ארזי ביתר כתב:ממש לא ברמתו. רחוקים ממנה. אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים. וללא משוא פנים.
אוהב אוצר כתב:הח"ח היה מתיר לכתוב כאן את מה שכתבו על הילקוט יוסף? תוכיחו!
אוהב אוצר כתב:אף אחד לא היה מתבטא כך נגד הגר"ח ק' הרב שטיינמן או ר' שמואל שליט"א [על כולם] בלי להתחמק.
אוהב אוצר כתב:לא עשיתי שום השוואה ביניהם! ההשוואה היחידה היא שאסור לזלזל באף אחד מהם!
אני לא מנסה ח"ו וח"ו לדרג, אתה מסוגל, בבקשה.
ארזי ביתר כתב:אוהב אוצר כתב:אף אחד לא היה מתבטא כך נגד הגר"ח ק' הרב שטיינמן או ר' שמואל שליט"א [על כולם] בלי להתחמק.
איפה אתה חי? עליהם מדברים בצורה יותר בוטה.
ארזי ביתר כתב:אוהב אוצר כתב:הח"ח היה מתיר לכתוב כאן את מה שכתבו על הילקוט יוסף? תוכיחו!
אתה טוען שלא? תוכיח!
איש_ספר כתב:אוהב אוצר כתב:לא עשיתי שום השוואה ביניהם! ההשוואה היחידה היא שאסור לזלזל באף אחד מהם!
אני לא מנסה ח"ו וח"ו לדרג, אתה מסוגל, בבקשה.
מי שלא מסוגל להבחין בין מדרגת ר' חיים קנייבסקי למדרגת ר' יצחק יוסף, למשל, באמת אין מקומו כאן.
הצדקנות המאוסה הזו לפי העבירה הגדולה ביותר זה להבחין במשקלם של החכמים, היא היא שמביאה עלינו את אסון הבאבות, הנוכלים הפוחזים והנואפים.
ארזי ביתר כתב:ארזי ביתר כתב:אוהב אוצר כתב:אף אחד לא היה מתבטא כך נגד הגר"ח ק' הרב שטיינמן או ר' שמואל שליט"א [על כולם] בלי להתחמק.
איפה אתה חי? עליהם מדברים בצורה יותר בוטה.
אוי לאלו ולאלו. גם אני נמנה על אחד מן הצדדים אבל לדבר על אחד מהם? אני משוגע?ארזי ביתר כתב:אוהב אוצר כתב:הח"ח היה מתיר לכתוב כאן את מה שכתבו על הילקוט יוסף? תוכיחו!
אתה טוען שלא? תוכיח!
כל מי שלמד הלכות שמירת הלשון בצורה בסיסית, יוכל לומר שאין היתר להגיד שההלכות בילקוט יוסף נשלפו מהשרוול. זה לשה"ר גמור ובזיון ת"ח.
מדוע אתה בורח? תענה תשובות לשתי הטענות האחרונות שלי.
ס''ט כתב:ועל זה המבי"ט ובנו מהרי"ט חלקו בתקיפות שאין צריך להפריש, וכן נמשך בעל החרדים והשל"ה. ואף אחד מהם לא חש לחרם (לענין הפרשת תרו"מ)!
ס''ט כתב:ההפך, לדעתם מאחר ויש קדו"ש לכן א"צ להפריש.
איש_ספר כתב:מדהים לראות את הדברים נפרטים לפרוטות, אבל לקושטא המהירות שבה יוצאים כרכי הילקוט יוסף אינה מותירה אפשרות למציאות אחרת.
ולאור האמור, יש לי השגה על ס' ילקוט יוסף (סי' ש"כ סעי' יח) שנקט להלכה כדעת המקילין הנ"ל, דכל האיסור אינו אלא מדרבנן, וע"כ יש להקל בשבות דשבות וכדו'.
והנה, אף שהפוסק כן יש לו על מי לסמוך - ה"ה הפמ"ג והרדב"ז והשבלי הלקט. מ"מ בפירוט המראי מקומות לפסקו ציין כל מיני ראיות אשר נראות כשיבוש חמור. דמציין המקורות לפסק זה, דכן הוא דעת רש"י - ומפלפל נגד החזו"א וביה"ל הנ"ל שהבינו כרש"י לחומרא ומוכיח שכוונת רש"י לקולא. ומצין דכן פסקו להלכה, הגר"ז, הפמ"ג, המ"ב בשעה"צ, האג"ט, וכן האריך בזה בבדי השולחן.
וכל דבריו תמוהין בזה. דאף אם נקבל סברתו דהפשט האמיתי ברש"י היא כרדב"ז ודעימיה - ודלא כחזו"א וביה"ל ומטה יהודה, מ"מ סוף סוף יש לנו שיטות בראשונים בהדיא החולקות על רש"י, ה"ה שיטת דתוס' רי"ד - אשר התעלם ממנו ולא הביא שיטתו כלל. (הביא רק את ריש דברי התוס' רי"ד אשר הבין ברש"י כרדב"ז והתעלם לגמרי מסופו - החולק על רש"י). וכן התעלם לגמרי משי' הרי"ף - כפי שהבין הפרישה, שהדבר אסור מדינא ואף חייבים עליו.
[וכן יש לציין למה שהערנו לעיל, ויבואר לקמן, שמדברי השבלי הלקט אין ראיה לשי' רש"י - לגבי זתים וענבים, דאפשר לא כתב זאת אלא לגבי לימונים].
זאת ועוד. הני אחרונים שהסתמך עליהם בהכרעת הפסק אינם נכונים כלל. דאה"נ דהפמ"ג סבר כן. מ"מ בשי' שו"ע הגר"ז הלא הבאנו לעיל שיש מפרשין שחזר בו. (ואין לומר שלא ראה את דברים שהבאנו, שהרי הוא מצטט את ריש דברי קצות השולחן שם ורק התעלם מסופם).
ומה שכתב שכן הכריע המ"ב בשעה"צ - לא היו דברים מעולם! דרק הביא שם שיטת הרדב"ז, לאחר שבפנים המ"ב פסק כדרישה, ולעולם לא הכריע בנושא זה.
ובפרט מה שציין בשם אג"ט, הלא שקר ענה בו. דאדרבה האג"ט מסיק בהדיא דיש ראיות מגמ' וראשונים לשי' התוס' רי"ד, וכפי שציינו זאת. וכן מסקנת בדה"ש אינו לקולא - אלא אדרבה לחומרא, ורק בשאר פירות הקיל בצירוף סברות דאין סחיטה בש"פ ואף בזה המחמיר תע"ב.
ולאור האמור רוב מקורות שציין אינם כדבריו, ובוודאי וודאי שמן הדין יש להחמיר בנידון זה, שיש בו חשש איסור דאורייתא, חיוב חטאת, לדעת הרבה ראשונים ואחרונים ודו"ק.
נבהלו עשתונותי ונתחלחלה דעתי וגם דמעו עיני בראותי חבילות של תשובות שאין בהן ממש.עתניאל בן קנז כתב:ומה שכתב שכן הכריע המ"ב בשעה"צ - לא היו דברים מעולם! דרק הביא שם שיטת הרדב"ז, לאחר שבפנים המ"ב פסק כדרישה, ולעולם לא הכריע בנושא זה.
ובפרט מה שציין בשם אג"ט, הלא שקר ענה בו. דאדרבה האג"ט מסיק בהדיא דיש ראיות מגמ' וראשונים לשי' התוס' רי"ד, וכפי שציינו זאת.
ארפכשד כתב:נבהלו עשתונותי ונתחלחלה דעתי וגם דמעו עיני בראותי חבילות של תשובות שאין בהן ממש.עתניאל בן קנז כתב:ומה שכתב שכן הכריע המ"ב בשעה"צ - לא היו דברים מעולם! דרק הביא שם שיטת הרדב"ז, לאחר שבפנים המ"ב פסק כדרישה, ולעולם לא הכריע בנושא זה.
ובפרט מה שציין בשם אג"ט, הלא שקר ענה בו. דאדרבה האג"ט מסיק בהדיא דיש ראיות מגמ' וראשונים לשי' התוס' רי"ד, וכפי שציינו זאת.
הא קמן המשנ"ב כתב בסי' ש"כ ס"ק י"ח (על דבר סוחט פירות לתוך קערה על מנת ליתנו אח"כ בתבשיל) וז"ל ועיין בדרישה שכתב דחיובא נמי יש בזה. ובשעה"צ שם כתב על זה וז"ל אמנם אח"כ מצאתי בתשובת רדב"ז דיש בזה איסורא ולא חיובא וכו' וכן כתב הפמ"ג וכו'. עכ"ל. וכל מעיין ישפוט בצדק דפשטות לשון אמנם אחר כך הוא שחוזר בו ממה שכתב במשנה ברורה וגם אם רוצה מאן דהוא לדחוק להפך אין בזה כדי השגה על הרב הילקוט יוסף.
והאגלי טל ג"כ אף שבהפירוש שלו באמת כתב כמו שהביאו בשמו, הן מ"מ בפסק ההלכה בפנים הספר סתם שפטור וי"א שחייב וא"כ משמע שכן דעתו להלכה.
גם בזה לא ירדתי לעומק דעת הרב המשיג ואפילו לא לתחילת דעתו דאה"נ הדרישה הבין כן בדעת הרי"ף אבל בפ"מ משמע שהבין אף בדעת הרי"ף שהוא דרבנן ובאמת גם אני בעניותי לא ראיתי מאין הוציא הדרישה כן ברי"ף ומי יתן ידעתי דרכו ושמא ס"ל דמאן דפליג על רש"י בביאור הסוגיא בפירוש קדרה וקערה אין לו מקור לפטור במשקה לצורך אוכל אך יש להשיב דמ"מ על סברתו של רש"י דלצורך אוכל שרי מדאורייתא לא מצינו מאן דפליג, וזו היא דעת הפמ"ג.עתניאל בן קנז כתב: מ"מ סוף סוף יש לנו שיטות בראשונים בהדיא החולקות על רש"י, ה"ה שיטת דתוס' רי"ד - אשר התעלם ממנו ולא הביא שיטתו כלל. (הביא רק את ריש דברי התוס' רי"ד אשר הבין ברש"י כרדב"ז והתעלם לגמרי מסופו - החולק על רש"י). וכן התעלם לגמרי משי' הרי"ף - כפי שהבין הפרישה, שהדבר אסור מדינא ואף חייבים עליו.
תמהני, הן כתב המשנ"ב בשעה"צ דבזמן כתיבת המשנ"ב עדיין לא ראה את דברי הרדב"ז.גם זו לטובה כתב:עכ"פ נראה שהמ"ב לא קבע בזה מסמרות, ודעתו האישית נטתה להקל, אמנם לא מלאו לבו לסתום בגוף הספר דלא כפרישה.
ארפכשד כתב:[/size]תמהני, הן כתב המשנ"ב בשעה"צ דבזמן כתיבת המשנ"ב עדיין לא ראה את דברי הרדב"ז.גם זו לטובה כתב:עכ"פ נראה שהמ"ב לא קבע בזה מסמרות, ודעתו האישית נטתה להקל, אמנם לא מלאו לבו לסתום בגוף הספר דלא כפרישה.
אני הנני תלמיד קטן של רבני הפרום דפה ונסתמכתי על מה שבזכרוני יש שכתבו כאן דהוא טעות נפוצה והאמת היא שהמשנ"ב תיקן השער הציון וביאור הלכה אחר שסיים להכין את המשנה ברורה והכניס את מה שחזר בו והגיה לתוך השער הציון וביאור הלכה. אך בעוונותי שכחתי את משנתי ואיני יודע איה מקומו.מאיר סובל כתב:ארפכשד כתב:[/size]תמהני, הן כתב המשנ"ב בשעה"צ דבזמן כתיבת המשנ"ב עדיין לא ראה את דברי הרדב"ז.גם זו לטובה כתב:עכ"פ נראה שהמ"ב לא קבע בזה מסמרות, ודעתו האישית נטתה להקל, אמנם לא מלאו לבו לסתום בגוף הספר דלא כפרישה.
תמיהתך על הרב גז"ל תמוהה, וכי זה הודפס בשני ספרים? זה אותו עמוד - ואם אחר הכתיבה גילה ספר שמשנה את הדין, היה מגיה ומתקן כמובן. וברור שלרשום למעלה דעה עיקרית אחת, ולמטה לציין ששוב ראה דעה אחרת - זה בדיוק הכרעה לחומרה בלי לקבוע בזה מסמרות חזקים.
ארפכשד כתב:אני הנני תלמיד קטן של רבני הפרום דפה ונסתמכתי על מה שבזכרוני יש שכתבו כאן דהוא טעות נפוצה והאמת היא שהמשנ"ב תיקן השער הציון וביאור הלכה אחר שסיים להכין את המשנה ברורה והכניס את מה שחזר בו והגיה לתוך השער הציון וביאור הלכה. אך בעוונותי שכחתי את משנתי ואיני יודע איה מקומו.
אוהב אוצר כתב:נורא נוראות פלא פלאות, ממש מצווה לברר.
אבל אחר המחילה, א"א קצת יותר ביראת כבוד מול אחד מפוסקי וגדולי הדור?
גרע, עשה בו כבשלו, שתל, באמת, אין קצת כבוד?
אין, אבל אין מילים יותר מכובדות להדגיש את התמיהה הזאת?
מחולת המחנים כתב:שאלת בור ועם הארץ: האם את הספר חזון עובדיה כתב הגר"ע בעצמו?
וכידוע שהספר חזון עובדיה מבוסס על פסקים שהשיב לשואליו ברדיו.
נוה הלבנון כתב:אוהב אוצר כתב:נורא נוראות פלא פלאות, ממש מצווה לברר.
אבל אחר המחילה, א"א קצת יותר ביראת כבוד מול אחד מפוסקי וגדולי הדור?
גרע, עשה בו כבשלו, שתל, באמת, אין קצת כבוד?
אין, אבל אין מילים יותר מכובדות להדגיש את התמיהה הזאת?
הביזיון האמיתי כאן להגרע"י רבך, זה תגובתך.
אתה מסכים שיש כאן 'פאדיחה', רק שאתה מבקש לא לבייש...
רחמנות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים