זמן תוספת שבת

[שרוליק]

האם יש הסבר להבדל של הדקות של תוספת שבת (היינו זמן הדלקת הנרות) בין עיירות ישראל בארץ?

[בברכה המשולשת]

המנהג ברוב הארץ (כ- 20 דקות) הוא כהמנהג שהעיד עליו הב"ח ומקורו בחשש לדעת היראים
המנהג בירושלים (כ- 40 דקות) הוא כמדומני תקנה של גדולי חכמי היישוב הישן ע"מ להספיק להתפלל מנחה ותוספת שבת לפני השקיעה, בשופי
המנהג בחיפה (כ- 30 דקות) הוא כמדומני מנהג פשרה ואיני יודע מי תיקנו

[איש רגיל]

ברמת אלחנן בבני ברק הוסיפו 10 דקות בתקופה שהתרחשו הרבה אסונות בשכונה.

[מלך זקן וכסיל]

ההוספה הרמת אלחנן היתה על פי הוראת הגראי"ל שטיינמן
שמנסה כל הזנן להוסיף את זה בכל בארץ ופירסם על זה כמה מכתבים

[שרוליק]

מה הזמן הכי קצר, והכי ארוך?

[איש גלילי]

המנהג בחיפה (כ- 30 דקות) הוא כמדומני מנהג פשרה ואיני יודע מי תיקנו

כן המנהג בכל הגליל.
יש להעיר עוד, שבקרית ויז'ניץ בבני ברק התקין האמרי חיים שיקבלו שבת כמנהג ירושלים.
וכמדומני שעשה כן בשביל חבת ירושלים.

[לחם_יומם]

לשון המשנה ברורה סי' רס"א ס"ק כ"ג:
ומי שמחמיר על עצמו ופורש עצמו ממלאכה חצי שעה או על כל פנים שליש שעה קודם שקיעה אשרי לו.

[לייבעדיג יענקל]

שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.

[עזריאל ברגר]

תיקון קטן: הזמן של כדי הילוך שלשת רבעי מיל לפני השקיעה - הוא בין השמשות לפי דעת יחיד אחת, ומכאן מגיע שיעור 18 דקות לפני השקיעה שנהגו בו בכ"מ (והרוב עיגלו את זה ל20, וכמדומני שיש גם נוהגים 22).
ולגופו של ענין - נראה לי שהסיבה היא פרקטית:
אם לא מקבלים שבת מוקדם - עלולים בקלות לגלוש לכיוון השקיעה, ולעשות מלאכות דאורייתא בדקה האחרונה לפני השקיעה "לפי השעון הכי מדויק", ומלאכות דרבנן כל בין השמשות לצורך מצווה וכו' וכו' כידוע לכל מי שלא נזהר מאוד לסיים הכל לפני זמן ההדלקה הכתוב בלוחות.
דבר נוסף הוא, שכאשר מקבלים שבת מוקדם אז יכולים להכנס לשבת ביותר רוגע ולא מתנשפים.
עוד ענין - כדי להתפלל מנחה עם הציבור לפני השקיעה.

[לייבעדיג יענקל]

כלומר לדבריך, ההקדמה אינה מחמת זהירות בשמירת שב"ק (ומוצש"ק מוכיח, לכאורה) אלא מסיבות נוחות ורוגע וכדו' בלבד!!! (גם חומרת הענינים שהזכרת שעלולים לגלוש אליהם אינה משתווה כלל לחומר עשיית מלאכה בשעה שלשיטת רוב ככל הראשונים והשו"ע היא עדיין שבת.)

[עזריאל ברגר]

הכלל בידינו הוא "בקעה מצא וגדר בה גדר" - במקום שיש חשש לפגיעה בכבוד השבת שם צריך להדר יותר, ואילו במוצ"ש נוהגים כפי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל, כי לא רוצים להיות "הכסיל בחושך הולך" אם נקבל שבת לפי דעה אחת ונוציא לפי דעה אחרת, ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
הסיבות שהזכרתי אינן נוחות בלבד אלא כבוד שבת וכבוד התפילה וכו'.

[בין הזמנים]

ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.

אני מקוה שאתה יודע שיש ציבורים נרחבים מאוד ש'מצליחים' לעמוד בחומרא קשה זו...

[כולל יונגערמאן]

שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.

יש מי שעושה מלאכה כשהרקיע מאדים עדיין? הרי לאחר זה אף אם מזהיר כזוהר הרקיע דעת הגר"א (לפי הבנת המ"ב) שאם יש ג' כוכבים כבר הוא לילה ודלא כפר"ח.

[לייבעדיג יענקל]

הכלל בידינו הוא "בקעה מצא וגדר בה גדר" - במקום שיש חשש לפגיעה בכבוד השבת שם צריך להדר יותר, ואילו במוצ"ש נוהגים כפי שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל, כי לא רוצים להיות "הכסיל בחושך הולך" אם נקבל שבת לפי דעה אחת ונוציא לפי דעה אחרת, ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.
הסיבות שהזכרתי אינן נוחות בלבד אלא כבוד שבת וכבוד התפילה וכו'.

כתבתי לעיל שאין בכוחי להתחיל לדון בענין זמן צאה"כ, אבל בכ"ז אעיר שא"א לכתוב 'שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל' כנגד שיטת רוב ככל הראשונים והמחבר הרמ"א המג"א ושאר נו"כ.
הכסיל בחושך הולך נאמר רק על מי שחומרתו מביאתו לידי קולא, אך חלילה לא בכגון דא. במ"ב מבואר שיש לחשוש שמהשקיעה הנראית הוי ביה"ש, ובביה"ל כתב שראוי להחמיר להמתין ע"ב דקות במוצ"ש (הוא קורא לזה חומרא כיון שבסי' רצג הוא נוטה לשי' המנ"כ הפלאית שר"ת מודה אם כבר נראים ג' כוכבים, וע"כ כתב שבכ"ז ראוי להחמיר והמתין ד"מ שלמים. אבל עצם זה דנקטי' כר"ת אינו מצד חומרא אלא משום שזו שיטת רוב ככל הראשונים וגדוה"פ).
מהיכי תיתי לומר דבר מוזר כזה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בזה? הנה לדוגמא, במוצאי יו"כ יש הטוענים שאין ביכולתם להמתין עוד חצי שעה, אבל זה שנתיים ששרר שעון קיץ ביו"כ והכל יכלו לצום עוד שעה שלימה, והרי שלך לפניך שאין אמת בטענה הנ"ל, ולכל היותר מדובר בבעיה פסיכולוגית (של מי שסובר שמדובר באיזה חומרא בעלמא, אבל כל מי שמכיר ולו במקצת את שיטת הפוסקים פשוט אצלו שכך חייבים להמתין ואין לו שום קושי בזה).
ושוב חוזרני לשאלתי, אם ההקדמה היא אכן משום כבוד שבת היכן הוא הוא כבודה באפוקי יומא?

[ארפכשד]

הנה לדוגמא, במוצאי יו"כ יש הטוענים שאין ביכולתם להמתין עוד חצי שעה, אבל זה שנתיים ששרר שעון קיץ ביו"כ והכל יכלו לצום עוד שעה שלימה

?

[לייבעדיג יענקל]

שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.

יש מי שעושה מלאכה כשהרקיע מאדים עדיין? הרי לאחר זה אף אם מזהיר כזוהר הרקיע דעת הגר"א (לפי הבנת המ"ב) שאם יש ג' כוכבים כבר הוא לילה ודלא כפר"ח.

האדמימות קיימת באופק המערבי עד קרוב לשעה אחר השקיעה. בעיר (ובכל מקום שיש בו פנסים) קשה להבחין בזה בד"כ, אך המציאות וההלכה אינם משתנים מפני כן.

[לייבעדיג יענקל]

הנה לדוגמא, במוצאי יו"כ יש הטוענים שאין ביכולתם להמתין עוד חצי שעה, אבל זה שנתיים ששרר שעון קיץ ביו"כ והכל יכלו לצום עוד שעה שלימה

?

מה לא מובן? יש הטוענים שאינם יכולים להמתין במוצאי יו"כ עד שיעור ד"מ, והם מוציאים את היו"ט כארבעים דקות לאחר השקיעה הנראית. שעון הקיץ הוכיח שמדובר בבעיה פסיכולוגית בלבד. (ואגב, אפי' לשיטתם, נניח שלאכול זו שאלה של פיקו"נ עבורם, אבל מדוע לא ימנעו לכה"פ מעשיית מלאכה?)
הוספה
העירוני שאולי הכוונה לשאול שאין הבדל בסה"כ שעות הצום בין שעון קיץ לחורף. אך זה אינו, שכן המציאות היא שקושי הצום מתחיל רק מהבוקר ובשעון קיץ נוספת שעה (וזה שהתחילו אמש לצום שעה מאוחר יותר לא עוזר כלל).

[עזריאל ברגר]

כתבתי לעיל שאין בכוחי להתחיל לדון בענין זמן צאה"כ, אבל בכ"ז אעיר שא"א לכתוב 'שיטת הפסיקה המקובלת בעם ישראל' כנגד שיטת רוב ככל הראשונים והמחבר הרמ"א המג"א ושאר נו"כ.

זאת השיטה הנפוצה היום בעם ישראל, עכ"פ במוצאי יו"כ שהוא בכרת, ואם הלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר.

הכסיל בחושך הולך נאמר רק על מי שחומרתו מביאתו לידי קולא

מניין לך דבר זה?

ושוב חוזרני לשאלתי, אם ההקדמה היא אכן משום כבוד שבת היכן הוא הוא כבודה באפוקי יומא?

לי נראה שכבוד השבת יותר ניכר כשנכנסים אליה בנחת, מאשר שמוציאים אותה מאוחר, למרות שאני אוהב להוציא את השבת מאוחר...

[לייבעדיג יענקל]

היה לך לכתוב 'המנהג הנפוץ' (בג' המאות האחרונות) ולא 'שיטת הפסיקה'.
לגבי הכסיל בחושך הולך, עיין במסקנת הגמ' בעירובין (ז, א). ולפני כן עיין נא בסברא, האם המ"ב היה כסיל בחושך, חלילה.
כבוד שבת הינו קודם כל שמירתה כראוי ע"פ תורה, ורק אח"כ ניתן להתייחס לענינים רגשיים של כניסה בנחת (אולי הגדרתי אינה מתאימה כ"כ, ותוכל אולי להשיב ממנהגו של ר' יהודה ב"ר אלעי, אך התייחס נא בעיקר לרישא של המשפט). ומלבד זאת כשעוזבים את השבת ברגע הראשון שאפשר (ולדעת רוה"פ אי אפשר) הרי"ז כתינוק הבורח מביה"ס וניכר היטב אי כבוד לשבת (כשאי מי עורך אירוע חגיגי אישי הוא מנסה לסיים אותו במהירות ועם סטופר, או שהוא נותן לו להתארך ככל הניתן?).

[עזריאל ברגר]

נזכרתי בעוד ענין:
זמן צאת שבת הכתוב בלוחות איננו צאה"כ המופיע בלוחות שנוהגים לסמוך עליו לגבי ק"ש של ערבית, ספירת העומר ושאר ענינים דאורייתא, ואמנם זהו מצד חומרא שחוששים שמא הכוכבים הנראים לנו בינוניים אינם אלא גדולים וכו', אבל בפועל יוצא שמאחרים לצאת מן השבת בכמה דקות לפחות יותר ממה שמחויבים מן הדין.

[כולל יונגערמאן]

שאלה שמציקה לי זמן רב:
מדוע חלק גדול מהמהדרים להוסיף זמן רב מחול על הקודש בער"ש אינם מקפידים להוסיף ג"כ זמן מה במוצש"ק, ומי מדבר על זה שיש שגם עושים מלאכות דאורייתא חצי שעה לפני צאה"כ לדעת רוב ככל הראשונים [וביניהם גם גאוני בבל, וכמ"ש במק"א בפורום באריכות], השו"ע והרמ"א וגדולי האחרונים, וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.
איני מתכוון לחדש שוב את הנידון אודות זמן צאה"כ (כבר כתבתי ע"ז לא מעט, ועתה איני מופנה כלל), אני רק שואל איך זה שמהדרים בער"ש להוסיף לשבת זמן שהוא לכל הדעות חול גמור ומקילים בהוצאת שבת בזמן שלכה"פ יש לחשוש אודותיו שעדיין הינו שייך ליום השבת.

יש מי שעושה מלאכה כשהרקיע מאדים עדיין? הרי לאחר זה אף אם מזהיר כזוהר הרקיע דעת הגר"א (לפי הבנת המ"ב) שאם יש ג' כוכבים כבר הוא לילה ודלא כפר"ח.

האדמימות קיימת באופק המערבי עד קרוב לשעה אחר השקיעה. בעיר (ובכל מקום שיש בו פנסים) קשה להבחין בזה בד"כ, אך המציאות וההלכה אינם משתנים מפני כן.

זאת מנין לך? אני לא מכיר המציאות בא"י, אבל מביקורי שם אין מצב שהרקיע עדיין מזהיר קרוב לשעה אחר השקיעה, והנה העיד המ"ב והפר"ח ושאר הפוסקים דהרקיע עדיין מזהיר אחר שהפסיק להאדים. הרי להדיא שלא כדבריך.

[לייבעדיג יענקל]

נזכרתי בעוד ענין:
זמן צאת שבת הכתוב בלוחות איננו צאה"כ המופיע בלוחות שנוהגים לסמוך עליו לגבי ק"ש של ערבית, ספירת העומר ושאר ענינים דאורייתא, ואמנם זהו מצד חומרא שחוששים שמא הכוכבים הנראים לנו בינוניים אינם אלא גדולים וכו', אבל בפועל יוצא שמאחרים לצאת מן השבת בכמה דקות לפחות יותר ממה שמחויבים מן הדין.

עדיין לא העלית ארוכה לאלו שבער"ש הם מחמירים להקדים זמן רב וחוששים לדעה יחידאית ממש, ואילו בשבת הם עושים מלאכה בזמן שלשיטת רוה"פ הוא יום גמור.

[לייבעדיג יענקל]

האדמימות קיימת באופק המערבי עד קרוב לשעה אחר השקיעה. בעיר (ובכל מקום שיש בו פנסים) קשה להבחין בזה בד"כ, אך המציאות וההלכה אינם משתנים מפני כן.

זאת מנין לך? אני לא מכיר המציאות בא"י, אבל מביקורי שם אין מצב שהרקיע עדיין מזהיר קרוב לשעה אחר השקיעה, והנה העיד המ"ב והפר"ח ושאר הפוסקים דהרקיע עדיין מזהיר אחר שהפסיק להאדים. הרי להדיא שלא כדבריך.

אנו מדברים על אדמומית ולבנונית בשולי האופק המערבי ולא על פני חלק גדול מכיפת השמים. אני ראיתי כמ"פ אדמומית בתוך העיר (במקומות בהם היו פנסים מועטים מהרגיל) עד כחמישים דקות לאחר שקיעת גלגל החמה. במקום שאין בו בכלל פנסים רואים זאת עד כשעה לאחר השקיעה. כן שמעתי מאנשים שראו זאת, וכן העיד ר"מ פוזן בספר אור מאיר וכ"כ רח"פ בניש בספר הזמנים בהלכה בפרק על התאמת סימני הגמרא למציאות, ואצל ר"ז שכטר מב"ב יש תמונות המתעדות בבהירות אדמומית בשעה מאוחרת זו.
(הערה חשובה: רח"פ בניש מבאר שם באריכות שלפי השיטה הקרויה שיטת הגאונים יתבארו כל סימני הגמ' באופק המזרחי ולפי ר"ת מתבארים יפה כל הסימנים באופק המערבי. והנה כל הלומד את הגמ' בפשטות רואה שמה שקובע זהו 'פני מערב' ממש, וכן פירשו כל הראשונים [דבריהם נאספו בס' אורות חיים], וכן מבואר ו' פעמים בתשובת הגאונים בענין ביה"ש שהכוונה למערב ולא למזרח [למהר"ם אלאשקר היה רק חלק קטן מתשובתם ושם נזכר רק פני מזרח, אבל משעה שזכינו לאורה של התשובה במלואה ברור שגם הגאונים מדברים על האופק המערבי], וכ"כ הגר"א בליקוטיו ליו"ד. היחיד שכתב להלכה שהקובע הוא האופק המזרחי הינו רי"מ טוקצ'ינסקי, ואין לו שום חבר להבנה ופסיקה זו. ולפי כ"ז אין שום מקום להקל באפוקי יומא בשעה המוקדמת שבה עדיין לא נסתלקה האדמומית מהמערב.)

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=7&t=12074&start=40#p114692

[כולל יונגערמאן]

איך מפרנסים אלו הגמ' המפורשת להלן שם שצריך להסתכל לצד מערב? (גבי אביי ורבא).

אגב, רש"י בהחלט מפרש בתחילה בהברייתא דהכוונה לצדמזרח, אלא שצ"ל שכדרכו במשנה כמ"פ לפרש שלא כמסקנת הגמ', כן פירש גם כאן על פי פשטות. ואכן למסקנת הגמ' נצטרך להבין איך מבארים הברייתא לפירש"י.

בכל אופן, לגוף הדברים אתה לא צודק כלל, וברור שמבחינה הלכתית אי אפשר לומר שהאדמומית שאתה - או רב בניש - רואה, זהו האדמומית שעליו דיברה הגמ'. שכן מבואר להדיא בגמ' דכל אותו זמן משקיעת החמה עד שנגמר האדמומית ומתחיל ההכסיף התחתון זה נמשך בסך הכל שיעור פלגא דדנקא, חלק קטן ממיל (החילוק שיש בין תרי תילתי לג' רבעי). אלא אם תלמוד כר"ת דהכוונה על שקיעה השניה.

בכלל כל דברי הגר"א בנויים על יסוד שדברי הגמ' לא יוכחשו ח"ו, ומוקים לה באר"י, והרי לדבריך גם בא"י אין המציאות כן, אז הצלחת להכחיש דברי הגמ' וגם דברי הגר"א גם יחד.

[לייבעדיג יענקל]

איך מפרנסים אלו הגמ' המפורשת להלן שם שצריך להסתכל לצד מערב? (גבי אביי ורבא).

שאל את רימ"ט.

בכל אופן, לגוף הדברים אתה לא צודק כלל, וברור שמבחינה הלכתית אי אפשר לומר שהאדמומית שאתה - או רב בניש - רואה, זהו האדמומית שעליו דיברה הגמ'. שכן מבואר להדיא בגמ' דכל אותו זמן משקיעת החמה עד שנגמר האדמומית ומתחיל ההכסיף התחתון זה נמשך בסך הכל שיעור פלגא דדנקא, חלק קטן ממיל (החילוק שיש בין תרי תילתי לג' רבעי). אלא אם תלמוד כר"ת דהכוונה על שקיעה השניה.

וכי לא ע"ז אנו מדברים? נסה נא להבין את מה שהשני מדבר לפני שאתה קופץ.

בכלל כל דברי הגר"א בנויים על יסוד שדברי הגמ' לא יוכחשו ח"ו, ומוקים לה באר"י, והרי לדבריך גם בא"י אין המציאות כן, אז הצלחת להכחיש דברי הגמ' וגם דברי הגר"א גם יחד

חוששני שלא עיינת בדברי ובודאי לא בדברי הרח"פ בניש, אילו היית עושה כן בלא דחף להתנצח ולחפש לסתור את מה שכתבתי היית רואה שדוקא ע"פ מה שכתבתי מתבארים דברי הגמרא ובשיטת הראשונים וגדוה"פ.
לגבי מ"ש בביאור הגר"א בסי' רס"א: הקושיא אינה עלי. כיון שאינך גר בארה"ק הינך מסוגל לחשוב שג' רבעי מיל אחר שקיעת גלגל החמה כבר מתקיימים סימני הגמ'. וכבר כתב כן בספר תבואת הארץ שדרי א"י רואים שהחוש מכחיש את הכתוב בביאור הגר"א הנ"ל, והדברים ברורים לכל רואה.
ואם תחשוש לכבודו של הגר"א, עיין בהקדמת התלמידים לביאור הגר"א ותראה שהם ערכו את החיבור ע"פ הבנתם, והם מציינים שם שעל הבנת הדברים בסי' רס"א היו צריכים לטרוח במיוחד, ונמצא שאין אחריות הדברים על הגר"א אלא על העורכים. ואנו אין לנו אלא את דברי הגר"א בליקוטיו ליו"ד שכל זמן שיש אדמומית בצד ששקעה החמה שם עדיין אינו לילה.
כבר כתבתי בתחילת דברי באשכול זה שאין לי את הזמן והכח לדון בגוף סוגיית ביה"ש וצאה"כ, וע"כ בעז"ה לא אוסיף לכתוב עוד בזה. אם תרצה להבין את שיטת הראשונים וגדוה"פ עיין היטב בספר אורות חיים ובספר הזמנים בהלכה ובספר אוצר הזמנים. אם הינך מעוניין להתבצר בעמדתך עיין רק בספר בין השמשות של רימ"ט.

[ארפכשד]

ואם תחשוש לכבודו של הגר"א, עיין בהקדמת התלמידים לביאור הגר"א ותראה שהם ערכו את החיבור ע"פ הבנתם, והם מציינים שם שעל הבנת הדברים בסי' רס"א היו צריכים לטרוח במיוחד, ונמצא שאין אחריות הדברים על הגר"א אלא על העורכים. ואנו אין לנו אלא את דברי הגר"א בליקוטיו ליו"ד שכל זמן שיש אדמומית בצד ששקעה החמה שם עדיין אינו לילה.

אם אוכל להטריח את הדר"ג להראות את הדבר הזה בדברי הגר"א שם כי בקשתי ולא מצאתיהו
וכבר חוכך הייתי לומר שמא מחמת זה דייק מורנו בלשונו לעיל וז"ל

וגם הגר"א ס"ל כן כמבו' בליקוטיו ליו"ד שהובאו ע"י המ"ב בסי' רצ"ג.

וצע"ג.

[לייבעדיג יענקל]

אכן סמכתי על רבינו המ"ב (רצג, סק"ד) ועיין היטב בבה"ל ד"ה שיראו, ותבין מה הוא ראה בדברי הגמ' והגר"א.
ושמא כוונתך להקשות שהקטע באו"ח רסא וביו"ד רסב הם קרובים זל"ז וע"י מחבר א' נערכו. ע"ז אענה שאת הטוב והנכון הנזכר שם נקבל ונתלה בגר"א, ואת המוקשה והתמוה נדחה ונתלהו בתלמידים שלא עמדו לגמרי על סוף דעת רבם.

[ארפכשד]

אכן סמכתי על רבינו המ"ב (רצג, סק"ד) ועיין היטב בבה"ל ד"ה שיראו, ותבין מה הוא ראה בדברי הגמ' והגר"א.

עיינתי שם אך בקוצר דעתי הנני מבקש מהדר"ג שיבאר באר היטב היכא מצינו בדברי הגר"א שצריך שיסתלק האודם מן כל כיפת הרקיע לגמרי כי יש ליישב בקל דכשנסתלק מרוב המערב זה מקרי שנסתלק האדמומית וכדו' אך בלשון המשנ"ב אין נראה כן ועל נפשי בשאלתי היכא חזינן לה מדברי הגר"א.

[לייבעדיג יענקל]

אין זה כלל בגדר 'לישב בקל', אלא בגדר 'להקשות בדוחק גדול מאוד' על רבינו המ"ב. (ועיין היטב בברכות ב, ב בענין 'טהר יומא' ובמפ' שם. כפי שכתבתי למעלה אין עימי כח ופנאי להאריך עוד, עיין בספרים שציינתי לעיל ותרו"צ. )

[ארפכשד]

אין זה כלל בגדר 'לישב בקל', אלא בגדר 'להקשות בדוחק גדול מאוד' על רבינו המ"ב. (ועיין היטב בברכות ב, ב בענין 'טהר יומא' ובמפ' שם. כפי שכתבתי למעלה אין עימי כח ופנאי להאריך עוד, עיין בספרים שציינתי לעיל ותרו"צ. )

הנה כאשר ראיתי שחס הדרתו על כבודו להשיבני אורו עיני אך כאשר אכלתיה ותהי בפי כלענה למרור, כי מתוך חוסר הפנאי דחאני ברוח פיו.

וכי אני הקשתי על המשנ"ב מדוחק? הן המשנ"ב כתב בשם הגר"א דברים אשר לא מצאתים שם ושאלתי איה מקום כבודם, ומה דוחק יש בזה?
ומ"ש שאין זה יישוב אלא קושיא ודאי לפי גודל בינתו הוא היודע מה הדרך הנכונה בסוגיא, ומה שאין מסכים עמה הוא בגדר קושיא ולא תירוץ. אך לקטנים אשר כמוני מה שמסכים עם המקובל בעולם בדעת הגר"א הוא תירוץ ומה שאין מסכים עם זה הוא קושיא.
ואשר ציין להגמרא בברכות ועשאני כמי שאינו יודע מקומה של סוגיא, אין מספיק לי לפי קטנות מוחי ציונים אשר כאלו כי צריך אני שיאכילוני דברים ברורים לבל אשגה חלילה בכוונת כת"ר.

[ביני עמודי גרסי]

ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.

אני מקוה שאתה יודע שיש ציבורים נרחבים מאוד ש'מצליחים' לעמוד בחומרא קשה זו...

כיום סביר מאוד להניח שרוב הציבור איננו עושה מלאכה לפני זמן ר"ת. זה הוברר על ידי יציאת קווי התקשורת - במספרים הכשרים.

[עזריאל ברגר]

אם אצלך 'רוב ציבור' זה רק מחזיקי הטלפונים הכשרים - רחמנות עליך.
לא נאמר 'רוב כשרי ציבור' וכיו''ב, ויש הרבה מאוד יהודים שמוציאים את השבת בדיוק בזמן של הלוחות, ואם תצא מגבולות מאה שערים אל קרית משה או מבני ברק אל הערים הסמוכות (לרבות כפר חבד) - תגלה שיש גם יהודים שעושים הבדלה לפני זמן ר''ת...

[הכהן]

ובפרט שזה שאלה של חומרא שאין רוב ציבור יכול לעמוד בה.

אני מקוה שאתה יודע שיש ציבורים נרחבים מאוד ש'מצליחים' לעמוד בחומרא קשה זו...

כיום סביר מאוד להניח שרוב הציבור איננו עושה מלאכה לפני זמן ר"ת. זה הוברר על ידי יציאת קווי התקשורת - במספרים הכשרים.

אודה שאני לא מקפיד שלא לעשות מלאכה קודם זמן ר"ת, ואעפ"כ כמעט לא תמצא שהוצאתי שיחה באותו הזמן. יש לי דברים חשובים יותר לעשות קודם...

[ביני עמודי גרסי]

אם אצלך 'רוב ציבור' זה רק מחזיקי הטלפונים הכשרים - רחמנות עליך.
לא נאמר 'רוב כשרי ציבור' וכיו''ב, ויש הרבה מאוד יהודים שמוציאים את השבת בדיוק בזמן של הלוחות, ואם תצא מגבולות מאה שערים אל קרית משה או מבני ברק אל הערים הסמוכות (לרבות כפר חבד) - תגלה שיש גם יהודים שעושים הבדלה לפני זמן ר''ת...

המכשירים הכשרים מלמדים על השאר. דהיינו יש כאן הבנה שאם עד לפני כמה שנים מועטות זה לא היה ולאחרונה זה התחזק מאוד סביר להניח שזה מלמד על השאר (כי יש כלים למדוד את זה).

ברור מעל כל ספק שלהחמיר זה דבר טוב ומצויין, וכיום הציבור מבין שאם כבר שמרנו שבת עד כה, בשביל כמה דקות - לא כדאי לפספס שבת שלמה להרבה פוסקים.

[ביני עמודי גרסי]

אודה שאני לא מקפיד שלא לעשות מלאכה קודם זמן ר"ת, ואעפ"כ כמעט לא תמצא שהוצאתי שיחה באותו הזמן. יש לי דברים חשובים יותר לעשות קודם...

להרבה אנשים יוצא להם לעשות ר"ת בלי שהם מכוונים לכך:
אך יש לדעת כי כלל הציבור הוא שמכוון לכך וגורם שיצא כן כר"ת, בלי שישים לב אפילו, דהיינו שהציבור מתחיל ערבית כמו 40 45 דקות אחרי השקיעה, ועד שגומרים ערבית, ועד שהולכים הבית, ועד שמתכוננים ועושים הבדלה כבר מגיע זמן ר"ת, ואם עדיין נשאר כמה דקות הרי בדרך כלל אנשים נגשים מעצמם לשתות ולנשנש איזה משהו ועד שנכנסים לעסקים עוברים עוד כמה דקות, ובאותו הזמן בדרך כלל אנשים אינם מתקשרים, כי יודעים שפלוני עושה כעת הבדלה, ואלמוני באמצע ערבית, והאחר עדיין משוחח עם חבריו וכל כיוצא בזה על זה הדרך. לכן עד שאנשים נכנסים למלאכתם ממש זה כבר אחרי ר"ת בדרך כלל.

[בברכה המשולשת]

בדקתי את זה אצלנו וראיתי שבחורף, כשיש אבות ובנים מיד אחרי ערבית, לא עושים מלאכה עד אחרי זמן ר"ת

[עזריאל ברגר]

אם תצאו מהבועה שלכם, תראו הרבה יהודים שמבדילים (כולל הדלקת אש) או חוזרים מבית הכנסת לביתם ברכב מיד אחרי ערבית שבצאת השבת הרגילה, וממש לא ברור שהציבור יוכל לעמוד בחומרא זו.
אילו היינו פוסקים כר"ת - היינו גם מקבלים את השבת יותר מאוחר, והיה יותר זמן ביום שישי, אבל להחמיר כשתי השיטות - עליו הגמרא אומרת הכסיל בחושך הולך!

[היא שיחתי]

יצויין כי יש בראשונים מקור לשמור חצי שעה
וכן נדפס לאחרונה בתורא"ש ביצה

[עזריאל ברגר]

ברור מעל כל ספק שלהחמיר זה דבר טוב ומצויין

א. לי לא ברור בכלל שלהחמיר זה דבר טוב. לא דייך מה שאסרה עליך תורה?

וכיום הציבור מבין

ב. מי זה הציבור שמבין זאת?

לא כדאי לפספס שבת שלמה להרבה פוסקים.

אין כזה דבר "לפספס שבת שלמה". כל רגע מהשבת עומד בפני עצמו.