירי רק במינים שיש בהם קיום לזרע ("חריגים"), עכ"פ לדעת הכס"מ, והוא מהרמב"ם פ"א ה"ו "ומקיימין את האלויי בראש הגג", ופי' הכס"מ דהגם דשאר ירקות רכין אין מקיימין, אלו מקיימין, דליתא מראית העין, שלא יאמרו שזרען בשביעית, כיון שאין דרך לזרוע בגג אלא מאליו עולה, עכ"ד. וכמדומה מאד דבגג לא שייך כלל מינים שיש בהם זרע כדלועין וכד', רק עלים בעלמא למאכל (אזובי קיר וכד').

ומה שהקשית על דברי למה בכלל גזרו ספיחין בתבואה וקטניות, לק"מ, שכן מצד המציאות דרך הוא שיצמחו כאלו ספיחין מועטין בשדה (מזרע הנופל או עיקרים שנקצרו וכד'), וא"כ יש חשש שהעובר עבירה יזרע מעט ויאמר צמח מאליו. (והגם שדרך לזרוע שדות שלימות, מ"מ זה ודאי לא יעשה העובר עבירה, דלא יאמינוהו שצמח מאליו, רק חששו שינצל האפשרות שצומח מעט מאליו, ויזרע כזה בידים ויאמר מאליו). אך אחר שבאמת גדל מאליו, נימא דבהא לא גזרו הגזירה הנוספת לשרש מפני מראית העין, שכן למראית העין אין לחשוש, מאחר ואין דרך לזרוע כך רק שדות שלימות.

עכ"פ אני מקבל את הטענה דאת החשש המתמשך לא פתרנו אם צריך להמתין עד ההבשלה. ואכן היותר נראה כדבריך דמסתבר טפי לעקור טרם צמח הפרי. וצריך לחלק בין כפנייתא לבין זה, דדוקא כשהתחילו לצמוח הפירות אסור לגרום להפסק חיותם, משא"כ טרם צמחו, לא חשיב איבוד פירות שביעית כל שאינם בעולם כלל.

אלא שהתעוררתי, התינח במיני צמחים שהעלים עצמם לא נאכלים, רק הפירות שיגדלו אח"כ כעגבניות וכד'. אבל במיני עלים הנאכלים בעצמם, כמיני תרדים וכוסבר וכרפס ומרור וכד' (הנזכרים ספ"א דכלאים), הרי ודאי דמו לכפנייתא, שהרי הם עצמם הפירות הנאכלים, א"כ מתי יש לשרשם, אם משהתחילו לצמוח הוי הפסד פירות שביעית, ואם בגמר הפרי חוזרת השאלה דכל הזמן איכא מראית העין ומה הועילו וכו'. (ואולי יכלתי להדחק דעד גמר פרי אין ברירה משום איסור הפסד, ורק מכאן ואילך הורו שיזדרז לשרש ולא יתעכב עוד מפני מראית העין, אך אין שום רמז לחילוקים אלו בתוספתא וברמב"ם).

לסיכום עד כה: הנראה דיש איסור איבוד פירות שביעית בספיחין, כל עוד לא נדחתה ראיית הגרח"ק מן הירושלמי. וכמו כן ע"פ הכס"מ נראה דכל מיני ירקות יש דין לשרשם, ולאו דוקא העומדים לזרע וכד' (וכך באמת הבין גם החזו"א כמו שהזכירו למעלה). וכנראה צריך לומר דבמינים המגדלים פרי, בעקירת העלים עצמם (כל עוד לא התחילו לצמוח הפירות) ליכא משום איבוד פירות שביעית העתידיים, ועל זה נאמר דין לשרש, וליכא למיחש לעבודת הקרקע, דפעולה זו אפילו כשנעשית ממש לשם עבודת הקרקע אינה אלא מדרבנן, ובכה"ג הם אמרו וכו'. אך במיני עלים הנאכלים עצמם, אכתי קשיא איך יתקיים דין זה ולא יסתר מכפנייתא, וכן לא יסתר מראיית הגרח"ק מן הירושלמי, וצ"ע בעהי"ת.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » א' נובמבר 02, 2014 10:17 am

הראיה מדברי הכס"מ גבי אלויי יפה מאד, אך משם ניתן רק להוכיח שלדעת הכס"מ איסור קיום הוא אף באלויי (ולא ידענו מה הם, אולי גם בהם שייך קיום לזרע). ודאי לא נעלם ממך מש"כ הרדב"ז שם, שכל האילנות והירקות מקיימין אותם בשביעית (ולכן פרש ש"מקיימין" היינו במעשה, פעולה חקלאית). אם כן אולי מחלוקת פאה"ש ועוד עם החזו"א אם יש דין עקירה בספיחין היא מחלוקת הקדמונים הכס"מ והרדב"ז, ומידי ספק לכה"פ לא יצאנו.

תירוצך גבי ספיחין לא הבנתי. אם כשעולים ספיחין מועטים בשדה אנו גוזרים שלא לאכלם כי חוששים ההאדם זרע באופן כזה, מדוע נחייבו לעקור באותו האופן עצמו מפני מראית העין (כי שאנשים אחרים יחששו את אותו חשש עצמו - שזרע לכתחילה באופן הזה)?

והערתך לגבי ירקות שעליהם נאכלים (שכמדומה הוא עיקר שם "ירקות" בחז"ל ובראשונים) טובה מאד (ושו"ר שצמח בערוגתי גם בצל ירוק...)

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ב' נובמבר 03, 2014 12:06 am

ברזילי כתב:הראיה מדברי הכס"מ גבי אלויי יפה מאד, אך משם ניתן רק להוכיח שלדעת הכס"מ איסור קיום הוא אף באלויי


איסור קיום? היתר קיום!

את הקושיא מספיחין יורשה להניח לפי שעה.

עכ"פ לדעת האומרים דיש חיוב לשרש הספיחים, הכס"מ והחזו"א, ולענ"ד הוא מוכח מיניה וביה ברמב"ם מסיפא וכנ"ל (דאין מחייבין לשרש הלוף והקנרס, ש"מ ברישא גבי שאר ירקות חייב לשרש), הרי שלענין הפסד עלים הנאכלים בעצמם, לא מצאתי שום מקום ליישב הקושיא מכפנייתא, אלמלא חידושו הנפלא של החזו"א דע"י איסור ספיחין תו לא חשיב לאכלה ושרי לאבדו. (ומה שציינתי לעיל לראיית הגרח"ק מהירושלמי, איברא אחר העיון כמדומה איכ"ל דאינה מוכרחת וא"א להאריך כאן). כללו של דבר, לפי שעה נראה דדין שירוש הספיחים איהו גופיה ראיה לחידוש החזו"א זצ"ל.

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ב' נובמבר 03, 2014 12:11 am

ויש להוסיף, דמדברי החזו"א סי' ט אות יח ד"ה ולמעשה, נראה שהחליט חידושו זה, ולא כמסתפק, כדמשמע במ"א.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 03, 2014 12:26 am

יעקובי כתב:
ברזילי כתב:הראיה מדברי הכס"מ גבי אלויי יפה מאד, אך משם ניתן רק להוכיח שלדעת הכס"מ איסור קיום הוא אף באלויי

איסור קיום? היתר קיום!.

כוונתי לומר שבצמח האלויי נאסר הקיום לולא שהיה בראש הגג. ואם הוא ירק סתם, ואם איסור קיום פירושו חובת עקירה, יש ראיה מכאן שהכס״מ הבין כחזו״א שבכל ספיחין חייב לעקור.

אמנם, לפי מה שהוכחת חיוב עקירת הספיחין ייתכן אך ורק אם נניח שאין בהם איסור הפסד, מצאנו עוד כו״כ אחרונים שאינם מקבלים הנחה זו.

כללו של דבר, אינני יודע עדיין איך לנהוג בזה, ולע״ע נראה שוא״ת עדיף

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ב' נובמבר 03, 2014 12:29 am

ברזילי כתב: מצאנו עוד כו״כ אחרונים שאינם מקבלים הנחה זו.


נא יחכימני מי הם זולת התוי"ט?

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 03, 2014 12:52 am

אינני זוכר כעת, אבל בעקבות התוי״ט והר״ש (בשם הירושלמי?) כתבו כך כמה וכמה פוסקי זמננו - כמדומני בהר צבי, ובאז נדברו ועוד (ויש שתלו הדבר בשאלת היתר הנאה מספיחין)

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ב' נובמבר 03, 2014 12:55 am

ברזילי כתב:והר״ש (בשם הירושלמי?)

ר"ש? שמא צ"ל ר"ח [קניבסקי] בשם הירושלמי?

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 03, 2014 1:01 am

אין הספרים לפני ואולי נשתבשתי בזה, אבל במעורפל נדמה לי שהר״ש על המשנה של לוף מביא מירושלמי על הפסד ספיחין

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ב' נובמבר 03, 2014 1:12 am

בל"נ אעיין שם, כי אם זה מראשונים ועוד ע"פ ירושלמי, זה כבר בודאי ענין אחר.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 03, 2014 8:51 am

ברזילי כתב:אין הספרים לפני ואולי נשתבשתי בזה, אבל במעורפל נדמה לי שהר״ש על המשנה של לוף מביא מירושלמי על הפסד ספיחין
ויהי בבקר והנה היא לאה -- מהר"ש א"א להוכיח כנראה, כי לשיטתו אין איסור ספיחין בלוף של שישית הנכנס לשביעית, אבל צריך לעיין בפנים בלנ"ד. ולרשימת האוסרים הפסד ספיחין יש להוסיף את ערוה"ש והרידב"ז.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי אביאסף » ג' נובמבר 04, 2014 1:11 am

אין ברצוני להיכנס במו"מ ארוך אבל לפי דעתי מן הדין צריך לעקור את השיח כעת. (איסור ניכוש פשיטא דליכא בפעולת הפסד של צמחים טובים ואי"ז שייך כלל לפסיק רישא).

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » ש' נובמבר 08, 2014 11:12 pm

לעיל כתבתי כי איני מוצא יישוב לדין עקירת הספיחין (למ"ד), במין הראוי בעצמו למאכל (ולא שיח העתיד לגדל פירות הנאכלים), מסוגיא דכפנייתא, אלמלא חידוש החזו"א שלאחר גזירת ספיחין נפקע דין ולא להפסד, ונמצא דדין עקירת הספיחין הוי ראיה לחידוש החזו"א. עד כאן דברי.

אולם שוב ראיתי, דלפי מה שהעיר הגרח"ק שליט"א על ראיות החזו"א (מדין ביעור דרבנן), הרי שיתיישב גם דין עקירת הספיחין (וממילא ליתא ראיה לחידוש החזו"א).

יעויין בבהה"ל (פ"ד סי"ח ד"ה אלא גוזז בעלים), דמה שהביא החזו"א ראיה ממקום שמדאורייתא אין דין ביעור, וחכמים חייבוהו לבער משום דילמא אתי לאיחלופי, והרי לדעת הרמב"ם ביעור הוא שריפה, אלמא מותר לשרוף מפני שחכמים אסרוהו, העיר על כך הגרח"ק, דשאני התם דהתקנה עצמה היא לבער בידים, ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת אפילו בקום עשה בדאיכא טעמא רבה, אבל אין מזה ראיה למקום שגזירתם רק שלא להינות (כספיחים), ואנו דנים אם כפועל יוצא מגזירה זו יפקע איסור לאכלה ולא להפסד, עכ"ד.

ולפי זה הוא הדין והוא הטעם לדין עקירת ספיחין, דמשום חשש מראית העין ראו חכמים לגזור לאבדם בידים (ע"י עקירתם), ובכה"ג עקרו במישרין דין ולא להפסד, אך אכתי ליכא ראיה למקום שרק יש איסור הנאה משום ספיחין (כגון אחר שנעקרו והם ראויים עתה למאכל בהמה, או לאדם ע"י הדחק, והעוקר יוסיף לעשות מעשה בידים ולאבדם לגמרי שלא יהיו ראויים לאכילה כלל), דלזה אין ראיה.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי אביאסף » א' נובמבר 09, 2014 2:57 pm

הרב יעקובי, במחילה הלא ירושלמי מפורש הוא לגבי דין עקירת ספיחין (פ"ט ה"א) "ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה מאיליהן הן אבודין" הנה מפורש דעקירה לא חשיבא הפסד.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי ברזילי » א' נובמבר 09, 2014 3:07 pm

אביאסף כתב:הרב יעקובי, במחילה הלא ירושלמי מפורש הוא לגבי דין עקירת ספיחין (פ"ט ה"א) "ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה מאיליהן הן אבודין" הנה מפורש דעקירה לא חשיבא הפסד.
הלא גמרא זו גופא יש שפירשו שדווקא באופן של "מאליהן" מותר לאבד, כלומר בגרמא, ולא שאין בעלים אלה איסור הפסד כלל.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי אביאסף » א' נובמבר 09, 2014 3:51 pm

איך שיהיה הפירוש בירושלמי מבואר עכ"פ דאפשר לקיים דין עקירה בלא איסור הפסד ודלא ככל הפלפולים של הרב יעקובי האם אפשר ללמוד היתר הפסד מדין עקירה. (ואדרבה מוכח לכאו' מן הירושלמי שיש איסור הפסד).

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי יעקובי » א' נובמבר 09, 2014 11:33 pm

הרב אביאסף, אני שואל מה ההבדל בין גזיזת עלי הקנרס (שבירושלמי) דלא חשיב הפסד, לבין קץ כפנייתא (שבבבלי) דחשיב הפסד. ובודאי דין גזיזת הקנרס הוא תכף לצמיחת העלים קודם שהגיעו לידי גמר, מה שבכפנייתא אמר הבבלי בהדיא שהוא אסור משום לאכלה ולא להפסד.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

Re: ספיחי שביעית

הודעהעל ידי אביאסף » ב' נובמבר 10, 2014 11:21 am

גם בפירות אין צריך שיבואו לידי גמר כמבואר במשנה פ"ד מ"י רק צריך שלא יהיו בוסר גמור שאינו ראוי למאכל ובעלים לא שייך בוסר שאינו ראוי לאכילה (ובפרט בעלי קנרס שהם למאכל בהמה כמבואר בירושלמי).


חזור אל “וזה דבר השמיטה”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים