בני ברקי כתב:לאור האירועים האחרונים
האם עליה להר הבית במקומות המותרים!!!
אסורה לפי חלק מהפוסקים(רוב הפוסקים) בעצם כי אנחנו לא יודעים עד איפה אסור
או שאסורה גזירה אטו מקומות אסורים
או שהכל מחלוקת השקפתית עם נגיעות הלכתיות(כומ היתר מכירה מצד אחד ואיסור אכילת יבול נוכרי מצד שני)
בני ברקי כתב:לאור האירועים האחרונים
האם עליה להר הבית במקומות המותרים!!!
אסורה לפי חלק מהפוסקים(רוב הפוסקים) בעצם כי אנחנו לא יודעים עד איפה אסור
או שאסורה גזירה אטו מקומות אסורים
או שהכל מחלוקת השקפתית עם נגיעות הלכתיות.
בני ברקי כתב:יש המון רבנים ציונים-דתיים הסוברים שיש איסור חמור לאכול יבול נכרי המחזק ידי פלסטינים-מחבלים
והמתארח אצל חרדים אסור לו לאכול מהירקות!!!!
מחולת המחנים כתב:בני ברקי כתב:יש המון רבנים ציונים-דתיים הסוברים שיש איסור חמור לאכול יבול נכרי המחזק ידי פלסטינים-מחבלים
והמתארח אצל חרדים אסור לו לאכול מהירקות!!!!
כמובן שאיסור חמור זה תקף רק בשנת השמיטה שאז מצוה לאכול מיבול היתר מכירה, אבל בשאר שש השנים מותר לאכול בשופי יבול נכרי.
צולניק כתב:בל ניתמם, המחלוקת סביב העליה להר הבית שורשה במידת הדחיפות של העליה להר, יש שמסיבות שונות משתוקקים להראות נוכחות יהודית בהר הבית, כך נהפכה שאילה זו לעגנה שהכל מחזרין להתירה, אך יש שאינם רואים בזה שום צורך, בתי כנסיות לא חסרים, לכותל המערבי ניתן לבוא בלי פקפוק, כך התגבש האיסור אחרי שככלות הכל ההכנות הנדרשות לעליה מסובכות, וקשה למסרם בידי כל אחד.
בני ברקי כתב:הגר"א שטרן שליט"א(מרא דאתרא דירושלים)
מלח הארץ כתב:אכן שרון בודאי עבר על איסור תורה שרחוק להניח שטבל קודם לכן.
צולניק כתב:בל ניתמם, המחלוקת סביב העליה להר הבית שורשה במידת הדחיפות של העליה להר, יש שמסיבות שונות משתוקקים להראות נוכחות יהודית בהר הבית, כך נהפכה שאילה זו לעגנה שהכל מחזרין להתירה, אך יש שאינם רואים בזה שום צורך, בתי כנסיות לא חסרים, לכותל המערבי ניתן לבוא בלי פקפוק, כך התגבש האיסור אחרי שככלות הכל ההכנות הנדרשות לעליה מסובכות, וקשה למסרם בידי כל אחד.
משולש כתב:איפה המקור למצות "הוכחת בעלות" על הר הבית?
נבון כתב:
ב. בנוגע ליבול נכרי, כבר האריך בזה טובא הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בראיון ליתד, ובו הוכיח שחור על גבי לבן, כי טענה זו מצוצה מן האצבע, באשר עפ"י המספרים רוב יבול הארץ הוא יבול נכרי, ולא שמענו שום ירקן שבורר שלא לקנות מזה במשך שש שנים.
ומבדיקה שאני עשיתי, בארץ ישנם כעשים וחמשה אלף חקלאים!
כמה מאות מהם שומרים שמיטה כדין.
כחמשת אלפים וחמש מאות ערכו היתר מכירה, כמפורסם באתר של הרבנות הראשית.
וכל הנשאר - נכרים!
אז מי שמקפיד לא לאכול שש שנים מיבול נכרי - שיקום ויצביע!
צופר הנעמתי כתב:נבון כתב:
ב.
אז למה דווקא בשמיטה הסחורה (יבול נכרי) כל כך גרועה? הרי זו אותה סחורה של שנה שעברה.
בכל אופן, ספירת החקלאים אינה ראיה לשום דבר. השאלה היא כמה שדות יש לכל חקלאי, כמה סחורה כל חקלאי מייצר ולאיזה שוק.
בנוגע לטיב הסחורה זה תלוי במספר גורמים, ובהם מספר הידיים שהפירות עוברים, וכן עצם העובדה שיש קדושה בכל פירות השביעית שגודלים, אין להם ברירה אלא להביא את הכל לשוק למכירה, ודלא כשאר שנים שיכולים לבחור איזה סחורה הולכת לשוק, ומה הולך לסחיטה/מיצים/מאכל בהמה ועוד.
נבון כתב:צופר הנעמתי כתב:נבון כתב:
ב.
אז למה דווקא בשמיטה הסחורה (יבול נכרי) כל כך גרועה? הרי זו אותה סחורה של שנה שעברה.
בכל אופן, ספירת החקלאים אינה ראיה לשום דבר. השאלה היא כמה שדות יש לכל חקלאי, כמה סחורה כל חקלאי מייצר ולאיזה שוק.
ראשית יש להיזהר איך מדברים על פירות שמיטה.
נבון כתב:בנוגע לטיב הסחורה זה תלוי במספר גורמים, ובהם מספר הידיים שהפירות עוברים, וכן עצם העובדה שיש קדושה בכל פירות השביעית שגודלים, אין להם ברירה אלא להביא את הכל לשוק למכירה, ודלא כשאר שנים שיכולים לבחור איזה סחורה הולכת לשוק, ומה הולך לסחיטה/מיצים/מאכל בהמה ועוד.
נבון כתב:בנוגע למספר החקלאים, נכון, אין זה בירור מספרי מדויק, אבל אינדיקציה יש, כעשרים אלף לעומת חמשת אלפים.
אב בבינה כתב:בענין אין ספק מוציא מידי ודאי, פשוט הדבר שאילו אחד אומר שהוא יודע בדיוק מתי הוא סוף היום ואין לו שום זמן בין השמשות [כדעת ר' יוסי!] כו' אטו נימא שאין איסור לפני עיור לשאול ממנו לעשות מלאכה בזמן בין השמשות? והטעם הוא מפני שברור אצלינו שיש ספק אף אם יש לאחד דמיונות. ולכן קודם כל צריך לברר אם הראיות למקום החיל הם ראיות שראוים לסמוך עליהם.
אב בבינה כתב:ולכן קודם כל צריך לברר אם הראיות למקום החיל הם ראיות שראוים לסמוך עליהם.
אב בבינה כתב:קי"ל [המג"א בהל' ציצית] שאין נכנסים לספק דרבנן לכתחילה...
אב בבינה כתב:וגם המנהג בחלת חו"ל ועריוה"כ יסודם מחשש זה...
אב בבינה כתב:וגם כידוע יש דברי הכו"ר שהעיד על מנהג שלא לעלות מטעם ש[לדעתו] צריך הערב שמש. ובזמנינו אין צד אלא להכנס ביום, וא"כ אם ירצה להחמיר בענין מים עכורים, צריך שלא להטיל מים כל הלילה...
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם אפשר להסיק מתשובתו של הגרי"י פישר שהובאה למעלה (ח"ט קס"ג) שדעתו שמותר למעשה להכנס להר הבית. הוא השיב שאין לחשוש לגזירה שע"ה כזב לכל דבריו, אבל לא נשאל ולא ענה על חששות אחרים בעניין ולא ברור אם השאלה היתה בכלל למעשה שאז יש להוכיח מסתימתו או שהיתה לדון בהלכה על עניין ע"ה.
האם יש פסיקה מפורשת אחרת שלו בעניין?
אלי כהן כתב: ... אז איך נולדה בימינו המחלוקת לגבי איסור כניסה להר הבית? היא נולדה אחרי שה"רבנות הראשית לישראל" (בעקבות רבני ירושלים מהדור הקודם) גזרה איסור גורף על הכניסה להר הבית: ... לתקנה זו של הרבנות הראשית לישראל (שבה כיהן גם הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצוק"ל) הסכימו גם הרבה מגדולי הדור החרדים (כולל הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ששימש כדיין ברבנות הראשית לישראל, וכולל הגר"י וייס זצוק"ל ראב"ד העדה החרדית בספרו מנחת יצחק ח"ה סי' א); אבל הואיל ולא כל הפוסקים צמודים לרבנות הראשית לישראל, לכן נוצרו להם ארבע מחנות: ...
אלי כהן כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם אפשר להסיק מתשובתו של הגרי"י פישר שהובאה למעלה (ח"ט קס"ג) שדעתו שמותר למעשה להכנס להר הבית. הוא השיב שאין לחשוש לגזירה שע"ה כזב לכל דבריו, אבל לא נשאל ולא ענה על חששות אחרים בעניין ולא ברור אם השאלה היתה בכלל למעשה שאז יש להוכיח מסתימתו או שהיתה לדון בהלכה על עניין ע"ה.
האם יש פסיקה מפורשת אחרת שלו בעניין?
א. מאי דתניא - תניא, ומאי דלא תניא - לא תניא. לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל אסר לעלות, אבל כן מצינו שאמר ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית.
ב. אכן הגר"י פישר זצוק"ל, לא נשאל ולא ענה על חששות אחרים - שבהם משתמש כל מאן דס"ל לאסור - ושאגב צויינו כבר בהודעתי הראשונה, אבל לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל העלה אותם, ואין שום סיבה לחשוב דס"ל לחוש לשיקולים אלו - כל עוד שלא העלה אותם, ובמיוחד אחרי שהתבטא ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית, דאילו הגר"י פישר זצוק"ל היה חש לחששות האחרים, אז מסתמא לא היה מתנסח בלשון פסוקה כזו של "אין לחוש", אלא מסתמא היה מסייג את דבריו, כגון שהיה אומר על חששו של השואל: "אי מהא לא איריא", וכדומה; אבל לשון "אין לחוש" (אף שהיא מתייחסת רק לחששו של השואל) היא הרבה יותר פסוקה וחד-משמעית. הגע בעצמך: אילו מאן דהו היה טוען: "לענ"ד לא מהני לשחוט חזיר בסכין שנפלה בה איזושהי ריעותא קלה", אז האם היית מעלה בדעתך שהגר"י פישר זצוק"ל היה מגיב: "הואיל והריעותא קלה - אין לחוש לה"? אתמהה. לפיכך, מפשטות דברי הגר"י פישר זצוק"ל נראה יותר לומר שדעתו היתה קרובה - יותר אל דעתו של הגר"מ אליהו זצוק"ל (שאיתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי) - מאשר אל דעתו של הגר"י וייס זצוק"ל (שאף איתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי), וכל החושב אחרת, מוזמן להציג את ראיותיו (כפי שהציע גם כת"ר), ומיניה ומינן תסתיים שמעתתא.
וונדרבר כתב:אלי כהן כתב: ... אז איך נולדה בימינו המחלוקת לגבי איסור כניסה להר הבית? היא נולדה אחרי שה"רבנות הראשית לישראל" (בעקבות רבני ירושלים מהדור הקודם) גזרה איסור גורף על הכניסה להר הבית: ... לתקנה זו של הרבנות הראשית לישראל (שבה כיהן גם הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצוק"ל) הסכימו גם הרבה מגדולי הדור החרדים (כולל הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ששימש כדיין ברבנות הראשית לישראל, וכולל הגר"י וייס זצוק"ל ראב"ד העדה החרדית בספרו מנחת יצחק ח"ה סי' א); אבל הואיל ולא כל הפוסקים צמודים לרבנות הראשית לישראל, לכן נוצרו להם ארבע מחנות: ...
נראה לכותב משום מה שהתורה מתחילה ונגמרת ב"רבנות הראשית לישראל"...זאת ועוד, כדאי לדעת שאצל פוסקי הדור ואצל המקפידים על דבר ה', אין שום "קדושה" מיוחדת בהחלטת הרבנות הראשית.
וונדרבר כתב:וגם תקנה שהוא מודה בעצמו שמקורה ברבני ירושלים בדורות הקודמים, הוא מכנה "גזירה של הרבנות הראשית לישראל"
וונדרבר כתב:וגם כשהוא מביא את דעת גדולי הדור הגר"ע יוסף זצ"ל, הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והגרי"י וייס זצ"ל ראב"ד העדה החרדית, הוא מציין את זה כ"הסכמה" לתקנת "הרבנות הראשית לישראל". ראוי לשמור קצת על פרופורציות.
אוצר החכמה כתב:אלי כהן כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא יודע אם אפשר להסיק מתשובתו של הגרי"י פישר שהובאה למעלה (ח"ט קס"ג) שדעתו שמותר למעשה להכנס להר הבית. הוא השיב שאין לחשוש לגזירה שע"ה כזב לכל דבריו, אבל לא נשאל ולא ענה על חששות אחרים בעניין ולא ברור אם השאלה היתה בכלל למעשה שאז יש להוכיח מסתימתו או שהיתה לדון בהלכה על עניין ע"ה.
האם יש פסיקה מפורשת אחרת שלו בעניין?
א. מאי דתניא - תניא, ומאי דלא תניא - לא תניא. לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל אסר לעלות, אבל כן מצינו שאמר ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית.
ב. אכן הגר"י פישר זצוק"ל, לא נשאל ולא ענה על חששות אחרים - שבהם משתמש כל מאן דס"ל לאסור - ושאגב צויינו כבר בהודעתי הראשונה, אבל לא מצינו שהגר"י פישר זצוק"ל העלה אותם, ואין שום סיבה לחשוב דס"ל לחוש לשיקולים אלו - כל עוד שלא העלה אותם, ובמיוחד אחרי שהתבטא ש"אין לחוש" לדעת השואל שצידד לומר "דלא יהני" טבילה במקוה "בזמן הזה" לצורך עלייה להר הבית, דאילו הגר"י פישר זצוק"ל היה חש לחששות האחרים, אז מסתמא לא היה מתנסח בלשון פסוקה כזו של "אין לחוש", אלא מסתמא היה מסייג את דבריו, כגון שהיה אומר על חששו של השואל: "אי מהא לא איריא", וכדומה; אבל לשון "אין לחוש" (אף שהיא מתייחסת רק לחששו של השואל) היא הרבה יותר פסוקה וחד-משמעית. הגע בעצמך: אילו מאן דהו היה טוען: "לענ"ד לא מהני לשחוט חזיר בסכין שנפלה בה איזושהי ריעותא קלה", אז האם היית מעלה בדעתך שהגר"י פישר זצוק"ל היה מגיב: "הואיל והריעותא קלה - אין לחוש לה"? אתמהה. לפיכך, מפשטות דברי הגר"י פישר זצוק"ל נראה יותר לומר שדעתו היתה קרובה - יותר אל דעתו של הגר"מ אליהו זצוק"ל (שאיתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי) - מאשר אל דעתו של הגר"י וייס זצוק"ל (שאף איתו עשרות פוסקים שקטנם עבה ממותניי), וכל החושב אחרת, מוזמן להציג את ראיותיו (כפי שהציע גם כת"ר), ומיניה ומינן תסתיים שמעתתא.
השאלה העיקרית היא אם הגרי"י ראה בכוונת השאלה שאלה מעשית לגבי העלייה להר הבית. אם כן אתה צודק שיש להוכיח מסתימתו שלא חשש. אבל אם ראה בזה דיון עקרוני על הגזירה לגבי ע"ה, אין סיבה שיעיר על חששות אחרים.
וטבילת מים חיים
בחיפוש קל מצאתי באתר משרד החקלאות כי היקף השטחים המעובדים במגזר הערבי הוא כ-16% מכלל השטחים המעובדים, ורק 12% מהם גידולים בהשקיה: http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisra ... efault.htm . מאחר ובכלל הארץ כ-60% מהשטחים החקלאיים מושקים, וכן ויש להניח שהרמה הטכנולוגית של החקלאים היהודים גבוהה יותר, בממוצע (כך שהתפוקה לכל דונם גבוהה יותר), סביר כי שיעור יבול נכרי מכלל היבול קטן עוד הרבה יותר.נבון כתב:ב. בנוגע ליבול נכרי, כבר האריך בזה טובא הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בראיון ליתד, ובו הוכיח שחור על גבי לבן, כי טענה זו מצוצה מן האצבע, באשר עפ"י המספרים רוב יבול הארץ הוא יבול נכרי, ולא שמענו שום ירקן שבורר שלא לקנות מזה במשך שש שנים.
ומבדיקה שאני עשיתי, בארץ ישנם כעשים וחמשה אלף חקלאים!
כמה מאות מהם שומרים שמיטה כדין.
כחמשת אלפים וחמש מאות ערכו היתר מכירה, כמפורסם באתר של הרבנות הראשית.
וכל הנשאר - נכרים!
אז מי שמקפיד לא לאכול שש שנים מיבול נכרי - שיקום ויצביע!
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את טענתך. הסוברים שאבן השתיה הוא הסלע בכפת הסלע, אינם ניתלים כלל בשאלה של רובו מן הדרום מהו, אלא מחשבים לפי זה. כך שלדעתם היתרם הוא לכולי עלמא.
עט סופר כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את טענתך. הסוברים שאבן השתיה הוא הסלע בכפת הסלע, אינם ניתלים כלל בשאלה של רובו מן הדרום מהו, אלא מחשבים לפי זה. כך שלדעתם היתרם הוא לכולי עלמא.
אבן השתיה לדעת רוב העוסקים בסוגיא אינו בכיפת הסלע, לפי מידות החזו"א זה ודאי לא יתכן לפי המנהג הישן יש צורה דחוקה ליישב זאת, המקור הוא רדב"ז, הרדב"ז גם סבר שהכותל הוא כותל העזרה, כל הפוסקים נחלקו עליו. למעשה מי שמחפש היתר בכל מחיר יכול להתלות בדברי הרדב"ז הללו או בהשערות שונות שאגב סותרות זו את זו.
אני לא יכול לומר שקראתי את כל הטענות, אך ממה שקראתי ככל שהעוסק בנושא היה יותר הלכתי ויותר רציני הוא הסתמך על רובו מהדרום, ולא על ההשערות. [אני לא מתכוון להצעות ורעיונות, אלא על מי שרצה לפסוק ע"פ זה הלכה למעשה].
לגבי זב ולא זבה ע"פ זכרוני יש שיטת הגאונים שהיא צריכה מים חיים גם לבעלה, ואנחנו פוסקים להלכה שהיא צריכה מים חיים רק לטהרות ולמקדש ולא לבעלה. יש שנהגו סלסול בעצמם גם לבעלה, ויש שמנעו מלנהוג כן כדי שלא להוציא לעז על כלל ישראל. אם שגיתי או שיש מי שאומר שגם לטהרות זבה א"צ מים חיים אשמח להחכים.
עט סופר כתב:אבן השתיה לדעת רוב העוסקים בסוגיא אינו בכיפת הסלע, לפי מידות החזו"א זה ודאי לא יתכן לפי המנהג הישן יש צורה דחוקה ליישב זאת, המקור הוא רדב"ז, הרדב"ז גם סבר שהכותל הוא כותל העזרה, כל הפוסקים נחלקו עליו. למעשה מי שמחפש היתר בכל מחיר יכול להתלות בדברי הרדב"ז הללו או בהשערות שונות שאגב סותרות זו את זו.
אני לא יכול לומר שקראתי את כל הטענות, אך ממה שקראתי ככל שהעוסק בנושא היה יותר הלכתי ויותר רציני הוא הסתמך על רובו מהדרום, ולא על ההשערות. [אני לא מתכוון להצעות ורעיונות, אלא על מי שרצה לפסוק ע"פ זה הלכה למעשה]..
חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים