חכם בלילה כתב:אשכול מענין.
ויש עוד משמעות ללשון פילא, דהוא לשון לצון ושחוק. כדאמר באיכה רבתי דפלי ביהודאי פירוש ששחק ונתלוצץ. תוס' שבת קט"ז ע"א ד"ה פילוסופא.
תולדות אדם כתב:חכם בלילה כתב:אשכול מענין.
ויש עוד משמעות ללשון פילא, דהוא לשון לצון ושחוק. כדאמר באיכה רבתי דפלי ביהודאי פירוש ששחק ונתלוצץ. תוס' שבת קט"ז ע"א ד"ה פילוסופא.
כאן יש לשים לב שישנם הבדלים בין הארמית הבבלית לארמית הארץ ישראלית וכמעשה ר"מ והבוציני.
חכם באשי כתב:מדוע נקטת דוגמאות מלשון ארמית, וכי לשונינו הקדושה חסרה דוגמאות כאלו.
ומדוע להאריך, צא וראה ב'ספר הענק' לר' משה אבן עזרא, שכל שיריו הם מהסוג 'צימודים', וחרוזיו מסיימים במילה זהה שלכל אחד משמעות שונה.
הספר הנ"ל מצוי באוצר (במהדורה ישנה נושנה).
אכשר דרא כתב:דוגמא מעניינת ראו במאמרו של פרופ' ברונזניק, להוראותיו של "דעת" בלשון חכמים, המעין מו, ג (תשס"ו), עמ' 48.
זקן ששכח כתב:אכשר דרא כתב:דוגמא מעניינת ראו במאמרו של פרופ' ברונזניק, להוראותיו של "דעת" בלשון חכמים, המעין מו, ג (תשס"ו), עמ' 48.
היש את נפשך ואפשרותך לצטט את סיכומם של דברים?
ישבב הסופר כתב:ביניתא - שיער או נמלה
זקן ששכח כתב:וכאותה שאמרו, שאם ה'חמרא' נמצא במרתף הרי הוא יין, אבל אם נמצא את ה'חמרא' בסמוך למרתף נדע נאמנה שהוא חמור העומד וממתין שיעמיסו על גבו את החמרא שבחביות המרתף.
[ל] חמרא שהוא לשון יין קרא מהר"י סג"ל חמרא המ"ם בשב"א כגון כסא דחמרא. וכשהוא לשון חמור קרא חמרא המ"ם בקמ"ץ.
חיים כתב:זקן ששכח כתב:וכאותה שאמרו, שאם ה'חמרא' נמצא במרתף הרי הוא יין, אבל אם נמצא את ה'חמרא' בסמוך למרתף נדע נאמנה שהוא חמור העומד וממתין שיעמיסו על גבו את החמרא שבחביות המרתף.
יש להעיר על דוגמא זו כי מדובר בשני מילים בניקוד שונה, וכמו שכתב בליקוטים בסוף ספר מהרי"ל:[ל] חמרא שהוא לשון יין קרא מהר"י סג"ל חמרא המ"ם בשב"א כגון כסא דחמרא. וכשהוא לשון חמור קרא חמרא המ"ם בקמ"ץ.
מן הגורן ומן היקב כתב:מה עם תיבת חסד.
חכם בלילה כתב:כניסה=פתח, שער וכיו"ב. כניסה=כינוס (התכנסות של אנשים) כדאיתא בריש מגילה "יום כניסה".
ישראל הר כסף כתב:גמול- עונש, נקם.
גמול- שכר.
גמול- עצירה והפסקה. כמו 'ביום הגמל את יצחק'.
בן פקועה כתב:סוד.
ישבב הסופר כתב:אסיפה סובל יותר מהפירושים שהזכרת, כ'כי מפני הרעה נאסף הצדיק' ו'אסוף אסיפם', שפירושם לשון ויאסף אל עמיו.
חיים כתב:ישראל הר כסף כתב:גמול- עונש, נקם.
גמול- שכר.
גמול- עצירה והפסקה. כמו 'ביום הגמל את יצחק'.
לכאורה שני הפירושים הראשונים של "גמול" אחד הם, והיינו תשלום למעשה טוב או רע.
בן פקועה כתב:מתוך אתר מסורת http://www.masoret.co.il/Site/FAQ-detil ... pBarCode=3:
8. חסד, לשון נדיבות ורחמים ולשון תועבה
דרדקי כתב:עולם משמעותו נצח. כמו מן יהי שם ה' מבורך לעולם.
ומצד שני הוא תיאור למערכת שלימה בפני עצמה. כמו עולם הזה ועולם הבא.
באמת אין דבר יותר מוזר מלקרוא למערכת העולם הזה 'עולם'. הר אין דבר יותר לא נצחי ממנו.
אשמח בתשובה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים