אוצר החכמה כתב:זה עוד מאפיין של ראיית השחור לבן של נדב שנרב.
אלכסנדרוס כתב:אוצר החכמה כתב:זה עוד מאפיין של ראיית השחור לבן של נדב שנרב.
עיבוד התמונה בצבעי שחור-לבן יכולה לסייע במקרים של תמונה מטושטשת, כפי שיודע כל מי שמתעסק בתמונות ישנות, כדי להבהירה ולחדדה.
ממרומי היער כתב:ענה על כך הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א שיש בזה משום "הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים", ויש בזה דבר עצום שיהודים זוכרים את יהדותם. ואח"כ נקוה להמשך הפסוק "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה"
גם זו לטובה כתב:ממרומי היער כתב:ענה על כך הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א שיש בזה משום "הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים", ויש בזה דבר עצום שיהודים זוכרים את יהדותם. ואח"כ נקוה להמשך הפסוק "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה"
האם יש מעלה בעצם זכירת יהדותם?
איש רגיל כתב:גם זו לטובה כתב:ממרומי היער כתב:ענה על כך הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א שיש בזה משום "הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים", ויש בזה דבר עצום שיהודים זוכרים את יהדותם. ואח"כ נקוה להמשך הפסוק "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה"
האם יש מעלה בעצם זכירת יהדותם?
???
ברזילי כתב:לא הבנתי למה צריך מקור לדבר פשוט כל כך, אבל עי׳ צדקת הצדיק אות נד המפליג מאד בחשיבות הזהות היהודית (מעבר למה שפשוט מסברה)
מה שנכון נכון כתב:סמך לדבר שמצאנו שנחשב מעלה מה שישראל במצרים לא שינו שמם ולשונם, אע"פ שהיו עע"ז.
בדיוק להפך, ענין הבר-מצוה הובא במאמרו שם כדי להדגים את מושג הזהות היהודית ה"שבטית", כלשונו. כפי שהעירו לעיל, הדוגמא אינה מוצלחת, שכן גם מנקודת מבט ברויאריאנית-קיצונית ניתן להבין מדוע יש טעם בציון בר-מצוה לעבריין, אם משום זכות קיום המצוה בהווה (ועל זה יש חולקים, ואולי תלוי במידת כפירתו) ואם משום שלח לחמך על פני המים וכנ"ל (גם את דברי ר' צדוק שהזכרתי ניתן להבין גם על זו הדרך).אלכסנדרוס כתב:מן הסתם אילו הדבר היה כל כך פשוט לנדב שנרב, הוא לא היה כותב את מה שהוא כתב.
בצדקת הצדיק שהזכרתי בא לשלול בדיוק את קביעתך זואלכסנדרוס כתב:לאחר שניתנה תורה לישראל "הזהות היהודית" מסומנת ע"י שמירת המצוות בלבד.
ברזילי כתב:בצדקת הצדיק שהזכרתי בא לשלול בדיוק את קביעתך זו.אלכסנדרוס כתב:לאחר שניתנה תורה לישראל "הזהות היהודית" מסומנת ע"י שמירת המצוות בלבד.
צדקת הצדיק כתב: עיקר היהדות בקריאת שם ישראל כמו שנאמר זה יאמר לה׳ אני וגו׳ ובשם ישראל יכנה, שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל, די. ומצינו בריש פרק כלל גדול (שבת ס״ח ע״ב) גר שנתגייר בין האומות, ומביא חטאת על החלב והדם והשבת ועבודה זרה, עיין שם דלא ידע כלל שזה אסורה, ואפילו על עבודה זרה ושבת, ונמצא שלא ידע כלל מכל התורה, ובמה הוא גר להתחייב חטאת, רק בקריאת שם ישראל די. ובזה יובן מה דיהרג ואל יעבור על המרת דת להיות ישמעאל אעפ״י שהם אין עובדים עבודה זרה אפילו בשיתוף כנודע, וכן נזהרים על גילוי עריות ושפיכות דמים, ואין כופין כלל על אותן שלש עבירות דיהרג ואל יעבור, אבל המרת שם ישראל לבד, זה שקול ככל התורה כולה, וכנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, ועיין ברדב״ז מזה (ח״ד סי׳ צ״ב שפסק שיהרג ולא ימיר דתו לדת ישמעאל). ולכן גם אצל ההמון, הוא פסול משפחה שיש מומר במשפחה, ואין חוששין אם יש בה רשע גמור העובר על כל עבירות שבתורה כל זמן שלא המיר. וכן דורות הראשונים היו עובדים עבודה זרה, ומכל מקום שם ישראל לא המירו, ועל זה נאמר ״חבור עצבים אפרים הנח לו״ (הושע ד), שהם בחיבור אומה אחת ולא נתפרדו להתחבר עם הגוים ולהיות בכללם
צדקת הצדיק כתב: ובזה יובן מה דיהרג ואל יעבור על המרת דת להיות ישמעאל אעפ״י שהם אין עובדים עבודה זרה אפילו בשיתוף כנודע, וכן נזהרים על גילוי עריות ושפיכות דמים, ואין כופין כלל על אותן שלש עבירות דיהרג ואל יעבור, אבל המרת שם ישראל לבד, זה שקול ככל התורה כולה, וכנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, ועיין ברדב״ז מזה (ח״ד סי׳ צ״ב שפסק שיהרג ולא ימיר דתו לדת ישמעאל).
אכן, ואחד המגיבים דאז חידד את השאלה כך: לו יתברר סטטסיטית ששכיחות החזרה בתשובה אצל נערים חילונים שחגגו להם בר-מצוה בבית כנסת נמוכה יותר, האם אז תתמוך בקיום חגיגות אלה?גם זו לטובה כתב:לאורך כל האשכול יש ערבוב של שני נידונים שראוי להפרידם בצורה ברורה
ברזילי כתב:אינני בטוח שהבנתי את פשר המילה "מסמן" בשאלתך. את דברי ר' צדוק הנ"ל ניתן לפרש בכמה גוונים (כפי שרמזתי לעיל), ומ"מ אין ספק שלדעתו חיזוק תודעת ההשתייכות לעם ישראל, גם אצל מי שאינו מקבל על עצמו עול מצוות ("שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל"), היא דבר חיובי.
ברזילי כתב:מצד שני, אם יבוא לפנינו אדם העובר על קלה כחמורה, ויבקש להנשא לגויה, הנה לכאורה במבט הלכתי של שכר מצוה כנגד הפסדה היינו צריכים לעודד אותו להנשא לגויה מדין הקל-הקל, שבכך נצילו מאיסורי עריות החמורים ונחליפם בבעילת ארמית מדברי קבלה. ואם תאמר שבזה יצאו ילדיו מכלל ישראל, אדרבא כך יקויים בו רני עקרה דלא ילדה בנים לגהינום כוותיה דידיה. אמת, שבזה שנושא גויה מן הסתם מקטין מאד את הסיכוי שלו לחזור בתשובה, אבל באופן הרגיל באדם כזה הסיכוי קטן מאד בלא"ה, ועדיף טפי למנוע ממנו מכשול ודאי לפנינו. ועם כל זאת (וכפי שכותב ר' צדוק) דומה כי יש הסכמה רחבה שדרכה של תורה היא ההפך מזה, לנסות ולשכנע גם אדם כזה להנשא ליהודיה ואפילו עבריינית כמוהו.
על היחס שבין המרכיב הדתי למרכיב הלאומי-שבטי בהגדרת היהדות כבר נשאו נהרות של דיו קולם. מכל מקום, אני מסכים שהרעיון של זהות יהודית במובן הלאומי (כענין לעצמו ולא רק כהיכ"ת לקיום מצוות) קשה לעגנו בהלכה פסוקה, ומקורותיו (התורניים, עכ"פ) הם בעיקר באגדה, ככל הנראה.
ברזילי כתב:לכו"ע גם יהודי שאינו שומר מצוות אינו מפסיק להיות יהודי, ומקראות מפורשים בנביא מורים שגם מדינה שלמה של יהודים עע"ז עדיין נתפסת כישות יהודית לכל דבר, ולכן העמדת הזהות היהודית על פעולות מסויימות (קיום מצוות מן הסתם, כמ"ש ברויאר "עם התורה") גם היא איננה פתרון חלק.
בישראל חיים מאות אלפי אנשים שעלו לארץ והתאזרחו על פי חוק השבות, אף שאינם נחשבים כיהודים לפי ההלכה. רובם הגדול חי בקהילה היהודית ומקיים את מנהגיה, ובראשם דיבור עברית ושירות בצה"ל.
סכינא חריפא כתב:אין ספק שזהות יהודית שאינה התוכן של עם ה' וחיוב המצוות אין לה טעם ותועלת כלל ודברי חסידות לא מעלים ולא מורידים, אבל כל מי שחוגג 'בר מצוה' הרי חוגג את היותו מצווה [אף שאינו עושה], מה תענה על זה? השאלה היחידה היא לשמחה מה זו עושה, אבל לא שמעשה זה מצ"ע אינו חיובי.
כאן המקום לשאול את היהודי שאינו מקיים מצוות, רחמנא ליצלן: אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך? ... אתה פותח את החומש, אתה יודע פירוש המילות?
אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם? ... מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?
גם תמהתי בלבבי איך לא נזכר כאן כלל עניין תינוקות שנשבו.אוצר החכמה כתב:העניין הוא שמדובר כאן באנשים שמתנהגים בדיוק להיפך מאותם אנשים שתיאר הרב שך, אנשים שאע"פ שהם עוברי עבירה, רוצים שבנם ילמד את פרשת השבוע ויעלה לתורה ולפעמים גם רוצים שיניח תפילין, וזה מראה שאע"פ שהם ובנם עוברים עבירה הרי זה רק לתיאבון והניצוץ היהודי שבתוכם לא כבה, ואם כן כל עוד ששומרים על גדרי ההלכה, למה לרחקם בזרוע ולא לקרבם ואולי יתקיים בהם דברי שהמע"ה שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו.
אוצר החכמה כתב:העניין הוא שמדובר כאן באנשים שמתנהגים בדיוק להיפך מאותם אנשים שתיאר הרב שך, אנשים שאע"פ שהם עוברי עבירה, רוצים שבנם ילמד את פרשת השבוע ויעלה לתורה ולפעמים גם רוצים שיניח תפילין, וזה מראה שאע"פ שהם ובנם עוברים עבירה הרי זה רק לתיאבון והניצוץ היהודי שבתוכם לא כבה, ואם כן כל עוד ששומרים על גדרי ההלכה, למה לרחקם בזרוע ולא לקרבם ואולי יתקיים בהם דברי שהמע"ה שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים