בברכה המשולשת כתב:המנהג בחיפה (כ- 30 דקות) הוא כמדומני מנהג פשרה ואיני יודע מי תיקנו
עזריאל ברגר כתב: ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
לייבעדיג יענקל כתב:שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.
הכלל בידינו הוא "בקעה מצא וגדר בה גדר" - במקום שיש חשש לפגיעה בכבוד השבת שם צריך להדר יותר, ואילו במוצ"ש נוהגים כפי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל, כי לא רוצים להיות "הכסיל בחושך הולך" אם נקבל שבת לפי דעה אחת ונוציא לפי דעה אחרת, ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
הסיבות שהזכרתי אינן נוחות בלבד אלא כבוד שבת וכבוד התפילה וכו'.
?לייבעדיג יענקל כתב:הנה לדוגמא, במוצאי יו"כ יש הטוענים שאין ביכולתם להמתין עוד חצי שעה, אבל זה שנתיים ששרר שעון קיץ ביו"כ והכל יכלו לצום עוד שעה שלימה
כולל יונגערמאן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.
יש מי שעושה מלאכה כשהרקיע מאדים עדיין? הרי לאחר זה אף אם מזהיר כזוהר הרקיע דעת הגר"א (לפי הבנת המ"ב) שאם יש ג' כוכבים כבר הוא לילה ודלא כפר"ח.
ארפכשד כתב:?לייבעדיג יענקל כתב:הנה לדוגמא, במוצאי יו"כ יש הטוענים שאין ביכולתם להמתין עוד חצי שעה, אבל זה שנתיים ששרר שעון קיץ ביו"כ והכל יכלו לצום עוד שעה שלימה
לייבעדיג יענקל כתב:כתבתי לעיל שאין בכוחי להתחיל לדון בענין זמן צאה"כ, אבל בכ"ז אעיר שא"א לכתוב 'שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל' כנגד שיטת רוב ככל הראשונים והמחבר הרמ"א המג"א ושאר נו"כ.
לייבעדיג יענקל כתב:הכסיל בחושך הולך נאמר רק על מי שחומרתו מביאתו לידי קולא
לי נראה שכבוד השבת יותר ניכר כשנכנסים אליה בנחת, מאשר שמוציאים אותה מאוחר, למרות שאני אוהב להוציא את השבת מאוחר...לייבעדיג יענקל כתב:ושוב חוזרני לשאלתי, אם ההקדמה היא אכן משום כבוד שבת היכן הוא הוא כבודה באפוקי יומא?
לייבעדיג יענקל כתב:כולל יונגערמאן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.
יש מי שעושה מלאכה כשהרקיע מאדים עדיין? הרי לאחר זה אף אם מזהיר כזוהר הרקיע דעת הגר"א (לפי הבנת המ"ב) שאם יש ג' כוכבים כבר הוא לילה ודלא כפר"ח.
האדמימות קיימת באופק המערבי עד קרוב לשעה אחר השקיעה. בעיר (ובכל מקום שיש בו פנסים) קשה להבחין בזה בד"כ, אך המציאות וההלכה אינם משתנים מפני כן.
עזריאל ברגר כתב:נזכרתי בעוד ענין:
זמן צאת שבת הכתוב בלוחות איננו צאה"כ המופיע בלוחות שנוהגים לסמוך עליו לגבי ק"ש של ערבית, ספירת העומר ושאר ענינים דאורייתא, ואמנם זהו מצד חומרא שחוששים שמא הכוכבים הנראים לנו בינוניים אינם אלא גדולים וכו', אבל בפועל יוצא שמאחרים לצאת מן השבת בכמה דקות לפחות יותר ממה שמחויבים מן הדין.
כולל יונגערמאן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:האדמימות קיימת באופק המערבי עד קרוב לשעה אחר השקיעה. בעיר (ובכל מקום שיש בו פנסים) קשה להבחין בזה בד"כ, אך המציאות וההלכה אינם משתנים מפני כן.
זאת מנין לך? אני לא מכיר המציאות בא"י, אבל מביקורי שם אין מצב שהרקיע עדיין מזהיר קרוב לשעה אחר השקיעה, והנה העיד המ"ב והפר"ח ושאר הפוסקים דהרקיע עדיין מזהיר אחר שהפסיק להאדים. הרי להדיא שלא כדבריך.
איך מפרנסים אלו הגמ' המפורשת להלן שם שצריך להסתכל לצד מערב? (גבי אביי ורבא).
בכל אופן, לגוף הדברים אתה לא צודק כלל, וברור שמבחינה הלכתית אי אפשר לומר שהאדמומית שאתה - או רב בניש - רואה, זהו האדמומית שעליו דיברה הגמ'. שכן מבואר להדיא בגמ' דכל אותו זמן משקיעת החמה עד שנגמר האדמומית ומתחיל ההכסיף התחתון זה נמשך בסך הכל שיעור פלגא דדנקא, חלק קטן ממיל (החילוק שיש בין תרי תילתי לג' רבעי). אלא אם תלמוד כר"ת דהכוונה על שקיעה השניה.
בכלל כל דברי הגר"א בנויים על יסוד שדברי הגמ' לא יוכחשו ח"ו, ומוקים לה באר"י, והרי לדבריך גם בא"י אין המציאות כן, אז הצלחת להכחיש דברי הגמ' וגם דברי הגר"א גם יחד
אם אוכל להטריח את הדר"ג להראות את הדבר הזה בדברי הגר"א שם כי בקשתי ולא מצאתיהולייבעדיג יענקל כתב:ואם תחשוש לכבודו של הגר"א, עיין בהקדמת התלמידים לביאור הגר"א ותראה שהם ערכו את החיבור ע"פ הבנתם, והם מציינים שם שעל הבנת הדברים בסי' רס"א היו צריכים לטרוח במיוחד, ונמצא שאין אחריות הדברים על הגר"א אלא על העורכים. ואנו אין לנו אלא את דברי הגר"א בליקוטיו ליו"ד שכל זמן שיש אדמומית בצד ששקעה החמה שם עדיין אינו לילה.
וצע"ג.לייבעדיג יענקל כתב:וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
עיינתי שם אך בקוצר דעתי הנני מבקש מהדר"ג שיבאר באר היטב היכא מצינו בדברי הגר"א שצריך שיסתלק האודם מן כל כיפת הרקיע לגמרי כי יש ליישב בקל דכשנסתלק מרוב המערב זה מקרי שנסתלק האדמומית וכדו' אך בלשון המשנ"ב אין נראה כן ועל נפשי בשאלתי היכא חזינן לה מדברי הגר"א.לייבעדיג יענקל כתב:אכן סמכתי על רבינו המ"ב (רצג, סק"ד) ועיין היטב בבה"ל ד"ה שיראו, ותבין מה הוא ראה בדברי הגמ' והגר"א.
הנה כאשר ראיתי שחס הדרתו על כבודו להשיבני אורו עיני אך כאשר אכלתיה ותהי בפי כלענה למרור, כי מתוך חוסר הפנאי דחאני ברוח פיו.לייבעדיג יענקל כתב:אין זה כלל בגדר 'לישב בקל', אלא בגדר 'להקשות בדוחק גדול מאוד' על רבינו המ"ב. (ועיין היטב בברכות ב, ב בענין 'טהר יומא' ובמפ' שם. כפי שכתבתי למעלה אין עימי כח ופנאי להאריך עוד, עיין בספרים שציינתי לעיל ותרו"צ. )
בין הזמנים כתב:עזריאל ברגר כתב: ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
אני מקוה שאתה יודע שיש ציבורים נרחבים מאוד ש'מצליחים' לעמוד בחומרא קשה זו...
ביני עמודי גרסי כתב:בין הזמנים כתב:עזריאל ברגר כתב: ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
אני מקוה שאתה יודע שיש ציבורים נרחבים מאוד ש'מצליחים' לעמוד בחומרא קשה זו...
כיום סביר מאוד להניח שרוב הציבור איננו עושה מלאכה לפני זמן ר"ת. זה הוברר על ידי יציאת קווי התקשורת - במספרים הכשרים.
עזריאל ברגר כתב:אם אצלך 'רוב ציבור' זה רק מחזיקי הטלפונים הכשרים - רחמנות עליך.
לא נאמר 'רוב כשרי ציבור' וכיו''ב, ויש הרבה מאוד יהודים שמוציאים את השבת בדיוק בזמן של הלוחות, ואם תצא מגבולות מאה שערים אל קרית משה או מבני ברק אל הערים הסמוכות (לרבות כפר חבד) - תגלה שיש גם יהודים שעושים הבדלה לפני זמן ר''ת...
הכהן כתב: אודה שאני לא מקפיד שלא לעשות מלאכה קודם זמן ר"ת, ואעפ"כ כמעט לא תמצא שהוצאתי שיחה באותו הזמן. יש לי דברים חשובים יותר לעשות קודם...
ביני עמודי גרסי כתב:ברור מעל כל ספק שלהחמיר זה דבר טוב ומצויין
ביני עמודי גרסי כתב:וכיום הציבור מבין
ביני עמודי גרסי כתב:לא כדאי לפספס שבת שלמה להרבה פוסקים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 344 אורחים