משולש כתב:הוא לא כותב שאנחנו יודעים איפה המקומות האלו שמותר לישראל להכנס.
(כולם מודים שיש מקומות שמבחינה עקרונית מותר לישראל להכנס, רק שאוסרים בגלל שלא יודעים איפה הם).
סיעת המתירים יטענו כנגדך: "לא יודעים" מאן דכר שמיה? אין לזה שום רמז בדברי הגרמ"א. כשלומדים את מסכת מידות אז יודעים, ומי שעדין לא יודע - אז שיישב וילמד - עד שיידע, שהרי בדיוק בשביל זה ניתנה לנו מצוות תלמוד תורה - ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ובמיוחד לא משמע ש"לא יודעים" - ממה שטרח הגרמ"א להוסיף את המילים "שמותר לישראל טהור [ר"ל שנטהר ע"י טבילה] להכנס
ואפ' בזמן הזה", דמשמע שדן מבחינה
אקטואלית (ולא רק "מבחינה עקרונית" כלשונך), כי אחרת, למה טרח להוסיף "בזמן הזה".
וראה עוד בפירוט את ההצעה
האקטואלית שכתב הגרמ"א במכתבו לרב דוד אלבוים המצ"ב:
"ואולם מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום, ששום זר [ר"ל הנהלת הואקף] לא יקרב ולא ינהל את המקום, ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל יכנסו למקום שמותר להכנס [ר"ל המקומות בהר הבית שנמצאים מחוץ לחיל] בקדושה ובטהרה לפי ההלכה [ר"ל רק אחרי טבילה כדין]. ועל כן יש לתחום תחומין [בין המקומות בהר הבית החיצוניים לחיל שמותרים אחרי טבילה לבין החיל האסור גם על הטובלים] ולהגביל את העם וקדשתו [לבל יהין להיכנס למקומות בהר הבית שחיצוניים לחיל בלי טבילה או להיכנס לחיל כלל ועיקר]. וזאת תהא תפקידה של האגודה [ר"ל "אגודת חילוץ הר הבית" בראשות הרב דוד אלבוים], לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית, ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים [ר"ל לחיל]".
ולגבי מה שדרש
שהכניסה לבית הכנסת [הנמצא על הר הבית מחוץ לחיל] תהיה
מחוץ לחומת הר הבית, בפשטות נראה שהוא חשש, שאם פתח הכניסה של בית הכנסת יהיה בתוך הר הבית עצמו, ממילא - מרגע ההגעה להר הבית ועד רגע ההגעה אל הכניסה של בית הכנסת - יהיו העוברים עלולים לעבור גם דרך החיל או הספק-חיל, ואת זה ניתן למנוע ע"י הצעת הגרמ"א.
ואמנם לכאו' יכול היה הגרמ"א לבקש לוודא שדרך-הביניים העוברת - מחומת הר הבית - אל מפתן בית הכנסת [הנמצא על הר הבית מחוץ לחיל], תהיה אף היא (על הר הבית) במקום הנמצא מחוץ לחיל בוודאות; אלא שכנראה הגרמ"א חשש פן זה יפתח פתח לעוברים שם - שיהיו עלולים שלא מדעת להיכשל בפריצה מאותה דרך-ביניים אל החיל (או אל הספק-חיל) - במקום לעבור אל כניסת בית הכנסת עצמו [הנמצא על הר הבית מחוץ לחיל], ולכן ההצעה הנ"ל של הגרמ"א תוכל לסלק חשש זה.
ואמנם לכאו' יכול היה הגרמ"א לבקש, שאם כניסת בית הכנסת תהיה בהר הבית עצמו, אז אותה דרך-ביניים שעל הר-הבית - אף אם תהיה במקום הנמצא מחוץ לחיל בוודאות - תהיה מקורה מכל צדדיה באופן שהמסלול האפשרי היחיד מאותה דרך-ביניים יהיה אך ורק אל כניסת בית הכנסת [הנמצא בהר הבית מחוץ לחיל]; אלא דמסתמא סבר הגרמ"א שאם כבר מפקיעים מתוך שטח הר הבית את אותה דרך-ביניים מקורה המיועדת לצורך מעבר היהודים אל בית הכנסת, אז כבר ראוי להפקיעה גם לכך שתהיה חלק מבית הכנסת עצמו, דמסתמא רצה הגרמ"א שאותו בית כנסת יהיה כמה שיותר גדול, ע"מ שיוכל להכיל כמה שיותר מתפללים - אשר מסתמא ירצו ברבבותיהם לזכות להתפלל בבית כנסת מיוחד כזה הנעשה על טהרת הקודש.